var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='15';var iPage='1';var iMessageId=106714;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=15';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="הדף האהוב שלי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1")];var TagArr=[];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("\"הדף האהוב שלי\"- לכבוד מאה שנה לדף היומי","https://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=106097")];var MostViewedArr=[];var ClosedMsgsArr=[];var MessageArr=[new Message("106601","0","יומא דף נב - יונתן הורוביץ","22/12/23 08:27","י טבת","תשפ&quot;ד","08:27","הדף האהוב שלי","<span class='bordeaux'><b>יונתן הורוביץ<br />עיסוק: מורה לדף יומי וללשון בישיבה התיכונית חורב<br />מגורים: ירושלים</b></span><br /><br /><span class='lightYellow'><b>יומא דף נב</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>&quot;איסי בן יהודה אומר, חמש מקראות בתורה אין להם הכרע: שְׂאֵת, משוקדים, מחר, ארור, וקם&quot;. </b></span><br /><br />הדף שבחרתי משלב בין אהבתי לגמרא, ללשון, לפיסוק טעמים ולקריאה בתורה. <br /><br />טעמי המקרא הם סימני מנגינה ופיסוק, והפיסוק, כמובן, משפיע על הפרשנות. חז&quot;ל הכירו היטב את הטעמים ותפקידיהם, אלא שבזמן הגמרא היו הניקוד והטעמים מסורת בעל פה.  רק בתקופת הגאונים הומצאו סימני הניקוד והטעמים והוכנסו לחומשים. <br /><br />בזמן חז&quot;ל היו פסוקים שהייתה מחלוקת לגבי טעמיהם ופיסוקם. <br />אחד מהם הוא הפסוק בתרומה ו-ויקהל על המנורה. האפשרויות הן:<br />&quot;ובמנורה ארבעה גביעים משוקד֑ים (אתנחתא) כפתוריה ופרחֽיה:&quot; או &quot;ובמנורה ארבעה גביע֑ים (אתנחתא) משוקדים כפתוריה ופרחֽיה: &quot;.<br /><br />כל הפסוקים שנמנו נכתבים בחומשים שלנו לאחר שהמחלוקות הוכרעו בזמן לא ידוע. בפסוקנו ההכרעה הייתה לטובת האפשרות השנייה, אתנחתא במילה &quot;גביעים&quot;. כך יש  בפסוק שני משפטים: ובמנורה ארבעה גביעים. משוקדים כפתוריה ופרחיה. האפשרות הראשונה משאירה את המילים &quot;כפתוריה ופרחיה&quot; תלויות ללא קשר לשום משפט, ולכן ככל הנראה נבחרה האפשרות השנייה. <br /><br />עם זאת, הסבר לאפשרות הראשונה העלה תלמיד כיתה ז'. לדבריו, ברור שהמילה משוקדים צריכה להתייחס למנורה, שהרי בפסוק הקודם כתוב שבכל אחד מששת הקנים היוצאים מהמנורה (מהקנה האמצעי) היו שלושה גביעים משוקדים. בפסוקנו נאמר שבקנה האמצעי, לעומת זאת, ארבעה גביעים משוקדים.  את המצוקה התחבירית של &quot;כפתוריה ופרחיה&quot; הוא פתר בכך, שקושי זה מחייב אותנו להבין שהמילה &quot;משוקדים&quot; נקראת קדימה ואחורה, כאילו נאמר: &quot;ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים, משוקדים כפתוריה ופרחיה.&quot; (ואכן כך גם פסק הרמב&quot;ם במשנה תורה.) <br /><br />הנה מקרה שלימוד הגמרא מרחיב את יכולתנו לדייק את לימוד התנ&quot;ך ובו זמנית מעודד יצירתיות של תלמידים צעירים.","51759","","145","True","True","False","","42","172.71.246.94","0","0","יומא|נב ע&quot;א",""),new Message("106714","106601","הסבר נוסף לאפשרות הראשונה","10/01/24 12:26","כט טבת","תשפ&quot;ד","12:26","אוריאל פרנק","האזינו להסבר בשם פרופ' שמחה קוגוט <br />המובא באתר מענה לשון בהקלטות <br />&quot;נפש יהודית&quot;: מענה לשון על קצה הלשון<br />37. מקראות ותפילות שאין להן הכרע<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://maanelashon.org/?p=284'>maanelashon.org/?p=284</a>","165","","126","True","True","False","","41","162.158.95.16","0","106601","יומא|נב ע&quot;א","")];var iTotalPages=3;var SeverTime;fInitTree();getPersist(106881);