var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=54902;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("54902","0","יב הערות לדף כח","13/02/18 16:36","כח שבט","תשע&quot;ח","16:36","המכריע","א. שצריכה אומד. יל&quot;ע בשרש דין זה, דהא אין הכוונה שצריכה אומד ולא אמדו, דזה פשיטא דמחללין על ספק פיקו&quot;נ, אלא משמע דגם אם אמדוהו והחליטו דאין בו סכנת מיתה מ&quot;מ מחללין, ומשמע דמכה כזו שיש צד שיש בה סכנת מיתה, אין סומכין על הכרעת הרופאים המומחים שאין בה סכנה. וזה צ&quot;ב.<br /><br />ב. למחר נפק דרשה בפירקא. מתבאר דלדעת ריו&quot;ח היה אסור לה לשמור בסוד, כיון דזו סכנה כדמסקי' בסמוך, ולא כל אדם יוכל להגיע לרופא היודע סוד זה, מפני המרחק או חיסרון ממון וכדומה, ולכן ריו&quot;ח הכריע שמחוייב לגלותו ואין בהבטחתו כלום. ומ&quot;מ מקשי' דהוי חילול ה', נראה לבאר דהיינו אף דפשוט דבמקום פיקו&quot;נ מותר לעבור גם על שבועה, אבל היה יכול להישבע לא בשם ה', שהיא רק אמרה לו הישבע, ובזה יש חילול ה' שהיא תחשוב דלא איכפת ליה במצב כזה שיודע שיעבור על שבועתו ובכל זאת להשתמש בשם ה', לזה אמרינן דמיד ביאר לה שלא נשבע בשם ה' שלא יגלה.<br /><br />ג. אלמא כמכה של חלל דמי. הראיה מהא דריו&quot;ח ביקש להתרפאות גם בשבת. וקצ&quot;ב אולי באמת לא חשב להתרפאות בשבת, ולא שאל אותה אלא כדי שתגלה לו ויוכל לפרסם. עכ&quot;פ להש&quot;ס היה משמע דרצה באמת להתרפאות.<br /><br />ד. וקלנהו אמרא חדתא. צ&quot;ב מנין לקח רש&quot;י דיש ללבן את המרא חדתא.<br /><br />ה. רופא מומחה. יל&quot;ע אי חזרו מאדם חשוב, או דזה צירוף של אדם חשוב ומומחה. ועוד יל&quot;ע אחרי דאמרו שאני רבי אבהו, אי עדיין צריך להוסיף מומחה או דהוי כמו אלא כדאמרי' מעיקרא חשוב שאני אלא דרבי אבהו שאני.<br /><br />ו. תמות נפשי. לכאורא אי גרסי' רק תמות נפשי היה נכון לגרוס מקודם דמקיימי בנפשייהו, ואי גרסי' מוקמי, צריך להוסיף &quot;ואמרי&quot; תמות נפשי. וכך באמת אי' בר&quot;ח.<br /><br />ז. ניקרא מקילקלתא. לכאורה זו היא רפואת הרימות הידועה גם בזמננו.<br /><br />ח. (בעמ' ב') ממהדו&quot;ק: פתילתא &quot;ביקרא&quot;. רש&quot;י לא פירש תיבה זו. וצ&quot;ב. ובלישנא הראשונה לא נתפרש היאך מצרפין הפתילה עם השופתא דתומא.<br /><br />ט. דנדא. פירש&quot;י בצבע שקורין פוייליד. ובגיטין יט: מיא דנרא פירש&quot;י צבע שקורין פויילי. נראה דהיינו הך ובתרוייהו הגירסא נרא או נדא, ובתרוייהו הצבע נקרא פוייליד או פויילי.<br /><br />י. ממהדו&quot;ק: לדידך אסיר. שמעתי מידידי הג&quot;ר צבי יברוב שליט&quot;א ששמע ממרן הקה&quot;י זצ&quot;ל שכיון שרב שמואל ב&quot;י פסק דהוי חילול שבת א&quot;כ לדידיה נוהגין מן השמים כשיטתו דאין בזה סכנה וממילא לדידיה באמת  אסור.<br /><br />יא. שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו. לפירש&quot;י משמע דיש איזה עצב (או מרידיאן) שהולך מכל עין ללב. וידוע מהגר&quot;א שאמר דזו צורת האות עין, עצב ארוך מעין אחת ללב ועצב שני שיוצא מהעין השניה ומתחבר לעצב הארוך באמצעו. ושמעתי פעם איך ששואלים רופא עיניים מומחה (ד&quot;ר דיסטניק) אם הוא מבין את זה, ואמר שלא, אבל הוא יודע שכשיש פרפור לב (אולי אמר דפיקות חזקות ומהירות) לתינוק, לוחצים על העיניים וזה נרגע.<br /><br />ולפי הפירוש השני שבתוס' שראיית העין תלויה בהבנת הלב, לא מובן כלל מה זו סיבה להתיר חילול שבת עבור העין.<br /><br />יב. בסוף העמוד. וסימטא. רש&quot;י כתב קלוג, ולא פירש טפי, דסמך על מה שכבר פירשו בסוף עמוד א'.","199","","2266","True","True","False","","941","95.86.87.146","0","0","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54908","54902","הע'","13/02/18 19:08","כח שבט","תשע&quot;ח","19:08","דוד כוכב","ב. חילול השם דוחה פיקו&quot;נ.<br /><br />ד. זה האופן לקלות עליה.<br /><br />ה. לכא' משמע ממהלך הסוגיה דסגי בכל ה&quot;ת שידוע שלא יזיקו.","125","","2266","True","True","False","","165","212.76.115.178","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54917","54902","תגובות","13/02/18 23:38","כח שבט","תשע&quot;ח","23:38","שמואל דוד","א. עיין ריטבא וכוס הישועות<br />ג. עיין ילקוט המאירי","595","","2266","True","True","False","","137","174.200.6.164","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54919","54908","ייש&quot;כ למעירים והמגיבים","14/02/18 00:22","כט שבט","תשע&quot;ח","00:22","המכריע","לא הבנתי מש&quot;כ חילול ה' דוחה פיקו&quot;נ, הרי יש חילול ה' גם מעצם אי קיום ההבטחה, אלא כיון דזו סברא ידועה שפיקו&quot;נ מצדיק את זה ממילא אין חילול ה', הוא הדין הסברא נותנת שפיקו&quot;נ מצידק עבירה על שבועה, ממילא גם בזה אין חילול ה'. ולכן נזקקתי לבאר לענ&quot;ד שהחילול ה' היה מכיון שלא היה הכרח לישבע בשמו והיה עליו להקפיד על כך במיוחד בשבועה שכזו שיודע שעומד לעבור עליה.","199","","2265","True","True","False","","254","95.86.87.146","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54945","54917","לאות ה","14/02/18 20:27","כט שבט","תשע&quot;ח","20:27","שמואל דוד","עיין ריטבא ומגיה שם","595","","2265","True","True","False","","140","174.200.1.127","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54924","54919","תרי גווני חילול השם","14/02/18 10:31","כט שבט","תשע&quot;ח","10:31","דוד כוכב","אמרו במסכת גיטין דף מו ע&quot;א: &quot;מי חלה שבועה עילוייהו כלל? כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו, לא חיילה שבועה עילוייהו כלל, והאי דלא קטלינהו? משום קדושת השם&quot;. <br />ופירש בבית הבחירה (מאירי) מסכת מכות דף טז ע&quot;ב: &quot;וענין גבעונים משום חלול השם נגעו בה ששבועתם היתה מפורסמת לכל וההיתר אינו נודע לכל&quot;.<br />כלומר שכשמפורסם בגויים כאילו ישראל אינם מאמינים ומבזים בריבונם לשאת שמו בשבועה לשוא, אין לך חלול השם גדול מזה. ואינו דומה לעניינים הקטנים יותר דהיכי דמי חילול השם דמסכת יומא דף פו ע&quot;א.<br />ודוקא על חילול השם הזה הקשתה הגמרא על רבי יוחנן &quot;והאיכא חילול השם&quot;, ולא על גניבת דעת (תרתי משמע) בעלמא לצורך גדול של רפואה.<br /><br />וחילול השם גמור הוא ביהרג ואל יעבור, כגון בפרהסיא, ובשעת השמד.","125","","2265","True","True","False","","266","212.76.115.178","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54929","54924","&quot;ואינו דומה לעניינים הקטנים יותר","14/02/18 11:59","כט שבט","תשע&quot;ח","11:59","יהודי_קדום","דהיכי דמי חילול השם דמסכת יומא דף פו ע&quot;א&quot;.<br /> (ציטוט מדברי הרב כוכב לעיל).<br /><br />ברשותו אביא את המסופר שם על חכמים שונים שניהלו אורח חיים שהרחיק אותם מאוד מחילול השם:<br /><br />א.	רב מספר שאינו מַשְׁהֶה את התשלום לַקַּצָּב בעד הבשר שקנה כדי לא לגרום לקצב לחשוב שגדול בתורה גוזל ממנו, וימצא בכך עילה לגזול מאחרים.<br />ב.	מסופר על אביי שכאשר קנה בהקפה בשר מאיטליז של שני שותפים היה משלם לכל אחד מהם לחוד ורק כאשר היו נפגשים שלושתם היו עורכים חשבון מדוייק.<br />ג.	<b>רבי יוחנן</b> הקפיד שלא יראוהו הולך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין גם כשהיה חולה, כי הרואים אותו לא יודעים שהוא חולה ועלולים להסיק שאפשר ללכת בלא תורה ובלא תפילין. <br />ד.	יצחק מבית מדרשו של רבי ינאי אומר שכל אדם חייב לדקדק במעשיו ולהתנהג בצורה שלא תביא עליו שמועה רעה – גם אם אין במעשיו הישירים כל רע. <br />ה.	אדם צריך להיזהר במעשיו כדי שאנשים לא יגיעו לכך שיגידו עליו 'שיסלח לו אלוהים'.","233","","2265","True","True","False","","117","109.65.134.150","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א",""),new Message("54933","54924","הרמב'ם, הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא.","14/02/18 12:26","כט שבט","תשע&quot;ח","12:26","יהודי_קדום","&quot;ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין, וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר&quot;.","233","","2265","True","True","False","","215","109.65.134.150","0","54902","עבודה זרה|כח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);