var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=8788;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("8693","0","מותר לאכול חמץ בפסח? היתכן?","07/04/11 10:43","ג ניסן","תשע"א","10:43","מתפעל",""אמר רב אחא בר יעקב לעולם ר' יהודה היא ויליף שאור דאכילה משאור דראייה מה שאור דראייה שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה אף שאור דאכילה שלך אי אתה אוכל אבל אתה אוכל של אחרים ושל גבוה".

וברש"י: "ויליף שאור דאכילה. כלומר חמץ דגבי לא יאכל משאור דראייה ומותר חמצו של נכרי אף באכילה ואפי' בפסח מן התורה: ".

קצת מענייני דיומא, לקראת פסח, נתקלתי בגמרא זו וברש"י.

האם הבנתי נכון שיש דעה בגמרא שלפי רבי יהודה מותר לאכול חמץ של גוי בפסח מן התורה???","148","","4774","True","True","False","","1151","94.188.248.67","0","0","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8694","8693","תוספות שם חולקים על רש"י","07/04/11 10:50","ג ניסן","תשע"א","10:50","מתפעל","וזה לשון התוספות
"בדין הוא דאפי' תוך זמנו מותר. פרש''י מותר באכילה וקשה דאי אפשר אם לא יהא שלו בשעת אכילה דאם נתן לו הנכרי הרי הוא שלו ואם גזל מנכרי הרי חייב באחריותו ולא גרע מחמץ שחייב באחריותו דהוי כשלו ועוד לקמן דקאמר ואזדו לטעמייהו דפליגי בחמץ שעבר עליו הפסח ליפלגו בפסח גופיה ונראה לריב''א דהא דקאמר אפי' תוך זמנו מותר היינו בהנאה והא דקאמר אבל אתה אוכל של אחרים לאו דוקא".

שאלה: האם לא יתכן שאדם ירשה לחברו לאכול דבר מאכל משלו בתנאי שהאוכל אינו מקבל את זה במתנה וזה נשאר שייך לבעל הבית. בעל הבית רק נותן לו זכות אכילה.

לא שייך לומר דבר כזה?

האם עצם האכילה של המקבל הופכת את המאכל לשלו?","148","","4774","True","True","False","","207","94.188.248.67","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8695","8693","כך פירש רש"י","07/04/11 10:58","ג ניסן","תשע"א","10:58","עציוני","אך עיין בתוס' ובר"ח שם שפירשו שבתוך הפסח התיר ר"י רק בהנאה ולא באכילה.","159","","4774","True","True","False","","206","132.70.40.183","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8709","8693","אורז לשאכנזי-תוספת רציתי להוסיף על השאלה","07/04/11 14:46","ג ניסן","תשע"א","14:46","הודו_כי_טוב","שאלה שלדעתי מאוד אקטואלית הקשורה לדיון זה אשכנזי המתארח אצל ספרדי
האם לפי זה מותר לו לאכול אורז ?","207","","4774","True","True","False","","183","217.132.139.79","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8696","8694","ברגע שאוכל זה שלו","07/04/11 11:02","ג ניסן","תשע"א","11:02","עציוני","אדם יכול להרשות לחברו לאכול משלו, והמאכל נשאר ברשות הנותן עד לשעת האכילה. אך ברגע שהמאכל נכנס לפה, איזו משמעות יש לאמירה שהמאכל עדיין שייך לנותן? הוא יכול למכור את זה? להקדיש? בשלב זה המציאות חזקה מכל הגדרה פורמלית, והמאכל הוא של האוכל.","159","","4774","True","True","False","","244","132.70.40.183","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8697","8695","אז רש"י מתיר לאכול חמץ בפסח?!

","07/04/11 11:46","ג ניסן","תשע"א","11:46","דוד שפירא","","180","","4774","False","True","False","","189","95.86.78.161","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8701","8696","לא פשוט כל כך","07/04/11 12:28","ג ניסן","תשע"א","12:28","מתפעל","יש גדר שחפץ שייך לאדם אבל אינו יכול בתכלס לעשות איתו כלום, למשל, כשאינו ברשותו. לא יכול למכור ולא להקדיש אבל זה בהחלט שלו.
למשל אם זה אבד לו ויש סימן ואינו מתייאש מזה. זה שלו ואינו יכול לעשות כלום כרגע.
אמנם יוכל להשתמש בזה כשזה יחזור אליו. כאן שהמקבל אוכל את זה, ממילא זה גם לא יהיה שלו בעתיד.

כאן הגוי נותן רשות לאכול ורוצה שיאכל את שלו.
וכי ניתן לכוף אדם שיקנה חפץ? היהודי צועק חי וקיים שלא רוצה לקנות את זה.
וגם, אם זה נהיה של היהודי, אז הרי זה אסור בהנאה וזה לא שווה פרוטה וזה לא שלו. רק עשאה הכתוב ברשותו אם יאכל.

אמנם בודאי בפשטות אתה צודק שלא יכול אדם גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שייכת לגוי.","148","","4774","True","True","False","","209","94.188.248.67","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8698","8697","לא","07/04/11 11:49","ג ניסן","תשע"א","11:49","עציוני","רש"י סובר שיש דעה בגמרא (שלא נפסקה להלכה) שעל פיה מדאורייתא אין איסור אכילה בחמץ של נכרי.","159","","4774","True","True","False","","221","132.70.40.183","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8702","8697","לא רש"י, רבי יהודה מתיר!","07/04/11 12:29","ג ניסן","תשע"א","12:29","מתפעל","","148","","4774","False","True","False","","162","94.188.248.67","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8699","8698","סליחה לא שמתי לב.

","07/04/11 11:52","ג ניסן","תשע"א","11:52","דוד שפירא","","180","","4774","False","True","False","","189","95.86.78.161","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8703","8701","אמת, ואעפ"כ","07/04/11 12:43","ג ניסן","תשע"א","12:43","עציוני","את החילוק בין דבר שאינו ברשותו למקרה דנן כתבת בעצמך - בדבר שאינו ברשותו יש משמעות לבעלות בכך שהבעלים יוכלו להשתמש בחפץ בעתיד. כאן, ברגע שהחמץ נאכל הוא כבר לא שייך לגוי בשום מובן מעשי, ולכן יש מקום לדון האם הוא שייך לו במובן משפטי.
השאלה היותר מענינת היא האם היהודי קנה את החמץ או רק ביטל את בעלות הגוי. מן התוס' נראה שהוא הבין שהחמץ ממש שייך ליהודי בעת האכילה, אולם לאור מה שכתבנו אולי יש מקום לומר שכאשר חפץ נאכל הוא לא שייך לאף אחד - אין משמעות למושג בעלות במצב כזה.","159","","4774","True","True","False","","211","132.70.40.183","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8705","8701",""שלכם" בליל הסדר","07/04/11 12:57","ג ניסן","תשע"א","12:57","המכריע","א. בזכרוני שהמחנה אפרים מביא מחלוקת ראשונים במתארח אצל חבירו בסתמא האם כוונתו של בעל הבית להקנות לאורח את מאכלו, או רצונו שיאכל האורח משל בעל הבית. ומשמע דזה מוסכם שאין זה בהכרח שבשעת אכילה הרי זה של האוכל, והאחרונים מעירים מהתוס' הזה, ומעוד תוס' דומה בריש אלו נערות. (מצטער שאני לא יודע לעשות חיפוש מקצועי).

ב. לפני כמה שנים רעשה כל הארץ, בגלל שכתוב ברא"ש בפסחים שיש דין "מצתכם" מעין "לכם" באתרוג, שהכזית מצה צריכה להיות משל האוכלה. ואם כן בליל הסדר שחצי עולם מתארח אצל החצי השני (אולי יחס המארחים למתארחים לא ממש מדויק ע"פ נתוני הלמ"ס...), נמצא שהאורחים לפי דעה אחת לא יצאו ידי חובתם! האם יש מקום להדר שבעל הבית יודיע שהוא נותן רשות לזכות, ושכל אורח יכוון לזכות בכזית שלו (מותר לקנות ביו"ט לצורך מצוה). אחרת מסכנים את העשה דאורייתא החשוב של אכילת מצה!! (העשה היחיד בזמננו של אכילה. גם בשבת ויו"ט זו מצות עונג ושמחה, לא מצות אכילה), ושעל פי הקבלה יש בו תיקונים נוראים לכל אכילות האסורות ומביא אמונה ורפואה וכו' וכו').

היו רבנים שפירסמו להדר כך, ואחרים יצאו בפסק שאין צורך בזה מכמה טעמים. אולי כשנגיע במחזור הבא לפסחים נשוב לדוש בזה.","199","","4774","True","True","False","","197","95.86.92.195","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8730","8702","רבי שמעון הגלילי","07/04/11 20:54","ג ניסן","תשע"א","20:54","הודו_כי_טוב","אבא שלי (שהוא בקיא בפסחים) אמר לי עכשיו שזו שיטת רבי שמעון הגלילי המאופין בשיטה מענינת בנדון","207","","4774","True","True","False","","216","217.132.139.79","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8711","8705","הסוגיה בזה","07/04/11 15:11","ג ניסן","תשע"א","15:11","דוד כוכב","כתב הרמ"א בשו"ע אבן העזר הלכות קידושין סימן כח, יז:
"אורח שיושב אצל בעה"ב, ונוטל חלקו וקידש בו, הוי מקודשת (הגהות אלפסי)".
והוא מדרכי משה הקצר אבן העזר סימן כח סק"ט:
"כתב בהגהות אלפסי (ע"א דף תרמ"ו) (קידושין כב: אות ב) וז"ל אור זרוע אורחים היושבים אצל בעל הבית וקידש אחד בחלקו הויא מקודשת".

וכתב הבית שמואל שם ס"ק מו:
"אורח וכו' - אף על גב דאיתא בא"ח סימן ק"ע אורחים אין רשאי ליטול מלפניהם וליתן לבנו וכו' צ"ל דוקא לבנו לא יתן אבל רשאי לקדש בו אשה וכן ליתן זה לזה ע"ש בב"ח. וט"ז כתב מחמת קושיא זו דאינו אלא ספק קדושין".

וכ"כ בביאור הגר"א אבן שם ס"ק נ:
"אורח כו'. ממ"ש בחולין צ"ד א' ואין האורחין כו' ומעשה כו' משמע הא בלא"ה שרי. וז"ל יש"ש שם ודוקא לבנו ועבדו אבל לשמש שרי ממ"ש בפכ"ה ת"ר לא יתן אדם פרוסה לשמש בין כו' שמא כו' ובמס' ד"א זוטא הנכנס לסעודה לא יקח חלקו ויתנו לשמש שמא יארע דבר קלקלה בסעודה אלא יטלנו ויניחנו ואח"כ יתננו לו".

וכ"כ המקנה קונטרס אחרון שם:
"שם בהג"ה אורח שיושב אצל בעל בית ונוטל חלקו וקידש בו הוי מקודשת. הקשה הט"ז והב"ש מהא דאיתא באו"ח אין האורחין רשאין ליטול וכו', ולכך כתבו דהוי ספק קדושין. ולולי דבריהם הי' נראה דלא קשה מידי דהאי דקאמר אין רשאין לא הוי אלא מדרך ארץ וכאינך מילי האמורים שם בהל' דרך ארץ, אבל לא הוי גזול גמור כשנותן לאחר, תדע דאם הקדיש האורח את חלקו הקדשו הקדש...".","125","","4774","True","True","False","","217","213.151.37.56","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8710","8709","אתה מתכוון, אם מדובר בספרדי נכרי?","07/04/11 14:56","ג ניסן","תשע"א","14:56","Almuaddib","אחרת, מה הקשר?

ובכל מקרה אין קשר, כי אורז מדאוריתא כלל אינו חמץ, וכל איסורו מגיע ממנהג שמקורו בדעת יחיד של תנא אחד.

שמעתי שאפשר לאשכנזים לשרוד שבוע בלי אורז, ולא נרשמו נזקים בריאותיים או נפשיים משמעותיים מכך.","107","","4774","True","True","False","","151","81.218.141.168","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8712","8710","מקור המנהג","07/04/11 15:17","ג ניסן","תשע"א","15:17","דוד כוכב","מקור המנהג אינו בדעת רבי יוחנן בן נורי שכן הגמרא קבעה שאין מי שחושש לו.
החמירו כדי שלא לערב בין סוגי הקמח השונים, או שמא נתערבו חיטים.","125","","4774","True","True","False","","131","213.151.37.56","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8715","8710","יכול להיות שיהיו נזקים בריאותיים לספרדי","07/04/11 16:36","ג ניסן","תשע"א","16:36","דוד שפירא","לספרדי המארח כי הוא עלול להעלב מכך שהאשכנזי לא אוכל אצלו.
למרות שבפסח נראה לי כולם יודעים שיש הרבה מנהגים ולכן לא כל כך נוהגים להעלב...","180","","4774","True","True","False","","213","95.86.78.161","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8731","8710","שרדתי שורד אשרוד","07/04/11 21:06","ג ניסן","תשע"א","21:06","הודו_כי_טוב","שאלתי זאת אם מותר לאשכנזי לאכול אורז כי הייתי ממצב זה בעבר
בשאלתי אין נפקא מינה בין אורז לקטניות בשאלה זו שאלתי אם מותר לאכול בשביל לא להעליב את בעל הבית
ולמה אתה לא רואה את הקשר ? הרי האורז / . הקטניות הם של בעל הבית הספרדי-יהודי","207","","4774","True","True","False","","181","217.132.139.79","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8714","8712","המממ","07/04/11 15:55","ג ניסן","תשע"א","15:55","Almuaddib","ראשית, הבה נפריד בין המנהג שלא לאכול אורז בפסח, לבין מנהגי ההמנעות מקטניות.

את שורש ההבדל תולה אני, אכן, בדברי רבי יוחנן בן נורי. שהרי א שידוע שדעתו לא התקבלה להלכה, הרי שלגבי אפונה או חומוס, אין אפילו דעת יחיד.

וכך מקובלני מאבא מארי, אהיה כפרת משכבו, שאין המדובר באותו המנהג. והרוצה להעמיק יראה שיש גם בין יוצאי צפון אפריקה כאלו הנמנעים מאכילת אורז בפסח, למרות שאינם נמנעים מאכילת קטניות.

לא למותר לציין כאן כי קל להתבלבל בין אורז לבין חיטה (והכוונה, כמובן, לאורז מלא. אורז לבן, קלוף, אינו דומה כלל לגרגרי החיטה).

שנית, עלי לציין שרבו המנהגים השונים בקשר לקטניות בפסח, והמשותף לרובם - שאין איש יודע את מקורם האמיתי.

יש השערות רבות למקור האיסור בארצות אשכנז, החל מהחשש לבלבול במעשי קדרה, עבור דרך חשש ערוב, וכלה בחשש ספיח וסחיש בשדות שמנהגם היה להחליף את התבואה משנה לשנה.

מן הון להון, פשטה מחלוקת נוספת, והיא לגבי ברירת המחדל. מצד אחד, יש את אלו הטוענים כי כל מה שאין מסורת אבות שהוא מותר - הרי נאסר. מן הצד השני - הפוסקים כי כל מה שלא נגזרה לגביו גזירה בארצות אשכנז - לא נאסר ולא נתקבל לגביו המנהג.
המחלוקת בין שתי סיעות אלו היא למעשה, ולא רק לגבי גידולים חדשים כמו קינואה, אלא כבר לגבי תפוחי האדמה. תפוחי האדמה, כידוע, הגיעו לאירופה מאמריקה, ולא יכלו להיות בגזירה המקורית. אצל רבני אשכנז החלה מגמה שתבעה לאסור על אכילת תפוחי אדמה בפסח, ואילולא רבי יעקב עמדין שיצא חוצץ כנגדם, היה אסור לאשכנזים הנוהגים שלא לאכול קטניות - גם לאכול תפוחי אדמה.

גם כיום מחלוקות אלו קיימות, ויש האוסרים לאכול תירס, ויש המתירים, והדברים ידועים.

בשולי הדברים אוסיף כי אין כהלכות ומנהגים אלו כדי לגרור אחריהם הערות המעידות על בורות פושעת של פוסקים מסויימים. ראיתי כבר מי שאסרו שמן כותנה מפני שצליל המלה "כותנה" דומה ל"קטניות". ראיתי מי שאסר את הקינואה משום ששימושה בדרום אמריקה היה כשימוש התירס באמריקה המרכזית, או מי שקבע כי הקינואה היא דגן (מדובר בצמח ממשפחת הסלקיים), וידועה המחלוקת על שמן הקנולה המופק מזרעים שכלל אינם ראויים למאכל אדם.

סופו של דבר:
על משמרתי אעמודה כי מנהג האשכנזים להמנע מקטניות בפסח, והמנהג להחמיר ולא לאכול אורז בפסח, אינם קשורים, ומדובר בשני מנהגים שונים, למרות הדמיון ביניהם.","107","","4774","True","True","False","","235","81.218.141.168","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8717","8714","אכן, אמנם, אנא","07/04/11 18:42","ג ניסן","תשע"א","18:42","עציוני","א. אכן קטניות ואורז הם שני מנהגים נפרדים, ומצינו אוכלי אורז שלא אוכלים קטניות וכן להיפך.

ב. אמנם, לגבי הודעתך הקודמת ביחס לנזק הנפשי שלא נגרם, לכאורה, לאשכנזים, יש מקום לדון. בעינינו ראינו אשכנזים הנוהגים בפסח באופנים שקשה להסבירם שלא על רקע הפרעות נפשיות, ומי יודע אם לא המחסור באורז גרם לכך.

ג. אנא, גוון את שורת הנושא בהודעותיך

חג כשר ושמח.","159","","4774","True","True","False","","233","89.139.38.210","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8857","8714","טעם מנהג קטניות","12/04/11 09:47","ח ניסן","תשע"א","09:47","משיב מאורות דף היומי","הוא שונה לדעתי מכל מה שהעלת במחקר שלך.

לענ"ד הוא הרחבה של חידוש החיים הפרטיים הנובע מאיסור אכילת האוכל הבסיסי, כלומר איסור חמץ.

איסור קטניות תחילתו גזרה וסופו הרחבה של השינוי והחידוש במטבח, הנובע מאיסור חמץ, וממתרחב לקטניות, ולעוד דברים, וכמו הדין שנהגו לגרר הכתלים.

באופן כללי, כדאי לדעת לדעת שהמנהגים הם תמיד הרחבה של מושג עמוק בתוך מצוות התורה עצמן.

בדברים אלו עם ישראל אינו טועה, ואולי דווקא בב"ב, הדבר הזה חי ופועם ביותר, למרות שהם יודעים רק משנ"ב.","142","","4769","True","True","False","","319","82.242.204.206","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8721","8715","עוד על כך","07/04/11 19:38","ג ניסן","תשע"א","19:38","דוד כוכב","כאן
ופה.","125","","4774","True","True","False","","90","213.151.37.56","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8720","8717","אמנם","07/04/11 19:35","ג ניסן","תשע"א","19:35","דוד כוכב","אם לא תשכח להגיע ביום א' דחוה"מ פסח למפגש, בעיניך תראה אשכנזים עם שבי שאר ארצות על בגדיהם ומנהגיהם השונים, שההפרעה המאחדת אותם היא ההתמדה היומית באורייתא קשוט (למרות הדמיון לחמץ נוקשה

).","125","","4774","True","True","False","","103","213.151.37.56","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8735","8730","לא הבנתי, מה שיטת רבי שמעון הגלילי?","07/04/11 22:02","ג ניסן","תשע"א","22:02","דוד שפירא","","180","","4774","False","True","False","","163","95.86.78.161","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8739","8731","זו שאלה שעליך להפנות לרבך","07/04/11 22:43","ג ניסן","תשע"א","22:43","Almuaddib","בהערה אוסיף שאני מכיר תשובות שונות לשאלה זו, ויש גם משמעות לנסיבות הנוספות.","107","","4774","True","True","False","","133","77.125.108.235","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8748","8731","קטניות ירוקות","08/04/11 02:47","ד ניסן","תשע"א","02:47","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו התיר במצב כזה לאשכנזי לאכול קטניות ירוקות-לחות-טריות בלבד, לא יבשות. כי לדבריו, האשכנזים בא"י החמירו מלכתחילה רק בזה.
גם רבים מעדות המזרח מחמירים בקטניות יבשות, מחשש שמא נתערב בהם חמץ. שכן ממלאים באותם שקים ומכלים, מיני תבואה וקטנית שונים, זה אחר זה.","125","","4773","True","True","False","","132","212.76.108.101","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8769","8735","התכוונתי לאמר","08/04/11 14:03","ד ניסן","תשע"א","14:03","הודו_כי_טוב","שאבי אומר שזה שיטת רבי שמעון הגלילי כתשובה לכבוד הרב - ה"מתפעל"
שרשם שרבי יהודה מתיר","207","","4773","True","True","False","","181","217.132.139.79","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8755","8748","בשאלות כאלו, יש ללכת לרב אשכנזי, במחילה","08/04/11 09:01","ד ניסן","תשע"א","09:01","Almuaddib","אמת, יש לא מעט רבנים אשכנזים שהדגישו כי הגזירה היתה רק על קטניות יבשות, ורק על מה שהיה בזמנם, ועוד.

אלא שאשכנזי המבקש תשובה הלכתית לגבי מנהג אבותיו, ראוי לו לבקש פסיקה של רב אשכנזי.

איך תגיב לפסיקה של רב אשכנזי המתיר לאשה ספרדיה לברך על נרות שבת כמנהג האשכנזים, דבר שלפי הרב עובדיה, למשל, מהווה חילול שבת?","107","","4773","True","True","False","","163","87.68.254.131","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8758","8755","מה שחשוב הוא שהרב ידע את העדה של השואל","08/04/11 10:32","ד ניסן","תשע"א","10:32","שלמה שטרסברג","אני חושב שאם מדובר בת"ח שמודע לכך שהשואל הוא בין עדה אחרת הוא יודע לפסוק לו לפי מנהג אבותיו אני לא מניח שהרב אליהו יתיר קיטניות בפסח לאשכנזי וכ' ודאי כשמדובר בת"ח גדול בשיעור קומה הוא יודע את המכלול ודיוני האחרונים וכ' גם אם הדברים נוהגים לבני העדה האחרת.","205","","4773","True","True","False","","231","95.86.76.8","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8786","8758","קטניות ירוקות - זה שנוי במחלוקת","08/04/11 16:24","ד ניסן","תשע"א","16:24","Almuaddib","מדובר במנהגים שונים. כעת ענה לי איך יכריע הרב ל"אשכנזי", כאשר נחלקו האשכנזים במנהגים לגבי גזירת הקטניות בפסח.","107","","4773","True","True","False","","151","87.68.254.131","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8787","8786","על כן כל אחד ילך לרב שלו","08/04/11 16:34","ד ניסן","תשע"א","16:34","דוד שפירא","","180","","4773","False","True","False","","185","31.44.134.68","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8788","8786","פסיקה עבור מנהג אחר","08/04/11 16:36","ד ניסן","תשע"א","16:36","דוד כוכב","מורה הוראה המכיר את ההלכות ואת המנהגים יכול להורות לכל אחד על פי מנהגו ודיניו, בלי קשר למוצאו הוא.
כך מצינו גם בגמרא, למשל במסכת שבת דף לז ע"ב:
"אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי: אתון דמקרביתו לרב ושמואל - עבידו כרב ושמואל, אנן - נעביד כרבי יוחנן".

שאלתי פעם את הרב מרדכי אליהו הכ"מ, למה בספר התודעה המודפס שבביתי שמו לא מוזכר בתודות שבהקדמה, אבל בתקליטור DBS הוא מופיע.
הוא ענה שהוא ביקש מהרב כי טוב שלא יכניס אותו, אבל בדפוס של בניו הכניסו.
הוא סיפר שהוא נתבקש לתאר את מנהגי עדות המזרח השונות, אך הוא תיאר גם את מנהגי האשכנזים. לכששאלוהו מניין בקיאותו זו, שהיתה גדולה משל האשכנזים עצמם, ענה שהוא גדל בעיר העתיקה בין כל העדות, והוא מכיר היטב את כולם.","125","","4773","True","True","False","","888","212.76.108.101","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8789","8788","דוגמא נוספת","08/04/11 16:44","ד ניסן","תשע"א","16:44","דוד כוכב","במסכת שבת דף קכד ע"ב:
"אמר ליה: גלית אדעתך דכרבה סבירא לך, לכולי עלמא - שרי, לדידך - אסיר".

לפני שתטען שבדוגמא לעיל אמר לו לשאול את רב ושמואל.","125","","4773","True","True","False","","112","212.76.108.101","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8795","8788","מעשיות חסידים, מנהגים, וגזירות קדמונים","10/04/11 09:39","ו ניסן","תשע"א","09:39","Almuaddib","מעשה שהיה בעיירתינו, עיירה קטנה בדרום מזרח פודלסיה, תרמיל-משי של עניים כונתה לפעמים.

ומעשה בחסידיו של רב מסויים, שהיו מהלכים בעיירה ומספרים לכל כורה אוזן, כי לרבם יש גילוי אליהו.

נטפל אליהם אחד מהמתנגדים ושאלם:

"וכי מהיכן לכם שגילוי אליהו לו?"

נענה אחד מן החסידים ואמר:

"רבינו בעצמו אמר לנו זאת!"

בנמיכות רוח, שאלו המתנגד:

"שמא יתכן כי לא כך הוא?"

נתנערו החסידים וזעקו כאיש אחד כלפיו:

"אדם שיש לו גילוי אליהו לא משקר!"

===============================

אתמהה על מעכת"ר, שודאי יודע הוא כי מנהגי האשכנזים בעניין הקטניות בפסח, רבים יותר מדפי ההסכמות במהדורת שוטנשטיין. יתר על כן אתמה, שהרי לרוב-רובן של קהילות האשכנזים לא היה מעולם יצוג כלשהו בעיר העתיקה, והירושלמערס - כפי שהם מכונים - מהווים מעט מזעיר ופחות ממה שילוק הכלב בלשונו מן הים.
הרי בשני רחובות סמוכים בקראקא יכולת למצוא מנהגים שונים, ובין כל שתי עיירות סמוכות, העמיקו תהומות שאין לחצותן בשבעת ימי הפסח. יש משפחות שלא אוכלות צנוניות בפסח, ויש שנשבעים בנקיטת חפץ כי מאחר ואבותיהם לא אכלו סויה בפסח, גם הם לא אוכלים זאת, וכי זאת משמעות הגזירה - לא לאכול דבר שאין מסורת שאוכלים אותו (ע"ע המחלוקת על כשרות בשר הז'בו).

יכול רב לומר שכתפיו רחבות, והוא פוסק גם לבני עדות אחרות, לפי מה שדעתו משגת, והיו לא מעט כאלו - ויש להם על מה שיסמוכו. הרב ניסים, אם זכרוני אינו מטעני, פסק לש"י עגנון שהתארח על שולחנו בפסח, שהוא צריך לאכול כל מה שהוגש לשולחן, בלי קשר למנהגי ההנזרות שלו בביתו.
יכול רב לומר כך, אך תמהני אם יש רב שיכול לומר שהוא בקי במנהגי כל העדות בעניין חג הפסח.

נ.ב.
למקלפי העגבניות, למגעילי טבעות הנישואין של הנשים, לגוזרים כנגד החומץ - לכולם יש מישהו שהם הולכים אחר מנהגו, תמוה יהיה בעיני ככל שיהיה.","107","","4771","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8799","8795","אז מה ההבדל בין אשכנזי לספרדי?","10/04/11 18:25","ו ניסן","תשע"א","18:25","דוד כוכב","גם רב אשכנזי הפוסק עד כפי שידו מגעת, תמיד יוכל הנשאל להפתיעו ולספר על מנהג סימטתו שהיתה שונה. היש חכם המכיר את כל המנהגים לגווניהם? (שהיו ושיהיו).

אלא שאחזוקי איסורא לא מחזיקינן, והפוסק על פי השיטה שבידו אינו צריך לחשוש שמא יש לנשאל מנהג מיוחד, כיון שלא סיפר עליו בעצמו.

וככלל, אם באיסורא דרבנן אזלינן לקולא, ק"ו בעניני קטניות שאינם אלא מנהג, וקילי מאיסור דרבנן.

באשר לרב אליהו, פתח נא את ספריו וראה בעיניך את פסיקותיו על כל צעד ושעל, גם לספרדים וגם לאשכנזים. ואני מעיד שהיה בקי במשנה ברורה לאורכו ולרוחבו, אולי יותר מבכל ספר אחר.","125","","4771","True","True","False","","125","95.86.81.184","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8808","8799","גם אתה נופל בפח של המשנה ברורה?","10/04/11 22:18","ו ניסן","תשע"א","22:18","Almuaddib","לא כל הפוסקים האשכנזים פסקו כמו המשנ"ב, למרות מה שחושבים בב"ב.","107","","4771","True","True","False","","154","84.229.232.85","0","8693","פסחים|כט ע"א",""),new Message("8809","8808","זו דוגמה","10/04/11 22:23","ו ניסן","תשע"א","22:23","דוד כוכב","וכבר היה לנו אשכול בעניין הלכה ברורה ומשנה ברורה.","125","","4771","True","True","False","","101","95.86.81.184","0","8693","פסחים|כט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);