מסכת ביעא
"המסכת הזאת קראוה האחרונים ביעא, מדמתחלת עם מלת ביצה. אמנם למה החליפו מלת ביצה שהוא לה"ק, שבה רוב לשון המשנה עם מלת ביעא ארמית. כבר כתב רמג"א [בא"ח ססקנ"ו], מדאל יוציא אדם דבר מגונה מפיו. ובעניי לא ידענא מי סני ביצה כדכתוב בספר אורייתא דמשה, מביעא ארמית שאין מה"ש מכירין אותה [שבת י"ב ב']. או מי סני אות צ שרומזת לצדיק תמים [כשבת ק"ד א'], מע' תלויה דמתלי תלי וקאי במלת רשע. וברוך ה' שהאיר עיני, מדאמרינן [סנהדרין ד"ה ב'], דתלמיד אחד דרש מי ביצים אינו מכשיר, וטעו דסברו שאמר דמי בצעים אינו מכשיר ונכשלו בזה [ועי' תוס' שם] : ולהכי מדאירע כבר קלקול בזה לכן הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד".
(תפארת ישראל)

ביצה יכולה להיות גם קלה וגם קשה
בזכות גודל חריפותו וחכמתו של הגאון הגדול ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בעל "האורים ותומים", קנה לעצמו שם של "חכימא דיהודאי". עוד בהיותו צעיר לימים, התפרסם הילד יהונתן ונודע שמו ברבים כילד גאוני אשר הפליא את שומעיו בתפיסתו המהירה ובתשובותיו השנונות.
לימים, כששכר לו אביו תלמיד חכם שילמדו, שאל אביו את המלמד, כשהילד יהונתן ניצב לצידו וממתין לתחילת הלימודים: "איזו מסכת כוונתך ללמדו?" ענה לו המלמד: "מסכת ביצה". שאל אביו: "כלום אין מסכת ביצה קלה מידי לילד גאוני שכמותו?" שמע הילד את השאלה והשיב מיניה וביה: "ביצה יכולה להיות גם קלה [רכה] וגם קשה, ואין הדבר תלוי אלא באופן הכנתה".
(עלון מאורות הדף היומי)

תוספות על מסכת ביצה
המגיני שלמה (לג ע"ב) כתב שדברי התוס' במסכת זו באים ומעורבים מפירושים אחרים, והרבה דברים לא יצאו מפיהם.
והמהר"ם מלובלין (ז ע"ב) כתב שכל לשון התוספות במסכת זו מגומגם ואינו מדוקדק.
והחת"ס (יב ע"ב) כתב שידוע שתוס' של מסכת ביצה אינם אותם תוס' הקדמונים שהוציאו מהם פסקי תוס'.

לימוד מסכת ביצה ערב סוכות
בספר מועד לכל חי (סימן כ אות א) הביא בשם ספר מעשה הצדקה, דראוי ונכון בערב חג הסוכות שיתקבצו עשרה תלמידי חכמים בבית הכנסת וילמדו בעד אנשי העיר סדר קרבנות, דהיינו פרשות ויקרא-צו, ומסכת חגיגה ומסכת יום טוב.

מה שנקראת מסכת זו בשם ביצה...
שביצה בא לרמז על יו"ט, שזה כמו גלגל שחוזר בעולם, שיו"ט חוזר כל פעם ופעם, משא"כ חול המועד שיש רק ב' פעמים בשנה, ונפ"מ שצריך ללמוד הלכות יו"ט כל פעם ופעם כי שוכחים את ההלכות, ועוד שהם טמונים ונסתרים כמו תוכן הביצה שטמון בתוכה, משא"כ הלכות שבת שהם גלויים ואדם לומד אותם כל השנה כי יש שבת כל הזמן, אבל יו"ט זה נולד כמו ביצה שנולדה ומספיקים לשכוח את הלכותיו, וכן צריך לשבור את הביצה כדי להגיע לתוכן שלה וזה לימוד ההלכות ולהבין את הלכות יו"ט.
(תורת האגדה, אפרים עובד)

בחרו לקרותה בשם ביצה בתיבה הראשונה של המשנה
לרמוז כמו שהתרנגולת דרכה להוליד ביצה בכל יום כן הלומד מסכתא יוליד ממנה חידושי תורה בכל יום, וכמו שהביצה נולד ממנה אפרוח כן חידושי תורה חידוש נולד מחידוש.
(בן יהוידע)

שם המסכת
מסכת ביצה נקראת כך על שם המילה הראשונה שבה היא פותחת, אבל יש שקוראים לה "מסכת יום טוב" בגלל שעוסקת בהלכות יום טוב.

מיקום המסכת
הרמב"ם (בהקדמתו לפירוש המשניות) מבאר שמסכת סוכה קודמת לפני מסכת ביצה בגלל ריבוי המצוות שיש בסוכות.

59 דפי גמרא
במסכת ביצה שבדפוס שונצינו יש 59 דפי גמרא במקום 39 דפי גמרא שבדפוס וילנא.