הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לא קשיא"; "הא לא קשיא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות ח ע"א

"ואמאי? תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה! הא לא קשיא, מנחה לא בריר ברירה קומץ דידיה, והא בריר ברירה קומץ דידה, וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא. אלא מעתה, תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, דאין מקטירין קומץ עליהן! לאו פלוגתא נינהו? רבי אלעזר סבר לה כמ"ד: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, מקטיר קומץ עליהן."

1.
הביטוי "לא קשיא" - מאות מופעים בש"ס [900+]. ברוב מכריע של הפעמים כשמופיע "לא קשיא" [בלי מילת קידומת, כגון "הא לא קשיא" - 80 מופעים בש"ס] הניסוח הוא: "לא קשיא, הא ב... הא ב...".

1.1
כלומר, התרוץ על הקושי הוא בהעמדת שני הדברים הסותרים באוקימתות שונות [או אוקימתת מקרה או אוקימתת שם חכם].

2.
ולעניין הביטוי המלא "הא לא קשיא":
הליכות עולם שער שני פרק ב:

... מתיבי וכו' עד הא גופא קשיא וכו' הא לא קשיא וכו' עד מכל מקום קשיא,
כלומר מה שאתה מקשה אינה קושיא מכל מקום קשיא לרב,

וכל "הא לא קשיא" שבגמרא כך פירושה אם אין קושיא אחרת אלא זו, זו אינה קושיא, הנה אע"פ שהיה יכול להקשות לרב בלאו הכי מסיפא דקתני מניח תפילין וקורא קריאת שמע אפילו הכי תקן לה ברישא והדר אמר קשיא לרב, וכן בכולי גמרא:

משמעות הביטוי "הא לא קשיא" היא, שייתכן שיש קושיה אחרת על הנאמר [קושיה שלא מוזכרת בפירוש].

2.1
ובסוגייתנו: הקושיה היתה, שאין לומדים מנחה ממנחה בניגוד לדין שלמדים מסילוק בזיכין לשאר מנחות שאם נקמצו בהיכל – כשרות.
על זה אומרת הגמרא "הא לא קשיא", ולפי ההסבר לעיל הכוונה היא שזו אינה קושיה, אבל יתכן שיש קושיה או סתירה אחרת בדברי רבי אלעזר.

2.2
לפי הנ"ל ברורות הקושיות שמובאות ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קג.