var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=73859;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("73831","0","קלף ודוכסוסטוס","25/05/20 08:33","ב סיון","תש"פ","08:33","אבי גרינבלט","ממה נובעת מחלוקת קוטבית בין הרמב"ם לשו"ע באשר לשמם של שכבות העור (חיצוני ופנימי) ?","539","","1439","True","True","False","","459","77.125.40.226","0","0","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73834","73831","זו, כנראה, מחלוקת עתיקה","25/05/20 09:10","ב סיון","תש"פ","09:10","Almuaddib",".
ראה רש"י במקום, לפיו הקלף הוא החלק החיצוני של עור הבהמה, והדוכסוסטוס הוא הפנימי.
ומנגד, הרמב"ם, ועוד מפרשני המזרח שכנראה עוקביםאחרי מסורת גאוני בבל, קובעים כי הדוכסוסטוס הוא החלק החיצוני.
יש דרשות והסברים שונים, מכל אחד מהצדדים למחלוקת, הבאים להוכיח כי מבחינה לשונית, דעתם היא הנכונה, וכנגד הדעה החולקת, אך כל אלו אינן אלא הוכחות הטובות למי שכבר אוחז באותה השיטה.","107","","1439","True","True","False","","146","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73836","73831","איפה המחלוקת?","25/05/20 09:21","ב סיון","תש"פ","09:21","יום יום ידרשון","","919","","1439","False","True","False","","92","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73856","73831","הרמב"ם הבהיר בתשובה למה חלק על הגאונים","25/05/20 11:55","ב סיון","תש"פ","11:55","דוד כוכב","ראשונים רבים מצטטים את דברי הגאונים ודבריהם כדברי רש"י, שהקלף הוא הקליפה החיצונית, וכלשון הירושלמי - פני העור.
הרמב"ם כתב שמי שסובר כך אינו מבין בענייני עיבוד קלף, כנראה כפי שהיה בימיו.","125","","1439","True","True","False","","184","95.86.76.141","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73870","73831","והנה עוד שאלה ותשובת הרמב"ם בכך","25/05/20 12:35","ב סיון","תש"פ","12:35","Almuaddib","
יורנו הדרת כג"ק אדוננו אימא הי אלשקהֿ מן אלג'לד אלתי יקע עליהא אסם
קלף ואימא היא אלשקהֿ מנה אלתי יק[ע ע]ל[יה]א אסם דוכסוסטוס הל אלשקהֿ
אלתי אלג'ההֿ אלואחדהֿ מנהא מקום שער ממש הי אלמסמאהֿ קלף ואלשקהֿ אלתי
אלג'ההֿ אלואחדהֿ מנהא מלאצקהֿ למקום בשר ממש הי אלמסמאהֿ דוכסוסטוס או
אלאמר בעכס ד'לך הו אן אלשקהֿ אלתי אלג'ההֿ אלואחדהֿ מנהא מקום שער ממש
הי אלמסמאהֿ דוכסוסטוס ואלשקהֿ אלתי אלג'ההֿ אלואחדהֿ מנהא מקום בשר ממש
הי אלמסמאהֿ קלף תתפאצ'ל הדרתו בשרח ד'לך שרחא שאפיא כפי חכמתו ותתסע
הדרתו פי תביינה לתרתפע בד'לך אלשבההֿ ותתפאצ'ל תבין לממלוכהא איצ'א אימא הו אלג'ההֿ מן אלקלף אלתי יכתב פיהא אלתפלין ואימא הי אלג'ההֿ מן אלדוכסוסטוס אלתי תכתב עליהא אלמזוזה מתפצ'ל פי ד'לך מנעם ושכרו כפול מן השמים.
תרגום השאלה:
יורנו הדרת כג"ק אדוננו מהו החלק של העור אשר יקרא שמו קלף, ומהו החלק ממנו שיקרא שמו דוכסוסטוס. האם החלק אשר צידו האחד מקום שיער ממש הוא הנקרא קלף והחלק אשר צידו האחד דבוק למקום בשר ממש הוא הנקרא דוכסוסטוס, או שמא ההיפך, החלק אשר צידו האחד מקום שיער ממש הוא הנקרא דוכסוסטוס, והחלק אשר צידו האחד מקום בשר ממש הוא הנקרא קלף. יתכבד הדרתו להסביר לנו הסבר טוב כפי חכמתו, ותתרחב הדרתו בכך שיסיר בכך את הספק, ויתכבד לבאר לעבדו גם על איזה צד של הקלף כותבים את התפילין, ועל איזה צד מהדוכסוסטוס כותבים מזוזה, ויתכבד בכך ושכרו כפול מן השמים
אלג'ואב
אד'א אכ'ד' אלג'לד בג'מלתה ודבג אלדבאג אלכאמל אעני מליח וקמיח ועפיץ פהו
יתסמי חיניד' גויל וגויל הו אסם אלשי אלד'י לם יסוי ולא אזיל מנה שיא עלי
ג'ההֿ אלתעדיל ואלתסויהֿ ולד'לך יסמון אבני דלא משפיין גויל ואבני דמשפיין גזית
ואד'א אכ'ד' אלג'לד ושק פי גלט'ה כמא יפעל בה אלד'ין יצנעון אלרקוק ואכ'רג'
מנה אלקסט אלרקיק אלד'י ילי מוצ'ע אלצוף מן אלבהימהֿ ודבג איצא דבאגא
כאמלא מליח וקמיח ועפיץ פהו יתסמי דוכסוסטוס ואלג'ז אלת'אני מנה והו
אלאגלט' והו אלד'י יעמל מנה אלרק ...
התשובה
כשלוקחים את העור בשלמותו ומעבדים אותו עיבוד מלא, כלומר מליח וקמיח ועפיץ, הרי שאז יקרא גויל, וגויל הוא שמו של דבר אשר לא החליקו אותו (=עשו אותו שווה) ולא חתכו ממנו כלום כדי ליישרו ולהחליקו, ולכן אבנים לא מסותתות נקראות גויל, ואבנים מסותתות - גזית. וכשלוקחים עור ומחלקים אותו, כפי שעושים עושי הקלף, ומוציאים ממנו את החלק הדק שבצד שיער הבהמה ומעבדים אותו עיבוד מלא מליח וקמיח ועפיץ, הוא יקרא דוכסוסטוס, והחלק השני ממנ, העבה יותר, ממנו עושים קלף...","107","","1439","True","True","False","","163","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73835","73834","יש"כ","25/05/20 09:12","ב סיון","תש"פ","09:12","אבי גרינבלט","האם בימינו לייצור הקלף לסת"ם נותרה משמעות הלכתית ועדיין משתמשים בדוכסוסטוס ובקלף או שמא נשארים רק עם הקלף היינו השכבה הפנימית (נקטתי כרמב"ם....) ?","539","","1439","True","True","False","","58","77.125.40.226","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73837","73836","ליתר דיוק:","25/05/20 09:30","ב סיון","תש"פ","09:30","יום יום ידרשון","ברמב"ם שראיתי (הלכות תפילין א, ז) כתוב כך:
"זה החלק שממול השיער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס".
בדיוק כמו רש"י, וכמו השו"ע. לא כן?","919","","1439","True","True","False","","101","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73840","73837","הלכה ח","25/05/20 09:41","ב סיון","תש"פ","09:41","אבי גרינבלט","וכאן","539","","1439","True","True","False","","51","147.161.9.55","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73841","73840","[ללא נושא]","25/05/20 09:46","ב סיון","תש"פ","09:46","יום יום ידרשון","זה כתוב גם בגמ' "קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער".
וההסבר הוא כדברי השו"ע (לב, ז) "וחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף... ולפ"ז כי אמרינן כותבין על הקלף במקום בשר, היינו במקום היותר קרוב לבשר, דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס".
יש סיבה לומר שהרמב"ם חולק? ואיך תסביר לפי זה את הלכה ז ברמב"ם?","919","","1439","True","True","False","","94","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73851","73840","להלן הרמב"ם - ואינני רואה מחלוקת.","25/05/20 10:57","ב סיון","תש"פ","10:57","מרדכי דב זינגר","ח הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי
שֶׁיִּהְיוּ כּוֹתְבִין סֵפֶר תּוֹרָה
- עַל הַגְּוִיל...... וְכוֹתְבִין - בִּמְקוֹם הַשֵּׂעָר.
וְשֶׁיִּהְיוּ כּוֹתְבִין הַתְּפִלִּין...
- עַל הַקְּלָף........ וְכוֹתְבִין - בִּמְקוֹם הַבָּשָׂר. (ולא במקום השערות)
וְשֶׁיִּהְיוּ כּוֹתְבִין הַמְּזוּזָה ..
- עַל דּוּכְסוּסְטוּס וְכוֹתְבִין ..- בִּמְקוֹם הַשֵּׂעָר.(ולא במקום הבשר)
כאשר מחלקים את הגויל לשנים, קלף ולדוכסוסטוס.
לכל אחד מהם יש שני צדדים (צד בשר וצד שיער).","807","","1439","True","True","False","","68","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73842","73841","יש וכך דעת רבים (נתתי דוגמא)","25/05/20 09:47","ב סיון","תש"פ","09:47","אבי גרינבלט","","539","","1439","False","True","False","","48","147.161.9.55","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73843","73842",""ידוע כי לפי דעת הרמב"ם" לא נחשב מקור","25/05/20 09:51","ב סיון","תש"פ","09:51","יום יום ידרשון","אשמח לקבל מקור ברור יותר.
ולהבין איך תסביר את דבריו המפורשים בהלכה ז.
מקובלנו שאין להרבות מחלוקות בישראל (אני לא שולל את האפשרות רק לא ראיתי כל סיבה להסביר כך).","919","","1439","True","True","False","","106","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73844","73843","עיין פרק א' מהלכות תפילין במשנה תורה","25/05/20 09:58","ב סיון","תש"פ","09:58","Almuaddib",".","107","","1439","True","True","False","","122","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73846","73843","להלן","25/05/20 10:15","ב סיון","תש"פ","10:15","אבי גרינבלט","א. ניסוח בעייתי ביחס לדברי הרב רצון ערוסי שליט"א (שהרי ענה לשואל ולא ביטלם)
ב. יש נוסחאות שונות לגבי הלכה ז כראיה (גירסה שהוגהה ע"י הרב שילת ואפילו בויקיטקסט תוכל לראות זאת), ראה סעיף ג.
ג. ראה תשובת הרמב"ם בפאר הדור תשובה ס"ז (ויש עוד תשובה).","539","","1439","True","True","False","","58","77.125.40.226","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73845","73844","[ללא נושא]","25/05/20 10:01","ב סיון","תש"פ","10:01","יום יום ידרשון","אתה קצת מתעלם מכל מה שנכתב כאן לעיל...","919","","1439","True","True","False","","86","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73858","73845","אתה מחזיק בנוסח הדפוסים שאינו מדוייק","25/05/20 11:58","ב סיון","תש"פ","11:58","Almuaddib",".
הנה, בהלכה ז', הנוסח בכתבי היד והדפוסים התימנים:
"ואם לקחו העור אחר שהעבירו שיערו, וחילקו אותו בעובייו לשניים, כמו שהעבדנין עושין, עד שייעשה שני עורות--אחד דק, והוא שממול השיער, ואחד עבה, והוא שממול הבשר--ועיבדו אותו במלח, ואחר כך בקמח, ואחר כך בעפצא וכיוצא בו: זה החלק שממול השיער, נקרא דוכסוסטוס; וזה שממול הבשר, נקרא קלף."
והסיבה שאני טוען שזו הגרסה הנכונה, היא משום שגרסה זו עקיבה עם כמה מקומות נוספים בדברי הרמב"ם.
ראה, למשל, בתשובות הרמב"ם:
"
אלמסאלהֿ אלכ"א
פי ראינא פי כתאבהֿ פרשיות של תפילין הל הויות באמצע או תכון על הסדר לקולהם הקורא קורא כסדרן והל מקום בשר הו מקום בשר ממש ואי שקהֿ הי אלמסמאהֿ דוכסוסטוס הל אלתי מן נאחיהֿ אללחם או אלתי מן נאחיהֿ אלצוף.
(השאלה ה-21:
בדעתנו על כתיבת פרשית של תפילין... ואיזה חלק הוא ששמו דוכסוסטוס, האם זה שמצד הבשר או זה שמצד השיער.
אלג'ואב
...וראינא פי אלקלף ואלדכסוסטוס ראי רבי' האיי ז"ל והו אלראי אלצחיח בלא שך ואלד'י יקול בכ'לאפה אנמא אד'כרה צאנע גיר כ'ביר לאן אלג'לד ישק שקתין אחדהמא רקיקהֿ והי דוכסוסטוס והי אלתי תסמי הנא במצר אלקנט ואלאכ'רי גליט'הֿ והי אלקלף והי ממול בשר והי אלתי יעמלונהא רק ותלך אלרקיקהֿ הי אלדוכסוסטוס והי אלתי
כאן אלשער נאבת פיהא ואלכתאבהֿ בלא שך הי פי וג'ה אלרק אלאביץ' והו מקום
בשר ופי אלדוכסוסטוס עלי ט'הרה והו מקום שער ומעלום אנה לא יכתב פי
אלרק ולא פי אלדוכסוסטוס אלא בעד אלדבאג.
התשובה
... ודעתנו בעניין הקלף והדוכסוסטוס היא דעת רבינו האיי ז"ל, וזו הדעה האמיתית בלי ספק, ומי שאומר אחרת הרי שלדעתי הוא בעל מלאכה שאינו מומחה. שכן את העור מחלקים לשני חלקים, האחד מהם דק, והוא דוכסוסטוס, והוא הנקרא כאן במצרים 'קנט', והשני עבה, והוא הקלף והוא ממול בשר, וממנו יעשו קלף. והחלק הדק הוא הדוכסוסטוס, והוא שהיה השיער צומח בו, ובלי ספק הכתיבה היא בצד הפנימי הלבן של הקלף והוא מקום בשר, ובדוכסוסטוס על צידו החיצוני והוא מקום שיער, וידוע כי לא כותבים לא בקלף ולא בדוכסוסטוס אלא רק אחרי העיבוד.","107","","1439","True","True","False","","166","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73847","73846",">>>","25/05/20 10:21","ב סיון","תש"פ","10:21","יום יום ידרשון","א. ציטטתי את השואל ולא את הרב. אני לא מזלזל ח"ו לא בשואל ולא ברב שליט"א, פשוט רציתי מקור ולא קיבלתי אותו שם.
ב. יישר כח. ראיתי בינתיים שכבר בראשונים הביאו גרסאות שונות ברמב"ם.
יש להעיר שבכס"מ מציע שהרמב"ם חזר בו בהלכותיו ופסק כרוב הפוסקים.","919","","1439","True","True","False","","115","95.86.116.116","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73859","73847","המדפיס (כבמקומות רבים) הפך את דברי הרמבם","25/05/20 12:00","ב סיון","תש"פ","12:00","דוד כוכב","בכל כתבי היד דברי הרמב"ם ביד החזקה הם כדבריו בתשובתו.","125","","1439","True","True","False","","206","95.86.76.141","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73852","73851","להלן ה"ז (וגם בגירסאות מוגהות נוספות)","25/05/20 10:59","ב סיון","תש"פ","10:59","אבי גרינבלט",""וְאִם לָקְחוּ הָעוֹר אַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּ שְׂעָרוֹ וְחִלְּקוּ אוֹתוֹ בְּעָבְיוֹ לִשְׁנַיִם כְּמוֹ שֶׁהָעַבְּדָנִין עוֹשִׂין, עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה שְׁנֵי עוֹרוֹת: אֶחָד דַּק, וְהוּא שֶׁמִּמּוּל הַשֵּׂעָר, וְאֶחָד עָבֶה, וְהוּא שֶׁמִּמּוּל הַבָּשָׂר, וְעִבְּדוּ אוֹתָן בְּמֶלַח וְאַחַר כָּךְ בְּקֶמַח וְאַחַר כָּךְ בְּעַפְצָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ - זֶה הַחֵלֶק שֶׁמִּמּוּל הַשֵּׂעָר נִקְרָא ׳דּוּכְסֻסְטוֹס׳, וְזֶה שֶׁמִּמּוּל הַבָּשָׂר נִקְרָא ׳קְלָף׳".","539","","1439","True","True","False","","50","77.125.40.226","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73854","73852","מול עורפו לא יבדיל - מול הרואה את העורף","25/05/20 11:42","ב סיון","תש"פ","11:42","מרדכי דב זינגר","ה"ה כאן "מול" הרואה וכו'
=
לכל חלק יש גם מקום שער וגם מקום בשר
החלק החיצוני נקרא "שיער" למרות שיש בו מקום בשר
והחלק הפנימי נקרא "בשר" למרות שיש בו גם מקום שיער.","807","","1439","True","True","False","","57","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73855","73854","יש שתי שכבות בעור","25/05/20 11:47","ב סיון","תש"פ","11:47","אבי גרינבלט","ביחס לתעשיית עיבוד העורות.
חיצונית ופנימית
החיצונית קשורה לשערות.
הפנימית קשורה לבשר.
מה שנותר להבין , איזו נקראית קלף ואיזו דוכסוסטוס","539","","1439","True","True","False","","49","77.125.40.226","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73871","73855","גם לפנימית יש קשר לשיער.","25/05/20 14:34","ב סיון","תש"פ","14:34","מרדכי דב זינגר","תא חזי עובדא ד"גויל" - ס"ת...שיש שיער משני הצדדים.","807","","1439","True","True","False","","47","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73860","73856","הרמב"ם מצטט מדברי רב האי גאון, ראה לעיל","25/05/20 12:02","ב סיון","תש"פ","12:02","Almuaddib","בתשובה שציטטתי.","107","","1439","True","True","False","","138","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73861","73856","אשמח למ"מ ברמב"ם הנ"ל","25/05/20 12:03","ב סיון","תש"פ","12:03","מרדכי דב זינגר","עכ"פ מוסכם שהרמב"ם ביד-החזקה לא משמע שחולק על רש"י ?","807","","1439","True","True","False","","56","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73867","73860","נכון, וראשונים רבים מצטטים אותו אחרת","25/05/20 12:13","ב סיון","תש"פ","12:13","דוד כוכב","תשובת רב האי הועתקה בניסוח כמעט זהה בכמה ראשונים.
להלן הנוסח על פי השוואת הנוסחאות השונות וכתבי היד כפי שהביאו הרב אלעזר הורביץ (חוברת הדרום, ניסן תשל"ח עמוד 172)
"ואפא דמגילתא דהוא גיסא דמקרי קלף הוא מקום שיער בודאי, ומן גואי דיליה כתבינן. [והא דאמרינן] (וכן אמרי) במזוזה כותבין על דוכסוסטוס במקום שיער - לאו במקום שיער ממש. דאי סלקא דעתא אפא דמגילתא הוא, רישא בהדיא: הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף. והרי יצא מקום שיער גופו בכלל הקלף. אלא שמע מינה מאי מקום שיער הוא מקום שנקלף ממנו הקלף, שנמצא כנגד מקום שיער. נמצא קלף עומד לבדו, ומקום שיער העיקר בו, ואין כותב שם כלום, אלא מן אפא אחריאתא. ודוכסוסטוס עומד לבדו, והמקום שהיה דבוק על בשר הבהמה בו . ואין כותב מזוזה עליו מאותן פנים אלא מן הפנים האחרות… וכן הלכתא וכן מנהג".","125","","1439","True","True","False","","202","95.86.76.141","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73863","73861","הרמב"ם חולק על רש"י, כפי שנכתב לעיל","25/05/20 12:05","ב סיון","תש"פ","12:05","Almuaddib","על ידי כמה כותבים.","107","","1439","True","True","False","","127","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73865","73861","כעת מצאתי - ונ"ל שדעתו כדעת רש"י","25/05/20 12:07","ב סיון","תש"פ","12:07","מרדכי דב זינגר","כאן
אך אם כהכ"מ שהובא שם ....הרמב"ם חזר בו
אלג'ואב
...וראינא פי אלקלף ואלדכסוסטוס ראי רבי' האיי ז"ל והו אלראי אלצחיח בלא שך ואלד'י יקול בכ'לאפה אנמא אד'כרה צאנע גיר כ'ביר לאן אלג'לד ישק שקתין אחדהמא רקיקהֿ והי דוכסוסטוס והי אלתי תסמי הנא במצר אלקנט ואלאכ'רי גליט'הֿ והי אלקלף והי ממול בשר והי אלתי יעמלונהא רק ותלך אלרקיקהֿ הי אלדוכסוסטוס והי אלתי
כאן אלשער נאבת פיהא ואלכתאבהֿ בלא שך הי פי וג'ה אלרק אלאביץ' והו מקום
בשר ופי אלדוכסוסטוס עלי ט'הרה והו מקום שער ומעלום אנה לא יכתב פי
אלרק ולא פי אלדוכסוסטוס אלא בעד אלדבאג.
התשובה
... ודעתנו בעניין הקלף והדוכסוסטוס היא דעת רבינו האיי ז"ל, וזו הדעה האמיתית בלי ספק, ומי שאומר אחרת הרי שלדעתי הוא בעל מלאכה שאינו מומחה. שכן את העור מחלקים לשני חלקים, האחד מהם דק, והוא דוכסוסטוס, והוא הנקרא כאן במצרים 'קנט', והשני עבה, והוא הקלף והוא ממול בשר, וממנו יעשו קלף. והחלק הדק הוא הדוכסוסטוס, והוא שהיה השיער צומח בו, ובלי ספק הכתיבה היא בצד הפנימי הלבן של הקלף והוא מקום בשר, ובדוכסוסטוס על צידו החיצוני והוא מקום שיער, וידוע כי לא כותבים לא בקלף ולא בדוכסוסטוס אלא רק אחרי העיבוד.
מה שעדיין לא ברור לי
על מי הרמב"ם אומר שאומר אמרת ?","807","","1439","True","True","False","","102","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73873","73870","ושוב....זה כדברי רש"י","25/05/20 15:08","ב סיון","תש"פ","15:08","מרדכי דב זינגר","ויש כאן גם היגיון.
כשאנו מחלקים את הגויל.
החלק העבה הוא הקלף. שאמור להיות יותר חזק כיון שאין לו בית (אין חיוב)
לעומת תפילין שיש עניין שכל הפרשיות יהיו בגדלים שוה
אז כותבים אותם על החלק הדק (דוך און דוך ביידיש)
אבל פרשת שמע שהיא הקטנה...
"מצוה" לכתוב על "הקלף" החלק היותר עבה שאז היא תתאים בגודלה לפרשיות הגדולות שנכתבו על העור הדק-הדוכסוסטוס.","807","","1439","True","True","False","","91","164.138.122.200","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73874","73873","לעניות דעתי, זה בדיוק היפך שיטת רש"י","25/05/20 15:46","ב סיון","תש"פ","15:46","Almuaddib",".
שהרי רש"י במפורש כתב "דוכסוסטוס. קלף שניטלה קליפתו העליונה".
וראה שגם כל שאר הפרשנים שאחריו, מבעלי התוספות והלאה, כך קבעו - שהדוכסוסטוס הוא החלק הפנימי. הרמב"ם ודעימיה קבעו ההיפך.","107","","1439","True","True","False","","140","87.71.4.201","0","73831","שבת|עט ע"ב",""),new Message("73881","73874","אם זה הרמב"ם שהבאת...אז תעיין שוב.","25/05/20 23:57","ב סיון","תש"פ","23:57","מרדכי דב זינגר","החלק הדק שבצד שיער הבהמה ומעבדים אותו עיבוד מלא מליח וקמיח ועפיץ, הוא יקרא דוכסוסטוס,
והחלק השני ממנ, העבה יותר, ממנו עושים קלף.
תעיין ...תדמה...
ותראה שאין מחלוקת.
הקלף הוא העבה מציאות שהוא החיצוני)
דוכסוסטוס הדק (מציאות שהוא הפנימי)","807","","1439","True","True","False","","70","31.44.131.50","0","73831","שבת|עט ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);