הרקיע נמצא בחז"ל הן בגמרא הן בירושלמי, וכן בברייתא דשמואל, בברייתא דמזלות ואף בתפילה.
בחלק מהסוגיות מדובר ברוחניות, לפחות בחלק מהסוגיא (חגיגה יב:) אך בחלקן מדובר על סוגיות הלכתיות שיש מהן נפק"מ לדינא.
בפשטות מדובר על חצי כדור אטום.
לרקיע יש שמות נוספים - כיפה, קובה, אוהל.
(לא ניכנס כאן לשבעת הרקיעים ושמותיהם, שעליהם יתכן שמדובר בעניינים רוחניים, וזהו נושא לדיון נפרד)
השמש נמצאת במהלך היום בין הרקיע לבין הקרקע, בתחילת היום ובתחילת הלילה היא עוברת דרך פתחים שברקיע (ברוב הסוגיות משמע שיש זוג פתחים במזרח ובמערב, בירושלמי כותב שישנן שס"ה פתחים, שהרי בכל יום היא זורחת/שוקעת במקום שונה במקצת).
גם לפתחים אלה יש שמות שונים: חלונות, שערים, דלתות.
לגבי היכן השמש בלילה, נחלקו בזה (פסחים צד: כידוע, ויש לכך מקורות נוספים רבים, ועוד דעות)
וכן כתבו כמה וכמה ראשונים שזה הפשט בתפילה - "בחכמה פותח שערים" (ברכות ק"ש בערב) ו"בוקע חלוני רקיע" (שבת בבוקר) (פירושי סידור התפילה לרוקח (מן הראשונים) על ברכת המעריב ערבים, ר"ת בשיטה מקובצת כתובות יג: ד"ה השיבתנו, הובא בגליון הש"ס פסחים צד:, רזיאל המלאך דף עב. בדפוס וילנא תרל"ח, סודי רזיא ח"א אות ל ד"ה יהי, וכן ביאר את תפילה זו בפירוש עץ יוסף בשם מגיד צדק שנדפס בסידור אוצר התפילות (תחילת ברכות קריאת שמע בשבת)).

יש כמובן שהסבירו אחרת, אך בוודאי שזה הפשט הפשוט ביותר והמתיישב בפשטות עם הסוגיות.

תפיסה זו היתה מקובלת, בשינויים קלים, אצל המצרים (אצלם העולם מלבני), אכדים, שומרים, כלדיים (כשדים) בבלים, פרסים. (גם אצלם היו דיונים לגבי מספר הרקיעים - אחד, שלושה, שבעה, עוד רקיע נוסף)

מצורף קובץ PDF עם ציורים מהיפה תואר (מראשוני האחרונים), הרב שטיינזלץ, צבא השמיים.

(הבהרה: אין הכוונה לקנטר אף אחד או כתגובה לאף אחד. הכוונה כפשוטו לתת את המידע כהקדמה וכפשט הכי פשוט בסוגיא. אני יודע שיש שכתבו אחרת. אין צורך לעשות העתק הדבק מהודעות שנכתבו כבר כמה פעמים, והן לא יענו במסגרת זו)