איך מותר לתלמיד לקרוא בשם רבו?

הרב דב קדרון

בכורות כו ע"א

בגמרא מובאת ברייתא שבה התנא רבי יוסי בן חלפתא מצטט את דעתו של אביו, שהיה מהחכמים שחלקו על עקביא בן מהללאל, ואמר: "מודה אבא חלפתא בזה שהוא מותר". היו שהקשו איך קרא רבי יוסי בשמו של אביו, והרי הלכה היא שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו?

הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר שאין כאן קושיה, משום שייתכן שרבי יוסי עצמו אמר רק: "מודה אבא וכו'" ולא הזכיר את שם אביו, והשם "חלפתא" נוסף לאחר מכן על ידי אחרים.

אמנם בדעת רש"י (סנהדרין ק,א ד"ה בשמו) יש אומרים שאם קורא אדם בשמו של רבו בתוספת התואר "מורי" או "מורי ורבי" אזי אין איסור להזכיר גם את שמו הפרטי של רבו, וכך פוסק הרמ"א (יו"ד רמב,טו). לפי זה אפשר לומר שרבי יוסי עצמו הזכיר את שם אביו, שכן הוא הזכירו ביחד עם התואר "אבא".

דוגמאות נוספות לכך מביא הגר"א (יו"ד רמב סקל"ו) מהגמרא, כגון: "יוחאי אבא" "ינאי אבא" וכן "אבא חלפתא". כך גם יעקב אבינו, לאחר שהזכיר "אבותי" קרא להוריו בשמם (בראשית מט,לא): "שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו". הכסף משנה (תלמוד תורה ה,ה) מביא ראיה לכך שכאשר מזכיר אדם את שמו של רבו בצירוף תואר כבוד הדבר מותר, מיהושע בן נון שאמר למשה רבינו (במדבר יא,כח): "אדוני משה כלאם", ומשמע שמותר לומר כך אפילו בפני רבו.

עם זאת יש לציין שהש"ך (יו"ד רמב ס"ק כד) כותב שהמנהג הוא שכאשר מדבר התלמיד בפני רבו אין מזכיר את שמו כלל, אלא רק קוראו: "רבי".