סקר
האם אתה זוכר את המסכת הקודמת שלמדת בדף יומי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל

בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

 

כפרידה שכורעת להטיל מימיה ונראית פיקה מתוך פיקה – פרד

 

"רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: פתיחת הקבר היא משיראו טפיפיות שבפתח רחמה. ושואלים: מאי [מהו] "טפיפיות"? אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו מפרשין בירושלים כפרידה שכורעת להטיל מימיה, ונראית פיקה מתוך פיקה" (בכורות, כב ע"א). 

פירוש: רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: פתיחת הקבר היא משיראו טפיפיות שבפתח רחמה. ושואלים: מאי [מהו] "טפיפיות"? אמר רב יהודה אמר שמואל משום (משמו של) רבי אליעזר ברבי צדוק, כך היו מפרשין בירושלים: כפרידה שכורעת להטיל מימיה, ונראית בפתח הרחם קמטי בשר כעין פיקה מתוך פיקה, עיגול בתוך עיגול.    (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: פרד   שם באנגלית: Mule   שם מדעי:  Equus mulus mulus

 

שם נרדף במקורות: כודנייתא, מולא, גדרונא, פרוטיות.

 

 

נושא מרכזי: במה מתייחדת הטלת המים של הפרידה?

 

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על הפרד לחצו כאן.

 

מבחינה זואולוגית ווטרינרית, האופן שבו בני משפחת הסוסיים (סוסים, חמורים ופרידות) מטילים את מימיהם, שונה מבהמות אחרות בכמה אופנים:

 

1. עצירה מוחלטת ותנוחה סטטית: בניגוד למעלי גירה כגון פרות או כבשים, המסוגלים להטיל מימיהם תוך כדי הליכה, סוסים ופרידות חייבים לעצור לחלוטין. הם מפשקים מעט את הרגליים האחוריות, מורידים את הראש קדימה ומאמצים תנוחה יציבה שמטרתה לאזן את הגוף ולאפשר את הרפיית השרירים הטבעתיים.

 

2. קיעור הגב והרמת הזנב: מערכת השתן והאגן שלהם דורשים הרפיה מלאה של שרירי הבטן והאגן. לשם כך הם מקערים את גבם כלפי מטה, מותחים מעט את הרגליים האחוריות ומכופפים (כורעים) קלות את הברכיים. אצל הפרידה – שירשה אגן ומבנה גוף המשלבים בין סוס לחמור – תנוחת הכריעה הזו בולטת במיוחד. השינוי בזווית האגן גורם לזנבה להתרומם, וכך נמנעת הרטבת הזנב והשערות הסובבות אותו, והאזור כולו נותר גלוי לעין.

 

ייחודה של הפרידה בהקשר של מדד הגודל ההלכתי "פיקה" נעוץ בכך שהיא מטילה את מימיה בעמידה סטטית ולא בתנועה, ותוך כריעה המותחת וחושפת את פתח הנרתיק והרקמות הריריות שבו. התנהגויות אלו מאפשרות לצפות בקלות בתופעה המכונה "פיקה".

 

הסוגיה עוסקת בסימנים המעידים על פתיחת "קבר" הרחם (בזמן לידה או כאשר עובר מת במעי אמו). כאשר הבהמה (או האישה) כורעת במאמץ רב, בדומה לפרידה המפשקת את רגליה וכורעת בכבדות להטיל את מימיה, רקמות הפתח נפתחות ונמתחות. כתוצאה מכך נראים קפלים או בליטות עגולות הנפתחות זו מתוך זו. תופעה המכונה "פיקה מתוך פיקה", או במונח המקביל בגמרא: "טפיפיות" (מלשון טיפות או קפלים הבולטים ונפתחים).

 

 

 פרדה

   

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]

ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות

 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | מענה קולי | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר