var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=16010;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("16010","0","חטף קמץ","18/12/11 01:01","כב כסלו","תשע&quot;ב","01:01","דוד כוכב","רש&quot;י מסכת בכורות דף לד ע&quot;א:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>בְּבָגְדּוֹ בה כתיב בלא יו&quot;ד וזהו לשון בגידה כשאר תיבות הכתובות בלא יו&quot;ד שאתה קוראן חטף קמץ כמו (בראשית לט, טו) כְשָׁמְעוֹ.</b></span><br />(המילה כשמעו היא מפרשת השבוע: וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי).<br /><br />רש&quot;י קורא לקמץ זה חטף קמץ, וכן הוא בתוספות.<br />רש&quot;י מבדיל בין קמץ זה לבין קמץ רגיל, שכן המבטא בצרפת באותם הימים היתה דוגמת המבטא הספרדי.<br /><br />וכן ברש&quot;י במסכת ברכות דף יג ע&quot;ב: <br /><span class='bordeaux'><b>ובלבד שלא יחטוף בחי&quot;ת - בשביל אריכות הדל&quot;ת לא ימהר בקריאתה, שלא יקראנה בחטף בלא פתח, ואין זה כלום.</b></span><br />רש&quot;י מכנה בשם פתח את הקמץ שבמילה אחָד.<br /><br />וכן ברש&quot;י מסכת ברכות דף מז ע&quot;א:<br /><span class='bordeaux'><b>חטופה - שקורין את האלף בחטף ולא בפתח, ואומר אמן </b></span>{א' בחטף פתח} <span class='bordeaux'><b>והוא צריך לומר אמן </b></span>{א' בקמץ}<span class='bordeaux'><b>.</b></span>","125","","4521","True","True","False","","909","31.44.130.243","0","0","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16016","16010","דוגמאות לכך הרבה, כבר במסכת ברכות","18/12/11 10:35","כב כסלו","תשע&quot;ב","10:35","Almuaddib","וראה הערת היעבץ על כך - שהרב קורא לקמץ פתח וכו'.<br /><br /><br />עד כאן העובדות על כתיבת רש&quot;י.<br /><br />מסקנתך כי כך היה המבטא בצרפת באותם הימים - כבר פחות מבוססת.<br /><br /><br />למתעניינים - ראו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://pluto.huji.ac.il/~laufer/Ashkenazi_Pronunciation_heb_34.pdf'>המאמר הבא</a>.","107","","4521","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16019","16016","כפי שכתבתי","18/12/11 12:12","כב כסלו","תשע&quot;ב","12:12","דוד כוכב","המאמר מאשר את שכתבתי שבצרפת נהגה הגייה ספרדית.<br />הטענה היא שהיו אזורים מזרחיים יותר בה שלטה כבר לפָנים הגיה טברנית. חשבתי אמנם על אפשרות סבירה זו, ואני שמח על אישורה.","125","","4521","True","True","False","","112","31.44.130.243","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16020","16019","המאמר אינו &quot;מאשר&quot;, רק משער.","18/12/11 12:32","כב כסלו","תשע&quot;ב","12:32","Almuaddib","הקושיה הגדולה ביותר על התאוריה כי זה היה המבטא אז, היא היאך נעלם והוחלף בלי להותיר עקבות על פולמוס, מאבק שרידים וכו'.","107","","4521","True","True","False","","148","81.218.141.168","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16026","16020","נכון, מאשר מבחינתי, מפאת כמה ראיות","19/12/11 02:29","כג כסלו","תשע&quot;ב","02:29","דוד כוכב","זו אינה קושיה. בכל יום קורה שמנהגים מתפשטים על חשבון מנהגים אחרים. הנוסח העכשוי הדומיננתי מתרחב על חשבון בתי כנסת של עדות נדחות הנסגרים מחוסר מתפללים. האם באפשרותך להתפלל בבית כנסת בעל הנוסח שהתפלל אבי אביך?<br /><br />בתקופה שלאחר שריפת התלמוד גורשו היהודים מצרפת - לפני מעט יותר מ700 שנה. כ-100,000 יהודים נמלטו מן המדינה ומצאו מקלט במדינות השכנות. והם כמובן סיגלו לעצמם את מנהג המארחים.<br /><br />אני אמנם נולדתי בצרפת, אך רק משום שסבי וסבתי ברחו מגרמניה הנאצית.","125","","4520","True","True","False","","131","31.44.130.243","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16029","16026","אני חולק עליך לגמרי","19/12/11 08:23","כג כסלו","תשע&quot;ב","08:23","Almuaddib","אנחנו עוסקים בימי הביניים, עוד טרם המצאת הדפוס.<br /><br />בתקופה זו, שני כפרים סמוכים יכלו להחזיק בשני נוסחי תפילה שונים במשך מאות שנים - משום שכל חזן למד מזה שלפניו.<br />המצאת הדפוס הקלה על התפשטות מנהג מסויים על חשבון רעהו - אך עדיין, מדובר במסורת על הטקסט, לא על הגייתו.<br /><br />רק עם העידן של אמצעי המדיה המודרניים, יכול מנהג/מבטא מסויים להתפשט במהירות. ואפילו היום, ראה את יוצאי גליציה המתעקשים להמשיך במבטא אבותיהם ולבטא שורוק כחיריק וכן הלאה - למרות שמדובר במנהג של חבל ארץ אחד בלבד.<br /><br />מנגד, אנו רואים שבכל תפוצות אשכנז, מגרמניה במערב ועד רוסיה במזרח, כולם בטאו את הקמץ כפי שבטאוהו - שלא כמו פתח. היאך מנהג זה נולד, והיאך לא רק התפשט אלא אף דחק לגמרי את האחרים?<br /><br />על שאלה זו מעולם לא מצאתי תשובה, ותשובתך אינה טובה מנסיונות כושלים אחרים לתרצה - כך נלע&quot;ד.","107","","4520","True","True","False","","194","81.218.141.168","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16050","16029","שתי תשובות בדבר","20/12/11 06:18","כד כסלו","תשע&quot;ב","06:18","דוד כוכב","א. דבריך אמורים בשני כפרים קיימים ועומדים. <br />שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר (ירמיהו מח, יא).<br />פה מדובר בגָלֻת צָרְפַת אשר צאצאי הגאלים הגלוה וחיסלוה לגמרי.<br /><br />ב. קיימת תופעה מצויה כאשר יש רב ומנהיג גדול ומפורסם, תלמידיו מתפזרים ומלמדים אצל עם הארץ ופשוטי העם את ההלכה כשיטתו ואת ה&quot;מנהג הנכון&quot;.<br />כגון התפשטות פסקי ומנהגי הרמב&quot;ם המהר&quot;ם מרוטנברג הרשב&quot;א הרא&quot;ש המהרי&quot;ל והחסידות.","125","","4519","True","True","False","","128","31.44.130.243","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16062","16050","שתי קושיות על דבריך:","20/12/11 10:34","כד כסלו","תשע&quot;ב","10:34","Almuaddib","<b>א.</b> לשיטתך, המנהג לקרוא קמץ כפתח היה בצרפת בלבד, ולא בשאר ארצות אשכנז. מאחר ויהודי צרפת ברובם הגיעו מאזור הריינוס לשם, תמוה איך התגלגל אליהם מנהג קריאה שונה.<br /><br /><b>ב.</b> אם רש&quot;י קרא כדבריך, וקיימת &quot;תופעה מצויה&quot;, הייתי מצפה להיפך הדברים. הרי פירושי רש&quot;י נפוצו בכל העולם היהודי במהירות הבזק, מדוע מבטאו התפוגג ונעלם דוקא בארצות אשכנז?","107","","4519","True","True","False","","152","81.218.141.168","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א",""),new Message("16072","16062","המשך","20/12/11 15:12","כד כסלו","תשע&quot;ב","15:12","דוד כוכב","א. באלו ארצות בדיוק היה כך ובאלו לא, יש קצת ראיות והשערות במאמר שהבאת.<br /><br />ב. רש&quot;י לא היה &quot;אדמו&quot;ר מפורסם&quot; בחייו, כמו ר&quot;ת למשל. רק אח&quot;כ נפוצו כתביו, בעיקר ע&quot;י צאצאיו.<br /><br />אמנם ככלל, לא ברורה דעתך. הרי מוסכם וידוע שבצרפת שרר המבטא הספרדי, ראה גם במאמר. כל השאלה במאמר היא האם השינוי למבטא ה'אשכנזי' נעשה מתוך החלטה מודעת פתאומית, או כפי שבעל המאמר רוצה לטעון וגם אני סבור כך, שהיה קיים באיזה מקום גם המבטא האשכנזי או דומה לו, והוא התפשט. טענותיך רק מחזקות את ההנחה האחרונה, כי הם קשות עוד יותר על הסברה הראשונה.","125","","4519","True","True","False","","116","31.44.130.243","0","16010","בכורות|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=49;var SeverTime;fInitTree();getPersist(59120);