var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55144;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55138","0","ט' הערות לדף לז","22/02/18 00:30","ז אדר","תשע&quot;ח","00:30","המכריע","א. דרבי שמלאי שמעיה. מסתמא היינו רבי שמלאי דלעיל (לו.) דדרשה בנציבין.<br /><br />ב. א&quot;כ קרו לן בי דינא שריא. ומ&quot;מ לא ניצל מזה לגמרי, שהרי קראוהו בי דינא דשרי משחא.<br /><br />ג. לההוא סבא. ידוע דברי תוס' בשם גאונים שכל מקום שנאמר ההוא סבא חוץ מכמה יוצאים מהכלל היינו אליהו הנביא. ואם כאן אינו מהיוצאים, לכ' איך מצטרף למנין המורים, ונצטרך בזה לדברי החת&quot;ס בתשובה שבבואו הנה נידון כחכם מחכמי ישראל לכל ענין.<br /><br />ד. אמר אביי וכו'. אין זה פשיטותא לבעיא דרבי אלעזר מההוא סבא, וההיא סלקא באיבעיא.<br /><br />ה. על מנת וכו'. מתבאר כאן דתנאי בלשון על מנת קי&quot;ל כאומר מעכשיו, ותנאי ד&quot;אם&quot; בלא מהיום היינו לכשיתקיים. ויש לעיין בתנאי שאינו בלשונות אלו, אי סתמא כאומר מעכשיו או לאו כאומר מעכשיו, וכגון הא דאמרו בגיטין יח: דאמר לעשרה כולכם כתובו שנים משום עדים והשאר משום תנאי. ונחלקו בזה רבותינו החלקת מחוקק והתורת גיטין וכמו שציינו המלקטים שם.<br /><br />ו. (בעמ' ב'). סוסביל. רש&quot;י פירש דאין ראשו ארוך. והיינו כגירסתו דלכו&quot;ע אסור, אמנם לגי' תוס' דלכו&quot;ע שרי, יתכן דראשו ארוך.<br /><br />ז. והא הלכתא מסוטה גמירי לה. התוס' מפרשים כאן ובעוד מקומות דס&quot;ט ברה&quot;ר דטהור א&quot;צ ללמוד מסוטה ומשם נלמד דס&quot;ט ברה&quot;י טמא. ולכ' מסוגיין ממש משמע לא כדבריהם, דהא כאן הנידון היה על ספק ברה&quot;ר ואהא קאמרינן הלכתא מסוטה. ויל&quot;ע.<br /><br />ח. קורות נעץ. מה שפירש&quot;י בין שדות או מקום הסמוך לרה&quot;ר, היינו משום דרה&quot;י שהוא רה&quot;י גמור אף לשבת, יש לו מחיצות, ומוגבל הוא מרה&quot;ר במחיצותיו, ולכן פירש&quot;י בהני גווני דאין להם מחיצות והוו רה&quot;י רק לענין ספק טומאה, דגדריו תלויין במקום סתר ולא כגדרי רשויות לשבת.<br /><br />ט. כי אתו לקמיה דרבי ינאי וכו'. משמע דנהג כדברי רבי יוחנן דאין מורין כן, ולכן לא רצה לומר טהור, וגם לא רצה להוציא מפיו טמא שלא כדת, ולכן אמר הא מיא, כאומר הרי מים יש בשפע מה איכפת לכם להחמיר ולטבול. דהיינו דריו&quot;ח ורבי ינאי סברי דלא נתקבלו דברי יוסי בן יועזר בזה.","199","","2262","True","True","False","","930","185.120.124.195","0","0","עבודה זרה|לז ע&quot;א",""),new Message("55141","55138","הע'","22/02/18 08:05","ז אדר","תשע&quot;ח","08:05","דוד כוכב","ב. כתב הגר&quot;א על דברי ברוריא לבעלה במסכת ברכות דף י ע&quot;א שלא יתפלל שהרשעים ימותו &quot;מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב!&quot;, שהכוונה היא שכתוב שם (תהלים קד, לה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים בדגש חזק, שמשמעותו בקביעות כמו בעל מקצוע, ולא חוטאים באקראי.<br />כמו כן &quot;בי דינא שריא&quot; הוא כינוי גנאי - מתירנים. מה שאין כן &quot;בי דינא דשרי משחא&quot; - שהרי רבו חכמים שהתירו.<br /><br />ט. רבי ינאי הוא דעה נוספת וס&quot;ל כמתיר אך כשאינו שעת הדחק טוב להחמיר &quot;מהיות טוב אל תקרא רע&quot; (ברכות ל.). ובלשון פסק הרמב&quot;ם בהלכות שאר אבות הטומאה טו, ט: &quot;אף על פי שספק ר&quot;ה טהור, כשיבוא לישאל אומרין לו אם טבלת אין בכך הפסד, אם טבל ה&quot;ז משובח, ואם לא טבל ועשה טהרות הרי הן טהורות, שספק רשות הרבים טהור&quot;.","125","","2262","True","True","False","","174","212.76.115.178","0","55138","עבודה זרה|לז ע&quot;א",""),new Message("55142","55141","גם הרמב&quot;ם מתכוון משום אין מורין כן.","22/02/18 09:17","ז אדר","תשע&quot;ח","09:17","המכריע","לא בדקתי כרגע בנושאי כליו.<br /><br />אבל ודאי שהרמב&quot;ם הזה פוסק את רבי ינאי הזה. ואם נפרש ברבי ינאי שזו הדגמה מופלאה לאין מורין כן, ומצינו בש&quot;ס כעין זה הדגמות לאין מורין כן, א&quot;כ נפרש כך גם את הרמב&quot;ם.<br /><br />זה גם לא הגיוני. מעולם לא שמענו על הלכה ברורה לומר בה מהיות טוב. הרמב&quot;ם אומר  וחוזר ואומר שספק טומאה ברה&quot;ר טהור. אלא שאם שמע וטבל הרי זה משובח ששמע להצעת המורה וסייע בהסתרת ההלכה הזו.","199","","2262","True","True","False","","246","37.60.45.25","0","55138","עבודה זרה|לז ע&quot;א",""),new Message("55144","55142","הלכה ואין מורין כן שונה מהרי זה משובח","22/02/18 09:27","ז אדר","תשע&quot;ח","09:27","דוד כוכב","לשון ההלכה כאשר לשון הגמרא היא: &quot;הלכה ואין מורין כן&quot;:<br />רמב&quot;ם הלכות שבת ה, טז: &quot;ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק ואף על פי שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו&quot;. <br />רמב&quot;ם הלכות יום טוב ד, ט: &quot;אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה אבל מחדדה על גבי העץ או על גבי חרש או אבן ואין מורים דבר זה לרבים כדי שלא יבאו לחדדה במשחזת&quot;.<br />הג&quot;ה בשו&quot;ע חו&quot;מ תיד, א: &quot;מיהו י&quot;א דאין מורין לו לכתחלה להחזיק רק בשבח, אבל לא בגופו&quot;.<br />רמב&quot;ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד, יא: &quot;מי שהניח תפילין קודם שתשקע החמה וחשכה עליו אפילו הן עליו כל הלילה מותר, ואין מורין דבר זה לרבים אלא מלמדין את הכל שלא יניחו תפילין עליהן בלילה אלא יחלצו אותן משתשקע החמה&quot;.","125","","2262","True","True","False","","182","212.76.115.178","0","55138","עבודה זרה|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);