var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=53259;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("53259","0","רעיון לטיול בסיום סנהדרין בעוד 7.5 שנים","29/10/17 20:23","ט חשון","תשע&quot;ח","20:23","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/873/055.html'>מקור</a><br /><br /><span class='bordeaux'><b>חדש: טיול אינטראקטיבי ב'שביל הסנהדרין' בגליל</b></span><br />   <br />מסלול טיול חדש, מהארוכים בארץ, יחצה את הגליל ויאפשר חוויית הליכה מיוחדת: השביל יעבור בין אתרים המיוחסים למנהיגי היהדות של העבר, ותושק עבורו אפליקציה שתראה דמויות מפעם. תלמידה שמשתתפת במיזם: &quot;הלימודים חודרים כשמרגישים את זה&quot;<br /><br />דליה מזורי | 5/4/2017 17:05 <br /><br />החלה סלילת &quot;שביל הסנהדרין&quot; - שביל הטיול האינטראקטיבי הראשון מסוגו בארץ. במסגרת זו יסדירו מאות תלמידים ומתנדבים שביל טיול חדש, מהארוכים בישראל, שיאפשר חצייה של הגליל ברגל וילווה באפליקציה חדשנית ש&quot;תקים לחיים&quot; את חברי הסנהדרין. <br /><br />&quot;שביל הסנהדרין&quot;, באורך 70 ק&quot;מ, יחצה את הגליל מבית שערים ועד טבריה, ויעבור בין אתרים המיוחסים לחברי הסנהדרין. העבודה על הקטע הראשון של המסלול כבר החלה, בהשתתפות מתנדבים ותלמידים ממנהל חמ&quot;ד במשרד החינוך.<br /><br />במסגרת הכשרת קטע המסלול של טבריה מתוך &quot;שביל הסנהדרין&quot;, בשבועות האחרונים מבצעים מאות תלמידי תיכון חפירות ארכיאולוגיות לאורך ה&quot;קרדו&quot; - הרחוב הראשי של העיר הרומית העתיקה בטבריה. בקרוב יוקם בעיר אף מרכז מבקרים, שיאפשר התרשמות מהפרויקט והשתתפות בחפירות, תוך היכרות מקרוב עם מורשתה הקדומה של העיר. <br /><br />השביל יוכשר בחלוקה לחמישה מקטעים, המותאמים לחמישה ימי הליכה. השביל יותאם גם למשפחות ויוצעו בו מסלולים מעגליים. באמצעות אפליקציה מיוחדת יוכלו המטיילים לחזות בשחזור וירטואלי של אתרי מורשת ובדמויות שיפעילו את הילדים לאורך השביל. כך יתקשר המסלול עם המטיילים, ותיווצר חווית טיול ראשונה מסוגה בארץ. <br /><br />פעילות הסנהדרין – ההנהגה היהודית הראשית והסמכות העליונה בימי בית שני, גלתה ליבנה לאחר חורבן ירושלים, ומשם לגליל, אחרי מרד בר כוכבא בשנת 135 לפני הספירה. מתוך משבר הזהות הקשה שעבר העם לאחר חורבן המקדש, התפתחה בהובלת 70 החכמים ונשיא הסנהדרין יצירה מחודשת של עולם ההלכה, ההגות והתרבות היהודית. התורה שבעל פה הועלתה על הכתב, ונכתבו המשנה והתלמוד. <br /><br />כחלק מפעילות זו נכתבה גם ההגדה של פסח, המביאה בחלקה העיקרי מעין תמליל של פגישת ראשי הסנהדרין לאחר חורבן הבית, שבה דנו בדרכים המתאימות לציון הפסח ובהתוויית הדרך הרוחנית החדשה של עם ישראל (&quot;מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: 'רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית!'&quot;). <br /><br />טל דותן, תלמידה המשתתפת במיזם שביל הסנהדרין, סיפרה כי &quot;אנחנו לומדים הרבה בכיתה ובבית ספר, אבל בפועל, הלימודים חודרים כשאתה מרגיש את זה, כשאתה הולך את זה. אנחנו באים בשביל להכין שביל למישהו אחר. לפתוח קטע שלא קיים, לסלול דרך שעוד אנשים יילכו בה, ושאחרים ייהנו&quot;. <br /><br />מנהל רשות העתיקות ישראל חסון אמר כי &quot;במסגרת פרויקט השביל המוקדש לחכמי הסנהדרין, אשר יעבור לאורך 70 ק&quot;מ ויוקדש למדינה בשנת ה-70 לעצמאותה, יעניקו עשרות אלפי תלמידים ומתנדבים לחברי הסנהדרין את הכבוד הראוי להם, ולרבבות מטיילים – שביל טיול אינטראקטיבי מרהיב ומהנה, שיחבר אותם אל עברם&quot;. <br /><br />לדברי מיכל דה האן, סגנית פדגוגית במנהל החינוך הממלכתי דתי, &quot;תלמיד שחופר וחושף שרידים מהעבר ומקבל הסבר על הממצאים, מתחבר בצורה עמוקה לרצף החיים ולמורשת של הארץ שלנו. התכנית מזמנת למידה משמעותית חוץ בית ספרית, שחושפת את התלמידים לרעיון, לערכים וליצירה היהודית&quot;. <br /><br />יאיר עמיצור, מפקח רשות העתיקות בגליל המזרחי ומיוזמי הרעיון, אמר: &quot;אנשים דוגמת רבי עקיבא ורבי יהודה הנשיא, חברי הסנהדרין שפעלו כאן לפני 2,000 שנה, קבעו במידה רבה רבים מסדרי חיינו היום. לפי ההלכות הללו אנחנו מתחתנים או עורכים טקסי קבורה, ואפילו מנהלים את המשפט העברי. הקמת השביל וההליכה בו תחבר את מי שחי כאן היום להלך הרוח בתקופה. בעזרת שימוש באפליקציה שתפותח במיוחד לטובת העניין, יאפשר המסלול לימוד חוויתי תוך כדי הליכה לאורך שבילי הגליל&quot;.","58","","2377","True","True","False","","1864","46.19.86.58","0","0","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53260","53259","נפלה ט&quot;ס בהודעה לעיל: צ&quot;ל 135 לספירה","29/10/17 21:17","ט חשון","תשע&quot;ח","21:17","יהודי_קדום","ולא כפי שנכתב:&quot;בשנת 135 <b>לפני</b> הספירה&quot; (בקטע המתחיל ב &quot;פעילות הסנהדרין – ההנהגה היהודית הראשית ...)..<br />======================<br />המרד היה בין 132 ל 135 לספירה כ- 60 שנה לאחר חורבן הבית. אחרי המרד הגדול שפרץ ב-67 שבו חרב בית המקדש ע&quot;י הרומאים וניצחונם במצדה בשנת 73.","233","","2377","True","True","False","","155","109.66.163.218","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53263","53259","שכוייח על הבאת הדברים.","29/10/17 22:18","ט חשון","תשע&quot;ח","22:18","יהודי_קדום","","233","","2377","False","True","False","","112","79.178.125.44","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53261","53260","מצורף קובץ צילומי מסך מתכנה","29/10/17 22:15","ט חשון","תשע&quot;ח","22:15","יהודי_קדום","שפיתחתי ובו רואים ששנות האירועים שצויינו הן שנים מעוברות.","233","pdf","2377","True","True","False","","124","79.178.125.44","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("53268","53261","באותם שנים עדין קידשו ע&quot;פ הראייה","30/10/17 08:54","י חשון","תשע&quot;ח","08:54","דוד כוכב","שנים אלו מעוברות בהחלת הלוח של הלל השני למפרע.","125","","2376","True","True","False","","204","95.86.70.88","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53269","53268","אתה בטוח בדבריך?","30/10/17 09:28","י חשון","תשע&quot;ח","09:28","Almuaddib","כי רבים וטובים לא סברו ככמוך.<br /><br />עיין הרס&quot;ג, ורש&quot;י ור&quot;ח ורבי אברהם בר חייא (בספר העיבור) ועוד רבים וטובים, שסברו שעל פי החשבון נעשה הלוח.","107","","2376","True","True","False","","159","209.88.198.77","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53272","53268","ומה נעשה עם עדות המשנה והגמרא","30/10/17 10:35","י חשון","תשע&quot;ח","10:35","יהודי_קדום","שגם אז הסתמכו על החישוב?<br /><br />למשל:<br /><b>משנה ר&quot;ה ב,ו</b>:<br />כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה, לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה, וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה {טו}, לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, עֵדוּתָן קַיָּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְבָרִים, לֹ<span class='bordeaux'><b>א שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן,</b></span> אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא: <br /><br />וראה עוד בגמרא ר&quot;ה כה. ובעוד מקומות.","233","","2376","True","True","False","","148","79.178.125.44","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53290","53268","כתבה על אירוע אסטרונומי שאירע לפני 3224","31/10/17 17:50","יא חשון","תשע&quot;ח","17:50","יהודי_קדום","שנים.<br />שמש בגבעון דום: זהו הליקוי המתועד הכי קדום<br />זה קרה לפני 3,224 שנים ויום אחד: חוקרים גילו את ליקוי החמה הטבעתי המתועד המוקדם בהיסטוריה, שתואר בספר יהושע....<br />....כדי לקבוע את התאריך המדויק של הליקוי, הם השתמשו ב&quot;קוד ליקוי&quot;, שמחשב נתונים על סיבוב כדור הארץ. באמצעותו גילו כי הליקוי הטבעתי היחיד שנראה בכנען בין 1500 ל-1050 לפני הספירה אירע באחר הצהריים באותו תאריך, לפני 3,224 שנים ויום אחד. ההסבר שלהם הוא שהשמש והירח לא פסקו מלזוז, אלא פסקו מלעשות את מה שהם עושים &quot;כל יום תמים&quot; (כל יום רגיל) - הם הפסיקו להאיר....<br /><br />קישור לכתבה:<br />https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5036432,00.html","233","","2375","True","True","False","","189","37.26.147.173","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53271","53269","כך משמע פסק המשנה והרמב&quot;ם","30/10/17 10:15","י חשון","תשע&quot;ח","10:15","דוד כוכב","מסכת סנהדרין דף יא ע&quot;ב:<br />&quot;תנו רבנן: על שלשה דברים מעברין את השנה: על האביב, ועל פירות האילן, ועל התקופה. על שנים מהן - מעברין, ועל אחד מהן - אין מעברין&quot;.<br />רמב&quot;ם הלכות קידוש החודש ד, ב:<br />&quot;על שלשה סימנין מעברין את השנה, על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן&quot;.<br /><br />תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק ב ה&quot;ה:<br />&quot;א&quot;ר קריספא בשם ר' יוחנן מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר חד מינון אמר בכיר לקיש באדר מינץ וחורנה אמר קדום באדר פוח ליחיך ופיק לקיבליה וחורנה אמר תור באדר בעדרייה ימות ובטל תונתה משכיה ישלח ואנן חמין שתא דלית חד מינהון ועיברו את השנה <b>על פיהם</b>&quot;. <br />תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק א ה&quot;ב:<br />&quot;מר ר' קריפסדא בשם ר' יוחנן מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר חד אמר בכיר ולקיש באדר מינץ וחד אמר תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה וחד אמר קדום באדר פח בלועך יפיק לקיבליה. ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון ועיברו השנה <b>על פיהם</b>&quot;.<br />אבל על ענין זה אמרו בבבלי סנהדרין דף יח ע&quot;ב: &quot;רבנן אחושבנייהו סמוך&quot;. לשון זה נזכר בעוד מקומות, אך אין זה אומר שלא התחשבו כלל בגורמים נוספים.<br /><br />כל זה בעיבור השנה, אבל כשעיבור השנה משתנה, משתנה גם חשבון עיבור החודש, ולא יכלו ללכת לפי לוח קבוע.<br /><br />ובמסכת ראש השנה דף כא ע&quot;ב:<br />&quot;מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקיבא בלוד&quot;.","125","","2376","True","True","False","","257","95.86.70.88","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53274","53271","אתה מתעלם ממשניות אחרות ומהגמרא","30/10/17 12:30","י חשון","תשע&quot;ח","12:30","Almuaddib","וכן גם ממקומות אחרים בהלכות קידוש החודש לרמב&quot;ם. זה, בנוסף למה שכתבתי לעיל.<br /><br />עיין, למשל, במסכת ערכין:<br /><br />אֵין פּוֹחֲתִין מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעֻבָּרִין בַּשָּׁנָה, וְלֹא נִרְאֶה יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה.<br /><br />ממה נפשך, אם מקדשים על פי הראיה, אי אפשר לקבוע תנאי כזה מראש! מה שהעדים יעידו, זה מה שעל פיו יקבע בית הדין!<br /><br />יתר על כן, עיין במחלוקת רב הונא ועולא בגמרא על משנה זו, וראה ששניהם מסכימים כי לא בעדות הראיה תליא, <b>אלא בחכמים!</b>.<br /><br />כעת חזור לגמרא בר&quot;ה, ולמעשה רבי יהושע והאשה שלמחרת כרסה בין שיניה, ואכמ&quot;ל.<br /><br /><br />ואף הרמב&quot;ם קובע, במפורש, כי בית הדין מחשבים בחשבונות, והעדים נבחנים על סמך תוצאות החשבון של בית הדין. ואין צורך להזכיר דברי הגמרא כי &quot;מאיימים על העדים&quot; ומשמעותם.<br />הנה דברי הרמב&quot;ם:<br /><br />&quot;בית דין <b>מחשבין בחשבונות</b> כדרך שמחשבים האצטגנינים, שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם, וחוקרים ומדקדקים עד שיידעו אם אפשר שייראה הירח בזמנו שהוא ליל שלושים, או אי אפשר.  <b>אם ידעו שאפשר שייראה, יושבין ומצפין לעדים</b>, כל היום כולו, שהוא יום שלושים.  אם באו עדים, ודרשום וחקרום כהלכה, ונאמנו דבריהם--מקדשין אותו; ואם לא נראה, ולא באו עדים--משלימין שלושים, ויהיה החודש מעובר.  ו<b>אם ידעו בחשבון שאין אפשר שייראה--אין יושבים יום שלושים, ואין מצפין לעדים; ואם באו עדים--ייוודע בוודאי שהן עדי שקר, או שנראת להם דמות לבנה מן העבים, ואינה הלבנה הוודאית.</b><br /><br /><b>מצות עשה מן התורה על בית דין, שיחשבו ויידעו אם ייראה הירח, או לא ייראה</b>; ושידרשו את העדים, עד שיקדשו את החודש; וישלחו ויודיעו את שאר העם, באי זה יום הוא ראש חודש, כדי שיידעו באי זה יום הן המועדות, שנאמר &quot;אשר תקראו אותם מקראי קודש&quot; (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,לז), ונאמר &quot;ושמרת את החוקה הזאת, למועדה&quot; (שמות יג,י).<br />...<br />אבל מאיימין על עדים שנתקלקלה עדותן, והרי הדבר נוטה שלא תתקיים העדות ויתעבר החודש--מאיימין עליהן כדי שתתקיים העדות, ויתקדש בזמנו; וכן אם באו עדים להזים את העדים שראוהו בזמנו, קודם שיקדשוהו בית דין--הרי אלו מאיימין על המזימין עד שלא תתקיים ההזמה, ויתקדש החודש בזמנו. &quot;","107","","2376","True","True","False","","193","82.81.160.69","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53275","53272","כמבואר: הסתמכו על החישוב, אבל לא רק עליו","30/10/17 12:32","י חשון","תשע&quot;ח","12:32","דוד כוכב","ובמשנה ר&quot;ה ב,ו נאמר בפירוש שנצרך הזוג הראשון כדי לקדש על פי הראייה, ורק לזוגות הנוספים - &quot;לא היו צריכין להן&quot;.","125","","2376","True","True","False","","205","95.86.70.88","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53278","53274","כך פירוש הדברים","30/10/17 22:58","י חשון","תשע&quot;ח","22:58","דוד כוכב","אילו היה לוח קבוע לא היה צורך בהנחיה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעֻבָּרִין בַּשָּׁנָה, וְלֹא נִרְאֶה יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה. הנחיה זו אומרת שברירת המחדל היא לקדש על פי הראייה - אלא אם כן באו לכלל מגבלות אלו. וגם רב הונא ועולא עוסקים רק באותן מקרים קיצונים.<br /><br />ובודאי בי&quot;ד מחשבים בחשבונות, והעדים נבחנים על סמך תוצאות החשבון, ואם אמרו דברים שאי אפשר, אין שומעין להם, וכמעשה ר&quot;ג. אולם יש מרווח של ימים בהם הירח עשוי להראות או שלא, והולכים בזה אחר העדים ולא אחר לוח. וכמפורש בלשון: &quot;אם ידעו שאפשר שייראה, יושבין ומצפין לעדים, כל היום כולו, שהוא יום שלושים. אם באו עדים, ודרשום וחקרום כהלכה, ונאמנו דבריהם--מקדשין אותו; ואם לא נראה, ולא באו עדים--משלימין שלושים&quot;.<br /><br />להלן ראשונים המזכירים שהקידוש היה ע&quot;פ הראייה:<br />על הגמרא במסכת פסחים דף נח ע&quot;ב: &quot;חל להיות בשבת - כחל להיות בשני בשבת, דברי רבי ישמעאל&quot;. פירש רש&quot;י: &quot;בשני בשבת - חד מימות החול נקט, ואית דאמרי: יומא קמא דשבתא דחזי לארביסר נקט, וחד בשבתא לא חזי לארביסר, דלא בד&quot;ו פסח, ולאו מילתא היא, שהרי על פי הראייה היו מקדשין&quot;. ושם בתוספות: &quot;אין נראה לר&quot;י דאע&quot;ג דהיו מקדשין על פי הראייה היו נזהרין שלא יבאו תרי שבי בהדי הדדי&quot;.<br /><br />בית הבחירה (מאירי) מסכת ראש השנה דף ל עמוד ב:<br />&quot;ופי' המשנה הוא שבשעה שהיו מקדשין על פי הראייה היה יום שלשים לחדש תלוי בביאת עדים&quot;.<br />בית הבחירה (מאירי) מסכת סנהדרין דף י עמוד ב:<br />&quot;וכשהיו מקדשין על פי הראייה ולא היו סומכין על חשבון העבור הנהוג אצלינו לא לקבוע חדשים ולא לעבור שנים אלא שהיו קובעין חדשים על פי הראיה על הדרכים שבארנו היו מחשבין עבור שנה גם כן לפי מה שהיו רואין באותה שנה אם היה פסח בא בזמן אביב אם לאו וכן אם ראו האביב אפיל ומתאחר לאיזו סבה אף על פי שלא הוצרכו לעבר לצורך פסח בזמן אביב ר&quot;ל השואת שנת חמה עם שנת הלבנה&quot;.<br />בית הבחירה (מאירי) מסכת סנהדרין דף יג עמוד א:<br />&quot;<b>ואחריהם בימי רב יהודה ורב הונא ורב נחמן ורב כהנא וחבריהם ואחריהם בימי ר' אמי ור' אסי ורבה ורב יוסף וחביריהם והיו עד זמן זה מקדשין על פי הראייה ואף על פי שהיתה הלבנה ראוייה להראות אם לא נראית לסבת עבים היו מעברין אותה</b>&quot;.<br /><br />רמב&quot;ם הלכות קידוש החודש יח הלכה ח:<br />&quot;קבלה שביד החכמים איש מפי איש מפי משה רבינו כך היא... שאין מקדשין אלא על הראייה&quot;.<br /><br />שו&quot;ת מהרי&quot;ל סימן קנח:<br />&quot;ונומיתי לי' דלמא לא מתרמי בימי רבינו הקדוש ערב פסח בשבת הואיל והיו מקדשין על פי הראייה&quot;.<br /><br />ועוד רבים.","125","","2376","True","True","False","","238","95.86.70.88","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב",""),new Message("53276","53275","כבוד הרב כוכב, מדבריו עכשיו אם כן ודאי","30/10/17 12:41","י חשון","תשע&quot;ח","12:41","יהודי_קדום","שאני מבין ששינה דעתו. וראיות למכביר הביא אלמואדיב.<br /><br /><br />&quot;שינה דעתו&quot;= בזמן הראיה היה גם חישוב המולד.","233","","2376","True","True","False","","118","37.26.146.206","0","53259","סנהדרין|קיג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);