פוסט של ורד נעם, שהתפרסם בקבוצת "יומי" בפייסבוק:

האם היה תלמוד על סדר טהרות?
"תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה"
"תנן התם" הוא מונח שתכליתו לציין שהסוגיה שתובא להלן נולדה במקורה על גבי המשנה שבה היא פותחת ושעליה היא מוסבת, משנה שלעולם אינה המשנה המקומית, ובשל נקודת השקה עם משנתנו צוטטה גם כאן. אכן, כך הדבר לעתים קרובות, שהסוגיה המצוטטת מצויה גם במקומה, על המשנה האחרת. אבל מה במקרים כמו שלנו, כשהמשנה שמדובר בה היא משנה ממסכת טהרות שאין עליה תלמוד? האם מלמד הציטוט של סוגיה ערוכה המוסבת על משנה זו שלפני עורכי הסוגיה שלנו בעבודה זרה היה מונח תלמוד על סדר טהרות וממנו הביאו את הסוגיה, ושתלמוד זה אבד בטרם העריכה הכוללת של תלמודנו?
בשאלה זו עסק זוסמן בדוקטורט המונומנטלי שלו על סדרי זרעים וטהרות, ובאשר לטהרות הוא הכריע שלא היה לסדר זה מעולם תלמוד בבלי ערוך. לדעתו, סוגיות "תנן התם" על טהרות התפתחו אליבא דאמת על המשנה המקומית, והסבתם על משנה מסדר טהרות היא מניפולציה של עריכה, כדי לייצר דיון חי סביב משניות טהרות דווקא מפני שאין עליהן תלמוד. הוא ניסה להוכיח טענה זו ביחס לכל אחת מהסוגיות הרלוונטיות. יש לומר שבמקרה שלנו הדברים מתיישבים יפה, כי באמת כל הסוגיה סובבת סביב הנושא במשנת ע"ז – יין נסך, ולא סביב משנת טהרות העוסקת במים זורמים. אכן לא סביר שדווקא המשנה בטהרות, שאינה תורמת לדיון כפי שמסיקה הסוגיה עצמה: "מהא ליכא למשמע מינה", תעורר את הדיון ביין נסך. דיון זה מתחבר באופן אורגני דווקא למשנתנו בע"ז, ובאמת משנתנו, על הרישא והסיפא שלה, תופסת בה מקום מרכזי, וגם כל החומר הנוסף המובא בה עניינו ביין נסך. במקרה כזה זוסמן היה משחזר סוגיה שבמקום כלשהו במהלכה הובאה *גם* משנת טהרות, כולל המסקנה המתבקשת "מהא ליכא למשמע מינה". הוא היה מציע שהעורכים העבירו את הראיה המשנית הזאת ממשנת טהרות לראש הסוגיה והצמידו לה "תנן התם" כדי "להעניק" כביכול סוגיה למשנה יתומה בטהרות.