var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=62518;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("62518","0","אתר חדש - פיתוח הדף היומי ומפרשיו","25/08/19 12:01","כד אב","תשע&quot;ט","12:01","מצולות ים","הי חברים,<br />התוודעתי לאחרונה דרך ה'ספריה הוירטואלית' לאתר נפלא בשם 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' (בכתובת: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99'>jewishbooks.org.il</a>).<br />האתר מאפשר העלאת טקסטים תורניים, הגהתם, הוספת מראי מקומות והערות שוליים. כמו כן, ניתן לנהל דיונים בצמוד לדפי התוכן ב'דפי השיחה' (האתר בנוי כמו 'ויקיפדיה' או 'ויקיטקסט').<br />קהילת האתר מדהימה ומחבקת. נכנסתי לא מזמן וכבר אני מרגיש בבית ;)<br />ראיתי שדווקא 'אזור' הדף היומי שם חלש, זה הזמן להיכנס ולתרום ולהרביץ תורה ברבים.","794","","1713","True","True","False","","525","185.24.206.253","0","0","כללי|",""),new Message("62525","62518","מה יתרונו לעומת שאר המאגרים הקיימים?","25/08/19 14:53","כד אב","תשע&quot;ט","14:53","לינקוש","פרוייקט השו&quot;ת<br />אוצר החכמה<br />היברובוקס<br />ועוד ועוד","58","","1713","True","True","False","","182","95.86.84.52","0","62518","כללי|",""),new Message("62526","62525","אפשרות עריכה וההדרה על ידי חברי הקהילה","25/08/19 14:59","כד אב","תשע&quot;ט","14:59","מצולות ים","אוצר החכמה והיברו בוקס - הם מאגרי ספרים סרוקים, יש בכך מעלה בגלל כמות הספרים העצומה שיש בהם, אבל גם חסרון... בגלל החיפוש, אפשרויות ההעתקה ועוד.<br /><br />פרוייקט השו&quot;ת - פרוייקט נפלא ודי דומה לאוצר הספרים היהודי השיתופי. אבל עדיין יש כמה חילוקים שהפתיעו אותי לטובה.<br /><br />1. אוצר הספרים היהודי השיתפי הוא חינמי לחלוטין.<br />2. כל אחד יכול לערוך, להעלות טקסטים, להגיה אותם, להוסיף קישורים ומראי מקומות, להוסיף הערות שוליים בדומה לספרי המכונים (מוסד הרב קוק ועוד).<br />3. בצמוד לכל דף באוצר מתנהלים בית מדרש פעיל - דף שיחה שבו כל החברים יכולים לדבר זה עם זה.<br /><br />יש שם <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D'>דפי הדרכה ברורים</a> שעשו לי חיים קלים.","794","","1713","True","True","False","","134","185.24.206.253","0","62518","כללי|",""),new Message("62547","62526","ומה ההבדל ויתרונו על פני ויקיטקסט?","27/08/19 05:14","כו אב","תשע&quot;ט","05:14","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99'>בקישור זה</a>.","125","","1711","True","True","False","","317","95.86.106.140","0","62518","כללי|",""),new Message("62548","62547","ההבדל בין אוצר הספרים לויקיטקסט","27/08/19 09:40","כו אב","תשע&quot;ט","09:40","מצולות ים","נכון, ויקיטקסט זה אולי המיזם הכי קרוב לאוצר הספרים היהודי השיתופי. אבל...<br /><br />בויקיטקסט מטרת המיזם היא יצירת מאגר ספרים דומה לספריא ופרוייקט השו&quot;ת וכל השאר. אין כמעט דגש על מראי מקומות והגהה הטקסטים, וכמובן שאין בית מדרש לדיונים ואין מקום להערות שוליים. ראה לדוגמא: <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%93/%D7%93'>דף שנערך לאחרונה באוצר הספרים</a>. שים לב לכמות הערות השוליים, בדומה לספרי המכונים המודפסים.<br /><br />אפשר לומר שאוצר הספרים הנ&quot;ל הוא המיזם הראשון שהפנים שעתיד עולם הספר הוא בדיגיטל ולא בפרינט - ולכן יש לשאוף לכל השכלולים הקיימים בספרות המודפסת - בדיגיטל.<br /><br />אם באמת זה מעניין, אפשר לקרוא כאן <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8:%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA'>אודות המיזם והתפתחותו</a>.","794","","1711","True","True","False","","110","185.24.206.253","0","62518","כללי|",""),new Message("62563","62548","לענין דף זה שנערך לאחרונה באוצר הספרים","27/08/19 22:49","כו אב","תשע&quot;ט","22:49","דוד כוכב","המאמר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=18766'>בקישור זה</a> עוסק בכך. אינני יודע כרגע כיצד להוסיף מהדברים בדף באוצר הספרים.","125","","1711","True","True","False","","205","95.86.106.140","0","62518","כללי|",""),new Message("62565","62563","טכנית או תוכנית","27/08/19 23:10","כו אב","תשע&quot;ט","23:10","מצולות ים","אם הבעיה היא טכנית - צריך פשוט ללחוץ על 'עריכה' בצד שמאל למעלה ליד חלונית החיפוש, ולכתוב בתוך הדף את כל התוכן שאתה מעוניין לעלות. אל דאגה, אם יהיה משהו בעייתי אחד העורכים האחרים יתקן זאת מיד.<br /><br />אם הבעיה היא תוכנית - אשמח לפירוט מה בדיוק הבעיה.<br /><br />במקרה הספציפי הזה אפשר גם להוסיף במרחב הערכים של האוצר, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%9A:%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C'>בערך על ברכת הים הגדול</a>.<br /><br />ניתן גם ליצור עמי קשר <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D'>בדף השיחה שלי שם</a>.","794","","1711","True","True","False","","105","185.24.206.253","0","62518","כללי|",""),new Message("62576","62565","הוספתי קצת דברים על חשבון המאמר וקישור","28/08/19 09:23","כז אב","תשע&quot;ט","09:23","מצולות ים","בוקר טוב,<br />עברתי כעת על המאמר הנפלא בנוגע לברכת הים הגדול, והוספתי מתוכו חומר רב <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%9A:%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C'>לערך על ברכת הים הגדול</a> מתוך <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%9A:%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C'>מרחב הערכים</a> שבאוצר הספרים היהודי השיתופי.<br /><br />ניתן לראות את הדברים שהוספתי לפי השוואה בגירסאות הקודמות של הדף.<br /><br />עדיין לא עברתי על הכל ויש עוד מקום להוספות.<br /><br />יש לי גם כמה הערות על המאמר:<br /><br />1. השו&quot;ע לא מזכיר את האוקיינוס ומשמע מדבריו שהוא מצריך ברכה זו רק בים התיכון, ולא כדעת רבינו יונה.<br />2.  אספמיא היא בספרד לחוף האוקיינוס ולכן דברי רש&quot;י הם אכן כדברי רבינו יונה, אבל במאמר כתוב בטעות ש'שניהם הרי בים התיכון'.<br />3. מדברי הרמב&quot;ם קשה להוכיח כיון שהרמב&quot;ם נוקט הרבה פעמים את לשון הסוגיות, ובמקרים אלו זה לשון הסוגיות.<br />4. הרא&quot;ש לכאורה לא חזר בו. הציטוט מהירושלמי נוגע לגבולות ארץ ישראל ובזה הלך הרא&quot;ש אחרי הפסוק המדבר על כך (שהרא&quot;ש מזכירו בתשובה שלו שם) המכנה את הים התיכון בכינוי 'הים הגדול'.<br />5. ר&quot;י בן הרא&quot;ש נקט לשון הירושלמי ביבמות שהובא אח&quot;כ במאמר.<br />6. ראבי&quot;ה מדבר על גבולות ארץ ישראל ונקט לשון הכתוב, או הלך אחרי מאמר חז&quot;ל המדבר על 7 ימים ומוזכר אח&quot;כ במאמר.<br />7. מה שנכתב במאמר שסברת הרא&quot;ש אינה תלויה במה שכתב שחכמים מודים לרבי יהודה. לכאורה היא תלויה בכך, כי אם חכמים חולקים על רבי יהודה אם כן חכמים מדברים על כל הימים הקיימים בעולם ואם כן אין ראיה שרבי יהודה מדבר על ים אוקיינוס דווקא. ורק אם חכמים מודים לרבי יהודה אם כן יש מקום לומר שהם לא דיברו על האוקיינוס כי הוא הים המקיף את כל העולם ואינו מן המנין, מה שאין כן אם הים הגדול הוא ים התיכון דווקא אין סיבה לומר שחכמים לא דיברו עליו וכן דיברו על האוקיינוס. ראה גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%98#.D7.9C.D7.96'>דברי חמודות בענין זה</a> (מובא גם <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%93/%D7%93#cite_note-3'>בהערה על דברי הרא&quot;ש</a>). מה שכן, שלדברי רבינו יונה שגם אוקיינוס וגם ים התיכון בכלל לכאורה אין ראיה כי אפשר לומר שחכמים לא דיברו על ים אוקיינוס שהוא מקיף את כל העולם וים התיכון בכלל לא כים נפרד אלא כחלק מהאוקיינוס. אך לפי זה חכמים ידברו רק על השלוליות וזה קצת דחוק.<br />8. מקורות רבים שהובאו מחז&quot;ל מדברים על גבולות א&quot;י ותפסו לשון המקרא וכדברי הרא&quot;ש.<br />9. בכל המקרים שבהם מדובר על ים ביחס לארץ ישראל, יש לומר שנקטו לשון 'ים הגדול' בגלל שהוא הים הגדול ביותר בין שאר הימים שבאזור זה (7 הימים), אך כאן מדובר על 'ים הגדול' באופן כללי ולכן אפשר שבדברי חז&quot;ל יכונה דווקא אוקיינוס בלשון זו.","794","","1710","True","True","False","","82","185.24.206.253","0","62518","כללי|",""),new Message("62578","62576","תודה רבה","28/08/19 11:21","כז אב","תשע&quot;ט","11:21","דוד כוכב","1. המצריך בים התיכון ק&quot;ו הוא לים הגדול, בפשטות אין חולק בזה. וכי יתכן 'גדול' יותר מ&quot;הגדול&quot; בהא הידיעה? וכן משמע במסכת יבמות דף קטו ע&quot;ב: &quot;יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא&quot; שאספמיא זה מקום בתוך ספרד כמו קורדובה (מקום הרמ&quot;ק ועוד) ומסתבר שהוא לצד חוף המזרח ממנו הגיעו כולם.<br />2. הבנתי שמדובר בחוף ברצלונה, בספרד לכיוון מזרח. <br />3. למשל בלשון הרמב&quot;ם שהבאתי &quot;בים הגדול שבתוך התחום של ארץ ישראל&quot; מוכח שזה בים התיכון וזה לא מלשון הסוגיות.<br />4. סוף כל סוף מבואר ברא&quot;ש עצמו שים הגדול הוא ים התיכון גם בלשון חכמים, ודבריו בתשובה עומדים בסתירה, וקי&quot;ל שהלכה ברא&quot;ש כפסקיו שהן בתרא.<br />5. כמו 4, מבואר בזה שים הגדול הוא ים התיכון גם בלשון חכמים.<br />6. כמו 4, מבואר בזה שים הגדול הוא ים התיכון גם בלשון חכמים.<br />7. לפום ריהטא לא הבנתי. רק אציין שיש בעולם ימים רבים גדולים וסגורים הנבדלים משאר הימים, כגון הים הכספי. וברכת מעשה בראשית על ים היא הלכה למעשה למעשים שבכל יום לצופים ביופי המרהיב של ים כינרת. וראה לעיל 1.<br />8. תפסו לשון המקרא כלומר שכך לשון חכמים, וכי היכן קראוהו בשם אחר?<br />9. כמו 8, וכי היכן קראוהו בשם אחר? הרא&quot;ש נדחק לחדש בלשון חז&quot;ל פירוש שאין לו מקור, מכורח קושיה שיש לתרצה. וכמו שכתב בעצמו במו&quot;ק פרק ג' אין מחדשים דין מקושיה שיש לה תירוץ אחר, גם כשהקושיה עצמה טובה.","125","","1710","True","True","False","","205","95.86.106.140","0","62518","כללי|",""),new Message("62581","62578","שומע, עדיין איני מסכים","28/08/19 13:12","כז אב","תשע&quot;ט","13:12","מצולות ים","1. ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/דברי_חמודות/ברכות/ט'>בדברי חמודות שם</a> שביאר בטוב טעם את הסברא לומר ש|הדגש||דווקא| הים התיכון הוא הים הגדול שעליו דיבר רבי יהודה. כך גם משמעות לשון השאלה או ים אוקיינוס או ים התיכון. כך גם מפורש <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/דברי_חמודות/ברכות/ט'>בדברי חמודות שם</a> בהסבר ראית הרא&quot;ש כפי שהארכתי בהערה 7.<br />2. מעניין לברר זאת, הראיה מיבמות קטו: על פניה ראיה מסתברת. הסברא שלי היתה שאספמיא היתה 'סוף העולם' באותו הזמן כמו 'הונלולו' של ימינו ;) מכאן המושג 'חלומות באספמיא' ומכאן הסיבה שרש&quot;י הזכיר דווקא את עכו הקרובה לארץ ישראל ואת אספמיא בצד השני של העולם. אם כי יתכן מאד שבצד האוקיינוס לא היה כלל נמלים בספרד או לכל הפחות לא נמלי סחר משמעותיים בגלל שנתיב הנסיעה היה בים התיכון. ויש מקום להאריך בזה.<br />3-6. כוונתי היתה שהכינוי 'הים הגדול' על הים התיכון בנוגע לגיטין מוזכר בסוגיות וממילא אין להתפלא על כך שהרמב&quot;ם נקט את אותה הלשון. וכן שאר הראשונים והמובאות המדברות על גבולות הארץ שנקטו לישנא דקרא, וכפי שהרא&quot;ש כתב שהפסוק אין בו הכרח לעניננו כן אלו המובאות.<br />7. דברי הלחם חמודות שם היו אור לרגלי בכל ההערות הנ&quot;ל, והם קריטיים להבנת הנושא.","794","","1710","True","True","False","","83","185.24.206.253","0","62518","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);