var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='4';var iPage='1';var iMessageId=10530;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=4';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום ענייני לשון בדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("200","הנהלת פורום לשון","1")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("ברוכים הבאים לפורום לענייני לשון בדף היומי!","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=6063"),new MgrMsg("מעוניין לקבל התראה למייל כשעולה קישור/מאמר חדש? - צור קשר","http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx"),new MgrMsg("למעבר לפורום המרכזי - על הדף היומי - לחץ כאן","http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=1")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("9888","0","ולא תהא תורה שלמה שלנו","13/05/11 08:34","ט אייר","תשע&quot;א","08:34","הודו_כי_טוב","<span class='bordeaux'><b>ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם</b></span><br /><br />האם משפט זה מבטא זלזול שאומר שאפשר לטאטא בקש את טענות הבייתוסים ?<br />וכל זה כדי שהם לא יהפכו את כל התורה שלנו לשיחה בטלה שלהם. <br />אם כן למה לא נאמר ההפך: &quot;שיחה בטלה שלנו כמו כל התורה שלכם&quot; ?<br />ואף על פי כן אחרי זה יש עשר הוכחות נגדם .<br />יש עוד מקומות כאלה בש&quot;ס שבהם יש &quot;התקפה כוללת&quot; כזאת חזקה ?","207","","5501","True","True","False","","1002","217.132.3.85","0","0","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("9968","9888","עיין במסכת בבא בתרא","16/05/11 10:49","יב אייר","תשע&quot;א","10:49","יאירה","שם רבי יוחנן בן זכאי מדבר באותה הלשון בנוגע לוויכוח עם צדוקי בעניין אחר.<br />רשב&quot;ם בבא בתרא קטז ע&quot;א: <br />לא תהא תורה שלמה שלנו כו' - איני צריך לדחותך בקש ומיהו מעיקרא לא היה חפץ לגלות לו טעמו של דבר דאסור לגלות להם טעמי תורה.<br /><br />הנוסח ההפוך שהבאת לא קשור לצדוקים, אשר פירשו את התורה האמיתית בצורה כוזבת ומזויפת. רבי יוחנן בן זכאי בא, בעצם, לומר,שאסור להפוך את התורה שבעל פה (שזה הפירוש האמיתי לתורה, שקיבל משה רבנו ע&quot;ה במעמד הר סיני) לשיחה בטלה של הצדוקים, שפירשוה, כאמור, בצורה מוטעית.","192","","5498","True","True","False","","323","109.65.18.70","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10372","9888","טוב, אקח אני את תפקיד 'פרקליט השטן'","27/05/11 00:57","כג אייר","תשע&quot;א","00:57","שמואל","ואולי היתה זו אמירה אפולוגטית? מה שנקרא 'סתימת פיות'?<br />וסייעתא לזה, שהרי הויכוח המוזכר בגמרא משונה מאוד: הטענה העיקרית שהצדוקים היו צריכים להשתמש בה היא שפשוטו של הביטוי 'ממחרת השבת' הוא שבת בראשית, אין חולק על כך. שהרי גם לפי הפרושים זו הפעם היחידה בכל המקרא שהמילה 'שבת' באה על יום טוב.<br />אך טענה זו אינה מושמת בדיון הארוך בפי הצדוקים, אלא רק טענות מגוחכות כגון שמשה  היה אוהב ישראל.<br />ומצד שני, אתה רואה שזו הנקודה שהטרידה את התנאים, שהרי כל הילפותות [שרובן חלשות מאוד, כמו שהעיד רבא], באות להסביר מדוע בכל אופן יש לפרש כאן ש'ממחרת השבת' היינו מחרת יום טוב.<br />לכן, יתכן שהדיון כאן הוא אפולוגטי, ובא להצדיק את טענת חז&quot;ל שהתבססה על המסורת שלהם הרבה יותר מאשר על דיוקי המקראות שדווקא נטו לטובת הצדוקים. וכשיש טענות חלשות מוכרחים להשתמש בדיבורים קשים ובהגבהת קול ולומר &quot;לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם&quot;, ומי שרוצה לראות הדגמה של רטוריקה מסוג זה, יקרא קצת מאמרי 'השקפה' ביתד נאמן.","164","","5487","True","True","False","","210","80.230.18.201","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10028","9968","[ללא נושא]","17/05/11 16:20","יג אייר","תשע&quot;א","16:20","הודו_כי_טוב","למה <b>נוסח הפוך</b> ? העתקתי מילה במילה<br />פשוט היה קשה להבין. לכן שאלתי בפורום הלשון.","207","","5497","True","True","False","","225","89.138.116.242","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10091","10028","לא כתוב בגמרא","19/05/11 01:34","טו אייר","תשע&quot;א","01:34","יאירה","&quot;שיחה בטלה שלנו כמו כל התורה שלכם&quot;","192","","5495","True","True","False","","287","109.65.18.70","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10373","10372","שבת = שבתון","27/05/11 02:04","כג אייר","תשע&quot;א","02:04","דוד כוכב","פשוטו של הביטוי 'ממחרת השבת' אינו שבת בראשית דוקא.<br />אמנם זו המשמעות הרגילה היום, אבל לא ביסוד הלשון ובמקרא.<br />שבת משמעותה שביתה, ושבתון.<br />אמנם במועד מוזכר בפועל רק שבתון, וביום כיפור ובשבת מוזכר שבת שבתון, אבל מבחינת הפשט ניתן להתייחס לזה כמקריות.<br /><br />בשמות טז, כג - הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת-קֹדֶשׁ לַה' מָחָר.<br />כאן נקראת השבת קודם כל שבתון, ורק אח&quot;כ שבת-קודש. ולא משתמע ששבתון שבת-קודש זהה לשבת-שבתון ושזהו ביטוי שונה לגמרי משבתון.<br /><br />בויקרא כה, ד-ה - וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ:<br />אפילו שביתת הארץ נקראת בפסוק הראשון שבת-שבתון ובפסוק השני שבתון. מההקבלה עולה ששבתון שווה לשבת שבתון.<br /><br />גם העובדה שיום כיפור נקרא שבת שבתון כמו שבת, מורה שביטוי זה אינו מיוחד לשבת. ומבחינת הפשט אין הבדל ניכר בין שבת ויו&quot;כ לבין חג.<br /><br />גם בפסוק מלכים ב' ד, כג מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת, ראיתי מפרשים ששבת היא יו&quot;ט, הרי הדרך להקביל פני רבו ברגל.<br /><br />בישעיהו א, יג חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא<br />בפסוק הבא - בהקבלה: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.<br />עצם הסדר - זה שר&quot;ח מוזכר ראשון בשני הפסוקים, גם הוא ראיה שזו הקבלה. וזה מעיד גם לפסוק במלכים.<br />ואילו כאשר מדובר בשבת בראשית, השבת בראש - ביחזקאל מו, א שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ.<br /><br />בישעיהו סו, כג וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'.<br />גם כאן משמע ששבת היא מועד, שאין דרך לעלות לרגל כל שבת. וגם יגיד עליו רעו -זכריה יד, טז וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.","125","","5487","True","True","False","","340","95.86.108.61","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10375","10372","שמואל היזהר נא בלשונך","27/05/11 03:25","כג אייר","תשע&quot;א","03:25","המכריע","אתה בטח לא מתכוון לזלזל ברבותינו זכרונם לברכה, אבל הניסוח מאד לא מכובד. (טענות חלשות מוכרחים וכו').","199","","5487","True","True","False","","234","95.86.117.6","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10381","10373","[ללא נושא]","27/05/11 09:57","כג אייר","תשע&quot;א","09:57","שמואל","הראיה משמיטה אינה ראיה כלל, כי התורה בפירוש קוראת לשמיטה 'שבת הארץ', שהרי היא דומה לשבת מבחינת 'ששת ימים  תעבוד וביום השביעי תשבות', זו מטאפורה ברורה מאוד.<br />אין להוכיח משבתון לשבת.<br />הפרשנות שלך לפסוקים במלכים וישעיהו היא על אחריותך האישית בלבד, אין זה מוכרח משם כלל.<br />הראיה היחידה היא מיום כיפור, ועדיין יש לדחות שלא הרי שבת שבתון [המילה שבת באה לחזק את השבתון, שבת של שבתון] כהרי שבת בלבד.<br />וזולת זאת: הבאתי רק ראיה אחת. לא הזכרתי את העובדה שזה החג היחיד שהתורה לא נוקבת לו בשום תאריך, הן בויקרא והן בדברים [פשוטו של מקרא: בתחילת הקצירה מביאים את העומר לכהן, והוא מחכה עד השבת הקרובה ומניף, יהיה אחרי פסח או לפניו, גם הקראים בזמנינו אינם נוהגים כפשוטו של מקרא, כי הם מתעקשים דווקא על אחרי פסח, או אמצע חוה&quot;מ, אינני זוכר בדיוק].<br />וכמובן: קרא דיהושע 'ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה', שממחרת הפסח היינו מחרת י&quot;ד, ונמצא שהנפת העומר אותה שנה היתה בט&quot;ו ולא בט&quot;ז.","164","","5487","True","True","False","","127","80.230.18.201","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10393","10381","בעניין נקיבת התאריך","27/05/11 13:27","כג אייר","תשע&quot;א","13:27","דוד כוכב","אכן שבועות אינו תלוי בתאריך היום בחודש, אלא שזמנו ביום החמישים מתחילת הספירה, והתאריך משתנה על פי העיבור.<br /><br />ובזה מתורצת קושיית המגן אברהם תחילת סימן תצד:<br />&quot;קשה לי היאך אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתינו הלא קי&quot;ל כר&quot;י דאמר בז' בסיון נתנה תורה דהא קי&quot;ל דבעי לפרושי ו' עונות כמ&quot;ש בי&quot;ד סי' קצ&quot;ו (וכמדומה שראיתי קושיא זו באיזו פוסק) ולדידן לעולם שבועות בו' בסיון&quot;.<br /><br />תירוץ נוסף,<br />אין הכי נמי, הרמב&quot;ם והגר&quot;א פסקו [למעשה גרסו] ג' עונות, וכחכמים.","125","","5487","True","True","False","","175","95.86.108.61","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10396","10381","בענין פירוש קרא דיהושע ויאכלו ממחרת הפסח","27/05/11 13:49","כג אייר","תשע&quot;א","13:49","דוד כוכב","הדבר תלוי במחלוקת בתוספות מסכת ראש השנה דף יג ע&quot;א ד&quot;ה דאקריבו, התוספות היחיד בו מוזכר האבן עזרא.<br />והאבן עזרא אכן נשאר בצ&quot;ע.<br />ואם תרצה דוקא לפרש כאבן עזרא ושחז&quot;ל חלקו על יהושע שפירש ממחרת השבת -ממחרת ליל הסדר, זה דחוק מאוד אבל לכאורה אפשרי. וכמו שנשבע רב נחמן במסכת חולין דף קכד ע&quot;א:<br />&quot;האלהים! אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה!&quot;.<br />כעין זה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9242'>נמצא גם כאן</a>.","125","","5487","True","True","False","","149","95.86.108.61","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10397","10381","ולעצם העניין","27/05/11 14:07","כג אייר","תשע&quot;א","14:07","דוד כוכב","לא הסברת היכן וכיצד קיים במילים שבת ושבתון הבדל במשמעות. ובמיוחד הבדל משמעות הרלוונטי להבדל שבין שבת ויום כיפור לבין יום טוב.<br />טוב, אולי תאמר שבשבת ויו&quot;כ שובתים ונחים. ואילו ביו&quot;ט זה אמנם שבתון ממלאכה אבל דוקא יוצאים לשמוח ולחגוג.<br />בכל אופן גם את&quot;ל שהבדל ניסוח זה יציבא בארעא, אין שום תימא למצא שהביטוי 'ממחרת השבתון' כבד מדאי, ובסמיכות יש רק ממחרת השבת. הרי עצם הביטוי שבת-שבתון מורה שאין שבת ושבתון שני דברים שונים לגמרי.","125","","5487","True","True","False","","178","95.86.108.61","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10417","10393","נקיבת התאריך","27/05/11 17:47","כג אייר","תשע&quot;א","17:47","שמואל","אבל הא גופא! מדוע זה יום הנפת העומר הוא היום היחיד מכל המועדות שבפרשה שאין בו נקיבת תאריך. ובכלל, מדוע הוא מופיע כענין בפני עצמו בפרשה חדשה? התורה היתה צריכה לומר בתוך פרשת הפסח שממחרת יום טוב מניפים, כמו ששביעי של פסח נמצא בתוך פרשת הפסח ולא בפני עצמו.","164","","5487","True","True","False","","162","80.230.18.201","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10413","10396","התוס' הזה נמצא גם בקידושין","27/05/11 17:31","כג אייר","תשע&quot;א","17:31","המכריע","לז: וגם בו נזכר האבן עזרא. דומני שבמפגשו של האבן עזרא עם ר&quot;ת עלו שני נושאים, והוא מוזכר בעוד מקום, אם לא בתוס' אז בס' הישר.","199","","5487","True","True","False","","209","213.151.51.111","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10418","10396","תלוי במחלוקת?","27/05/11 17:49","כג אייר","תשע&quot;א","17:49","שמואל","אין כאן שום מחלוקת באשר לפשוטו של מקרא, ברור שפשוטו הוא שהנפת העומר הראשונה בארץ נעשתה בט&quot;ו בניסן.<br />אלא שמחמת הצורך להתאים את המקרא עם ההלכה, נדחקים התוספות ועונים תירוצים רחוקים מאוד מן הפשט.<br />ואני חוזר ואומר: מי שהיה צריך להגן כאן על עצמו ולתרץ את עצמו זה חז&quot;ל, לא הצדוקים. על זה אי אפשר לומר 'לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם', אלא לומר משפט מעין &quot;זהו אחד מן המקומות שהלכה עוקבת את המקרא&quot;. אלא שהמשפט נאמר לצורך הויכוח, דהיינו סתימת פיות. ולכן נאמר בגערה.","164","","5487","True","True","False","","174","80.230.18.201","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10415","10397","[ללא נושא]","27/05/11 17:44","כג אייר","תשע&quot;א","17:44","שמואל","ר' דוד, לא אתפלפל עמך לגופו של כל דקדוק.<br />האם תכחיש כי לולי פירוש חז&quot;ל לא היה עולה בדעתך לפרש 'ממחרת השבת' [ועוד בה&quot;א הידיעה!] מחרת יום טוב?<br />וכפי שכתבתי: העדות הטובה ביותר על כך היא נסיונותיהם של כל התנאים למצוא גזירה שוה או ילפותא כל שהיא לכך שמחרת שבת זו היא מחרת יום טוב, נסיונות שהגמרא עצמה מעידה עליהם שהם דחוקים.<br />אם כל כך פשוט ששבת יכולה להתפרש יום טוב, מדוע צריך לשבור כל כך את הראש ולהמציא ילפותות רחוקות? שהקראים יחפשו ילפותות.","164","","5487","True","True","False","","170","80.230.18.201","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10433","10413","טוב, אבל זה אותו עניין","29/05/11 01:37","כה אייר","תשע&quot;א","01:37","דוד כוכב","הוא מוזכר גם בתוספות מסכת תענית דף כ ע&quot;ב:<br />&quot;בהכינתו - פירוש בכינוי שמכנין אותו בן אדם לגנאי בחניכתו פי' כינוי שם משפחתו שם לווי כמו שם חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות (גיטין דף פח.) כגון רבי אברהם אבן עזרא שכל בני משפחתו היו נקראים כך&quot;.<br /><br />אבל שם לא מוזכרת דעתו של האבן עזרא.<br /><br />כתבתי מהזיכרון, על פי חיפוש מפעם במחשב. וכנראה מה שהיה זכור לי זה כנ&quot;ל שהוזכרה רק אימרה אחת שלו.","125","","5485","True","True","False","","271","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10431","10415","האמת","29/05/11 01:18","כה אייר","תשע&quot;א","01:18","דוד כוכב","במקרה כזה הייתי תמה על פשוטו של הפסוק, הכיצד מוזכרת 'השבת' ביידוע, בלא שהוברר לפני כן באיזו שבת עסקינן. בודאי שההסבר שמדובר בשבת הראשונה שאחר ליל הסדר אינו מותאם ומבורר בלשון המקרא.<br />לאיזה פירוש בכל זאת הייתי נוטה לבסוף? אני לא יודע, צריך לעיין היטב לשם כך.<br /><br />חכמים נדחקו כדי למצא ראייה ברורה כדי לפסול את פירוש הבייתוסים. לאמור, הוכחה לפירושם על דרך השלילה. נראה שהיה צורך בכך כדי להשיב את הקהל שנמשך אחרי הבייתוסים.","125","","5485","True","True","False","","164","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10430","10417","הטעם","29/05/11 01:02","כה אייר","תשע&quot;א","01:02","דוד כוכב","כי תאריך שבועות הוא פונקציה של (תלוי ב..) תאריך הפסח. ואע&quot;פ שהוא המשך לאירועי פסח, כבר הוא מועד בפני עצמו, וקבע פרשה לעצמו.","125","","5485","True","True","False","","152","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10488","10430","אני מדבר על העומר, שוב","29/05/11 20:20","כה אייר","תשע&quot;א","20:20","שמואל","מדוע העומר קבע פרשה לעצמו ולא נכלל בתוך הפסח. זה ששבועות תלוי בעומר אינו סיבה שלכן העומר יוצא מפרשת הפסח ויקבל פרשה לעצמו.","164","","5485","True","True","False","","153","80.230.113.158","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10437","10431","ממצא","29/05/11 04:32","כה אייר","תשע&quot;א","04:32","דוד כוכב","בעקבות קושיתי יצאתי לחפש. ומצאתי שדרך כלל שבת אינה נקראת השבת אלא יום השבת. וכשכתוב השבת בלא יום לפניו, המשמעות היא השביתה.<br /><br />נקודה נוספת,<br />בפסוק המקדים את פרשת המועדות:<br />ויקרא כג, ב <b>מוֹעֲדֵי </b>ה'אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם <b>מוֹעֲדָי</b>. <br />וכן בפסוק המסכם:<br />ויקרא כג, מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה'.<br />משמע שמדובר בזמנים, כמו בראשית יז, כא אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.<br />זה נוגד את המשמעות של העיתוי השרירותי של הקצירה.<br />וכן משמע מהסמיכות לפרשת הפסח.","125","","5485","True","True","False","","151","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10487","10431","יידוע","29/05/11 20:19","כה אייר","תשע&quot;א","20:19","שמואל","נתעלם ממך ר' דוד כלל מפורש: יידוע מופיע או במקרה שדובר כבר בפעם הראשונה, או בדרך ההווה ושכיח, דוגמת 'פן בַחרב אצא לקראתך', 'ויך את האתון במקל', וכהנה רבות.<br />'ממחרת השבת' שייך לקבוצה האחרונה..<br />ואין הכוונה לשום שבת ראשונה שאחרי ליל הסדר, אלא לשבת הראשונה לאחר  הקצירה, והקצירה תלויה כמובן בהבשלה. לפי פשוטו של מקרא זהו חג שתלוי כל כולו בקציר, ואין לו שום קביעות ללוח השנה.","164","","5485","True","True","False","","130","80.230.113.158","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10499","10487","אמת","30/05/11 00:04","כו אייר","תשע&quot;א","00:04","דוד כוכב","אבל אתה כתבת '<b>ה</b>שבת <b>ה</b>ראשונה' אבל בפסוק אין שום איזכור שמדובר בשבת זו הראשונה. ודוקא יש סברה לומר שמופנה ל'שבת' - שביתה של המועד שהוזכר בפרשה הסמוכה - הפסח.<br /><br />גם לא מובן איך אפשר לומר שתלוי בקצירה בפועל, ואם יבואו מאה איש וכל אחד יספר שקצר ביום אחר, מתי יקריבו?","125","","5484","True","True","False","","141","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10498","10488","למה לא?","29/05/11 23:57","כה אייר","תשע&quot;א","23:57","דוד כוכב","העומר זה עניין עצמאי שמתחיל בפסח ומסתיים בשבועות, וקובע פרשה לעצמו.<br />גם מבחינת המשמעות אלו שני עניינים שונים, פסח שייך לאזכור יציאת מצרים, והעומר שייך לתבואה החדשה.","125","","5485","True","True","False","","152","95.86.107.29","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב",""),new Message("10530","10499","לענ&quot;ד אין שום סברא","30/05/11 20:36","כו אייר","תשע&quot;א","20:36","שמואל","מי שהיה מגיע ראשון אל הכהן עם עומר קצור, היה זוכה.","164","","5484","True","True","False","","168","80.230.113.158","0","9888","מנחות|סה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=50;var SeverTime;fInitTree();getPersist(25362);