יש לי חבר, הרב זאב מאיר שורץ הכהן ז"ל שזה לו המחזור השני שהוא לומד את הדף היומי, לחבר הזה הייתה מחלה סופנית הנקראת ALS ומה שמוכר כניוון עצבים, הוא היה בחור מבריק ביותר, בעל שכל חריף מאוד, עו"ד במקצועו, לוחם בגולני, גולש מקצועי אך מאז שהמחלה תפסה אותו בתנופה עצומה, הוא בחר להיות בחיק התורה, כמובן לצד הרחבת המשפחה, כלומר, חוץ מהראש הוא לא הזיז שום איבר בגופו, למעט שכלו החריף, אבל איתו הוא עשה המון דברים. לעניין שבנידון, בסיום האחרון, מס' ימים קודם קביעתו לסיים את הש"ס ברוב עם בישוב אבני חפץ, כאשר נותרו לו 6 דפים בלבד לסיום הש"ס, איבד את הדופק למשך 45 דקות וכל הזמן הזה עבדו עליו פרמדיקים, עד שהחזירו לו את הדופק, אבל לא את ההכרה, כיומיים לאחר מכן בא' באב יום פטירתו של ראש השושלת שלו, אהרון הכהן, נקבע לו מוות מוחי, אך הלב המשיך לפעום (עם מכשיר הנשמה) עד ליום בו נקבעה מסיבת סיום הש"ס ליל שישי ח' באב התשע"ב בדיוק באותה השעה בה נקבעה המסיבה, ישבו ליד מיטתו מס' חברים ולמדו את ששת הדפים האחרונים במס' נידה, בדיוק כשקראו החברים את "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום..." ובמקביל את קריאת שמע ויגדל, נדם גם ליבו.