סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "תני" - "חסורי מחסרא"; "קבעוה תנאי"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים קיד ע"ב


"מחוסר זמן כו'. והני בני אשמות נינהו? אמר זעירי: תני מצורע בהדייהו. עולותיהן ושלמיהן. והני בני שלמים נינהו? אמר רב ששת, תני: נזיר. דזעירי קבעוה תנאי, דרב ששת לא קבעוה תנאי.. "

 

 


1.
במשנה שבגמרא:
תלמוד בבלי מסכת זבחים דף קיב עמוד ב

איזהו מחוסר זמן בבעליו? הזב והזבה והיולדת והמצורע, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ - פטורין, עולותיהן ושלמיהן בחוץ - חייבין.

2.
רש"י מסכת זבחים דף קיב עמוד ב: "והמצורע - לא גרסי' במתני'".

3.
לפי הרש"י הנ"ל מוזכר במשנה "הזב והזבה והיולדת שהקריבו חטאתם ואשמם..."
על כך מקשה הגמרא "והני בני אשמות נינהו?" - הרי המוזכרים במשנה לא מביאים כלל אשם!

3.1
רש"י מסכת זבחים דף קיב עמוד ב: "ואשמם - בגמרא פריך מאי אשם איכא בהני."

4.
עונה הגמרא: "אמר זעירי: תני מצורע בהדייהו". כלומר, יש להוסיף במשנה את המצורע.

4.1
והניסוח החדש במשנה יהיה "הזב והזבה והיולדת והמצורע". ודברי המשנה "ואשמם" מתייחס רק לגבי מצורע שחייב גם בקרבן אשם.

5.
שואלת הגמרא שאלה דומה לשאלה לעיל בסעיף 3: "עולותיהן ושלמיהן. והני בני שלמים נינהו?",
הרי הזב והזבה והיולדת לא חייבים כלל חטאת ועולה!

6.
עונה הגמרא" "אמר רב ששת, תני: נזיר" [תשובה דומה לאמור לעיל בסעיף 4]. כלומר, יש לגרוס במשנה ולצרף גם נזיר, ונזיר אמנם חייב בקרבן שלמים.

6.1
כאילו במשנה יהיה כתוב "הזב והזבה והיולדת ונזיר..."

7.
מהסוגיה עד כאן משמע לכאורה שהניסוח במשנה צריך להיות כך:

איזהו מחוסר זמן בבעליו? הזב והזבה והיולדת והמצורע והנזיר, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ - פטורין, עולותיהן ושלמיהן בחוץ - חייבין.

8.
יש לציין שהביטוי שמציין "גירסאות החדשות" הוא "תני". ומדובר בשינוי גירסא במשנה.

9.
מסכמת הגמרא:


דזעירי קבעוה תנאי, דרב ששת לא קבעוה תנאי.

כלומר, את גירסת זעירי - "ומצורע" - שיבצו במשנה עצמה, ואת גירסת רב ששת - "ונזיר" - לא שיבצו במשנה

10.
"קבעוה תנאי" – הכוונה, שהאמוראים קבעו זאת כגירסה מתוקנת במשנה. כלומר, את התיקון של רב ששת ברשימה השניה של: "נזיר" לא שינו לפיה את הגירסה ממש במשנה.

11.
לפי זה הניסוח הסופי במשנה אמור להיות:

"איזהו מחוסר זמן בבעליו? הזב והזבה והיולדת והמצורע, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ - פטורין, עולותיהן ושלמיהן בחוץ - חייבין".

כפי שמובא בדפוס שבסוגייתנו ולא כדברי רש"י לעיל בסעיף 2.

12.
אומר על כך רש"י: "ומיהו אנן משנינן לה בגמרא וקבעינן לה בגמרא הכי ככל חסורי מחסרא דהש"ס".

12.1
כלומר, האמוראים [אחרי רב ששת, או "עורך הגמרא"] לא משנים ממש את הגירסא במשנה, אלא "כאילו" משנים, וזוהי המשמעות של כל מקום בש"ס שמופיע הביטוי "חסורי מחסרא" [כ 100 מופעים בש"ס]. ואת זה אומר רש"י על התיקון השני של תוספת ה"נזיר".

12.2
ומאד קשה: רש"י על המשנה בדף קיב עמוד ב אומר : "והמצורע לא גרסינן במתניתין..." [ראה "מתיבתא" שם, הערה ו] - לעיל בסעיף2

12.3
זאת אומרת שלא שינו ממש במשנה, ואילו בסוגייתנו רש"י כן אומר ששינו ממש "בהדיא" – לגבי מצורע. וכך הם דבריו: "דזעירי קבעוה תנאי – למתני במתניתין מצורע בהדיא".

13.
וכנראה ש"תוספות יום טוב" אומר שכן גורסים במשנה "והמצורע" – כמו בדפוסים שלפנינו - כי הגמרא קבעה שיש לשנות.

14.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרסה:
הוא מסביר את המושג "תני":

תני כך וכך. דאמרינן בכולי תלמודא האי כללא נקוט בידך ממני דלאו למימרא שתגיה ותתני כן באמת אלא כלומר לעיקרא דמילתא תני הכי אבל עכ"פ לא לחנם לא תני התנא הכי בהדיא, כ"כ הדרישה בח"מ סי' ע"ג דף ע"ט א' ...

א
שיטה א: פירוש "תני" - פירוש לנאמר ולא לתיקון ולהגהה של הנאמר.

14.1
והוא מעיר שיש למצוא את הסיבה שהתנא במשנה/בברייתא ניסח כפי שניסח!

14.2
והוא מקשה:

אבל אני בעניותי מהסס בהאי כללא יען ראיתי להתוספות גופייהו דכתובות דף ע"ח ב' ד"ה תני כתבו והשתא דמגיה מתניתין וכו' ובשבועות דף ט"ז א' כתבו מי דחקו להגיה וכו'

משמע מתוס' בשני מקורות שפירוש "תני" הוא "להגיה". [וכוונתו ברורה, ש"להגיה" הכוונה היא לשנות [למחוק/להוסיף] מלה/ביטוי במקור שעליו דנים.

14.3
והוא מוסיף:

ועוד ראיתי בש"מ על כתובות פ"ק דף ס"ג ג' כתב דמדקאמר ה"ק ולא קאמר תני וכו'
אלמא לאו חסורי מחסרא ע"ש מבואר שפיר דלדעתו ז"ל היכא דקאמר תני הוי כמו חסורי מחסרא

הוא מוכיח ממקור אחר [שיטה מקובצת], שמשמעות "תני" דומה למשמעות הביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני".
משמע מדבריו שגם "תני" וגם "חיסורי מחסרא והכי קתני" הם תיקון והגהה של המשנה/ברייתא.

14.3.1
והוא מוכיח את דבריו מסוגייתנו:

וכן יש להוכיח מהש"ס דפרק פרת חטאת - זבחים דף קי"ד ב' - דהכי איתא התם מחוסר זמן וכו' והני בני אשמות נינהו אמר זעירי תני מצורע בהדייהו עולותיהן ושלמיהן והני בני שלמים נינהו א"ר ששת תני נזיר דזעירי קבעוה תנאי דרב ששת לא קבעוה תנאי ע"כ ופירש"י ז"ל דזעירי קבעוה תנאי למתני במתני' מצורע בהדיה דרב ששת לא קבעוה תנאי ומיהו אנן משנינן לה בגמרא הכי ככל חסורי מחסרא דהש"ס עכ"ל

עד כאן ציטוט סוגייתנו וציטוט דברי רש"י.

14.3.2

הא קמן מבואר דהיכא דקאמר תני הרצון הוא שמגיה מתני' או למתנייה במתני' בהדיא או לאקבועי ליה בגמרא ככל חסורי מחסרא:

הוא לומד מרש"י בסוגייתנו שהביטוי "תני..." משמעו או שמגיה, וממש יש לכתוב במשנה את התיקון,

14.3.3
או שמשמעו כמו "חיסורי מחסרא". שגם מגיה את המשנה, אבל לא משנים ולא מתקנים בפועל את הנוסח שכתוב במקור!

15.
לגבי דברי רש"י נראה לי לומר: כאשר רש"י מפרש את המשנה הוא גורס במשנה כפי שראוה האמוראים לפני שפירשו את המשנה, ואם הם "תיקנו" את המשנה רש"י לא משנה עקב כך את גירסת המשנה שלפנינו [דומה ל"משנה ראשונה לא זה ממקומה"].

15.1
וכשרש"י אומר בסוגייתנו לגבי ה"ותני" של רב ששת שהוא כמו "חיסורי מחסרא" יש לומר שמדובר בתוספת מלה, ואילו כשהגמרא עצמה מנסחת "חסורי מחסרא" - כ 100 מופעים בש"ס - כוונתה לתוספת ביטוי עם מלת קישור של "אבל" - הבחנה בין שני מקרים/דינים [כך נראה ממרבית ה"חיסורי מחסרא" בש"ס].

16.
ואולי אפשר לומר: הביטוי "קבעוה תנאי" [כפי שהסברנו: שהאמוראים קבעו במשנה את הגירסא המתוקנת] מופיע בש"ס רק בסוגייתנו [ - מופע יחידאי בש"ס], ולכן נראה לומר שביטוי זה "הושתל" בגמרא אחרי תקופת רב אשי ורבינא. ולכן, רש"י - במשנה עצמה - כותב ומדגיש שלא גורסים "ומצורע".

17.
בכל אופן נשאלת השאלה מדוע התיקון של רב ששת לא "הושתל" במשנה. לפי רש"י בגמרא [לא רש"י במשנה!] ההבדל הוא פשוט: לגבי "מצורע", כשהגמרא אמרה "תני ומצורע" זהו שינוי גירסא, ולגבי רב ששת "ותני ונזיר" שהוא רק "תני" ולא שינוי גירסא - ותלוי בהסבר של ה"יד מלאכי" לעיל בדברי רש"י.

18.
תוספות מסכת זבחים דף קיד עמוד ב:

דזעירי קבעוה תנאי - משום דמצורע יש בו טומאה כעין זב וזבה ויולדת אבל נזיר דלא דמי להו שייריה וכן בכריתות בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) נמי אשכחן דתני זב וזבה ויולדת ומצורע והתם מפרש מאי טעמא לא תני מצורע ומצורעת כדקתני זב וזבה וניחא השתא לזעירי דבנזיר בלא מצורע סגי דאיכא תרתי בנזיר דנזיר טמא מביא אשם.

לפי תוס' שינוי הגירסא במשנה "והמצורע" נעשה מפני שבש"ס מופיע כמה פעמים הצירוף של "הזב והזבה היולדת והמצורע", אבל לא מופיע בצירוף "והנזיר".

19.
וה"אור שמח" מסביר, שאחרי תיקון הגירסה במשנה "והמצורע" אין צורך לתקן גם "והנזיר" מבחינת פסק ההלכה.

20.
על חלק מהנאמר לעיל ראה "מתיבתא", הערה טז.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר