var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=6291;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("6252","0","רבוע - רבוץ","11/01/11 10:28","ו שבט","תשע"א","10:28","Almuaddib","פעמים שיש חילוף בין האותיות צ' בעברית ל-ע' בארמית.
כך אנו מוצאים "ארץ" בעברית, ומנגד - "ארעא" בארמית, צאן-עאן, ועוד.
ועוד דרשה היא, המשחקת בשיתוף עברית-ארמית שהיה כה נפוץ בין אמוראי בבל.","107","","5623","True","True","False","","629","81.218.141.168","0","0","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6262","6252","[ללא נושא]","11/01/11 15:19","ו שבט","תשע"א","15:19","דוד כוכב","האם כוונת לומר שחילוף זה: רבוע - רבוץ אינו במקור השורש אלא דרשה בלבד?","125","","5623","True","True","False","","195","213.151.41.49","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6280","6252","הערה נוספת","11/01/11 22:06","ו שבט","תשע"א","22:06","יאירה","בנוסף לחילופי אותיות צאדי ועין בעברית יש עוד חילופים:
"ד" מתחלפת ל"ז" - דהבא -זהב
"ט" מתחלפת ל "צ" - עטא - עצה
"ת" מתחלפת ל"ש"- תלת - שלוש
מקור המילה "ארעא" מערבית: أَرْض (ארץ)
וגם מקור הביטוי "שכיב מרע" ( שמופיע הרבה בפרק "מי שמת" במסכת ב"ב) מערבית:
مَرِيض ( חולה)","192","","5623","True","True","False","","398","213.151.62.119","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6265","6262","זו דרשה המבוססת על חילוף אותיות קיים","11/01/11 15:45","ו שבט","תשע"א","15:45","Almuaddib","בין העברית לבין הארמית.
מאחר ומדובר בשתי שפות אחיות, והואיל והדרשן דובר את שתיהן כשפות-אם, ובגלל שחילופים ונדידת מלים מארמית לעברית מצויות היו, אין תימה שדרשה כזו באה.
דומני כי את דעתי שאין שורשים בני שתי אותיות בלבד, כבר הבעתי בעבר, ואת דעתי אני תולה באילנות גבוהים.","107","","5623","True","True","False","","344","81.218.141.168","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6279","6265","נכון בהחלט: אין שורש בעל שתי אותיות!","11/01/11 21:42","ו שבט","תשע"א","21:42","יאירה","","192","","5623","False","True","False","","375","213.151.62.119","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6329","6265","סבורני שאין זה נכון","12/01/11 20:53","ז שבט","תשע"א","20:53","שמואל","חילוף האותיות הוא עקבי, צ' עברית יכולה להיות ע' ארמית [ליתר דיוק: מדובר באות אחרת, כמו 'ביידה' בערבית (ביצה) בעברית היא הופכת לצד"י, ובארמית לעי"ן. אבל אי אפשר לקחת את רבוע העברי ולומר שפירושו רבוץ. זו ודאי דרשה ולא פשוטו של מקרא.","164","","5622","True","True","False","","241","87.68.165.38","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("64167","6265","איך אתם רואים את הצירופים פר , קט ?","11/11/19 11:16","יג חשון","תש"פ","11:16","אריה","פרא פרד פרה פרו פרז פרח פרט פרי פרך פרם פרס פרע פרף פרץ פרק פרש
קטל קטם קטן קטף קטר קטש","803","","2397","True","True","False","","144","77.137.92.174","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("64168","6265","איך אתם רואים את הצירופים פר , קט ?","11/11/19 12:12","יג חשון","תש"פ","12:12","אריה","פרא פרד פרה פרו פרז פרח פרט פרי פרך פרם פרס פרע פרף פרץ פרק פרש
קטל קטם קטן קטף קטר קטש","803","","2397","True","True","False","","216","77.137.92.174","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9235","6279","שורשים של שתי אותיות , האומנם ?","22/04/11 13:12","יח ניסן","תשע"א","13:12","הודו_כי_טוב","יש טענות, בעיקר לפי הסרטון של יוטיוב, שלפני השורש בעל שלוש אותיות יש, או לפחות היו, גם שורשים קדומים עם שתי אותיות:
קישור 1 (הספרייה של מט"ח)
קישור 2 (העברית שלא מלמדים אתכם בבית הספר)
קישור 3 (יוטיוב HEBREW ROOTS)","207","","5522","True","True","False","","2268","89.138.26.168","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6281","6280","לא הבנתי איך קשור שכיב מרע למריצ'","11/01/11 22:38","ו שבט","תשע"א","22:38","student","","177","","5623","False","True","False","","174","46.120.96.7","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6286","6280","החידוש שבחילופין אלו","11/01/11 23:36","ו שבט","תשע"א","23:36","המכריע","ליאירה. כוונת הכותבים היתה למרות שצ' וע' אין ביניהן קשר, ולכן הדוגמאות שהבאת לא קשורות כי הן קרובות במוצאן למרות שאינן מאותו מוצא ממש.
ניתן להוסיף ביצה - ביעא.","199","","5623","True","True","False","","259","95.86.78.131","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6291","6281","חילופי אותיות בין ערבית לארמית","12/01/11 00:04","ז שבט","תשע"א","00:04","Almuaddib","האות צ' (כמו במלה רמצ'אן), פעמים שמתחלפת עם צ' העברית או עם ה-ע' בארמית.
ועיין למשל ב"אתמרע" - נעשה חולה.
השורש של אתמרע - מר"ע. השורש המקביל לו בערבית - מר"ץ', ובאותה המשמעות.
מריצ' = מרע = חולה.","107","","5622","True","True","False","","380","87.70.129.51","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6297","6286","ארחי ורבעי זרית","12/01/11 01:00","ז שבט","תשע"א","01:00","המכריע","עלה בדעתי שלחילופין אלו יש כבר שרש במקרא, תהלים קלט,ג ארחי ורבעי זרית לפי חלק מהפרשנים הכוונה למקום רביצתי. ואם כנים אנו בזה נוכל להרחיב זאת גם לרביעת בעלי חיים שבמקרא, שנגזרת מהרבצתם בשעת מעשה. ואם כנים אנחנו בכל זה ייקל לדרוש רבוע רבוץ בלא לומר שזה בא מחוסר תשומת לב של אמוראים שהם מערבים כאן את שפת האם שלהם עם לשון המקרא.
מתנצל על בורותי בנושאי הלשון, ליד אלמואדיב סטודנט וכוכב, איני דן אלא מסברא, ואשמח ללמוד מכם (בלשון חכמים אשר בנחת נשמעים).","199","","5622","True","True","False","","234","95.86.78.131","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6303","6286",""רצון"","12/01/11 02:45","ז שבט","תשע"א","02:45","המכריע","אולי גם רצון ורעותא קשורים לנושאינו","199","","5622","True","True","False","","184","95.86.78.131","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6312","6291","احسنت! תודה מואדיב المؤدب","12/01/11 14:49","ז שבט","תשע"א","14:49","student","","177","","5622","False","True","False","","171","46.120.96.7","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6318","6291","תודה רבה, Almuaddib על ההסבר הנכון","12/01/11 18:59","ז שבט","תשע"א","18:59","יאירה","הקדמת אותי! :)","192","","5622","True","True","False","","226","213.151.62.119","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6302","6297","עוד במקרא","12/01/11 02:34","ז שבט","תשע"א","02:34","דוד כוכב","רעע = רצץ
ירמיהו ב, טז
גַּם בְּנֵי נֹף (ותחפנס) וְתַחְפַּנְחֵס יִרְעוּךְ קָדְקֹד.
רד"ק:
"ירעוך - ישברוך כמו (ישעיהו כד, יט) רֹעָה הִתְרֹעֲעָה {הָאָרֶץ פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ} (ירמיהו יא, טז) וְרָעוּ (את) דָּלִיּוֹתָיו, (מיכה ה, ה) וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר".","125","","5622","True","True","False","","186","213.151.41.49","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("6331","6303","ודאי קשורים","12/01/11 21:01","ז שבט","תשע"א","21:01","שמואל","כל אימת שתמצא צדי בעברית, ובמילה ארמית מקבילה תמצא ע' - זה קשור.
וכפי שכתבתי לעיל: מדובר באות שאינה ע' או צ', אלא אות שקיימת עד היום בערבית, ונכתבת צ' עם נקודה עליה [הגייתה היא כמו של ד' כבדה, דומה לט' האמיתית שבעברית, אלא שזו צלילית וזו אטומה]. בעברית ובארמית אינה קיימת, בעברית היא רגילה להפוך לצד"י, ובארמית לעי"ן.
אותו הדבר עם כל הזיני"ן בעברית שהופכות לדלתי"ן בארמית. מדובר באות שלישית שאינה קיימת בשתי השפות [יש אותה באנגלית: TH], בעברית היא גולשת לכיוון ז', ובארמית לכיון ד' רגילה.
המילים המכילות TH באנגלית הן דוגמא חיה לתופעה זו. ישראלי שרוצה לומר את המילה brother (אח) באנגלית, קשה לו להגות את ה-TH, לפיכך יש שיאמרו 'בְּרַזֶר', ויש שיאמרו ברדר, בדל"ת דגושה.","164","","5622","True","True","False","","178","87.68.165.38","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9253","9235","המממ","22/04/11 16:57","יח ניסן","תשע"א","16:57","Almuaddib","בספריה של מטח - לא ראיתי כלל טענה כזו.
בקישור השני - אין שום מקור או הוכחה. סתם, טענה ללא רמה כלשהי.
והשלישי, נו.
אבל מדוע לא נתחיל במשהו בסיסי יותר. שמא יש באמתחתך דוגמא לשורש בן 2 אותיות, מדוע לא תביאנו לכאן?","107","","5522","True","True","False","","297","77.126.101.168","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9263","9235","The Biliteral Roots","23/04/11 21:02","יט ניסן","תשע"א","21:02","הודו_כי_טוב","ראשית כל רציתי לציין שאמנם היו ונהגו לקרוא לי אליעזר אני לא אליעזר בן יהודה
גם אם כך שרו לי כשהיתי קטן .
בבית ספר למדתי רק על שורש של שלוש וארבע
בספריה של מט"ח בסוף מדובר על גזרות הכפולים
שבו מכפילים אות משורש של שתי אותיות ונהפך לשורש של שלוש אותיות
ביוטוב הפרק הבא בסידרה The Biliteral Roots ממחיש קצת יותר מה שרציתי לאמר ולעומק הדברים הקודש ברוך הוא ברא את העולם באותיות הא"ב
כך שמה שאני מבין מהפרק זה שביוטוב שבבסיס היו שורשים של שתי אותיות שלהם קדמו האותיות בהם ניברא העולם ומזה הישתלשלו גם שורשים בני שלוש וארבע .
לא ברור לי למה אתה מזלזל בסידרה זו של יוטוב עשו אותה אנשי מקצוע
יש להם רק טעות בין ח ל ה הם מראים את התיקון בפרק/ים שבו יש את הטעות
חוכמה בגויים תאמין
ואם יש קליפה בפרי זורקים את הקליפה ואוכלים את התוכן ובמיקרה זה
לא ניראה לי שיש .","207","","5521","True","True","False","","309","89.138.26.168","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9306","9235","Almuaddib צודק: בעברית אין שורשים","25/04/11 23:47","כא ניסן","תשע"א","23:47","יאירה","בעלי שתי אותיות. ניתן להוסיף, שכיום ניתן להיתקל בכל מיני תיאוריות שנכתבות באינטרנט על מנת לעורר גלישה מרובה או למטרה אחרת. לכן כל חידוש לרבות חידוש לשוני אמור להיבדק על ידי מומחה.","192","","5519","True","True","False","","354","79.180.30.139","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9282","9253","הקדמונים","24/04/11 09:51","כ ניסן","תשע"א","09:51","המכריע","דומני שר' יונה אבן ג'נאח היתה דעתו שרוב השרשים הן בני שתי אותיות. ואף בר הפלוגתא שלו, איני זוכר אם זה היה דונש בן לברט או מנחם בן סרוק שטען שהבסיס הוא בני שלש, הסכים שיש חריגים מעטים. יתכן שלאחר מכן התקבלה הדעה שאפשר להכפיף את הנראים כחריגים לתוך המסגרת של השלש, ונשתכחו דברי קדמונים אלו. לצערי זה ממש לא התחום שלי, רק מונח בזכרוני מקריאה במשף השנים, אבל אלמואדיב ודאי יוכל למצוא בעקבות רמזים אלו את החומר הרלוונטי.","199","","5520","True","True","False","","263","95.86.118.28","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9294","9263","אז ככה:","24/04/11 16:10","כ ניסן","תשע"א","16:10","Almuaddib","ראשית, גזרת הכפולים אינה גזרה של שתי אותיות בה מכפילים את האות והופכים את השורש למשולש. מדובר בשורשים בני שלוש אותיות, בהן האות האחרונה זהה לזו שלפניה.
אין המדובר בתופעה יחודית לעברית, אלא בתופעה אופיינית לשפות השמיות. ראה למשל את הפתה הגדולה בה כורכים את הפלאפל. היא נקראת במקומות מסויימים על שם הכינוי הערבי שלה "לאפה".
למען האמת, בערבית זו "לפה", כאשר האות פ' הרפויה, דגושה בדגש חזק (בערבית הדבר אפשרי, ויש לקרוא את המלה כאילו נכתב LAFFA).
שורש המלה הערבית הזו הוא לפ"ף, ומשמעותו בדיוק כמו בעברית - ללפף. הפיתה הזו מכונה כך, משום שמלפפים באמצעותה מאכל אחר.
כמה עוד שורשים בעברית מתחילים באותיות ל"ף?
דומני כי בנוסף ללפ"ף, רק לפ"ת.
בעוד שבעברית משמעות שורש נוסף זה היא "אחז", בערבית משמעותו "הפנה מבט", סובב את ראשו.
יש דוגמאות רבות בעברית בהן אין שום קשר בין שורשים ששתי אותיות שלהן משותפות. כמובן, הדרשנים ימצאו להכל הסבר - כפי שניתן לבחור דוגמאות מסויימות דוקא.
אבל התאוריה שהובאה בקטע אליו קישרת, אינה חדשה - למרות שכך הוצגה. גם הפרכות שבה הוצגו כבר פעמים רבות בעבר.
ראיתי קטע קצר, הספקתי אפילו לראות טעויות. הוכחה כי השורשים במקור הם בני שתי אותיות - אין. בעיקר חסר החלק שהוא הבעיה המרכזית בתאוריות הללו - הבלשנות המשווה.
אנו מכירים שורשים רבים המשותפים לעברית, לארמית ולערבית. ראה איזה פלא, כשאנו מנסים להחיל את תאוריית השורש בן 2 האותיות, נשברת ההרמוניה היפה.
עדיין אני ממתין לדוגמאות שביקשתי: היש באמתחתך מלים עבריות ששורשן בן שתי אותיות ולא יותר?","107","","5520","True","True","False","","335","87.68.24.179","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9283","9282","ליתר דיוק","24/04/11 09:58","כ ניסן","תשע"א","09:58","המכריע","בדקתי כעת בויקיפדיה, משם הבנתי שמנחם ודונש היו סבורים שמס' העיצורים נע מאחד ועד שבעה, וחיוג' הוא הכניס למסגרת השלש, וג'נאח הוא תלמידו של חיוג' ומפתח שיטתו. כלומר ג'נאח דוקא מאבות שיטת השלש, אבל עד זמנו זה לא היה בכלל מקובל. וזה היה פתוח לדיון והיו בהחלט כאלו שהבינו אחרת. (ולמיטב זכרוני גם חיוג' וג'נאח הסכימו שיש חריגים בעלי שתים, רק שאחר כך נדחתה שיטתם).","199","","5520","True","True","False","","271","95.86.118.28","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9284","9283","וראה עוד שם "שורש (שפות שמיות)"","24/04/11 10:02","כ ניסן","תשע"א","10:02","המכריע","","199","","5520","False","True","False","","244","95.86.118.28","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9289","9283","נדחו דברי הגורסים שורשים בני פחות מ-3 או","24/04/11 12:42","כ ניסן","תשע"א","12:42","Almuaddib","תיות.
נדחו, שכן הובן ופוענח המבנה של השורשים החסרים, אלו בהן האותיות וי"נ נטמעות או נעלמות.
הרי כל אחת מאותן דוגמאות שהועלו אז כמייצגות שורש של שתי אותיות, או אף אחת, הופרכו לאחר מכן, כבר על ידי המדקדקים הקדמונים.
אבל מגוחכת מכל היא הטענה שהובאה בבלוג שקישור אליו הובא, כאילו מישהו "השתיל" אות שלישית בשורשי שפה העברית. הרי שורשים משולשים אלו משותפים לעברית, לארמית ולערבית. האם גם בהם "אותו תלמיד ישיבה" השתיל אות שלישית?","107","","5520","True","True","False","","265","87.68.24.179","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("9300","9294","מן הסתם לא","24/04/11 17:42","כ ניסן","תשע"א","17:42","הודו_כי_טוב","הרי אמרתי בתגובתי שגם אני לא שמעתי על שני שורשים בשפה העברית המודרנית
גם לפי מה שלמדתי וגם לא מהחיים ואם היו לי כבר הייתי אומר .
אל תשכח שהכותרת הייתה "שורש עם שני אותיות , האומנם?"
זוית הראיה שניסיתי לפתח היא רוחנית ולא עברית מדוברת .
תודה על ההשקעה שהשקעת בנושא שהעליתי . יישר כח .","207","","5520","True","True","False","","261","89.138.26.168","0","6252","זבחים|סב ע"א",""),new Message("64216","64167","ראה עוד","13/11/19 14:42","טו חשון","תש"פ","14:42","דוד כוכב","בקישור זה.","125","","2395","True","True","False","","288","213.151.62.142","0","6252","זבחים|סב ע"א","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25362);