מתי ייבנה בית המקדש?

הרב דב קדרון

בכורות נג ע"ב

לאחר חורבן בית המקדש ביטלו חכמים את המצווה של מעשר בהמה, בגלל החשש שקיום המצווה יביא לתקלה, כמו שכותב הרמב"ם (בכורות ו,ב): "חכמים אסרו לעשר בהמה בזמן הזה ותקנו שאין מעשרין אלא בפני הבית גזירה שמא יאכלהו תמים ונמצא בא לידי איסור כרת שהוא שחיטת קדשים בחוץ".

על כך מקשה הגמרא: מדוע ביטלו לגמרי את המצווה, הרי אפשר להטיל מום בכל העדר ואז להפריש מעשר בהמה, ולא תהיה בזה תקלה, והתשובה היא: "מהרה ייבנה בית המקדש" ונצטרך בהמות תמימות להקרבה, לכן אין אפשרות להטיל מום בכל העדר.

מכאן למד בעל החפץ חיים (צפית לישועה פרק ג) עד כמה צריך לצפות לישועה בכל רגע, ולכן דרש מכהנים ללמוד את ההלכות השייכות למקדש ולכהונה, כדי שכשייבנה בית המקדש יהיו מוכנים מיד לעבודה.

הסמכות של חכמים לבטל מצווה מן התורה נידונה במסכת יבמות (פט,ב), ומסקנת הגמרא היא שלכל הדעות "יש כח לחכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה", כלומר אם יש צורך יכולים חכמים לבטל מצוות עשה, אולם אין כח לחכמים לתקן תקנה שתגרום לעבירה על לא תעשה של התורה.

בעל שו"ת תורת חסד (או"ח סימן יא) למד מהתקנה של ביטול מעשר בהמה שבמקום הצורך יכולים חכמים לתקן לבטל מצוות עשה בקביעות ובעצם לעקור אותה לגמרי. אולם לדעת רוב המפרשים אין סמכות לחכמים לעקור מצוות עשה באופן קבוע אלא רק באופן זמני. התקנה של ביטול מצוות מעשר בהמה תקפה רק כל זמן שבית המקדש חרב, אולם מהרה ייבנה בית המקדש ואז תתבטל התקנה ותחזור מצוות מעשר בהמה להיות בתוקף.