תשובת הרב צבי יניר:
לומדים חלק בח´ באב עד חצות וחלק במוצאי תשעה באב, אי אפשר בו ביום.

תשובת הרב בנימין במברגר

תשובת הרב יובל שרלו:
שלום וברכה,
שאלות בענייני חול המועד הן נושא מסובך מאוד, בשל העובדה שלמעשה ההלכה מגדירה את ההיתרים, אך אין הגדרה כללית מה מותר ומה אסור.
ברם, במקרה זה הדבר לא רק מותר, אלא אף רצוי מסיבות שונות.
הוא מותר כי:
א. אין בזה פגיעה בכבוד המועד.
ב. כתיבה במחשב אינה נחשבת ככתיבה ההלכתית האסורה.
ג. זהו חלק מתלמוד תורה שהוא דבר האבד, כי אם הדבר ייאסר הוא יוזנח.
נראה אף שהדבר רצוי מאוד, כי זה בדיוק מה שראוי לעשות בחול המועד - ללמוד תורה, לעיין בה, לשאול עליה, לחדש בה, ולהקדיש את חול המועד לכך.
כל טוב וחג שמח 

המשך הדיון בפורום

שו"ת שבט הלוי (חלק י סימן יג)
היתה לו שאיפה כל ימיו לרומם קרן התורה וקרן ישראל, והי' מנהיג ות"ח עצום גדול בתורה ויראה ואוהב ישראל ממדרגה ראשנה, ובודאי הי' זה תפקיד נשמתו הטהורה מן השמים, וידוע שהגה"צ כ"ק אדמו"ר מגור ר' אברהם מרדכי זצל"ה אמר לו, איני מקנא בכם על המצוה הגדולה הזאת, אבל מקנא אני בכם על המצוה שעשיתם לפני זה שהביאה מצוה זאת בבחינה מצוה גוררת מצוה.

[מפרוייקט השו"ת]

תשובת הראל שפירא:
ככל הנראה, המקור לדברים ששמעת הם על בסיס הגמרא במסכת שבת קיט ע"ב. 
הגמרא מספרת כך: "רבי זירא מהדר אזוזי זוזי דרבנן, אמר ליה: במטותא מינייכו, לא תחללוניה", ופירש רש"י: "מהדר אזוזי זוזי דרבנן - כשהיה רואה אותן זוגות זוגות ומדברין בתורה, מחזר אחריהם ואומר להם: במטותא מנכון לכו והתעסקו בעונג שבת, ולא תחללוניה לבטל תענוגים". רבי זירא - לפי פירוש רש"י - היה מבקש מתלמידי החכמים לא לדבר בדברי תורה בשבת אלא ללכת ולהתעסק בעונג שבת.
היעב"ץ (בסדור בית יעקב, עמ' 370) דייק מסוגיה זו שאין ללמוד גמרא "בעומק" בשבת, וזה לשונו: 
"ואצ"ל שלא יטריד עצמו בלימוד הגמ' בעומק (דלא כשל"ה) שגם זה נחשב חלול שבת וגמ' ערוכה היא. ר"ז מהדר אזוגי דרבנן וא"ל במטותא מנייכו לא תחלוניה (...) גם בלמוד התורה החמור שלא יעסקו בו בשבת ביגיעה כדרך שעוסקין בחול אלא צריך להבדיל יום השבת בכל דבר שאפי' הלמוד הק' צ"ל תענוג ולא יהא כמשא כבד ועבודה קשה (...) כי סתם שני ת"ח העוסקין בתורה רגילין להעמיק ולפלפל בחריפות נמצא כבוד שבת נשכח מאחר שנוהגים בו מנהג חול".
אלא שדברי היעב"ץ נדחו מההלכה (כפי שכתב בשו"ת כנף רננה, יו"ד, בקונטרס מין כנף סי' מד), ודבריו לא מובאים בפוסקים הלכה למעשה, ואת דברי הגמרא יש לפרש, כפי שכתב החיד"א (מחזיק ברכה, או"ח, סי' רצ), שרבי זירא הקפיד על כל לימוד תורה שבא על חשבון עונג שבת, אך לאחר סעודת שבת, אין שום הקפדה על לימוד תורה זה או אחר. בחיד"א אף הביא פירוש אחר מפירוש רש"י, והוא ש"הקפידא היה להזהירם שלא יבואו לידי שיחת חולין", ולא על כך שהם מדברים דברי תורה על חשבון עונג שבת כפי שפירש רש"י.
ו"פוק חזי מאי עמא דבר" - מעולם לא ראינו ושמענו אודות שיעורי דף יומי שלא מתקיימים בשבת בגלל פגיעה בעונג שבת, ובכל אתר ואתר שיעורי הדף היומי מתקיימים תמידים כסדרם גם בשבת, ולעיתים אף בנחת, ביישוב הדעת ולא במהירות כבשאר ימות השבוע. יתירה מכך, לימוד בחבורה ובדיבוק חברים בשבת, יכול לחזק ולרומם מאוד את קבוצת הלומדים, ומומלץ לקיים לפעמים את השיעורים בשבתות בבתי המשתתפים הקבועים בשיעור, ובכך אף להקרין את עוצמת וחשיבות הלימוד כלפי בני הבית האחרים. ידוע גם, שישנה מעלה ללימוד תורה בזמנים לא שגרתיים בהם יש פחות לומדים בעולם, כדוגמת ערב שבת, ולכן כדאי להתאמץ עוד יותר ללמוד דווקא בזמנים אלו. 

תשובת הרב שמואל אליהו:
בס"ד

אין לגמרא שמחה יותר גדולה מזה שאתה מחלק אותה לדפים ולומד בהם בקורס קצינים.

רק שים לב לעטוף את הדפים בשני כיסויים, שאם תכנס למקומות המטונפים לא יהיה חשש בזיון לדפים.
עוד שים לב לחתוך אותם בשווה על מנת שתוכל אחר כך להחזיר אותם או לשמור אותם או לגנוז אותם.

שהקב"ה ישמור עליך ועל כל חבריך הלוחמים איתך

בהצלחה

תשובת הרב דוד לאו:
כבכל שנה, את שיעור הדף היומי שאנחנו לומדים בכל יום בבקר, ביום זה נלמד בלילה, במוצאי תשעה באב.

תשובת הרב אברהם יוסף:
מצוה ללמוד עם התפילין, ובלבד שלא ידבר עמהם דברים בטלים.