var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=55049;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("55049","0","ה' הערות לדף לד","19/02/18 02:09","ד אדר","תשע&quot;ח","02:09","המכריע","א. ר&quot;ע איקלע לגינזק. התוס' הביאו דברי רש&quot;י בתענית דאם היינו רבי עקיבא היה לו להביא בלשון ברייתא וכתבו דלא קשה ומצינו כן בהרבה מקומות. יש להביא קצת סיוע מסוף הענין שבאמת כל זה ברייתא הוא, דמסיים בה רב כהנא &quot;מתני&quot; וכו'.<br /><br />ב. הני גולפי. לכ' לא שמיע ליה לרב חביבא ההוא מעשה דר&quot;ע בגינזק. והג' הב&quot;ח מביא דיש שלא גרסו לה כלל. אבל הא דלא שייך להאי פיסקא דכבר עוסקת בחרצנים וסיימה עם הנודות והקנקנים, מהא לא קשה, דשפיר י&quot;ל דכינסו לפונדק אחד כל הני דשיעורן יב חדש.<br /><br />ג. (בעמ' ב') אבטא. התוס' כתבו דלא מצינו כלים דלא סגי להו עירוי. לכאורה קשה מכלי נתר לעיל לג עמ' ב' ועוד כעין זה. ויל&quot;ע.<br /><br />ד. הני פורצני. לכאורה היינו מתניתין וברייתא דלעיל דחרצנים וזגים, ומאי קמ&quot;ל. וכן הני גולפי דבסמוך לא הוברר עניינם אי בא להחמיר דלא מהני עירוי או בא להקל דיב חדש מהני בהו. ויל&quot;ע ברמב&quot;ם ושו&quot;ע.<br /><br />ה. מורייס אומן. ברש&quot;י כתב דפעם ראשונה ושניה מקלקל החמרא. אמנם בסמוך הלשון דאז אין צריך חמרא.","199","","2266","True","True","False","","873","95.86.111.28","0","0","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55059","55049","ל- ג.  אולי אפשר שהתוס' אמרו:","19/02/18 13:23","ד אדר","תשע&quot;ח","13:23","יהודי_קדום","&quot;כי לא מצינו שום כלי <span class='bordeaux'><b>[שֶׁיִּשְּׁנוּ י&quot;ב חודש] </b></span>שלא יהא ניתר בעירוי&quot; ....<br /><br />הנ&quot;ל כתבתי מדעתי בתחילה ולא נראה לי עתה משכנע.<br />כי אח&quot;כ ראיתי בשו&quot;ת מהרשד&quot;ם חלק יורה דעה סימן רל:<br />שהאריך וכתב לבסוף: &quot;...ועם זה יתיישב מה שאמרנו לא מצינו דה&quot;פ לא מצינו מאותם כלים שיש להם טהרה שלא יהא ניתר אבל אותם שאין להם תקנה לא מיירי בהו לזה אמר לא מצינו שום כלי שיש לו טהרה שלא יהא ניתר כו' כנ&quot;ל: &quot;.","233","","2266","True","True","False","","135","109.65.134.150","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55066","55049","עיין מהר&quot;ם בנוגע לקלקול חמרא","20/02/18 05:51","ה אדר","תשע&quot;ח","05:51","שמואל דוד","וע&quot;ע בחתם סופר שמגיה לא &quot;אריך&quot; ועיין דקדוקי סופרים","595","","2265","True","True","False","","145","174.200.32.171","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55136","55049","ג,ד,ה","21/02/18 23:35","ו אדר","תשע&quot;ח","23:35","אבי גרינבלט","ג. כבר עמדו בזה האחרונים ויש שביארו שכונת התוס' שלא מצינו כלי שמועיל תקנת י&quot;ב חודש ולא מועיל עירוי משא&quot;כ כלי נתר שאף י&quot;ב חודש לא מועיל כלל (לדעת התוס' כי הרמב&quot;ן סובר שאף בנתר מהני י&quot;ב חודש)<br />ד. לגבי פורצני הרשב&quot;א מבאר שבא לחדש ב' דברים א' שלאחר י&quot;ב חודש נחשב כיבש והב' דהלכה כחכמים שיבשים מותרים. לגבי גולפי שחימי ואוכמי יש ב' ביאורים בראב&quot;ד א. מדובר בכלים שהושחרו מרוב שימוש ביין ומחדש רב אחא שאעפ&quot;כ מותרים אחר י&quot;ב חודש ב. מדובר בכלים שעשויים מעפר שחור ועל כלים אלו אמרה הגמ' לעיל ל&quot;ג ב' שאינם בולעים הרבה ודי להם בשכשוך במים וקמ&quot;ל רב אחא שכאן צריך י&quot;ב חודש כי מדובר שמכניסין בהן את היין לקיום לזמן מרובה משא&quot;כ לעיל מדובר שמכניס לזמן מועט, ולפי שני הפירושים ה&quot;ה שמועיל עירוי.<br />ה.יש באמת גורסים לפי רש&quot;י במקום לא צריך לא אתו או לא אריך (דהיינו לא ראוי).","539","","2264","True","True","False","","111","95.86.72.27","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55060","55059","ועדיין קשה, שהרי כל נתר לדוגמא,","19/02/18 14:27","ד אדר","תשע&quot;ח","14:27","יהודי_קדום","אין להם טהרה עולמית!","233","","2266","True","True","False","","82","109.65.134.150","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55064","55060","יישר כח","19/02/18 17:06","ד אדר","תשע&quot;ח","17:06","המכריע","למה לא מובן הכל יחד?<br /><br />המהרשד&quot;ם אומר שכוונת תוס' שבוודאי יש כלים שאין להם טהרה עולמית כלל, אבל אלו שיש להם טהרה באופן עקרוני מועיל להם עירוי, כלומר לא מצינו כלי שנאמר בו שמועיל בו רק יישון ולא עירוי. אלא יישון הוא בלא פעולה ועירוי משיג את אותה התוצאה באופן מהיר אלא שנדרשת לזה עבודה מסויימת.<br /><br />ומכיון שלתוס' היה משמע שכוונת הגמרא לומר דבעינן יישון ולא מהני משהו אחר, ולכן אם אבטא הוא כלי מסויים ולא אוכל כהפירוש הראשון, זה לא יתכן, וע&quot;כ זה אוכל כמו חרצנים שאכן בהם מהני רק יב חודש. ודוק.","199","","2266","True","True","False","","217","95.86.111.28","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א",""),new Message("55137","55136","ייש&quot;כ גדול","21/02/18 23:57","ו אדר","תשע&quot;ח","23:57","המכריע","ג - כבר כתב על זה יהודי קדום לעיל.<br />ה. כבר כתב שמואל דוד.<br /><br />אבל ד הכל חדש... וגם באחרים אין ביהמ&quot;ד בלא חידוש. ויישר כחך וחילך לאורייתא.","199","","2264","True","True","False","","242","37.60.45.25","0","55049","עבודה זרה|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);