var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=11085;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("10686","0","נר שכבתה","04/06/11 22:36","ב סיון","תשע"א","22:36","הודו_כי_טוב","אמר רבי יוחנן אמר רב: נר שכבתה נידשן השמן נידשנה הפתילה.
1. למה כבתה ולא כבה?
2. האם היוד בנידשן ו נידשנה לא מיותרים?","207","","5479","True","True","False","","370","89.138.139.31","0","0","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("10690","10686","אכן","05/06/11 03:34","ג סיון","תשע"א","03:34","דוד כוכב","הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ג הלכה יב הביא דין זה בלשון "נר שכבה".
נר מופיע בזכר במשלי כד, כ נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
וגם במשנה מסכת שבת פרק ג משנה ו מטלטלין נר חדש.
משנה מסכת ברכות פרק ח משנה ו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.
ועוד.
אבל נמצא גם בלשון נקבה, במסכת שבת פרק טז משנה ז:
כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה.
ובודאי בגמרא, כגון במסכת שבת דף ל ע"ב: נר קרויה נר.
הכתיב אכן חסר והיוד מיותר,
אבל בגמרא נהוג הכתיב המלא, כי אם היה כתוב נדשן היו טועים לקרא את הנון בפתח.","125","","5478","True","True","False","","208","95.86.116.185","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("10723","10690","קיצור של נתדשן ונתדשנה","05/06/11 23:00","ג סיון","תשע"א","23:00","המכריע","","199","","5478","False","True","False","","199","31.44.135.144","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11085","10690","נר שכבתה, נישן ונידשנה.","16/06/11 13:21","יד סיון","תשע"א","13:21","שמואל","תמהני עליך ר' דוד כוכב שלא הזכרת את דברי התוספות בריש קידושין (ב: ד"ה קשו) המביאים דוגמא זו בין הדוגמאות למילים שהן גם לשון זכר וגם לשון נקבה. זה לשונם:
מצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה דכתיב (יחזקאל ב) יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר, וכן השמש באה (בראשית טו) השמש יצא (שם יט) המחנה האחת והכהו (שם לב) וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה, נר שכבה (שם דף מד.) הלכה חמורך טרפון (סנהדרין דף לג.) השוכר את החמור והבריקה והוליכה בהר (ב"מ דף עח.) לא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור (כתובות דף עו.) וכהנה רבות.
זכורני משפט של אחד מחכמי הדקדוק, איני יודע מי הוא "כל דבר שאין בו רוח חיים, זכרהו או נקבהו". אבל בלשון חכמים ברור שאפילו דברים שיש בהם רוח חיים נזכרו וניקבו.
ככלל, ללשון חכמים יש נטיה גדולה להפוך דברים ללשון נקבה, גם בור אם שמתם לב הופך הרבה פעמים לנקבה בלשון חכמים. כגון 'אם הבור קדמה' (ב"ב כה:). אביא בהמשך לקט קצר של דוגמאות מתוך רבות.
ולגבי השאלה של 'נידשן' ביו"ד, אין זה משום שהיינו קוראים את הנו"ן בפתח, כדברי הרב דוד כוכב, אלא משום שהיינו חושבים שהדל"ת בשוא נח ואינה דגושה. עיינו למשל על 'תיפדה תפדה' (קידושין כט.).
והנה הדוגמאות:
א. ביצה ב, ט: הרחים של פלפלין טמאה.
ב. חגיגה יד: שלשה הרצאות הן.
ג. נזיר כא: ידי נזירה ורגלי נזירה - לא אמר כלום, ראשי נזירה כבדי נזירה ה"ז נזיר.
ד. רבב - כדי לסוך תחת אספגין קטנה... מוכין - כדי לעשות כדור קטנה. (שבת עח:)
ה. (חולין קכב א) ועור חטרת של גמל הרכה. ['הרכה' מוסב על הגמל אבל גם אם היה מוסב על העור היה זה לשון נקבה על זכר]
ו. נשברה כדו ולא סלקו (ב"ק כח:)
ז. בור תוכיח. מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו. שאין דרכו לילך ולהזיק. (ב"ק ו א) אם הבור קדמה (משנה בב"ב כה:)","164","","5467","True","True","False","","247","80.230.107.168","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("10769","10723","פירוש","06/06/11 23:00","ד סיון","תשע"א","23:00","דוד כוכב","נִדָּשֵׁן הוא קיצור של נתדשן. הדגש החזק שבאות ד' הוא מה שנשאר מהאות ת' של בנין התפעל.
כמו שקראנו בשבת שעברה (במדבר ז, פט) וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. מִתְדַּבֵּר.
הדגש החזק מכפיל את האות, ומבוטאים כמו שני דלתים יחד.
ומדוע ד' ולא ת'?
קורה דבר דומה למה שקרה במילה הִזְדְּמִנְתּוּן (דניאל ב, ט), בעברית הזדמנתם. וכן במילים הזדרז, הזדככות.
מה קרה פה?
קודם כל מקום הת' של בנין התפעל נתחלף עם ע' הפועל, כמו במילה הסתפר משורש ספר, הִסְתּוֹפֵף (תהלים פד, יא) משורש ספפ. ע' הפועל היא ס', ולשם נוחות המבטא היא מוקדמת לת' (לא לשכוח, אילו הת' הייתה תחילה היא היתה רפה ומבוטאת כTH).
שלב הבא, האות ז' הקולית (סימן לאות קולית - כשמבטאים אותה ומניחים את קצות האצבעות על הגרון, חשים ברעד) משפיעה על הת' שאיננה קולית, שתיהפך לד' הקולית. ד' ות' הן אותו עיצור להוציא את ההבדל שזו קולית וזו לא.
או במילים אחרות, אילו היינו משאירים את הת' כמות שהיא, היא הייתה עלולה להשפיע על הז' ולהופכו לס', כמו שאומרים בטעות מִזְדְּרוֹן במקום מִסְדְּרוֹן, סַפְתָּא במקום סַבְתָּא, דַּפְקָא במקום דַּוְקָא, ולְהַפְטִיחַ במקום לְהַבְטִיחַ. מכאן ההקפדה לדייק בלמען תזכרו, שלא ישמע תסכרו.
אם כן גם בנתדשן האות ת' טיבעהּ להפוך לאות ד' בהשפעת הד' שאחריה, מכאן ועד איחוד הד'לתים יחד הדרך קצרה.","125","","5477","True","True","False","","228","95.86.109.20","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("10924","10769","שגיעות ותעויוט...","12/06/11 20:46","י סיון","תשע"א","20:46","יאירה","ישלי ספתא. אחשו אני יסביר לכם באופן מדוייק מה היה! תסכרו אתזה. היא תמיד נותת לי קסף. דפקא היום כשה היא הפטיחה לי לא היה לה ... חיכֵתי לקסף שלה. לא היבנתי מזתומרת...למה אינלה את הקסף...
ניסֵתי להיתקשר. צילצלתי המון זמן! חשבתי, שספתא יושנת! ספתא ענתה בסוף וספרה מה קרלה! בבוקר היא אחלה קריך אם טוֹנה ושטטה קוס כפה...אחורי ארוכת בוקר היא אלכה לבנק והפקיד המושחט, שישב בצד סמול של מזדרון אמר לה, שה ישלה מינוס גדול! היא לא פיחדה, היא יצה לבחוץ, לקכה ת'אגדח שלה, חזרה לה בנק ואמרה לה פקיד: בוינה לפה! אתה מחוייב לתת לי קסף בכדי שייתן לנחד שלי וחוצמזה ישלי קסף בחישבון! הפקיד המפוחד הירים את השפורפרת והיתקשר למישטרה! השוטר היגיע בישביל לשלואח את ספתא לאבודה קשה. היא נצתרכה לחתוב ולקרוט עצים... ספתא היתאחזבה, נהיתה מדוקת, מתוסקלת, היא היתדרדרה אד מאד! היא לכחה את וקטבה טלונה לשופת. אחורי הצוהוריים ספתא היתה צריכה ליסוע להבגישה אים שופת. מידיברי השופת נישמע, שספתא תילך לבנק לידבר עים פקיד הרַשי. סוף סוף, היא הירגישה סביאת רצון, ססון וסימחה גדולה וגמני הירגשתי...","192","","5471","True","True","False","","433","212.76.122.35","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("10971","10924","יישר כח","13/06/11 22:20","יא סיון","תשע"א","22:20","הודו_כי_טוב","","207","","5470","False","True","False","","220","89.138.139.31","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11013","10971","לצערי הרב יש אנשים, שכותבים ומדברים","14/06/11 19:16","יב סיון","תשע"א","19:16","יאירה","כפי שכתבתי.
נורא ואיום...","192","","5469","True","True","False","","255","95.86.123.157","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11016","11013","האנשים ישתדלו להשתפר","14/06/11 19:57","יב סיון","תשע"א","19:57","הודו_כי_טוב","אבל מה שעשית זאת יצירת אומנות
ישר כח","207","","5469","True","True","False","","219","89.138.139.31","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11018","11016","אני גם מאוד מקווה,","14/06/11 20:12","יב סיון","תשע"א","20:12","יאירה","שאנשים ישפרו וישננו את הידע בלשון.","192","","5469","True","True","False","","244","95.86.123.157","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11141","11018","[ללא נושא]","18/06/11 21:09","טז סיון","תשע"א","21:09","הודו_כי_טוב","לפעמים עברית לא תקנית מובנת יותר מארמית תקנית","207","","5465","True","True","False","","181","89.138.139.31","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11104","11085","בודאי שהזכרתי","17/06/11 01:57","טו סיון","תשע"א","01:57","דוד כוכב","פה.
ולעניין הכלל שאיננו "כל דבר שאין בו רוח חיים, זכרהו או נקבהו", כבר דננו בו כאן.","125","","5466","True","True","False","","170","95.86.113.15","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11218","11141","אם תרבה בלימוד ארמית תקנית","20/06/11 20:20","יח סיון","תשע"א","20:20","יאירה","היא תהיה מובנת לך גם!
אתה יכול להתחיל ללמוד ארמית של ארץ ישראל. לפי דעתי היא יותר קלה מאשר ארמית בבלית.","192","","5463","True","True","False","","304","213.151.41.34","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11221","11218","אבל אנו לומדים בבלי","20/06/11 21:48","יח סיון","תשע"א","21:48","הודו_כי_טוב","וחוץ מזה מישהי אמרה לי לא מזמן להתחיל מהקשה","207","","5463","True","True","False","","206","89.138.139.31","0","10686","מנחות|פח ע"ב",""),new Message("11222","11221","אני זאת שאמרתי לך כך,","20/06/11 22:31","יח סיון","תשע"א","22:31","יאירה","אבל זאת לא חובה גורפת.
אמרתי לך, שאני למדתי כך, אבל אתה צריך לבחור בעבורך שיטת לימוד הנוחה והמסייעת ביותר!","192","","5463","True","True","False","","260","213.151.41.34","0","10686","מנחות|פח ע"ב","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25362);