פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד עשרה ימים"
אימתי אין חסרון בקריאת שמע בלא תפילין?
על הפסוק (במדבר כג, כד) "הן עם כלביא יקום", ביאר רש"י: "כשהם עומדים משנתם שחרית הם מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצוות – ללבוש ציצית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין". ויש להבין לפי המבואר בברכות (יד, ב) שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ואם כן מפני מה נקט רש"י קריאת שמע לפני הנחת תפילין.
וביאר הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו "שם אפרים", על פי המבואר שם בהמשך הגמרא על הקורא קריאת שמע בלא תפילין, בשם רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, שהרי הוא כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. ולכאורה יש להבין שהרי כאן בגמרא אמרו שאדם מביא זבחו היום ונסכיו עד לאחר עשרה ימים – ואם כן אין בזה משום חסרון.
אמנם, ביאור הענין כי היכן שמביא את הקרבן ובדעתו להקריב את הנסכים אחר כך, הרי ודאי יכול לעשות כן ונחשב שמקריב נסכים עם הזבח. שכן כל החסרון של מקריב זבח בלא נסכים הוא באחד שדעתו לא להביא כלל נסכים.
ומעתה יש לבאר, שהוא הדין בקורא קריאת שמע בלא תפילין, שהחסרון בענין זה הוא רק אם אין בדעתו לשוב ולהניח תפילין אחר כך – שאז נחשב כמעיד עדות שקר, וכמקריב זבח בלא נסכים. אבל אם בדעתו לשוב ולהניח תפילין לאחר שקרא שמע – בזה אין כל חסרון וכפי שאדם מביא קרבן היום ונסכים לאחר עשרה ימים.
ומעתה יש לבאר את דברי רש"י המזכיר קריאת שמע לפני הנחת תפילין, על פי אותה דרך, שמדובר במי שבדעתו להניח תפילין לאחר קריאת שמע וכפי המבואר שבאופן זה אין כל חסרון. (באופן דומה ביאר גם החוזה מלובלין זי"ע וכמובא משמו בספר "עמק יהושע אחרון עמוד קנט).
