var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=546;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("521","0","בבא בתרא בפתח","11/08/09 07:38","כא אב","תשס"ט","07:38","שאינו יודע לשאול","עוד פחות משבועיים מסיימים בעז"ה את בבא מציעא ומתחילים את בבא בתרא.
למישהו יש דבר תורה מתאים ל"סיום" לבבא מציעא?","48","","5378","True","True","False","","386","84.228.84.63","0","0","",""),new Message("523","521","ובהזדמנות זו - בקשה מהגולשים","11/08/09 08:41","כא אב","תשס"ט","08:41","מנהל הפורום","נשמח לשמוע הערות על הפורום (עצות, רעיונות, הצעות לשדרוג, ביקורת וכו').
בעז"ה, מתחילת מסכת בבא בתרא, אנחנו מקווים שהאתר, ובכלל זה הפורום, יצבור תאוצה.","49","","5378","True","True","False","","293","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("525","521",""כולה נזיקין חדא מסכתא היא"","11/08/09 13:13","כא אב","תשס"ט","13:13","הראל",".
חלילה אני לא רוצה להשבית את שמחת סיום מסכת בבא מציעא והתחלת לימוד מסכת בבא בתרא, אך הדברים ידועים ש-3 הבבות הם למעשה מסכת אחת.
בבא קמא (קב ע"א): "כולה נזיקין חדא מסכתא היא".
עבודה זרה (ז ע"א): "כולה נזיקין חדא מסכת' היא".
רש"י (עבודה זרה ז ע"א): "נזיקין כולהו - תלתא בבי".
את הקשר ההדוק בין סיום מסכת בבא מציעא לתחילת מסכת בבא בתרא ניתן לראות גם מתכני המשניות בפרקים אלו שעוסקים באותם נושאים (סוגי שותפות):
בבא מציעא פרק י
משנה א: הבית והעליה של שנים שנפלו (...)
משנה ב: הבית והעליה של שנים נפחתה העליה (...)
משנה ג: הבית והעליה של שנים שנפלו (...)
משנה ד: וכן בית הבד (...)
משנה ה: מי שהיה כותלו סמוך לגנת חבירו ונפל (...)
משנה ו: שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים (...)
בבא בתרא פרק א
משנה א: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר (...)
משנה ב: וכן בגנה (...)
משנה ג: המקיף את חבירו משלש רוחותיו (...)
משנה ד: כותל חצר שנפל (...)
משנה ה: כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר (...)
משנה ו: אין חולקין את החצר עד שיהא (...)
יתירה מכך:
בתוספתא שבסוף ב"מ בפרק הבית והעליה האחרון מב"מ כללו את פרק השותפין שבראש מסכת בבא בתרא.
בשולי הדברים זו הזדמנות לציין את שיטתו של הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו-כז) שטוען שסידור המסכתות בכל סדר מששה הסדרים בש"ס הוא לפי גודלו (מהגדול לקטן), ולכן רק אם 3 הבבות הם מסכת אחת אז מובן למה הם פותחות ראשונה את סדר נזיקין לפני מסכת סנהדרין.","46","","5378","True","True","False","","624","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("625","521","דברי אגדה לסיום המסכת","21/08/09 09:24","א אלול","תשס"ט","09:24","לינקוש","
כתובות אינטרנט נלוות:
קישור 1","58","","5368","True","True","False","","268","77.126.193.82","0","521","",""),new Message("526","525","למה דין "מס' נזיקין" שונה מדין מס' כלים?","11/08/09 14:26","כא אב","תשס"ט","14:26","בבא רגל","אם 3 הבבות הם מסכת אחת (במקור)
אז למה "מסכת נזיקין" פוצלה ל-3 מסכתות
ואילו מסכת כלים [שאורכה גם כן 30 פרקים] לא פוצלה ל-3 מסכתות?","51","","5378","True","True","False","","287","194.90.25.27","0","521","",""),new Message("531","525","איך שיטת הרב מרגליות מסתדרת עם ס' זרעים?","11/08/09 21:44","כא אב","תשס"ט","21:44","שאינו יודע לשאול","איך שיטת הרב מרגליות מסתדרת עם סדר זרעים?
הבלגאן בסדר זרעים חוגג לפי שיטת הרב מרגליות!
ברכות 9
פאה 8
דמאי 7
כלאים 9
שביעית 10
תרומות 11
מעשרות 5
מעשר שני 5
חלה 4
ערלה 3
ביכורים 3","48","","5378","True","True","False","","361","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("534","525","יש שיטות אחרות לסידור המסכתות?","12/08/09 14:23","כב אב","תשס"ט","14:23","בבא רגל","יש שיטות אחרות חוץ משיטת הרב מרגליות בנוגע לסידור המסכתות בכל סדר וסדר בש"ס?","51","","5377","True","True","False","","223","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("527","526","השערה ששמעתי פעם","11/08/09 15:57","כא אב","תשס"ט","15:57","הראל","יש לשער – אולי:
במסכת נזיקין יש הלכות שדנו בהן רבות גם בבבלי וגם בירושלמי. ריבוי החומר הביא לידי הצורך לחלק את המסכת.
ואילו מסכת כלים שייכת לסדר טהרות שלא עסקו בו כמעט ולפיכך לא הורגש הצורך בחלוקתה.
אגב, בתוספתא אכן מסכת כלים נחלקה ל-3.","46","","5378","True","True","False","","321","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("533","531","הנה כמה תשובות:","12/08/09 08:36","כב אב","תשס"ט","08:36","הראל",""בכל אופן אין אי-ההתאמה שבחלק קטן מסדר זרעים יכולה לסתור הנחה זו".
(י"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 289).
.
אבל בכל אופן - ניתנו על כך כמה תשובות:
י"נ אפשטיין (מבוא לנוסח המשנה, ב, עמ' 988):
"כנראה לא רצו להפריד בין תרומות ומעשרות שדיניהם משותפים בכמה דברים, וסידרו תרומות לפני מעשרות, וסידרו לפני תרומות: שביעית וכלאים וסידרו פיאה ודמאי לפניהם. וברכות שלא מצאו לה מקום מתאים סידרוה בתחילת הסדר".
ח' אלבק (פתיחה לסדר זרעים, מהד' אלבק-ילון, עמ' 2-3):
"ונראה שנשתנה כאן סדר המסכתות מפני מסכת ברכות שביקשו ללמדה תחילה, לפי שהיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה וברכות, שחייב כל אדם לידע אותם. מטעם זה הוציאו בימי הגאונים מסכת ברכות של התלמוד הבבלי מסדר זרעים, שלא היו רגילים ללמדו, וקבעוה בראש סדר מועד (...) כנראה הרבו ללמוד גם מסכת פיאה בפני עצמה לפי שהיא דנה במתנות העניים ובמצוות צדקה. והואיל ונדחו שתי מסכתות אלו ממקומן הקבוע להן ונלמדו בפני עצמן, נדחו כולן, ואין סדר למשנת זרעים".
א' גולדברג (פירוש למשנה, מסכת שבת, מבוא, עמ' יג, הערה 3):
"יש להבחין בסדר זרעים בשני תת-סדרים. האחד כולל את המסכתות אשר נושאן הוא היתרי אכילה במתנות שאינן קודש: ברכות (ברכות על הפירות המתירות את האכילה, 9 פרקים) פאה (8 פרקים) ודמאי (7 פרקים). והאחר כולל את המסכתות השונות איסורי אכילה או הגבלות אכילה במתנות שהן קודש".
[הערה: הפתרון של גולדברג מבוסס על סדר כתב יד וינה של התוספתא וסדר המשניות שבאחד מקטעי הגניזה (אנטוין 328) שבהם קודמת מסכת תרומות למסכתות שביעית וכלאים - "...אין למצוא בו כלל זה אלא מתרומות ואילך (כפי הסדר המקורי השמור בכמה כי"י של המשנה ובתוספתא כי"ו)..." (שם)]
הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כט):
"ובדברי הגאונים שכל דבריהם דברי קבלה מצינו כי לפנים היו "שבעה" סדרי משנה ואותו החלק השביעי כלל גם הלכות אחדות שאינן לפנינו במשנה כמו הלכות תפילין מזוזה ספר תורה וציצית, יתכן איפה שמסכת ברכות עם אלו ההלכות היו לסדר בפני עצמן, ואחרי שהמסכתות האלה לא עלו לדורות נתערבב הסדר".
[והנה עדות על כך: "לרב האיי (...) ובא אלינו איש חכם וחסיד זקן ודרש בישיבה... וסדר משנה תוספת על סדרי שלנו ראינו בידו שהיה מביא ולא זכינו להעתיק שסבתו גדולה ונחפז ללכת ואתם אחינו הזהרו בענין זה וטוב לכם". (תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קמג)]
[ וכעת לשיטתו אולי מובנת טוב יותר הגמרא הבאה:
חגיגה (יד ע"א): "כי אתא רב דימי אמר: שמונה עשרה קללות קילל ישעיה את ישראל, ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם המקרא הזה (...) פליגו בה רב פפא ורבנן, חד אמר: שש מאות סדרי משנה [רש"י: היו בימיהן], וחד אמר: שבע מאות סדרי משנה". ]
הרב ראובן מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כט):
"והנה מעניין אשר מצינו כי לפני עריכת המשנה האחרונה ע"י רבי לא היה זרעים סדר בפני עצמו, ולא נקטו במשנה חגיגה י' ע"א בגופי תורה שיש לה על מה שיסמוכו רק הדינין (נזיקין) והעבודות (טהרות), הטהרות והטומאות (קדשים), עריות (נשים) והלכות שבת חגיגות ומעילות (שנכללו במועד) שהם כהררים התלוים בשערה, אבל מהלכות שנשנו בזרעים לא נזכר, יען שלא היו בסדר בפני עצמן, מתנות כהונה נכללו בסדר קדשים ומתנות עניים בסדר נזיקין ורבי הוא אשר קבצם וסדרם".","46","","5377","True","True","False","","569","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("535","534","כן. הנה פירוט השיטות הנוספות:","12/08/09 23:01","כב אב","תשס"ט","23:01","הראל","לדעת רש"ג אין משמעות לסדר המסכתות:
"ולענין המסכתות, שראיתם שיש בהן מוקדם ומאוחר, - רבי כשסדר המשניות לא סדרן למסכתות, אחת אחר חברתה, אלא אחת [אחת] שנה בפני עצמה, מי שנוח לו להקדימה - מקדימה, ומי שנוח לו לאחרה - מאחרה, ואיננו יודעין איזו שנה רבי בתחלה. אבל ההלכות והפרקים של כל מסכת ומסכת כך סדרן רבי זה אחר זה (...) כך הורגלו החכמים לשנות, ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו". (אגרת רב שרירא גאון, תרגום עברי, סדרן של המסכתות אותיות לא, לג)
שיטת הרמב"ם מוכרת וידועה – הרמב"ם מוצא טעם ברור לכל מסכת ומסכת.
הנה רק דוגמא (עבור תחילת סדר זרעים, מתוך הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש):
"וחלק הדברים בסדר זרעים כפי שאסביר:
פתח תחלה בברכות, וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון, ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו להתחיל בברכות, לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך (...)
אח"כ חזר לענין הסדר והוא לדבר במצות צמח הארץ, והחל במסכת פאה אחרי ברכות, לפי שכל המתנות שהם חובת התבואה אינם חלים אלא אחרי קצירתה, והפאה חובת הקמה בעודה בקרקע, ולפיכך הקדים לדבר בה.
ואחרי פאה דמאי, לפי שיש לעניים בו זכות כמו שיש להם בפאה, כמו שאמרו מאכילין את הענים דמאי.
ואחר דמאי כלאים לפי שכך סדר הכתוב בקדושים תהיו, לא תכלה פאת שדך ואחריו שדך לא תזרע כלאים.
ואחר כלאים שביעית, והיה ראוי שתהיה מסכת ערלה אחרי כלאים לפי שכך הוא סדר הכתוב, לולי שראה שהערלה אינה הכרחית, שכל זמן שלא יטע אינו חייב בערלה, והשביעית הכרחית, ועוד שהשמטה יש לה בתורה סדר מיוחד לפיכך הקדים לדבר בשמטה.
ואחר שביעית מסכת תרומה, לפי שהתרומה מתנה ראשונה המפורשת מן התבואה.
ואחר התרומה מעשר ראשון לפי שהוא סמוך לתרומה בסדר ההפרשה...".
אך העיר על כך הרב מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו):
"ובכלל ימצא המעיין כי כל הטעמים והנמוקים שכתב הר"מ הם כדרושים נאותים לכל חפצי הדורש, ולו גם נסדרו המסכתות בסדר אחר יוכלו כמו כן להשלב בדרוש".
והוסיף בהערה ה:
"לדוגמא: הנה כתב הר"מ שלכן נסדרה מס' גטין לפני קדושין מפני שהיה רצונו לילך על סדר הכתוב דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, והנה כתוב זה הרי הוא מדבר בקדושין שניים אחרי שהוקדמו קדושיה הראשונים כי יקח איש אשה וגו'".
והמאירי (בהקדמה לבית הבחירה) מעלה 3 אפשרויות בנוגע לאופן סידור המסכתות:
"זהו סדורו ע"ה, אם שיסדר על דרך מקרה,
אם שהיה לו טעם יחייב אצלו להיות אופני הסדור על זאת התכונה על הדרך שהזכיר הרב מורה צדק, אם לסבה אחרת גם כן שאפשר לומר בקצתם אולי בכלם.
וגם לי נראה טעם כללי בסדורו ע"ה. והוא שהיתה כוונתו להתחיל בענין החמור שבסדר, ברכות בסדר זרעים, ושבת בסדר מועד, ויבמות בסדר נשים, ותלתא בבי בסדר נזיקין, וזבחים בסדר קדשים, וכלים בסדר טהרות,
או אולי לסבה אחרת לא נודעה לנו".
ולסיום – הנה אלו שקדמו לרב מרגליות ולשיטתו המשכנעת:
"כי ברור ונראה לעין הוא, כמו שכבר ראה גייגר (...) ואחריו דרנבורג (...) ואחריהם הרב פנחס רזובסקי (...) שהמסכות מסודרות לפי גדלן ומספר פרקיהן". (י"נ אפשטיין (מבוא לנוסח המשנה, עמ' 285)","46","","5377","True","True","False","","442","84.228.84.63","0","521","",""),new Message("536","534","הוספה: סנהדרין ומכות לשיטת הרב מרגליות","13/08/09 08:36","כג אב","תשס"ט","08:36","הראל","כאמור, 3 הבבות נחשבות למסכת אחת בת 30 פרקים, אך כמובן שנשאר קושי לגבי מיקום מסכת מכות הקטנה:
בבא קמא 10
בבא מציעא 10
בבא בתרא 10
סנהדרין 11
מכות 3
שבועות 8
עדויות 8
ע"ז 5
אבות 5
הוריות 3
ידוע כמובן העובדה שמסכת סנהדרין ומכות הם כנראה מסכת אחת [של 14 פרקים], ולכן כעת הכל מובן לשיטת הרב מרגליות.
חיזוק לכך ניתן לראות קשר הדוק בין המשנה האחרונה בסנהדרין למשנה הראשונה ב"מכות":
סנהדרין (פרק יא משנה ו) – משנה אחרונה:
(...) שכל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה:
מכות (פרק א משנה א) – משנה ראשונה:
כיצד העדים נעשים זוממין מעידין אנו באיש פלוני (...)
בצילום המצורף מכתב יד פארמה ניתן לראות שמכות היא המשך סנהדרין (המשנה הראשונה של מכות היא "פרק י"ב" משנה א במסכת סנהדרין בכתב יד זה וכן בכתב יד קויפמן).
אך מאידך – הרמב"ם (הקדמה לפיהמ"ש) כתב במפורש:
"אבל מסכת מכות בכמה העתקות היא מחוברת למסכת סנהדרין ונחשבת עמה, שכיון שאמר אלו הן הנחנקין הסמיכו לו ואלו הן הלוקין,
ואין זה נכון, אלא היא מסכתא בפני עצמה, ונסמכה לסנהדרין לפי שאין מלקין ועונשין אלא הדיינים, והוא מאמר ה' והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו".
אמנם, מהגמרא להלן משמע שמכות זוהי מסכת נפרדת ועצמאית, שהרי הגמרא מכנה אותה בשם "מכות":
שבועות (ב ע"ב): "מכדי תנא ממכות סליק מאי שנא דתני שבועות משום דתני חייב על הראש שתים אחת מיכן ואחת מיכן ועל הזקן שתים מיכן ושתים מיכן ואחת מלמטה חדא דמיחייב עלה תרתי תנא שבועות שתים שהן ארבע".
אך שמעתי פעם שניתן לטעון שהכוונה לענייני מכות ולא למסכת ששמה מכות,
וכן שאולי ניתן לטעון שקטע זה הוא סבוראי ואז כבר היה מצב שזה מסכת נפרדת.","46","jpg","5376","True","True","False","","803","87.70.208.80","0","521","","0-jpg"),new Message("546","534","ואגב - הנושא גם קשור לכך שיש 60 מסכתות","13/08/09 10:20","כג אב","תשס"ט","10:20","הראל","כל הנ"ל קשור גם לכך שיש 60 מסכתות כמובא בשיר השירים רבה:
שיר השירים רבה (ו/ב):
ר' יצחק פתר קרייה בפרשיותיה של תורה:
ששים המה מלכות - אלו ששים מסכתיות של הלכות.
ושמונים פילגשים - אלו שמונים פרשיות שבתורת כהנים.
ועלמות אין מספר - אין קץ לתוספות.
הסבר:
לפנינו יש היום 63 מסכתות.
אם 3 הבבות נחשבות למסכת אחת – אז נשארנו עם 61 מסכתות,
וכעת אם סנהדרין ומכות הם מסכת אחת אז נשארנו אם 60.
ואם נלך בדרכו של הרמב"ם שסנהדרין ומכות הם 2 מסכתות נפרדות?
אז הנה פתרונות אפשריים:
הרב החיד"א בשם הגדולים מתרץ על פי מה שמצא בכת"י זקנו בעל ה"חסד לאברהם" שמסכתות מעשרות ומעשר שני נחשבות למסכת אחת.
ושמעתי שיש שכתבו שמסכתות שבת ועירובין נמנות כמסכת אחת.
ופעם ראיתי מי שכתב שלדעת הרמב"ם יש 60 מסכתות כי הוא לא מחשיב את מסכת אבות שעוסקת בדרך ארץ.","46","","5376","True","True","False","","2247","87.70.208.80","0","521","",""),new Message("553","546","ומה זה "שמונים פרשיות שבתורת כהנים"?","13/08/09 17:15","כג אב","תשס"ט","17:15","בבא רגל","במקור שהבאת משיר השירים רבה:
מה זה שמונים פרשיות שבתורת כהנים?","51","","5376","True","True","False","","266","87.70.208.80","0","521","",""),new Message("554","553","השערה של רד"צ הופמן","13/08/09 19:38","כג אב","תשס"ט","19:38","הראל","80 פרשיות שבתורת כהנים:
רד"צ הופמן (לחקר מדרשי התנאים, בתוך: מסילות לתורת התנאים): "שמונים הפרשיות אולי מתאימות לתשעים ושמונה פרשיות שבמסורה [מהן צריך להחסיר י"ד פרשיות של עריות (קפיטל י"ח וכ'), שלש של מלואים (קפיטל ח' ט' וי' א-ז)] ויוצא שרק מפני איזו סבה נתחברה פרשה אחת עם פרשה אחרת (אולי קפיטל כ"ד י'-כ"ג)" [באופן דומה כתב אפשטיין במבואות לספרות התנאים עמ' 700]","46","","5376","True","True","False","","360","87.70.208.80","0","521","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);