var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=6683;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","42"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","40"),new MostViewed("107176","הגהות הגר"א בבא מציעא עז","אוריאל שלמוני","15/05/24 17:54","605","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("6521","0","אחרי טו בשבט, שאלה בהלכות תולעים","23/01/11 22:04","יח שבט","תשע"א","22:04","נחמן","שאלה אל ציבור הגולשים, ואל מר משה רענן,

לגבי הלכות תולעים, ועד כמה שיודע לי,

א. כו"ע מודו שתולעים שלא נראים לעין כלל מותרים מה"ת.

ב. אבל עדיין יש לדון במציאות מזערית הנראית לעין, אבל לא ניכר לעין שהוא בעל חי, והבחנת מציאות זו כתולעים האסורים באכילה היא רק ע"י השתכלות במיקרוסקופ.

וכיום הרבה מאוד תולעים הם מסוג זה. כגון אלו שבתותים ועוד...

א. הרב וויא בספרו הולך בדעת הגרש"ז בספר הליכות שדה, דאסור, ולפ"ז נמצא שהמיקרוסקופ מחדש איסורים מה"ת.

ב. יש לדייק קצת מדברי האג"מ דמותר:

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קמו
ודימה זה למה שמותרין לאכול כל דברים שנתחמצו אף שידוע שמתחמצים ע"י תולעים שרואים אותם במיקראסקאפ, מפני שהתורה לא אסרה אלא תולעים ושקצים ורמשים שנראו לעינים כדשמע מפי זקנו הגאון ר' שמחה זעליג זצ"ל אשר כן אמר הגאון ר' חיים הלוי מבריסק זצ"ל, ובעצם לא היה צריך להביא מדברים שנתחמצו דהא כל האויר מלא משקצים ורמשים כאלו, ובכל נשימה ונשימה בולע האדם כמה אלפים ואולי מיליונים מהם ובהכרח שאינם בכלל השקצים ורמשים שנאסרו בתורה, וכן דימה למה שזקנו הגרש"ז ז"ל אמר שאין להתחשב במראות דמים עם מיקראסקאפ, וכן לא ברבוע של תפילין ופגימת סכין לשחיטה וכדומה, שג"כ הוא דין ברור ופשוט שלא שייך להסתפק כלל, ואף אנחנו קטני קטנים ידענו זה לדבר פשוט שא"צ לפנים. כי לא הוזכר זה בגמ' וכל הדורות הכשרים הגאונים והצדיקים והחסידים לא השתמשו במיקראסקאפ, וברור שהם קיימו כל דיני התורה ולא נכשלו בשום דבר אף באונס, [...]
ופלא על מש"כ כתר"ה שהגרי"ז הלוי זצ"ל היה סבור שיש מעלה כשימדדו ריבוע דתפילין במיקראסקאפ).

וכן נראה לכא' משו"ת ציץ אליעזר חלק ח סימן טו - קונ' משיבת נפש פרק יד
כן כותבים בדומה לזה התפא"י בפ"ב דע"ז בבועז סק"ג לגבי סימני דגים, דכל שאין נר' בלי זכוכית מגדלת (מיקראסקאב /מיקרוסקופ/) לא נקרא קשקשת ע"ש והחכמת אדם בכלל ל"ח בבינת אדם סי ל"ד לגבי איסור תולעים ע"ש,

ולכא' שם מדובר ברואה את חומר הקשקשת אבל אינו רואה את הקשקש עצמו, וזה דומה לרואה כנימה על תפוז, או נקודה על תות, אבל אינו רואה שהוא בעל חי.

תודה לכל העונים, ולכל מי שיודע על מקורות בדיון זה.","182","","4866","True","True","False","","478","85.130.130.141","0","0","",""),new Message("6523","6521","מספר תשובות","23/01/11 23:01","יח שבט","תשע"א","23:01","student","ראה לעניין זה תשובת מרן הגר"ע שליט"א ביביע אומר חלק ד - יורה דעה סימן כא שם נשאל לעניין שטרות הכתובים עם כתב קטן, שניתן להבחין בו רק עם זכוכית מגדלת. ובחלקה האחרון של תשובתו המפורטת כתב (לאחר שדן בנושא ספר תורה שכתוב באותיות קטנות) כי:
וכיו"ב כ' מהר"י משאש בשו"ת מים חיים (חאו"ח סי' רנט), אודות אתרוג שנבדק ולא נמצא בו דופי, אך ע"י זכוכית מגדלת נראו בו כמה נקבים עם חסרונות. והעלה שהאתרוג כשר למהדרין, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. שאם נחשוש לראייה בזכוכית מגדלת מעולם לא נאכל בשר שהריאה ושאר איברים יראו כנקובים. וכן בדיקת התולעים במים ושאר דברים. א"ו שרק למראה עיניו ישפוט. וגדולה מזו כ' השע"ת (סי' תרמח סק"ה) בשם המבי"ט, שאם אין נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל אין זה כל שהוא שפוסל. [כן הוא בא"ר שם ס"ק כד בשם המבי"ט לענין יבש שפוסל בכל שהוא בחוטמו. וע' בשער הציון שם ס"ק מט בשם הפמ"ג. ודו"ק]. וכן השיב הרה"ג מהר"ח בלייח זלה"ה על פיסוק האותיות שאינם נראים לעין אלא ע"י זכוכית מגדלת שאין זה נקרא פיסוק אותיות, כיון שאינם נראים לעינים רגילות, וא"צ עינים יפות להבחין. עכת"ד. וע"ע בשו"ת דובב מישרים ח"א (סי' א) שג"כ העלה דלא אזלינן בתר זכוכית מגדלת לגבי מוקף גויל. ע"ש. וכ"כ הרבה אחרונים לגבי איסור תולעים. ואכמ"ל."

ובשו"ת יחווה דעת חלק ו סימן מז, נשאל מרן: "האם יש איסור בתולעים הנמצאים במים או בפירות גם כשאינם נראים לעין כלל, אלא רק על ידי מיקרוסקופ?"
וענה תשובה מפורטת (אותה אני מצרף בקובץ נפרד בשל חוסר מקום) וסיכומה:
"תולעים הנמצאים במים ובפירות שאינם נראים לעין כלל, אלא רק על ידי מיקרוסקופ, אין בהם שום איסור כלל, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים".","177","doc","4866","True","True","False","","215","46.120.92.30","0","6521","","0-doc"),new Message("6524","6521","הערה","23/01/11 23:05","יח שבט","תשע"א","23:05","משיב מאורות דף היומי","לכא' היה מקום לתרץ על טענת הגרמ"פ, שלפני המצאת המיקרוסקופ, היה מותר מה"ת, ולאחר המצאתו, הפכו בריות חדשות לאסורות, כי עצם המצאת המיקרוסקופ, מכניסה את מציאותן של החרקים המופיעים לעין כנקודה קטנה, לתוך עולמו והכרתו של האדם, בתור תולעת.

ולכן לפני המיקרוסקופ, לא היה איסור אפ' באונס, משא"כ כיום... שידיעת נוכחות התולעים מחדשת את מציאותם ביחס אילינו...","142","","4866","True","True","False","","295","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6624","6521","חברה, מה עשיתם בטו בשבט?","26/01/11 20:29","כא שבט","תשע"א","20:29","נחמן","אשמח לשמוע מה הרבנים אומרים על תולעים שנראים לעין כנקודה ולא כבעל חי?

אגב, אם זה כ"כ פשוט שזה מותר, למה יש כ"כ הרבה בלגן על תולעים?

סתם שעמום?

תודה מראש לכל המשיבים.","182","","4863","True","True","False","","145","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6525","6523","תודה, אבל","23/01/11 23:08","יח שבט","תשע"א","23:08","נחמן","שאלתי היא דווקא בדברים המזוהים ע"י העין ללא מיקרוסקופ, אך לא כבע"ח, וזקוקים למיקרוסקופ, רק כדי לזהות שאכן מדובר בבעל חי.

האם מצאת התיחסות לכך בדברי הגרע"י?","182","","4866","True","True","False","","131","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6528","6525","אי ידיע ליה, ליתי ולישקליה ","23/01/11 23:56","יח שבט","תשע"א","23:56","student","בדף של היום נאמר - "אי ידיע ליה, ליתי ולישקליה! אי לא ידע ליה, מנא ידע דאיערב?!"

נחשפתי לפלפול הזה כבר בעבר, וחוששני שגם בכך הדעות חלוקות אצל גדולים הרבה יותר ממני וממך.
להבנתי הצנועה והלא מקצועית את דעת מרן (ולכן אשמח מאוד לשמוע את דעת הרד"כ והמכריע בעניין),
לענ"ד, אם אתה יודע שזה בעל חי וזוהה כבר בעבר ונראה לעין בלתי מזויינת - אזי זהו שרץ - "ליתי ולישקליה".
ואם לכ"ע אינו נראה כשרץ, ולא זוהה ככזה וזקוקים למיקרוסקופ - "מנא ידע דאיערב?!", חוזרים לתשובתו של מרן - והיא שאין חשש כלל.
(וראה לעניין זה תשובתו הראשונה דווקא, לא בעניין החרקים כי אם בעניין המילים הקטנות דווקא, שנראות כמשהו כתוב אבל לשם הבדלה זקוקים למכשיר מגדיל).","177","","4866","True","True","False","","132","46.120.92.30","0","6521","",""),new Message("6534","6528","חילוק עם מוקף גויל","24/01/11 09:22","יט שבט","תשע"א","09:22","משיב מאורות דף היומי","לגבי מוקף גויל צריך לראות את המוקף גויל עם העין, ואם לעין נראה מחובר, אין המיקרוסקופט יכול לחדש מציאות הפוכה ממציאות העין.

אבל בתולעים הנושא שונה במקצת. צריך לראות את התולעת, ואדם רואה אותה, אך אינו מבחין בזהות שלה, אם היא בעל חי או סתם נקודה.

מי אמר שצריך לראות את זה שהוא בעל חי אולי מספיק לראות את מציאותו.","142","","4865","True","True","False","","246","82.166.18.134","0","6521","",""),new Message("6626","6624","אתה נכנס לסוגיה סבוכה","26/01/11 21:30","כא שבט","תשע"א","21:30","עציוני","סוגיית תולעים מערבת הלכה, אינטרסים כלכליים, סוציולוגיה של החברה הדתית ועוד נושאים. מה שתגיד בנושא - לא תצא מזה טוב...
חלק מן הבעיה נובע מכך שיש הרבה חרקים שאינם בגודל נקודה ואפשר לראות אותם בעין רגילה. הבעיה היא שיש להם הסוואה טובה (צבע ומרקם דומים לעלה ירק) ואדם רגיל לא מסוגל לראות אותם. אחרי שילמדו אותך איך למצוא, תראה אותם בקלות בלי שום מיקרוסקופ. כל מי שמתמחה בנושא פשוט רואה את החרקים ולא מסוגל להתיר דבר כזה, ולאדם מן השורה לא ברור על מה הרעש שהרי הוא לא רואה שום דבר...

(ולשאלתך - מה עשינו בט"ו בשבט - אני ציינתי את ט"ו בשבט באי אמירת תחנון והכנתי סלט מפירות טריים. בגולה הדרך היחידה ליהנות מפירות ארץ ישראל היתה על ידי יבוא פירות מיובשים. היום יש לנו שפע פירות טריים מארצינו ואילו המיובשים מיובאים מחו"ל, כך שאין לפירות מיובשים שום נגיעה לט"ו בשבט)","159","","4863","True","True","False","","256","46.116.179.25","0","6521","",""),new Message("6632","6624","השאלה לא מה עשינו ב-15 בשבט","26/01/11 23:19","כא שבט","תשע"א","23:19","Almuaddib","אלא מה נעשה בר"ח אלול.


הבהרתי לילדי שמי שרוצה שאעשה סעודה מיוחדת של פירות האילן לכבוד ראש השנה לאילנות, צריך לקחת בחשבון שאערוך סדר מיוחד בראש חודש אלול, ובו נאכל סטייקים.


הם הסכימו מיד...","107","","4863","True","True","False","","138","84.228.125.12","0","6521","",""),new Message("6628","6626","תודה רבה, עציוני","26/01/11 21:40","כא שבט","תשע"א","21:40","נחמן","הבנתי.

בלי מיקרוסקופ לא ניתן לגלות את הימצאותן של החרקים, אבל לאחר הימצאותן, הם נראים בקלות בעין בלתי מזוינת. וכמובן שקשה להתיר את זה.

אבל מצד שני, ברור שאין חובה ללמוד זואולגיה באוניברסיטה כדי ללמוד לגלות תולעים בעין בלתי מזוינת.

אז מה נכון כאן?

לדעתי כאן הולכים אחר רוב בני אדם רגילים, ולא לפי המומחים, כי המומחיות אינה נובעת ממפגש טבעי של אדם עם עולם החי, אלא מידע מדעי.

אבל, זה כבר, לא כתוב לא באג"מ ולא ביביע אומר, ולא בציץ אליעזר, ולא בתפא"י.","182","","4863","True","True","False","","145","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6631","6628","בשם הגר"ג נדל זצ"ל","26/01/11 22:57","כא שבט","תשע"א","22:57","משיב מאורות דף היומי","שמעתי שאמר שאין חיוב להסתכל במיקרוסקופ בכדי לגלות חרקים, ולחזור ולזהותם בעין בלתי מזוינת, אבל מכיון שכבר עשו זאת, וממילא כיום התולעים כבר נראים לעין רגילה של מומחה, אסור לאכולם.","142","","4863","True","True","False","","284","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6634","6632","בגלל רה"ש למעשר בהמה?","26/01/11 23:27","כא שבט","תשע"א","23:27","משיב מאורות דף היומי","תשמע, המנהג האשכנזי לאכול פירות בטו בשבט הוא מובא במשנ"ב, אך לא בשו"ע ולא ברמ"א.","142","","4863","True","True","False","","238","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6643","6632","מנהגים","27/01/11 08:12","כב שבט","תשע"א","08:12","נחמן","זה חמוד, אבל בל תשכח שמנהגי ישראל אפ' קלים, הם דבר נורא חשוב, והם העדות שאכן דת האמת היא דבר חי וחודר לעמקי החיים של כל יהודי. חדירה זו מתבטאת במנהגים.

כלומר, ע"י מנהגים אדם מבטא את הקשר החי שיש לו עם המצוות ועם עבודת ה'.

תנסה לעשות פסח בלי מנהגים, גם אלו שאינם כתובים בהלכה, ותראה מיד שהמנהגים הם הכלי לבטא את חומרת החג, ואת חשיבות תוכנו העמוק, למרות שאין תוכן זה גלוי באופן מודע.

לענ"ד, טו בשבט הוא מנהג המבטא את שימת הלב למעבר משנה לחברתה לעניין ערלה ומעשרות, כך אדם מבטא שהוא חווה את מעגל השנה לפי מצוות ה' ולא לפי הלוח של העולם החולין שמסביבו, הפועם לפי האולימפידה, המונדיאל, או תאריכים כאלו...","182","","4862","True","True","False","","166","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6635","6634","הלכה","27/01/11 00:30","כב שבט","תשע"א","00:30","דוד כוכב","כרבי אלעזר ורבי שמעון האומרים שמעשר בהמה באחד בתשרי. רמב"ם הלכות בכורות ז, ו.
ואכן זהו זמן אכילת בשר! כדברי המשנה במסכת חולין דף פג ע"א:
"בארבעה פרקים בשנה [רש"י: דרך ישראל לעשות סעודות] המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: אמה מכרתי לשחוט, בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן:... וערב ראש השנה".","125","","4862","True","True","False","","116","212.76.114.46","0","6521","",""),new Message("6649","6643","מנהגים - זה רק למי שנוהג אותם","27/01/11 10:10","כב שבט","תשע"א","10:10","Almuaddib","הנה סדר טו בשבט. כד הוינא טליא, מן דכר שמיה. כיום, כל ילד בטוח שזה חלק מהשו"ע.

מנהג חדש בא למדינה.



אגב, האם כל מנהג הוא "דבר נורא חשוב"? ראית מה כתב מרן המחבר לגבי שחיטת תרנגולים לכפרות?","107","","4862","True","True","False","","185","81.218.141.168","0","6521","",""),new Message("6674","6649","מה פתאום?","28/01/11 09:07","כג שבט","תשע"א","09:07","נחמן","שים לב, שאתה מוציא את דברי מהקשרם, הבאתי משנ"ב על מנהג אשכנזים לאכול פירות, ואתה מדבר על סדר טו בשבט.

לגבי מנהג כפרות, אתה מערבב בין מנהג שיש לו צד בעייתי, כמו דרכי האמורי, וגם צד חיובי, והוא אופן חי בו אדם מבטא את הרצינות ואת הכובד ראש של יום כיפור.

אם המנהג כבר מקלקל את הגישה לתוכן עדיף שלא לעשות אותו, וזה מה שקרא על הכפרות.

שוב, הנקודה, שחידוש מנהגים הוא מצב טבעי אצל בני אדם עבורם עבודת ה' הוא דבר מרכזי בחיים, וזה מתבטא, בין היתר, ע"י מנהגים שונים.

בלי מנהגים, זה מראה שהדת היא יבשה אצל מי שמקיים אותה.

כמובן אני לא מדבר על הרמב"ם שאולי לא זקוק למנהגים בכדי לבטא את החיבור שלו לקיום המצוות, אלא מדבר על עם ישראל כציבור רחב.

בקיצור, אל תברח ממנהגים, ואל תפרוש מן הציבור, כי בקיום יבש של מצות, חסר נשמה.

אגב, גם אני כמוך, לא עושה סדר טו בשבט, אבל קניתי כמה פירות, ולאו דווקא ז' מינים ולאו דווקא מא"י, כי לא קשור לעניין של ראש לאילנות.

שבת שלום.","182","","4861","True","True","False","","134","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6683","6674","ואני קניתי גם פירות יבשים","28/01/11 14:20","כג שבט","תשע"א","14:20","דוד כוכב","אבל רק של ארץ ישראל!

הרי ידועה הקושיה על הגמרא במסכת סוטה דף יד ע"א:
"דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י?! וכי לאכול מפריה הוא צריך?".

וקשה, מה השאלה: "וכי לאכול מפריה הוא צריך", הרי ידוע שאכילת פירות א"י היא סגולה ליראת שמים, ומדוע לא ירצה לאוכלם!

אלא ששאני משה מכל אדם, כי הוא איננו זקוק כל כך ליראת שמים, כמו שאמרו במסכתות ברכות דף לג ע"ב, ומגילה דף כה ע"א:
"(דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: (ישעיהו ל"ג) יראת ה' היא אוצרו!
אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא!".","125","","4861","True","True","False","","600","212.76.97.39","0","6521","",""),new Message("6688","6683","תשובה אחרת","29/01/11 20:05","כד שבט","תשע"א","20:05","עציוני","שאלת:
וקשה, מה השאלה: "וכי לאכול מפריה הוא צריך", הרי ידוע שאכילת פירות א"י היא סגולה ליראת שמים, ומדוע לא ירצה לאוכלם!
כנראה שמשה רבינו לא החזיק מסגולות. את יראת השמים שלו הוא השיג בדרכים אחרות, בדוקות יותר.","159","","4860","True","True","False","","227","46.116.179.25","0","6521","",""),new Message("6689","6688","יישר כוחך","29/01/11 20:28","כד שבט","תשע"א","20:28","משיב מאורות דף היומי","לא העזתי להעלות כיוון כזה...","142","","4860","True","True","False","","256","85.130.130.141","0","6521","",""),new Message("6692","6688","מחלוקת רחל ולאה","29/01/11 22:59","כד שבט","תשע"א","22:59","דוד כוכב","לאה הניחה לרחל את סגולת הדודאים, ע' ן' עזרא ורמב"ן, תמורת השתדלות ודבקות בצדיק.
אלא די"ל דשתיהם (באות ם', רות ד, יא) לא פליגי דתרוויהו בעינן, ולאה שיירה לעצמה שהרי רחל בקשה מדודאי, ולא כל דודאי. ויעקב היה תדיר אצל רחל, רש"י בראשית לא, לג; ולה, כב.

מכל מקום פירות א"י שאני כי לא מדובר בסגולה בעלמא, אלא הנובעת מהמצוה והקדושה.
וכמו שאמרו ששירי מצוה מעכבין את הפורענות (מסכתות סוכה דף לח ע"א ומנחות דף סב ע"א).

ועכשיו מצאתי עניין זה באליה רבה סימן רח ס"ק טז:
"כתב הב"ח [סעיף ח] הלא קדושת הארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה, על כן ניחא שאומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ע"כ.
ותימא לתמיהתו, דא"כ מאי פריך בסוף פ"ק דסוטה [יד ע"א] מפני מה נתאווה משה ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה ולשבוע מטובה הוא צריך, הא י"ל אקדושה קאמר. ואפשר דשאני משה דשכינה תדיר לגביה אף שלא היה אוכל מפירות ארץ ישראל כדפרש"י סוף פרשת בהעלותך [במדבר יב, ד]. ולזה דקדק הש"ס וכי לאכול מפריה וכו' הוא צריך, ר"ל שמשה אינו צריך לזה".

וע"ש בטור שהסמ"ג לכאורה חולק, אך הלכה הרי כב"ח. גם לא ברורה דעת הב"ח לעניין אכילת פירות לאחר החורבן. מ"מ לעניין זה נראה ששייכים דברי רש"י במסכת סנהדרין דף צח ע"א ד"ה מגולה.","125","","4860","True","True","False","","114","213.151.38.218","0","6521","",""),new Message("6695","6692","מחלוקת במציאות.","29/01/11 23:26","כד שבט","תשע"א","23:26","Almuaddib","מלאה ארצנו גם כיום באנשים האוכלים מפירות ארץ ישראל, ואינם מתמלאים ביראת שמים, אלא רק ממלאים את כרסם.","107","","4860","True","True","False","","150","77.125.77.59","0","6521","",""),new Message("6697","6695","יש ויש","30/01/11 03:02","כה שבט","תשע"א","03:02","דוד כוכב","אפילו בבשר הקרבנות, לא די באכילה אם היא לכבוד עצמו במקום לכבוד שמים.

יש אכילה של יוחנן בן נרבאי
ויש של יששכר איש כפר ברקאי

במסכת פסחים דף נז ע"א:
"תנו רבנן: ארבע צווחות צוחה עזרה:
...ועוד צווחה: צא מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים, דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה.
...ועוד צווחה העזרה: שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי, וימלא כריסו מקדשי שמים.
אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים, ושותה שלש מאות גרבי יין, ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. אמרו: כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש".","125","","4859","True","True","False","","190","213.151.38.218","0","6521","",""),new Message("6699","6697","אבי זצ"ל נהג לומר כי סגולה לחיים ארוכים:","30/01/11 08:54","כה שבט","תשע"א","08:54","Almuaddib","אבי זצ"ל נהג לומר כי סגולה לחיים ארוכים - מאה שנים של אכילת תפוחים.


ממה נפשך, מי שכאשר אוכל פירות, מכוון שתהיה לו יראת שמים - כבר יש לו יראת שמים.","107","","4859","True","True","False","","156","81.218.141.168","0","6521","",""),new Message("6701","6699","וכך יהיה לו יותר","30/01/11 10:51","כה שבט","תשע"א","10:51","דוד כוכב","מצוה גוררת מצוה, מסכת אבות ד משנה ב.
וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה, שמות לא, ו.
יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה, דניאל ב, כא.

בכל אופן כשמזכירים את ה'סגולה' זה רק התמריץ, עיקר המעשה הוא עבור הברכה לה', המצוה (או מצוֶה), וקדושת א"י כנ"ל.

ועוד, החפץ ביראת שמים ומבקש עבור כך מיני טצדקי (תחבולות, רש"י מנחות מא ע"א), יהא חלקי עמו. ולא גרע מתפילה. ואף עדיפא, שזה במלל וזה במעש.

ומ"מ, אסור לזלזל בנוהגים מנהג זה, אך גם אין בו שום חובה.","125","","4859","True","True","False","","120","213.151.38.218","0","6521","","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82962);