גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תקל"ח מדור "עלי הדף"
מסכת בכורות
דף יז ע"א - יח ע"ב

למ"ד אי אפשר לצמצם - איך יוצאים ידי חובה בשיעורי כזית בקיום המצוות

סוגיא ידועה היא הסוגיא של "אי אפשר לצמצם" שמקורה במכילתין (יז, א – יח, א), בה נחלקו התנאים בשני דברים הבאים כאחד, או שני דברים השוים במדה, אם אפשר לכוין ולצמצם שיבואו בדיוק בזמן אחד ממש, או שיהיו שוים במדתם בדיוק מוחלט, או לא.

הדוגמא העיקרית המובאת במכילתין היא מה ששנינו במשנה: "רחל שלא ביכרה וילדה שני זכרים, ויצאו שני ראשיהם כאחד, רבי יוסי  הגלילי אומר שניהם לכהן, שנאמר (שמות יג, יב): 'הזכרים לה'', וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם, אלא אחד לו ואחד  לכהן...",  רבי יוסי הגלילי סובר 'אפשר לצמצם', והיינו, כי יתכן ששני הזכרים נולדו בזמן אחד ממש, ואפשר להבחין את הזמן המדויק, ודין שניהם כדין בכורות ודאיים, ולכן כתוב בתורה בלשון רבים "הזכרים לה'", כי שייך שיהיו שני זכרים בכורות, ואילו חכמים סוברים 'אי אפשר לצמצם', ואחד נולד תחילה, ואין אנו יודעים איזה הוא, ולכן  'אחד לו ואחד לכהן' (ובהמשך המשנה נחלקו ר"ט ור"ע באופן החלוקה בין הכהן והישראל בשאלה כגון זו).

בהמשך הסוגיא דנו למאן דאמר אי אפשר לצמצם, אם דבריו אמורים גם בדבר הנעשה בידי אדם, אם יתכן שיכוונו לצמצם איזה דבר או מדה בדיוק, והסיקו שגם בזה נחלקו תנאים, ולהלכה נחלקו הראשונים בזה: הרמב"ם (הל' רוצח פ"ט ה"ח) וכ"ה שיטת הר"ר שמעון מיינבלא (הובא בתוס' בכורות שם ועירובין ה: ד"ה וספק ובעוד מקומות בש"ס) פסקו שאי אפשר לצמצם גם בדבר הנעשה בידי אדם, ואילו התוס' (שם) חלקו ופסקו שבידי אדם אפשר לצמצם, וכן נקטו עוד ראשונים: הרא"ש (בפסקיו בפירקין סי' ד) והרשב"א והריטב"א (עירובין שם).

ובגמרא רצו להוכיח שבידי אדם אפשר לצמצם, ואחת ההוכחות היא ממדות המשכן וכליו, וכדאיתא בגמרא: "תא שמע, ממדת כלים (-"דאמר רחמנא 'ועשית שלחן', אלמא צמצמו יפה ועשאוהו באמותיו מצומצמות". רש"י) ממדת מזבח. שאני התם, דרחמנא אמר עביד ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא ליה ("ולעולם לא צמצמו יפה". רש"י). מבואר מזה חידוש דין, שבשיעורים שנתנה התורה במצוות ידועות, אע"פ שאי אפשר לצמצם, יש לנו לעשות מדות השיעורים כפי הנראה לעין, לפי שכך היא המצוה שנעשה המדה כפי שאנו יכולים לעשות.

ונכון להביא בזה דברי ה'מנחת חינוך' בענין איסור עשיית שמן המשחה (מצוה קט), שהאיסור הוא כמשקל שנצטוה בו משה, ללא תוספות וללא גירעון, והעיר המנ"ח שאם אומרים אי אפשר לצמצם גם בדבר הנעשה בידי אדם, היאך חייב חטאת או מלקות באיסור זה. וכתב המנ"ח שאם יש להקשות קושיא זו, אזי על עשיית שמן המשחה עצמו יש להקשות קושיא זו, כי א"א לצמצם ושמא הוסיף או גרע, ונמצא שלא נעשה כמתכונת שנצטוו בה, ואף שיתכן לומר שהיה על ידי נס, דכמה נסים היו בשמן המשחה, מ"מ התורה לא תסמוך במצוות על הנסים, ומסיק בזה, כי "באמת כיון דלא ניתנה תורה למלאכי השרת, א"כ כל מקום שציותה התורה לעשות במדה ובמשקל, הכל לפי דעת בן אדם לפי שכלו אם מצמצם כשר, הן לענין מצוה והן לענין חיוב", ובנה את יסודו על דברי הגמרא הנ"ל בענין מדות המזבח והכלים.

ומסיק בזו הלשון: "הכלל בקיצור, כל היכא שיש מצוה ואזהרה במדה או במשקל לא שייך לומר א"א לצמצם, דהתורה נתנה הצמצום לפי דעת בני אדם. וכן כל אכילת מצוה או איסור, דהתורה אגמריה שהם בכזית או שיעורים אחרים שיש בתורה, התורה נתנה הצמצום לפי דעתנו".

בדבריו מבואר חידוש דין נוסף בזה, שלגבי כל השיעורים שמצינו בתורה, באכילת מצוה או איסור, היה מן הראוי לומר למ"ד א"א אפשר לצמצם, שחובה להקפיד ולאכול שיעור גדול עד שיהיה בו ודאי כזית, ולא יספיק לנו כזית מצומצם, כי מאחר שא"א לצמצם יש לחשוש שעדיין אין בו שיעור כזית, ובדברי המנ"ח מבואר שכל כגון אלו לא שייך לומר א"א לצמצם, כי התורה נתנה לפי דעתנו, ואם לדעתנו נראה שיש בו שיעור כזית אנו יוצאים בזה ידי חובתו.

פוסקי דורנו הוסיפו עוד בזה, שגם לא תהיה חובה למדוד את מדות התורה עם מכשירים טכנלוגיים שנתחדשו בזמנינו - בכדי שיהיו המדות מדוייקות יותר, מאחר שלא נתנה תורה למלאכי השרת - אין צורך לדקדק ביותר, ומה עשו אבותינו שלא היו להם מכשירים אלו, וכי נוציא לעז עליהם שלא קיימו ח"ו את המצוות כתיקונם, ועל כרחך שכל דיני התורה הוא כפי אומד העין האנושי, ובכך אנו יוצאים ידי חובה. וזו לשון ה'אגרות משה' (יו"ד ח"ג סי' קכ אות ה): "ולענין ריבוע התפילין שאין למדוד במיקרוסקופ ברור ופשוט... שהלכה דאי אפשר לצמצם, ובכל דבר שאמרה תורה מדה, הכשירה תורה אף לכתחלה כהמדה שמודדין האינשי כמפורש בבכורות דף י"ז, ואם כן בהכרח שכשר בין משהו יותר מהאמת שגליא כלפי שמיא, ובין שהוא משהו פחות, ובודאי כשיזדמן שהוא מצמצם... ולא שייך למיפלג על זה, כי הרי אף התנאים ואמוראים לא יכלו לצמצם, וגם על בצלאל ואהליאב וכל חכם לב אמר הגמ' בבכורות, שלמ"ד א"א לצמצם גם בהם אפשר שלא היה מצומצם, והיה כשר משום דזה גם כן הכשירה תורה..., ולכן כתבתי שהוא פלא מה שאמר אחד שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין במיקרוסקופ, אך אם הוא אמת, יש אולי לתרץ דחשש שמא עושי הבתים לא טרחו כפי יכלתם למדוד היטב, שאם כן ליכא אף מדה דהאינשי, שהם אף שאי אפשר לצמצם, והתורה הכשירה כל היכא דמצית למעבד, הרי צריך למדוד כל היכי דמצי בכל הטירחא וראיית העין שאפשר, ולא יוכשר כשיתעצלו לטרוח ולעיין היטב, שזה הא אינו אמת אף למדת האינשי, שלכן החמיר למדוד במיקרוסקופ, שזה שייך להחמיר לחוש לזה, אף שלדינא אין מחוייבין לחשוש דסומכין על האומדנא דמומחין" (ע"ע 'ארחות רבינו' מהדו"ח ח"א תפילין אות סב בשם החזו"א לענין ריבוע של תפילין; שו"ת 'משנה הלכות' חלק יא סימן לד).