var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=58420;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("58420","0","סדר לימוד דף יומי - מי יוכל למצוא תשובה?","07/09/18 14:19","כז אלול","תשע"ח","14:19","הראל","שאלה שקיבלנו:

בספר שו"ת הדף היומי בעמוד 130 נכתב שהסדר של הלימוד בסדר נשים הוא: "יבמות כתובות גיטין קידושין נדרים נזיר סוטה",
ואילו בלוח השנה באתר פורטל הדף היומי רואים שהסדר שונה: "יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין".
האם הסדר השתנה?



(בתגובה להודעה זו - התשובה המופיעה בספר בעמוד 130)","46","jpg","2064","True","True","False","","796","46.121.45.16","0","0","כללי|","0-jpg"),new Message("58421","58420","התשובה מהספר שעליה נסובה השאלה","07/09/18 14:25","כז אלול","תשע"ח","14:25","הראל","סדר המסכתות בלוחות הדף היומי

נשאלתי ממרכז קרן התורה אשר בווארשא, אודות סידור לימוד דף היומי שנתפרסם כעת בכל תפוצות ישראל, כפי החלטת הכנסי' הגדולה בווינא בשנת תרפ"ג שנקבע סדר המסכתות בסדר נשים כזה: יבמות כתובות גיטין קידושין נדרים נזיר סוטה, ועתה קמו מפקפקים ע"ז, אם יש להניח הסדר כמו שהוא או יש לשנותו, וזה אשר השבתי:

א) הנה אמנם כן הוא, שלהרמב"ם יש סדר אחר בנוגע לשבע המסכתות אשר בסדר נשים, ודעתו בפתיחה לפירוש המשנה זרעים, שסדר המסכתות בסדר נשים הוא, יבמות כתובות נדרים נזיר גיטין סוטה קידושין (בתוספות יו"ט ריש סוטה כתב, שיש להקדים סוטה לפני גיטין), אכן הסדר הנהוג אצלנו בש"ס בבלי הוא, יבמות כתובות גטין קידושין נדרים נזיר סוטה, וא"כ הטיבו את אשר עשו לקבוע ללימוד דף היומי בסדר המסכתות כמו שהוא לפנינו בגמרא, ואדרבה אלו הי' נוטים מזה הסדר וקבעו סדר אחר כפי סדרו של הרמב"ם, הי' מקום לפקפק, מדוע נטה מסדר הנהוג והרגיל בגמרא ובחרו בסדר אחר:
ב) ואם כי הדברים פשוטים מצד עצמם יש להביא סמוכין להם, דכל עיקר ענין לימוד הדף היומי הוא כנדר (...) וא"כ ה"נ כל מי שקיבל עליו ללמוד דף היומי, בודאי לפי המנהג קיבל עליו, והמנהג הוא לסדר המסכתות כמו שהן סדורות בגמרא, ולכן כפי הסדר הזה מהראוי הי' לקבוע גם סדר הלימוד של דף היומי.
ג) בר מן דין נראה, דאפי' אם לכתחלה הי' איזה פקפוק, איך לקבוע הסדר אם כפי הסדר של הרמב"ם או כפי הסדר הנהוג בגמרא, הנה עתה שכבר נתפרסם הסדר כמו שהוא בגמרא בודאי לא נכון לשנותו, כי אחר שנתפרסם הסדר הזה, הנה בודאי נחשב לקבלה מצד הלומדים, והוה כאומר אשנה פרק זה בזמן פלוני כפי שנתפרסם זמן לימוד המסכתות, ואין לשנות, ויש לדמות זאת קצת להא דאיתא בב"ב (ט' ע"א) ר' אשי אמר אנא אתנויי נמי לא צריכנא, דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי, וה"נ כל הלומדים את דף היומי כפי החלטת הכנסי' הגדולה, מסתמא קבלו עליהם ללמוד אותו כפי דעת חכמי התורה שיסדרו הלימוד, למען יחוגו בכל תפוצות ישראל בזמן אחד את סיומי המסכתות וגם את הסיום הגדול, ועי"ז יתרבה כבוד התורה, וכיון שנסדר סדר הלימוד ונתפרסם זה זמן רב, ואיש לא מחה כנגדו אין לשנותו עוד. ויש להביא עוד דוגמא לזה מדברי הגמרא בגיטין (ט' ע"א), בשכ"מ שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד, חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד, וכתבו התוס' שם בד"ה ואינו, דכל תקנת חכמים הוא, גם מה שחוזר בנכסים גם מה שאינו חוזר בעבד, דמסתמא דעתו כמו שיאמרו לו חכמים עיי"ש, וה"נ מסתמא הי' דעתם של הלומדים כמו שיאמרו חכמים ויסדרו סדר הלימוד, ועיין תוס' כתובות (ק"ו ע"ב) ד"ה וכי שכתבו דענין לב ב"ד מתנה עליהן הוא, משום דסתמא מקדישין על דעת ב"ד, וזה מתאים ג"כ לעניננו. אכן כבר כתבתי דא"צ לזה, כי גם לכתחלה מהראוי הי' לקבוע סדר הלימוד כמו שנקבע, כיון שהוא הסדר הנהוג והרגיל, ומכ"ש שאין לשנותו אחר שכבר נתפרסם, והאריכות בזה אך למותר:

הרב אהרן לעווין
שו"ת אבני חפץ, סימן נג","46","","2064","True","True","False","","471","46.121.45.16","0","58420","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);