var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=10212;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("10045","0","כיזבא","17/05/11 23:46","יג אייר","תשע"א","23:46","המכריע","פירש"י טפח במצב שהאגודל זקור. דומני שזו מילה נדירה. אשמח לשמוע הרחבה מהמומחים (או המומחיות).

במילון הארמי היחיד העומד לרשותי (הערוך) לא מצאתיו, אע"פ שהמסורת הש"ס במקום כותב שכן הוא בערוך.","199","","4737","True","True","False","","435","212.76.110.54","0","0","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10046","10045","מצאתי לכבודו ערך במילון","18/05/11 00:44","יד אייר","תשע"א","00:44","יאירה","ראה כאן
אי"ה מחר אעיין במילונים ובמקורות נוספים","192","","4736","True","True","False","","314","109.65.18.70","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10079","10045","לא ברור מה מקור המילה","18/05/11 22:50","יד אייר","תשע"א","22:50","יאירה","יאסטרוב כתב במילונו שזה מידת שטח (או אורך)
אני בינתיים ממשיכה לחפש.

השורש כז"ב בעברית מזוהה עם "שקר" או "אכזבה", זה ידוע, ולענ"ד אין שום קשר בין המשמעויות האלה לבין טפח.","192","","4736","True","True","False","","215","213.151.58.29","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10212","10045","ההסבר,שקבלתי מהמומחה ללשון:","22/05/11 10:56","יח אייר","תשע"א","10:56","יאירה","הגירסה בדפוס הראשון (שאלוניקי רפ"א-ז), רצ"ב הצילום.

המילה 'כיזבא' סתומה, אין עליה ערך בספר הערוך. וכשמסתכלים בכתבי היד רואים שהם גורסים 'ניזבא' [וכן בכ"י של רש"י ושל פירוש רגמ"ה לפי עדות מהדורת 'עוז והדר' בהשלמות להגהות וציונים שם]. בדקדוקי סופרים הביא שבילקוט שמעוני דפוס קושטא כתוב 'נחיתו רוסני זבא חיטי[2]. דבר שמעורר חשד שמא המילים 'רום כיזבא' או 'רום ניזבא' הן מילה שנחלקה לשתים, ונוצרו שתי מילים, שהאחת [רום] היתה נראית מובנת, לשון גובה. אבל השניה נשארה סתומה. ובדפוס קושטא נחלק ל'רוסני זבא' במקום 'רוס ניזבא' [אפשר שהמילה 'רום' היא תיקון למילה 'רוס' שגם היא לא היתה מובנת].

עיון בספר הערוך בערך רזניקא (או רזינקא בערוך השלם) פותר לנו את התעלומה, זו לשונו: "בפ' סדר תעניות האלו בגמרא (תענית כג:) איזול ואיזבון לכו רוזינקא, [ס"א איזול ואיתי בזוזא עיבורא[3]] עדי טייעא נחיתא ליה רוזינקא בחיטי דתלתא פרסי" (ועיין גם בערך רסן ובערך עדי, ובתוספות הערוך השלם לערך עדי).

הרי לנו שבעל הערוך גרס גם כאן, וגם במסכת תענית 'רוזינקא', כלומר: שם של מידה מסויימת. אמנם גרסת הדפוסים שלנו בתענית 'בזוזא עיבורא' מקויימת מכל כתבי היד, ואינה טעות אפוא. אבל מכל מקום אנו למדים ש'רוזינקא' היא כנראה המילה המקורית במנחות. ובאופן כלשהו השתבשה ל'רוס ניזבא'.","192","jpg","4732","True","True","False","","1558","2.54.134.22","0","10045","מנחות|סט ע"ב","0-jpg"),new Message("10218","10212","כל זה יכולת לחסוך לו עיינת בסוקולוף","22/05/11 14:22","יח אייר","תשע"א","14:22","Almuaddib","","107","","4732","False","True","False","","151","77.127.136.118","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10232","10212","תודה","23/05/11 10:21","יט אייר","תשע"א","10:21","המכריע","תודה על הבירור. ועדיין גם המילה רוזינקא איננה מוכרת לנו. מענין אם היינו מוצאים עקבותיה של מידה זו בשפה עתיקה כלשהיא שהיתה בשימוש אצל חכמי הש"ס, היינו יותר משתכנעים.","199","","4731","True","True","False","","171","95.86.93.161","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10234","10232","אז זהו, שאנחנו מוצאים","23/05/11 11:42","יט אייר","תשע"א","11:42","Almuaddib","אם זכרוני אינו מטעני - עברו כבר כמה ימים מאז בדקתי - יש זיהוי ברור של מקורה האטימולוגי של המלה הזו - דומני שבפרסית.","107","","4731","True","True","False","","170","81.218.141.168","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10239","10234","אז איך לא העלת אז הודעה על כך כאן?","23/05/11 13:16","יט אייר","תשע"א","13:16","דוד כוכב","","125","","4731","True","True","False","","107","213.151.35.164","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10244","10239","המממ","23/05/11 14:31","יט אייר","תשע"א","14:31","Almuaddib","דומני כי המקור לדברי המילונאים - מיאסטרוב ועד סוקולוף - הוא ההשוואה בין דברי הגמרא אצלנו, לבין דברי המדרש

אצלנו כתיב:
"כדעדי טייעא נחיתא ליה רום כיזבא חיטי בתלתא פרסי"

ואילו בילקוט שמעוני על פרשת אמור מצאנו:
"עדי טייעא נחיתו רוסני חיטי בתלתא פרסי "","107","","4731","True","True","False","","200","81.218.141.168","0","10045","מנחות|סט ע"ב",""),new Message("10271","10244","אכן","24/05/11 02:09","כ אייר","תשע"א","02:09","דוד כוכב","כבר ראיתי מספר מקומות בהם נוסחת הילקוט היתה מדוייקת מנוסחא דידן בגמרא.
כמובן שאין זה כלל שניתן להסתמך עליו תמיד.

זה מזכיר את דברי רש"י ביותר מפעם אחת במנחות או זבחים, שקובע שהנוסח במדרש ההלכה עדיף מנוסח הגמרא שם.","125","","4730","True","True","False","","111","31.44.141.31","0","10045","מנחות|סט ע"ב","")];var iTotalPages=49;var SeverTime;fInitTree();getPersist(24679);