פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות"
אם עניין במות שייך בזמן הזה
בפתיחת ה"משך חכמה" לחומש ויקרא הוא מביא כי נחלקו הרמב"ם (מורה נבוכים ג, לב) והרמב"ן במשמעותם ומהותם של הקרבנות. שהרמב"ם מבאר שעניינם הוא להרחיק את לב האדם מעבודה זרה (שחלק נכבד מעבדותיה היו נעשים עם קרבנות) והרמב"ן מבאר כי זהו עניין רוחני נעלה המקרב ומחבר את כל כוחות העולמות.
והנה כותב המשך חכמה יש להעמיד את שני הדברים – כי דברי הרמב"ם נאמרו לעניין קרבנות במה שאלו אכן כל עניינם היה רק לגדור את לב העם מעבודה זרה. אך לעומת זאת הקרבנות שהיו מובאים בבית המקדש – אלו היה עניינים רוחניים נעלים בהרבה כאלו המחברים את כל כוחות העולמות וכדעת הרמב"ן.
ולפי הדברים הללו מוסיף המשך חכמה, יש לתת טעם בדבריו של רבינו חיים כהן (מגילה י, א תוד"ה ומאי טעמא) המבאר שלאחר שבאו לירושלים שוב לא היה ביתר במות לעולם ואף לסובר שקדושת הארץ היא אף לעתיד לבוא ('קידשה לשעתה ולעתיד לבוא'), מכל מקום מותר להקריב רק במקום המזבח ולא לבנות במה.
וטעם הדבר, כיון שבזמננו הלא בטל יצרא דעבודה זרה וכיוון שכן כל טעמם של הבמות שכל עניינם העיקרי הוא לגדור מעבודה זרה, בטל לגמרי ושוב אין בהן צורך.
