מקור: כל הזמן

המופת של הגר"ח: "תלמדו בכורות ושם העיר ישונה"

יותר מ-60 שנה אחרי שהוקמה, נצרת עילית תיקרא 'נוף הגליל' • מה הוביל להחלטה זו, מדוע ראש העיר החליט להחליף את השם, ההוראה המפתיעה של מרן שר התורה ולימוד הדף היומי שהשפיע על ההצבעה העתידית

אלי רובין י"ז אייר התשע"ט 13:01 22.05.2019

אחרי קרוב לעשור מאז עלה רעיון החלפת שם העיר נצרת עילית, בעוד כחודש צפויים תושבי העיר לאשר באופן סופי את שינוי שם העיר ל'נוף הגליל', אך השינוי שנראה פרוצדורלי לחלוטין טומן בתוכו מופת מעניין שהגיע לאחר הוראה של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי.

ההליך הרשמי של החלפת שם העיר החל לפני כתשע שנים על ידי ראש העיר הקודם שמעון גפסו. לאחר תקופה ארוכה של דיונים ומאות הצעות לשמות חילופיים, שזרמו לעירייה מצד התושבים – התקבלה החלטה סופית במועצת העיר להחליף את השם, אך מסיבה שאינה ברורה ההליך נתקע בשלב כלשהו ושינוי שם העיר לא התבצע בפועל.

מי שהחיה את רעיון החלפת שם העיר פעם נוספת הוא ראש העיר הנוכחי רונן פלוט. לפני כחצי שנה, בכנס סיכום מערכת הבחירות בה נבחר לקדנציה שניה הוא הודיע, כי קיבל החלטה לשנות את שם העיר, כשנימק זאת בכך שהוא רוצה, כי לנצרת עילית תהיה זהות עצמאית משלה וכן שלא יהיה בלבול בין הערים נצרת ונצרת עילית. "62 שנים אזרחי ישראל לא קלטו את ההבדל וחשבו כי נצרת עלית היא כמו עפולה עלית ויקנעם עלית", אמר פלוט, "אנחנו לא שכונה של נצרת, אלא עיר נפרדת. אין מנוס אלא להחליף שם. במקום לתקן את כולם כל הזמן, צריך לתקן את הטעות פעם אחת ולתמיד, להעניק לנצרת עילית שם שמבדל אותה מנצרת".

שינוי שם העיר שהגיע בשל הרצון לעצמאות ובידול מהעיר נצרת הערבית מצטרף למאמצי הציבור החרדי בעיר לשינוי השם. בשנים האחרונות החלו אנ"ש להתיישב אף הם בעיר, כאשר לפני כחמש שנים הוקמה קהילה במרכז העיר ושנתיים אחר מכן החלה להתאכלס שכונת הר יונה ג' על ידי עשרות משפחות חרדיות, בעיקר מהציבור הליטאי ומחסידות בעלז, כשבשנים הקרובות צפויות להתאכלס בשכונה מאות משפחות נוספות.

במהלך השנים ובהתאם להתפתחות הקהילה, פרנסי הקהילה במקום נכנסו ונכנסים מעת לעת לגדולי ישראל ליעוץ והכוונה, כשלא פעם אלו העירו להם על שם העיר המגיע מאותו שורש של נצרות, כשאף העיר השכנה נצרת משמשת כסמל ומושג לדת זו.

מי שבלטו בהתנגדותם לשם זה היו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ויבלט"א מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, שאמר שוב ושוב כי יש לפעול לשינוי שם העיר ולא פעם התבטא על הבעייתיות שבכך. אחד מעסקני הקהילה מספר, כי "לפני כשנתיים, באחת הפעמים שהגענו בקשר לכולל בעיר, מרן הגר"ח שאל שוב על שם העיר. שאלנו מה נעשה עד שיוחלף השם, האם לסגור את הכולל? הגר"ח ענה: 'חס וחלילה, תלמדו מסכת בכורות', תוך שהסביר שזו מסכת שלומדים בה על מומים ויש בה מרפא לכל התחלואים".

תושבי העיר קיבלו את ההוראה ברצינות ובכולל החלו למדים מסכת זו בעיון. בערב פסח האחרון, החלו ללמוד מסכת זו גם במסגרת הדף היומי ובדיוק באותו יום, י"ד ניסן, הודיע רה"ע כי ההליך לשינוי שם העיר נכנס לישורת האחרונה לאחר שעבר את אישור כל הגורמים, החל ממועצת העיר והוועדות הקשורות לכך, דרך משרד הפנים, הרשות לפיתוח הנגב והגליל ועדת השמות הממשלתית ושאר הגורמים הקשורים לכך – ונשאר רק לקיים משאל עם בקרב תושבי העיר, על מנת שיאשרו את ההצעה.

בקהילה החרדית קיבלו את הבשורה בשמחה אך לא ציפו ל'מופת' הבא. בסוף השבוע שעבר עדכן אותם רה"ע רונן פלוט, כי התאריך שנקבע למשאל העם הוא ט"ו סיון הבעל"ט (18/6/19). לתדהמתם התברר, כי המועד שנקבע הוא יממה לאחר שיסיימו את כל מסכת בכורות בדף היומי. ויהי לפלא!