var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=86383;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("86378","0","ת"ח שכועס","26/01/21 13:04","יג שבט","תשפ"א","13:04","דוד100","הגמרא אצלנו אומרת "כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת" ואילו במסכת תענית (ד.) כתוב "האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דמרתח דקא מרתחא ליה...כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ קָשֶׁה כְּבַרְזֶל, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם" ראיתי שהבן יהוידע מתייחס לסתירה הזאת. בכל מקרה אם יש לכם איזו סברא או שראיתם מפרש שכתב על זה אשמח מאד...","1325","","1189","True","True","False","","574","95.86.74.20","0","0","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("86379","86378","אין כלל סתירה","26/01/21 13:28","יג שבט","תשפ"א","13:28","אור חדש","המציאות- כעס פוגם בשיקול הדעת, זה נתון בלתי נתון לוויכוח

תופעה- צורבא מרבנן שד"ת חשובים לו מחד ועדיין לא למד לשלוט ברוחו מאידך, מגיע מהנל לידי כעס, כמובן שממילא חכמתו מסתלקת וכמו שקרה אף לאדון הנביאים מקבל התורה וגדול הענווים(ממילא ברור שאין אדם חסין מכך)

תח שלא יודע לעמוד על דעתו ואין דעתו חזקה ומבוססת כברזל אינו תח, ולא שייך לדיון","458","","1189","True","True","False","","92","77.139.145.160","0","86378","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("86383","86378","במשה רבנו היה זה וזה","26/01/21 17:31","יג שבט","תשפ"א","17:31","דוד כוכב","","125","","1189","False","True","False","","183","212.76.115.254","0","86378","פסחים|סו ע"ב",""),new Message("86387","86378","פירוש רבינו גרשום","27/01/21 00:35","יד שבט","תשפ"א","00:35","עומריאל","בס"ד

כיוון שסו"ס הבן יהוידע גם מקשה את זה אי אפשר להגיד שזאת לא סתירה,אלא אפ"ל שניתן ליישב או "ויש ליישב" כלשון המהרש"א בד"כ.
ובכן,יש פירוש של רבינו גרשום על הדף בתענית הנ"ל ושם הדבר מתבאר וז"ל: שאינו קשה כברזל. שאינו קשה לרצות. הצרי אין בגלעד כלומר שהיה יכול לילך אצל אליהו ומתיר לו נדרו: עכ"ל. וכתב ע"ז הגאון הגדול בעל שו"ת אגרות משה חלק או"ח א סימן נד וז"ל: דבתענית איירי שיהיה קשה כברזל להיות עומד על דעתו כשהוא סובר זה לאמת לפי הדין וההלכה, שבזה אם כעס על אלו שלא רצו לעשות כדעתו, אם יהיה נוח לרצות הרי יאמרו שמה שנוח לרצות אינו מצד מעלת מדותיו אלא מחמת שמתחלה לא היה לו לכעוס שיודע בלבו שאין האמת כדעתו אך שאינו רוצה להודות בפירוש שטעה, ויבא מזה מכשול בדין זה וגם בדינים אחרים שלא יחושו להוראותיו שיאמרו שאינו ת"ח הראוי לסמוך עליו.עכ"ל
ולגבי הכעס המדובר בגמרא דידן ניתן לומר בפשטות גם כן כדבריו של הגאון בעל האיגרות משה הנ"ל באותו מקור (שנאמר על משנה באבות ה,יא)וז"ל :"דמיירי בכעס על דבר שעשו שלא כהוגן שהוא מפורסם וידוע גם לעלמא וגם להעושה שהוא מעשה רע שלא יטעו..." עכ"ל. דיש כעס ויש קפדנות והם 2 עניינים שונים בתלמיד חכם,כאשר הכעס יכול לנבוע מחמת תורתו וקנאותו לחוקות התורה ומשפטיה בראותו בני אדם עוברים עליה ולא משגיחים על מעשיהם והוא המסלק חכמתו ואילו קשיות הברזל ותקיפותו היא עניין אחר בו-על דרך "על משמרתי אעמודה" חבקוק ב,א וראה שם מה רש"י מפרש במקום וכך נהג בעצמו חוני המעגל בתענית כג. עיי"ש.","1347","","1188","True","True","False","","39","93.173.111.9","0","86378","פסחים|סו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);