var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=8828;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("8828","0","בסכת בסכות","11/04/11 12:04","ז ניסן","תשע&quot;א","12:04","אייבי","בגמרא כתוב &quot;יש אם למסורת בסכת בסכת בסכות הרי כאן ארבע.&quot; <br />אומר רש&quot;י: &quot;בסכת משמע חדא.&quot; <br />איך מסבירים את זה? למה כשהמילה נכתבה כאן בצורת חסר (&quot;סכת&quot; ולא &quot;סכות&quot;) היא נתפסת כלשון יחיד? האם יש בכלל הסבר דקדוקי - לשוני לדרשה הזאת או שחייבים לומר שככה דרשו את הכתוב ואין שום הסבר לדרשה מבחינת כללי הדקדוק?<br />החברותא שלי רוצה להסביר שכיון שאפשר לקרוא את המילה הזאת כשהיא מופיעה ללא ניקוד &quot;סֻכַּת,&quot; היא רומזת בכתיב שלה על אחד, כי הרי &quot;סוכת&quot; היא לשון יחיד. ואף על פי שבניקוד הזה יוצא שהיא סמוכה, זאת אומרת היא מופיעה בצורת סמיכות, לא מפריע לנו הדבר הזה לדרשה.<br />הגישה הזאת מקובלת עלי. בכל מקרה רציתי לשאול אם יש דעות אחרות בנושא? <br /><br />אייבי","211","","4788","True","True","False","","477","87.70.14.17","0","0","סוכה|ו ע&quot;ב",""),new Message("8831","8828","זה לא סמיכות אלא קרי וכתיב","11/04/11 16:40","ז ניסן","תשע&quot;א","16:40","יאירה","סמיכות מוגדרת כצירוף בין שני שמות עצם, שהראשון מהם נקרא נסמך והשני - סומך, אשר מקבל גם תפקיד לוואי. הנסמך הוא <span class='lightYellow'><b>נושא הצירוף.</b></span> (זאת סמיכות) וגם לדוגמא: הצירוף &quot;סוכת דוד&quot; הינו סמיכות כי יש פה שייכות: הסוכה <span class='bordeaux'><b>של </b></span>דוד ואילו &quot;בסכת בסכת בסוכות&quot; יש מיליות, (שלא יכולות להיות בסמיכות) ואין יחס של שייכות בין שמות העצם.<br />מדובר ב&quot;קרי וכתיב&quot;.<br />יל&quot;ע <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14588'>כאן</a> וגם בתחילת הקובץ המצורף","192","doc","4788","True","True","False","","345","213.151.53.32","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב","0-doc"),new Message("8832","8831","לא הבנתי","11/04/11 17:23","ז ניסן","תשע&quot;א","17:23","אייבי","שלום! <br />תודה על ההתייחסות אבל אני לא בדיוק הבנתי. <br />אני אסביר את עצמי קצת יותר:<br />הגמרא מבינה בדרשת החכמים שהמילה &quot;בסכת&quot; מורה על דופן אחד. רש&quot;י מסביר שהמילה כשהיא כתובה כך ללא הוא&quot;ו של הרבים, בצורה החסרה (&quot;בסכת&quot; ולא &quot;בסכות&quot;), משמעה 'אחד.' שאלתי היא שוב למה כשהמילה נכתבה בצורה החסרה פתאום אין להבינה כלשון רבים אלא כלשון יחיד (מבחינת הדרשה)? חברותא שלי הציע שכיון שאפשר לקרוא &quot;בסכת&quot; &quot;בְּסֻכַּת,&quot; שזאת היא לשון יחיד (בסוכת = &quot;בסוכה של&quot;), דורשים את המילה כן למטרת הדרשה בלבד. שאלתי אותו אם זה לא מפריע לו של&quot;בְּסֻכַּת&quot; יש צורת סמיכות והוא ענה שזה לא מפריע לו כי ברור שאנחנו לא קוראים את הפסוק כן ושיש פה רמז בלבד. <br />כולם מסכימים שאין סמיכות בפסוק ואפילו על פי הדרשה אין לקרוא את המילה הזאת כאילו היא נסמכת לשום מילה אחרת, רק שיש לה צורה (דפוס) של לשון סמיכות.   <br /><br />לסכם: האם יש דרך אחרת גם איך להבין את דרשת החכמים כאן בגמרא והאם יש דרך אחרת להסביר למה &quot;בסכת&quot; מורה על אחד ו&quot;בסכות&quot; מורה על שתיים?  <br /><br />אייבי","211","","4788","True","True","False","","101","87.70.14.17","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב",""),new Message("8833","8832","המקובל כמו החברותא","11/04/11 18:34","ז ניסן","תשע&quot;א","18:34","המכריע","כך נהוג עלמא לפרש. אולי בתוספת מעט טעם שלהאי מ&quot;ד דיש אם למסורת, התורה בכוונה כתבה חסר כדי לרמז על כאילו כתוב בלשון יחיד.<br /><br />ישנה דרשא דומה על לטטפת עם אותו העיקרון. ויש עוד.","199","","4788","True","True","False","","173","31.44.132.187","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב",""),new Message("8840","8832","לאחר הבדיקות הממושכות שבצעתי הערב","12/04/11 00:44","ח ניסן","תשע&quot;א","00:44","יאירה","הגעתי למסקנה שהן החברותא שלך והן הרב המכריע צודקים ונראה שאין דרכים אחרות להבין את הגמרא אלא בדרכה של הדרשנות גרידא.<br /><br />בימים הקרובים אשתדל לעיין במקורות נוספים על מנת לעזור לך.","192","","4787","True","True","False","","257","109.67.22.214","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב",""),new Message("8905","8840","מצאתי!","13/04/11 09:12","ט ניסן","תשע&quot;א","09:12","אייבי","בתלמוד של הרב שטיינזלץ ראיתי הערה שלא שמתי לב אליה מקודם. כתוב שם ככה: <br /><br />&quot;דרשה זו, והדומות לה, נסמכות על העובדה כי פעמים ש&quot;ת&quot; בסוף מילה איננה סימן של נסמך אלא צורה אחרת של לשון יחיד בנפרד.&quot; <br /><br />לפי זה גם נראה לי שעל פי הדרשה יהיה צורך לנקד &quot;בּסֻכָּת&quot; ואז תאפשר קריאה של הפסוק בצורה כזו: &quot;בְּסֻכָּת תשבו שבעת ימים.&quot;<br /><br />בדומה לזה כתוב בשמות &quot;עזי וזמרת,&quot; וכותב עמוס חכם בדעת מקרא, &quot;ואפשר ש'זמרת' היא צורת הנפרד, ולא סמיכות&quot; (אמנם בהמשך הפירוש הוא מעדיף להבינה דווקא כן כלשון סמיכות).","211","","4786","True","True","False","","130","87.68.78.53","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב",""),new Message("8912","8905","גינת, גילת, אזלת. יש דוגמאות רבות בתנ&quot;ך","13/04/11 15:16","ט ניסן","תשע&quot;א","15:16","Almuaddib","לתופעה זו.","107","","4786","True","True","False","","226","81.218.141.168","0","8828","סוכה|ו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=49;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82952);