var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=85680;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("85672","0","מה נקרא לחם ומה מזונות?","28/12/20 08:44","יג טבת","תשפ&quot;א","08:44","איתן","תוספות בדף של היום (ל&quot;ז ע&quot;ב סוף ד&quot;ה דכולי עלמא)<br /><br />&quot;... א''כ על <span class='lightYellow'><b>לפנצול''י</b></span> ו<span class='lightYellow'><b>פניטלט''י</b></span> אומר בורא מיני מזונות ,<br />ועל <span class='lightYellow'><b>גלטונ''י</b></span> ו<span class='lightYellow'><b>ירבל''י</b></span> מברך המוציא,<br />ועל <span class='lightYellow'><b>אופלטק''י</b></span> נראה שאין מברך המוציא, אף על פי שעושין אותו בלא משקה, דאין עליהם תוריתא דנהמא; תדע - שהרי אין מפרישין ממנו חלה, אפילו יש הרבה בסל אחד כשיעור חלה, אע''פ שהסל מצרפן לחלה. ואע''ג דטריתא אמרינן בכיצד מברכין (שם) דחייב בחלה, ומברכין עליו בורא מיני מזונות - ההוא כדמפרש התם דגובלא בעלמא הוא ואינו סועד הלב.<br />ורבינו תם היה אומר דאף על <span class='lightYellow'><b>גרימזל''י</b></span> אין מברך המוציא דלית בהו תוריתא דנהמא אף על גב דמסתמא חייב בחלה&quot;<br /><br />האם מישהו יודע להסביר פה מהם מאפים אלו?","123","","1222","True","True","False","","436","212.76.105.244","0","0","פסחים|לז ע&quot;א",""),new Message("85677","85672","חשוב העיקרון","28/12/20 11:18","יג טבת","תשפ&quot;א","11:18","אבי גרינבלט","מדובר על מאכלים לפני 750 שנה.<br />כאשר המקור - עיסה עבה - ברכתו המוציא.<br />בלילה רכה - מחלוקת ר&quot;י - האפיה בתנור נותנת לזה שם 'לחם' וברכתו המוציא // ור&quot;ל - בלילה רכה , תמיד מזונות.<br />אם כוונת שאלתך ללמוד לימינו על מאכלים מסויימים (בלינצ'ס לדוגמא) , אכן צריך בדיקה ספציפית.<br />ראה למשל ילקו&quot;י סימן שכט,ד ועוד שם בהרחבה.<br />&quot;עיסה שבלילתה רכה ודלילה ונוזלית, כגון עיסה המיועדת לאפיית <b>הבלינצ’ס והלחו”ח</b>, וכאשר שופכים את העיסה לתוך המחבת ללא משקה, היא מתפשטת ונאפית, יש אומרים שחובת הפרשת חלה ממנה תלוי בעובי המתקבל לאחר האפייה, אם המאפה שנאפה דק מאד, כגון הבלינצ’ס, וכן הבצק של הוופל, והלחו”ח, פטורה מהפרשת חלה. ואם המאפה הוא עבה כ- 8 מ”מ, כמו במינים מסויימים של הלחו”ח, חייבת בהפרשת חלה. וההפרשה תיעשה לאחר האפייה, ויקח את כל הלחוח שיש בהם שיעור הפרשת חלה [בקמח], וישימם בסל אחד או שיכסם במפה ויפריש חלה בברכה. ויש אומרים שהדבר תלוי אם העיסה בלילתה רכה והיא נוזלית כמים, ושופכים אותה על מחבת חם, ומיד היא מתפשטת ונאפית, פטורה מהפרשת חלה, וכגון הבלינצ’ס שזמן אפייתו על המחבת הוא כ- 30 שניות. אבל אם לוקחים עיסה דלילה זו, ואופים אותה בתנור או על המחבת, ומאפה זה זקוק לזמן אפייה, ואינו נאפה מיד, חייב בהפרשת חלה, וכגון <b>עוגת טורט</b> או הלחוח המצוי כיום ואת החלה יפריש לאחר האפייה. ואם הלחוח דק שמיד עם התפשטותו על המחבת הוא נאפה, דינו כדין הבלינצ’ס שפטור מהפרשת חלה&quot;.","539","","1222","True","True","False","","68","77.127.67.240","0","85672","פסחים|לז ע&quot;א",""),new Message("85680","85672","שרגילים לקבוע עליו סעודה","28/12/20 13:45","יג טבת","תשפ&quot;א","13:45","דוד כוכב","","125","","1222","False","True","False","","195","213.151.50.33","0","85672","פסחים|לז ע&quot;א",""),new Message("85704","85680","נראה לי שמדובר על המאפים האלו","29/12/20 01:25","יד טבת","תשפ&quot;א","01:25","איתן","כנראה שניעזר ברב עדין שטיינזלץ כדי למצוא הסבר למאכלים האלה, ראו בצילום המצורף,<br />ועימו - ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://aryeh-shores.blogspot.com/2015/09/blog-post.html?fbclid=IwAR1gnKLeuzARrA9a81DDsRqsEjbrShaPMlQgQlyL64HKv6PZlWBPluHt8hk'>בלוג של אריה שור</a>, המנסה לעזור גם הוא כולל תמונות והסברים<br />סיכום של כל אלו:<br /><br />לפנצול''י - <span class='darkYellow'><b>לחמים קטנים</b></span>. בלע&quot;ז - paniciuli  (ראו מס' 15 אצל שור)<br />פניטלט''י - <span class='darkYellow'><b>פירורי לחם שעושים מהם כעין דיסא</b></span>. בלע&quot;ז - panatelli  (אצל שור מס' 14)<br />פה אני חייב להוסיף שתמוה בעיני ההסבר הזה בתוספות, כי לכאורה תוס' מדבר על סוגים שונים של עיסות, לא מה עושים עם הלחם האפוי,<br />גלטונ''י - <span class='darkYellow'><b>לחם רחב אפוי בשמן</b></span>.  לפי שטיינזלץ galleton, לפי שור: galette  (מס' 8)<br />ירבל''י - <span class='darkYellow'><b>עוגה ממולאה ירקות</b></span>.  בלע&quot;ז erbalata או  erblata (מס' 6)<br />אופלטק''י - <span class='darkYellow'><b>עוגה מתובלת</b></span>.  בלע&quot;ז oublies (מס' 13 אצל שור)<br />גרימזל''י - <span class='darkYellow'><b>אטריות</b></span>.  בלע&quot;ז	vermecelles  (מס' 20 אצל שור)<br /><br /><br />כעת ניעזר גם ב&quot;לעזי תוספות&quot; שבש&quot;ס &quot;עוז והדר&quot; (שכנראה נעזר אף הוא בשטיינזלץ):<br /><br />- פירורי לחם שעושים מהם כעין דיסא, אם אלו הפניטלט&quot;י שכתבו תוס' כאן שברכתם מזונות - ע' תוס' ברכות ל&quot;ז ע&quot;ב ד&quot;ה אמר, שפירורי לחם שנשרו במים ברכתם המוציא, אפילו אין בהם כזית, כיון שעדין תואר לחם עליהם, ורק כאשר נתלבנו המים אז הלך תואר הלחם וברכתם מזונות  (ראו שו&quot;ע קס&quot;ח סע' י&quot;א לעומת סעיף י');<br /><br /> - האופלטק&quot;י, שזיהו אותם עם oublies  - א&quot;כ אלו האובליא&quot;ש שהם פת כסנין לדעת רש&quot;י, לחמניות שהפת נילושה עם תבלין הרבה, ומתוך שמאכלה (כלומר החלק המשביע שבה) מועט - לא הצריכוהו לברך המוציא וברהמ&quot;ז אלא מזונות, ע' רש&quot;י ברכות מ&quot;א ע&quot;ב ד&quot;ה פת (וכן בפרשת וישב בחלום שר האופים) ובשו&quot;ע קסח סעיף ז הדיעה השניה, וסעיף ח'.<br />אם כי משה קטן ב&quot;אוצר לעזי רש&quot;י תרגם אובליא&quot;ש - obledes, אפיפיות (ופלים)<br /><br />תודה לגדי מעוז שהפנה אותי לבלוג של שור, ולמיכאל קימל שהפנה ללעזי תוספות.","123","jpg","1221","True","True","False","","191","212.76.105.244","0","85672","פסחים|לז ע&quot;א","0-jpg")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);