var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=91209;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","62"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","42"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("91208","0","הדרן עלך כל הש&quot;ס / ידידיה מאיר (&quot;בשבע&quot;)","07/07/21 11:52","כז תמוז","תשפ&quot;א","11:52","לינקוש","1. זה הולך להיות אחד הטורים הכי מרגשים שכתבתי ושאכתוב בימי חיי. לא יודע אם בשבילכם הקוראים, אבל בשבילי – בטוח. <br /><br />אז ככה: ביום חמישי הקרוב אני מסיים לראשונה בחיי את הש&quot;ס! <br /><br />ברוכים תהיו, ברוכים תהיו. בקרוב אצלכם. מחמם את הלב לראות שזה מרגש גם אתכם. אם כי אני יכול לשמוע גם את אלה שאומרים: מה? עד עכשיו הוא עוד לא סיים את הש&quot;ס? עם כל הרעש והצלצולים שהוא עושה כבר שנים סביב הדף היומי חשבנו שזה כבר קרה מזמן. <br /><br />אז זהו, שלא. ויותר מזה: בעצם, גם עכשיו אני לא יודע אם אפשר לומר שבאמת סיימתי את הש&quot;ס. הרי יש סוגיות שלמות שלא הבנתי, יש דפים שהיו קשים במיוחד ובגלל קוצר הזמן וקוצר השכל המשכתי הלאה, בלי שהכול היה נהיר לי עד הסוף. אבל כמו שהגדיר פעם ידידי הרב מיכי יוספי את לומדי הדף היומי: &quot;העניין הוא הקשר עם הדף&quot;. זאת הגדרה נהדרת. גם אם אי אפשר לומר שבכל יום הבנתי את הדף, בהחלט אפשר לומר שבכל יום היה לי קשר עם הדף. וזה המון. שבע וחצי שנים של קשר יומיומי. <br /><br />אז איך חוגגים? האמת היא שאני עוד לא יודע. נכון לשעת כתיבת שורות אלה הוועדה המסדרת, שאני עומד בראשה, ואני גם החבר היחיד בה, טרם התכנסה. אם לשתף מעט ברגשות אישיים, קצת קשה לי לעמוד במרכז האירוע. לא, זה לא כמו להנחות. אשמח להנחות הופעות, חופות ויתר אירועים מרגשים ומשמחים. לפתוח, לסיים, להזמין נואמים. אבל כשאני האייטם, כשהמסיבה סביבי, כשהנאום עליי, זה מביך ומלחיץ. וחוץ מזה, מה יקרה אם אני אתרגש יותר מדי כשאומר את המשפט &quot;הדרן עלך תלמוד בבלי, לא נתנשי מינך תלמוד בבלי ולא תתנשי מינן, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי&quot;? ואם לא במשפט הזה אז בטח בתפילה שבאה אחריו: &quot;יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי, שכשם שעזרתני לסיים מסכת יומא וכל הש&quot;ס כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה&quot;. למה אני צריך ברגע ההודיה והתפילה הכל כך אישי הזה עוד אנשים סביבי? מספיקה המשפחה הקרובה.<br /><br />ובכן, צריך. עובדה שלפי ההלכה יש צורך במניין כדי לעשות סיום כנדרש, עם הנוסח המלא והקדיש המיוחד. איך אמר לי חבר בעל נפש? זה יכול להביך אותך עד מחר, אבל האירוע הזה הוא לא שלך. זה לא היום הולדת שלך. לא קיבלת תואר. האירוע הזה הוא של התורה, של הגמרא, של כל הש&quot;ס. אז אל תהיה לי נרקיסיסט עכשיו, אל תעסוק בידידיה, תחשוב מהו הכבוד הראוי ביותר לאביי ורבא. <br /><br />2. טוב, אז עד שאני משריין את היכל מנורה מבטחים לחגיגה הענקית לכבודה של תורה, הנה כמה מחשבות שעברו לי בראש בימים מרגשים אלה. <br /><br />בעצם, איך הכול התחיל? אם מישהו היה אומר לי לפני כמה שנים שאני אסיים את הש&quot;ס, הייתי צוחק עליו. מה לי וללימוד קבוע, יומיומי, אינטנסיבי? הרי בקושי עם הכמה דקות של שניים מקרא ואחד תרגום אני מחזיק מעמד (עד היום).<br /> <br />שלא תבינו לא נכון, תמיד הייתי בעד לימוד. מה יותר חשוב מלקבוע עיתים לתורה? הרי ידעתי שבגמרא במסכת שבת (שאז עוד לא זכיתי להכיר באופן אישי) כתוב במפורש שבשעה שמכניסים אדם לדין, אחרי מאה ועשרים, אחת השאלות הראשונות שהוא נשאל היא &quot;קבעת עיתים לתורה?&quot;. אבל בסדר, יש לי תירוץ די משכנע. לי לימוד גמרא מזכיר דברים לא טובים. הוא מזכיר לי את הפרק הפחות מוצלח בחיים שלי: את הסדרים הארוכים בישיבה, שבהם כל מי שסביבי קלט את הגמרא, וכבר התפלפל עם הר&quot;מ בראשונים ואחרונים, בעוד אני בכלל פתוח על הדף הלא נכון (משום מה תמיד מצאתי את עצמי איכשהו בדפי הרי&quot;ף). <br /><br />רגע, חשוב לי לדייק: אני לא רוצה לכפור בטובתו של מקום. זה לא שהייתי הטמבל של הישיבה. ממש לא. הייתי תלמיד סביר, ובגדול יש לי זיכרונות מאוד נעימים מהשנים המכוננות ההן, ומהישיבות שזכיתי ללמוד בהן ולקבל מהן רבות (חלקן אפילו לא זרקו אותי). אבל בשורה התחתונה, בתקופה שאחרי הישיבה והצבא, בכל פעם שניסיתי לפתוח גמרא – הרגשתי קטן ולא מוצלח. ומי רוצה לחזור לתחושות של לוזריות מהילדות? למי יש כוח לחזור לארמית מדוברת? לפונט הצפוף הזה של האלמנה והאחים ראם? אין, גמרא זה לא בשבילי. <br /><br />ומה עם החיוב לקבוע עיתים לתורה? בסדר, אז אני אספר בבית דין של מעלה על כל שיחות הרבנים ששמעתי באתר הידברות, בערוץ מאיר, וגם ברדיו בלילה, בפקקים של העבודות בכביש 1. יעבירו אותי.<br /><br />3. וככה חלפו להן כמעט עשרים שנה. היום אני אפילו מתבייש לספר שבמשך תקופה כה ארוכה כמעט לא פתחתי גמרא. למה אני אומר &quot;כמעט&quot;? כי לפעמים, לצורך שידור ברדיו, כן עיינתי בגמרא. נגיד כדי לצטט איזה מאמר חז&quot;ל על החורבן או מילים של שיר שריגש אותי. אבל בגדול, החלקים ","58","","1028","True","True","False","","723","95.86.86.9","0","0","יומא|פח ע&quot;א",""),new Message("91209","91208","הדרן עלך המסרון היומי 🙂","07/07/21 11:54","כז תמוז","תשפ&quot;א","11:54","לינקוש","שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.<br /><br />כשהתחלתי לכתוב את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=8'>המסרון היומי</a>, לפני 2,711 יום, הייתי סקפטי. לא יכולתי לשער אם יהיה לזה ביקוש וכמה ימצאו בכך עניין, אבל הופתעתי בגדול. תוך זמן קצר המסרון התגלגל לתפוצה של אלפי אנשים המקבלים אותו מידי יום!<br /><br />בתחילה קראתי לזה &quot;פנינים מהדף היומי&quot;, <br />מתוך מחשבה לשלב רק כמה קטעים נבחרים מהדף היומי,<br />אך לאור הביקוש, <br />במשך הזמן הרחבתי את <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=8'>המסרון היומי</a> במטרה לסכם בקצרצרה את מרבית המסקנות מהדף היומי, ולכן בפורטל הוא מוצג תחת הכותרת &quot;הדף בקצרה&quot;.<br />תודה לאלפי הלומדים שנרשמו בפורטל הדף היומי כדי לקבל זאת מידי יום בדוא&quot;ל, סמס, וואצאפ וטלגרם.<br /><br />תודה לעשרות המתנדבים המסייעים להפיץ זאת בכל יום בסמס ובוואצאפ.<br />תודה ללומדים ששלחו הערות ותיקונים.<br />תודה למפרגנים (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://tinyurl.com/8ja3tn94'>https://tinyurl.com/8ja3tn94</a>).<br />ובעיקר, תודה לקב&quot;ה שסייע בידי להצליח להתמיד בכך, בפרט בתקופות מורכבות ומאתגרות, ולמצוא את הזמן הפנוי והשקט מידי לילה (גם בשעות הקטנות) עבור כתיבת המסרון.<br /><br />הסבב הקרוב יוקדש בעז&quot;ה לתיקונים ושיפורים 🙂<br /><br />מי שיזדרז להזמין את הסימניות לשנה הבאה (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://tinyurl.com/34m9tt4u'>https://tinyurl.com/34m9tt4u</a>) - יקבל חוברת כיס של <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/forum.aspx?id=8'>המסרון היומי</a> על מסכתות ביצה וראש השנה (<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://tinyurl.com/2ns7x9vb'>https://tinyurl.com/2ns7x9vb</a>).<br /><br />-----<br />יהי רצון, <br />שהזכויות של פרויקט זה, <br />יעמדו לזכותו של אלעד צפריר בן דנה,<br />בנו של יוזם הפרויקט, <br />ושהקב&quot;ה ישלח לו רפואה שלמה במהרה בימינו.","58","","1028","True","True","False","","465","95.86.86.9","0","91208","יומא|פח ע&quot;א",""),new Message("91210","91208","הדרן עלך כל הש&quot;ס בפעם הראשונה","07/07/21 12:08","כז תמוז","תשפ&quot;א","12:08","ש מ","ערב ראש חודש מנחם אב תשפ&quot;א<br /><br /><b>מסע חיים</b><br /><br />היה זה ביום רביעי ה' אדר א' תשע&quot;ד, עת בו החלטתי לצאת למסע מלא אתגרים<br />2,711 ימים, כ-90 חודשים, מסע בן שבע וחצי שנים<br /><br /><br />טיילתי ברחבי הגלובוס, מסמטאות ירושלים עד שווקי רומא<br />טעמתי ממאכלי הינדיא וקושטא, והרחתי מריחות יריחו בואכה ירושלים<br />תרתי אחר כוכבים ומזלות, צללתי במצולות, בימים ובתהומות <br /><br />במעלה הדרך, השכלתי באסטרונומיה ובסטטיסטיקה, תרגילים במתמטיקה<br />הרחבתי את ידיעותיי במגוון מקצועות, שמאות ומדידות<br />הנדסה ובניה, אגרונומיה וזואולוגיה<br /><br />אולם מעל הכל, למדתי להעריך מה כוחה של ההתמדה<br />עמוד אחר עמוד, דף רודף דף, סיימתי מסכת<br />מסכת אחר מסכת, סדר מועד אחר זרעים ואני בוגר מפעל הש&quot;ס<br />אקדמיה של תלמוד בבלי, עם טעימות מהירושלמי<br /><br />שאנו משכימים<br />מחר באשמורת הבוקר, אשכים קום, לקול ציוצי הציפורים<br />כמו בשבע וחצי השנים, אומר מודה אני, לאור הכוכבים<br />אתלבש כחתן, אגיל ואשמח לקראת מסכת כלה<br /><br />לאור קרני השמש הראשוניים, אסיים לראשונה בחיי את הש&quot;ס!<br />אודה להשם יתברך, ששם חלקי מיושבי בית המדרש<br />						            <br /><br />הצב&quot;י שמעון מלכה","1502","","1028","True","True","False","","229","147.237.70.61","0","91208","יומא|פח ע&quot;א",""),new Message("91277","91208","לומדים כותבים / ידידיה מאיר (בשבע)","08/07/21 16:38","כח תמוז","תשפ&quot;א","16:38","לינקוש","1. בשבוע שעבר כתבתי פה בהרחבה על שבע שנים וחצי של דף יומי. השבוע הטור עוסק באותו נושא, אבל הפעם לא אני הכותב. <br />הקדמה קצרה: ידעתי שאחרי הטור החגיגי על סיום הש&quot;ס אקבל יותר תגובות מאשר בשבוע רגיל, אבל לא דמיינתי כמות כזאת. מאות תגובות, ממש מאות, בלי גוזמה, הגיעו השבוע למייל ולפייסבוק שלי. בקושי היה לי זמן ללמוד דף יומי מרוב ברכות (תודה רבה לכולכם, חיממתם את ליבי ונתתם כוח להמשך הדרך) ואיחולים מרגשים (אמן, והמברכים יתברכו!) ואפילו הזמנות לסיומי מסכת (כולל סיומי אקסטרים, כמו סיור ג'יפים לילי של לומדי השיעור ולאחריו מנגל חגיגי במדבר יהודה מול הר עזאזל, מקום המיוחס להשלכת השעיר במסכת יומא). <br />אבל מכל מאות המגיבים הבאמת מרגשים אני רוצה לצטט דווקא את אלה ששיתפו בקשיים שלהם, בהתמודדויות שלהם, וגם כאלה שכתבו מה נותן להם כוח להמשיך באתגר היומיומי. <br />אז הנה, לכל מי שמנצל את המומנטום ומצטרף היום ללימוד מסכת סוכה בדף היומי (או אפילו לאלה שברגע זה עדיין לא יודעים שהם הולכים להצטרף, אבל זה יקרה) קבלו כמה מילים וטיפים ממי שעושים את זה כבר הרבה שנים. <br /><br />2. &quot;ברוך השם, אני מוסר שיעור בדף יומי, כבר מחזור ג'&quot;, כותב הרב יצחק ויזל, &quot;וברשותך אשתף בנקודה שמי שמפנים אותה יהיה לו הרבה יותר קל, לדעתי, להתחבר לרעיון הדף היומי. והנקודה היא: בדף היומי אין יום קשור לחברו. <br />צריך להדגיש ללומדים שכמו שאם אדם חלילה לא התפלל יום אחד, למחרת הוא ממשיך הלאה ומתפלל, כי זה יום חדש, כך בדיוק גם בדף היומי. כל יום דף חדש. וגם אם אתמול או מחר לא אספיק - היום אני יכול. אז אלמד את הדף של היום בלבד. בלי להתעסק עם העבר והעתיד. וכך הנהגנו אצלנו בשיעור, שכל שבוע ביום ראשון מאפסים את הקצב ומתחילים בדף של אותו יום, לא משנה אם סיימנו את החומר של השבוע שעבר או לא. תמיד בתחילתו של שבוע חדש נהיה באותו דף שבו העולם היהודי נמצא.<br />זה כמובן לא מונע ממי שרוצה ויכול להשלים את מה שהחסיר, ולנהל יומן מה למד ומה לא, אבל הרעיון הוא קודם כול ללמוד את הדף היומי של אותו יום. ואם נחזור להשוואה לדיני תפילה, אז בדיוק כמו ההלכה שאדם שחיסר תפילה, נגיד תפילת מנחה, יכול להשלים אותה בתפילה הבאה - פעמיים ערבית - אלא שהדין הוא שהראשונה שהוא מתפלל היא תפילת החובה שלו, כלומר ערבית, ורק לאחר מכן, התפילה השניה שלו משלימה את תפילת מנחה החסרה; כך גם בהשלמת הדף היומי: הדף של היום לפני הכול. לתפוס חזק את הדף של היום הזה, וללמוד אותו. רק אותו. אין אתמול, אין מחר&quot;.<br /><br />3. &quot;אני עוד לא בן שלושים ונמצא עמוק בסבב השני של הש&quot;ס&quot;, כותב קורא מהדרום. &quot;כשסיימתי כיתה י&quot;ב התחיל בדיוק מחזור לימוד בדף היומי, אז קפצתי עליו. סתם ככה, בשביל האתגר. ואז התגייסתי. ערב ערב, לילה לילה, פתחתי גמרא. המחויבות לכלל הברזל 'בלי חובות' הייתה המחויבות העיקרית שלי. גם אחרי מסעות מפרכים בהכשרה, כשכולם נרדמו, אני סיימתי את הדף לאור הירח. לא כי אני צדיק, אלא כי פחדתי מהחובות. ידעתי שזו קרוסלה שמי שעוזב לשנייה עף רחוק רחוק.<br />אני חושב שלאחר עשר שנים בדף היומי הדבר הכי חשוב שקיבלתי ממנו הוא ידע רחב מאוד (לא מעמיק אבל רחב מאוד) ביהדות. בכל דיון הלכתי אינני צריך הקדמה ואני יכול ישר להצטרף, כי עולם המושגים מוכר והכללים ידועים. החל ממום בבכור דרך הכשרה לקבל טומאה וכלה במלאכה שאינה צריכה לגופה. הדבר החשוב השני שקיבלתי היה המחויבות. היכולת להתחייב למסלול סיזיפי ואינסופי, לפרוט את האתגר לנקודות קטנות בלי לחשוש מהעתיד, כי הוא כבר בעיה של המחר. המחויבות ללימוד יומי חיזקה אצלי את כוח ההתמדה והיא בעיניי הבסיס לכל יצירה משמעותית בחיים. החשק בלבד, עם כל הכבוד, הוא פשוט לא מנוע יעיל לטווח הארוך. זוגיות, לימודים, קריירה, שום דבר לא מתבסס ברגע אחד אלא בעבודה יומיומית המורכבת מיחידות קטנות.<br />בזכות הדף היומי בשוחות בלילה בצבא, הרגשתי שפיתחתי יכולת התמדה שעזרה לי מאוד בהמשך. גם במהלך הלימודים האקדמיים הדף היומי היה מובנה בלו&quot;ז. הוא הקנה לי כישורים לימודיים ויכולות ריכוז מדהימות. אם זה מה שאתה כרגע עושה בזמנך הקצר - אז אתה מאה אחוז בזה. <br />אין לי עניין בלטפוח לעצמי על השכם. אני באמת בטוח שזו מתנה אדירה, שמי שלוקח אותה ברצינות - לא רק שיזכה ללמוד הרבה תורה וזה הכי חשוב, אלא גם יקבל כישורים מצוינים להצליח בתחומים אחרים. אז תודה על הטור שלך, ומי ייתן ואנשים רבים יבינו את גודל ההזדמנות&quot;.","58","","1027","True","True","False","","109","95.86.118.111","0","91208","יומא|פח ע&quot;א",""),new Message("91218","91210","מזל טוב.","07/07/21 18:41","כז תמוז","תשפ&quot;א","18:41","אריה א","כשם שזכית לגמור הש''ס פעם ראשונה כן תזכה לגומרו עוד ועוד עד מאה ועשרים ברוב עושר ואושר.","1068","","1028","True","True","False","","57","79.77.104.87","0","91208","יומא|פח ע&quot;א",""),new Message("91278","91277","המשך","08/07/21 16:41","כח תמוז","תשפ&quot;א","16:41","לינקוש","4. לכותב השלישי, איש אקדמיה, היה חסר משהו בטור שלי: &quot;דיברת מגרוני ממש. גם אני לא פתחתי גמרא מאז הבגרות בתלמוד, וחזרתי אליה רק אחרי הרבה שנים בזכות הדף היומי. למדתי לאהוב את היצירה האינסופית הזאת ולהבין כמה היא חיונית לכל אדם. אבל אוסיף עוד נקודה שלא ראיתי שכתבת עליה, אולי כי למדת בחברותא ולא בשיעור: <br />שיעורי הדף היומי לבעלי בתים הם חוויה מיוחדת במינה. במקרה שלי זה אומר להתעורר כל בוקר בחושך כדי להספיק את השיעור לפני המניין הראשון, בשעה חמש ועשרה. אסור לאחר כי אז מתחילים את הדף באוברדרפט מלחיץ. רוב החבורה הקטנה שלנו היא בגיל של אבא שלי, כולל מעביר השיעור. הוא איש מחשבים בפנסיה, שמגיע כל בוקר מוכן, ללא רבב ובלי לעגל פינות. אתה מרגיש חובה לכבד את המאמץ שלו. <br />השיעור מתחיל. כל אחד שקוע בגמרא שלו, נאבק בשרעפי הבוקר ובאתגר להבין את הסוגיה. יש הבנה שקטה בין החברים שעל כל פספוס של דף, המחיר הוא מיידי - גם לחבורה שנחסרה ובמיוחד ללומד שחייב למצוא זמן להשלים, והפעם בזמנו הפרטי. ולך תמצא זמן להתיישב בערב שוב מול הגמרא כשהשעון המעורר מצלצל לפני חמש בבוקר... האתגר מתבטא גם בסיומים הצנועים מדי כמה מסכתות, בשבת אצל אחד החברים. סיפוק מהול בצניעות, שהרי אתה יודע שכל כך מעט למדנו בארבעים הדקות היומיות האלה. <br />אני לא חושב שיש עוד התכנסויות מהסוג הזה. איפה עוד – חוץ מאשר באלפי שיעורי הדף היומי בכל רחבי העולם היהודי – נפגשים אנשים מרצון, ל־40 או 50 דקות של ריכוז, בשעה לא הגיונית, בכל בוקר מחדש? לא סטודנטים, לא חוקרים, אפילו לא תלמידי ישיבה. יהודים פשוטים וחשובים, כולם ביחד. זה צוותא יהודי ייחודי שאין לו אח ורע&quot;.<br /><br /><br />צילום סלולרי:<br />אני לא יודע כמה טיפים ללימוד הדף היומי אפשר לקחת מהתמונה הזאת ומהמכתב שצורף אליה, אבל היא בלי ספק מעוררת השראה ומחייבת גם את מי שלא מבין כל מילה בגמרא. &quot;שלום ידידיה. שמי גבריאל כהן. אני אומנם רק בסבב ראשון של הדף (יומא פ&quot;ד), אבל המילים שלך כאילו נכתבו בשבילי. אני סתם חילוני שגר המון שנים בפראגוואי, מתחזק (תפילין, שחרית, כשרות מה שאפשר, שבת מה שאפשר). תמיד אהבתי ללמוד אז כמובן שמעתי ושומע הרצאות (רבני הידברות, ערכים, אש התורה וכדומה). שומע, קולט, מבין - ומנסה ליישם.<br />ואז גיליתי את הגמרא. הייתי בארגנטינה זמן מה ונתקלתי בקבוצת אנשי עסקים שעמלו על מסכת בבא קמא. זה נראה לי מעניין, ואז בדיוק התחיל הסבב החדש וניסיתי. עבור אדם שמחשיב את עצמו לאינטליגנט (תואר שני במינהל עסקים), לשבת מול הדף – זה שיעור יומי בענווה והתבטלות. אני לא מבין את השפה, לא מבין את הלוגיקה, לא קולט את המהלכים, בקושי תופס על מה מדברים, אבל מרגיש שחז&quot;ל זאת ליגה אחרת.<br />תבין, אני יושב יום יום עם עפרונות בצבעים, והמקסימום שאני יכול לעשות זה לשבת על ש&quot;ס וילנה, לשמוע את הרב בספרדית, לסמן את הניקוד והפיסוק, ואז לסמן בצבע צהוב את המשנה, בצבע כחול את הברייתא, בצבע כתום מקרא ובצבע ירוק את שמות הרבנים שמופיעים. זהו, כמו ילד בכיתה ב'.<br />לך תסביר את ההתמכרות, לך תסביר שזה ייקח שבע וחצי שנים ושאחרי זה רק הצלחתי 'לסמן את הש&quot;ס'. לשם השוואה, אם אשקיע שעה ביום בניגון בגיטרה, אחרי שבע וחצי שנים אני מקצוען... עכשיו, לחילוני סיום הש&quot;ס לא אומר כלום, ולמבינים אתה לא עושה שום רושם. <br />ותאמין לי שאני לא הטיפוס של מחברות ומרקרים. תן לי רעיונות: להנהיג, לנהל, לבצע. אל תבוא אליי עם עבודה אפרורית. אבל כנראה שיש משהו בזה שמחבר ומאתגר ופשוט נגע בי (אני חייב להוקיר טובה לרב בן זדון מ־TASHEMA JABRUTOUCH שהנגיש את התלמוד לדוברי ספרדית ופשוט כבר לא נתן לי תירוץ כדי לברוח). אז תודה על המילים, תודה על המסר, תודה על שיתוף הרגשות. שתזכה לחגוג את סיום הש&quot;ס הזה עם כל מה שזה אומר. שתזכה לעוד הרבה סבבים, שתעמיק ותצליח. מאחל לעצמי גם להגיע לסיים את הש&quot;ס ולהרגיש מה שאתה מרגיש כרגע&quot;.<br />וואו, תודה גבריאל על הברכות ותודה על כך ששיתפת בלימוד המיוחד שלך. שתזכה לסמן ולסיים מסכתות וספרים אחרים, ללמוד וללמד, לשמור, לעשות ולקיים.","58","","1027","True","True","False","","86","95.86.118.111","0","91208","יומא|פח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);