var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=51089;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","34"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("51089","0","כיצד טעות בסיפרה אחת שינתה תפיסה שלימה?","11/07/17 14:06","יז תמוז","תשע"ז","14:06","אביגדור","אני יודע שעוד לא התחלנו סנהדרין, אבל הקדמתי משום שמסתבר שבתחילת סנהדרין נעסוק בעניינים שיותר קשורים לסנהדרין, ונושא זה לא קשור ישירות לדף.
הוא קשור רק ל"עיבור החודש" ו"עיבור השנה" שהוזכרו. והסוגיות לקמן יא-יג, שמפשטן, ומפשט עוד סוגיות מוכח לרוב הראשונים (חוץ מדברי הרס"ג) שבכלל לא היה לוח עברי מסודר במשך כ-1700 שנה, ממתן תורה ועד רבי הלל.
המאמר המלא נקרא "האם כללי הלוח העברי ניתנו מסיני? וכיצד טעות בסיפרה אחת שינתה תפיסה שלימה". והוא ניתן להורדה מאכסנייתנו זו כאן.
ובקיצור:
הכללים המדעיים עליהם מתבסס הלוח העברי (להבדיל מהכללים ההלכתיים של הדחיות, כמו לא אדו רא"ש) הם שלושה:
1. אורך החודש הירחי (כ"ט י"ב תשצ"ג),
2. אורך שנת החמה (לפני תקופת שמואל או רב אדא),
3. מחזור העיבורים שמשלב בין שניהם (מחזור 7 עיבורים ב-19 שנה, המכונה מחזור קטן, שמעברים בו את גוח אדזט).
הראשונים והאחרונים נחלקו האם מקורם של כללים אלו הוא רוחני (מסיני או מנבואה) או טבעי (ע"י חישוב עצמי או מהגויים). רוב המפרשים שעסקו בתחום זה אכן כתבו שמקורו טבעי, ויש שאף כתבו שהוא נלמד מחכמי האומות שבזמנם.
מלשון הגמרא אין ראיה שמדובר במקור רוחני. הראיה היחידה (שאני מכיר) שמובאת בראשונים לשיטה שהמקור הוא רוחני, היא ראייתם של היסוד עולם והכוזרי (ובדומה לזה בספר העיבור לראב"ח) – שמכך שגדולי חכמי האומות ניסו לחשב את ערך החודש הירחי ולא הצליחו להגיע לדיוק זה, מוכח שהוא ממקור רוחני. ראיה זו הועתקה מדור לדור עד דורנו אנו, לעיתים אף אצל מומחים לתחום.
אנו יודעים היום שערך זה בעצם אינו מדויק לחלוטין, ומאידך גם חכמי בבל ויוון הגיעו לערך זה בדיוק, כמו גם לאורך שנת החמה ולמחזור 7/19 המשלב ביניהם. היוונים גם הסבירו כיצד חישבו זאת. כך שראיית הראשונים הנ"ל אינה ראיה. אך כעת יש לדון על מה התבססו הראשונים הללו בדבריהם. במיוחד קשה על היסוד עולם, שהיה בקיא מאוד בספר האלמגסט (ספר האסטרונומיה היווני המקיף והמפורסם ביותר), ואף הביא מדבריו בסוגיא זו. אם כן כיצד נעלם ממנו פרט זה?
אלא שעיון מדוקדק בדבריו ישיב אף על תמיהה זו. היסוד עולם הסתמך על התרגום של ספר אלמגסט שהיה נפוץ בימי הביניים, ובתרגום זה נפלה טעות – של סיפרה אחת – בהעתקת הערך היווני המקורי של החודש הירחי. בימינו יש בידינו את ההעתק היווני ואת התרגום הלטיני, ואנו רואים את השינוי שחל בתרגום.
בנוסף, כשאנו מעיינים בדפוס ישן של ספר יסוד עולם, וכן בכתבי יד שונים שלו, אנו מגלים שלא ברור בכלל שבדבריו המקוריים הוא סבר שדבר זה הגיע מסיני. יתכן שבמקור הוא כתב שהוא מסתפק בזה.
בנוסף לזה, ספר העיבור הביא ראייה שאורך החודש הירחי שלנו מדויק לחלוטין, מכך שהוא מתאים לאורך שנת החמה של רב אדא. גם ראייה זו מבוססת על נתון שאינו מדויק. ספר העיבור, ועוד ראשונים, כתבו ששנת החמה של רב אדא מדויקת לחלוטין. אך אנו יודעים שיש בה חוסר דיוק של כשבע דקות לשנה (היא קרובה מאוד לשיטתו של היפרכוס שפורסמה אז בספר אלמגסט, כמו שהעירו הראשונים, אבל אנו יודעים שהיא פשוט לא מדויקת).
אני מצרף את העמוד מהמאמר שבו ניתן לראות את המקור היווני ואת הטעות בתרגום, שעליה התבסס היסוד עולם.","571","pdf","2484","True","True","False","","2015","164.138.124.61","0","0","סנהדרין|ב ע"א","0-pdf"),new Message("51098","51089","מרתק","11/07/17 19:49","יז תמוז","תשע"ז","19:49","אור חדש","תודה רבה
אין מתוקה מהאמת","458","","2484","True","True","False","","147","212.76.112.66","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51107","51089","הוספה קטנה - מדוע 1080?","11/07/17 21:31","יז תמוז","תשע"ז","21:31","אביגדור","ע"פ ההבנה שחז"ל קיבלו את ערך זה מהבבלים או מהיוונים (אגב, יש שאינם גורסים בכלל את כט יב תשצג בגמרא (ר"ה כה.), ומביאים גירסא אחרת לכל המעשה שם),
מיושבת שאלה גדולה שהתחבטו בה ראשונים ואחרונים רבים:
מדוע חזל חילקו את השעה ל-1080, חלוקה שלא מצאנו לה שום מקור נוסף (גם כשהגמרא ברכ' ז. ועוד דנה על שברי זמן קטנים, היא לא משתמשת במושג "חלקים")?
ע"פ זה, כאמור, השאלה כלל לא מתחילה.
הבבלים והיוונים כתבו את הזמנים בבסיס 60 (לבבלים היו 60 ספרות). כלומר: חלוקת היממה ל-60, חלוקת כל חלק כזה ל-60 וכן הלאה (שאריות של נוהג זה נשארו אצלנו בחלוקת השעה לדקות ושניות).
לכן את אורך החודש הירחי הם כתבו במקור כך:
29,31,50,8,20 כלומר: 29 ימים + 31/60 של היממה + 50/60/60 של היממה וכן הלאה.
ערך זה, כאמור, זהה בדיוק מוחלט לכ"ט י"ב תשצג שלנו.
ואיך זה מיישב את השאלה מדוע חזל חילקו את השעה ל-1080?
פשוט מאוד. כשאתה לוקח את המספר הנ"ל של הבבלים והיוונים, ממיר אותו לימים שלמים ושעות שלמות, מוצא מכנה משותף ומצמצם למכנה הנמוך ביותר - התוצאה המחויבת היא 793/1080, בלשון חז"ל: תשצ"ג חלקים. זה הכל...","571","","2484","True","True","False","","195","164.138.124.61","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51117","51089","בפירוש הראב"ע על התורה שמות פרשת בא","12/07/17 11:39","יח תמוז","תשע"ז","11:39","אליעזר מ ש","על הפסוק:"החודש הזה לכם" וכו',[שמות י"ב ב'] הראב"ע מאריך, וכותב שם, שכללי הלוח נמסרו למשה ואהרן בארץ מצרים . עיין שם בפירושו, שכתב גם: ויש לתמוה מזה תמיה גדולה,איך פירש דיני כל נגעי המצורע, שהוא באדם אחד ולא יעמוד בכל זמן, והניח דבר המועדים שכל ישראל חייבים לשומרם בכל זמן וכו' .והנה אם סמך על המולד היה לו לפרשם כפי המהלך האמצעי,או כפי מולד האמיתי ,וכו'. ובעבור זה אמרו אבותינו הקדושים:"פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה".וזה היה לו לפרש על איזה מקום מהארץ הוא המולד וכו' וזה לנו האות כי סמך על קריאת בית דין בכל דור ודור. [בחומש תורת חיים הערה 31:בהקדמה לתורה דרך שניה:(ציטוט מהקדמת הראב"ע)וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל פה.]והייתה קבלה בידם ,שלעולם יקבע בית דין שבע שנים בכל י"ט שנה . שהם רל"ה חודשים והם ו' אלפים יום תתקל"ט, גם שתי שלישיות יום, גם תקצ"ה חלקים.וכו' .
2] וכן כתוב שם(בחומש:'תורת חיים') בפ' ר"ח =רבינו חננאל - לכל חודש , הלכה למשה מסיני, כ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים.
[החודש בתורה, הוא החודש הירחי הסינודי, שהירח עמד בין כדור הארץ לשמש והשלים הקפת הארץ, עד שחזר שוב לעמוד בין הארץ לשמש.]
3] הרמב"ם בפי' המשניות למסכת ראש השנה פרק ב' משנה ד' כותב ,שסוד העבור נמסר בהלכה למשה מסיני, וש"קצה הראיה" שנמסר בהלכה למשה מסיני,יותר מדויק מהחשבון האמצעי שהוא כותב בזה. כלומר,המידע האסטרונומי שקשור להלכות החודש שנמסר בהלכה למשה מסיני, היה מדויק לגמרי, לפי דברי הרמב"ם שם.
4] ובעניין אורך שנת החמה, עי' בהלכות קדוש החודש לרמב"ם,שהוא כותב שתקופת רב אדא שבלוח,ותקופת שמואל,[הוא מזכיר את העריכים, בלי להזכיר את השמות רב אדא ושמואל, אלא רק כותב שחכמי ישראל נחלקו באורך שנת החמה,וכן נחלקו בזה חכמי יון ופרס]הם רק בקירוב, ולא בדיוק לגמרי, ושלעניין הלכות עבור השנה, זה מספיק .ואחר כך הוא מביא שם העריך המדויק יותר בזה.
5] ועל השאלה ,מדוע בלוח יש האורך הזה של שנת החמה, ולא העריך היותר מדויק-לכאורה- בכמה דקות. יש גם להשיב, כי המצוה היא לעשות החודשים לפי הירח, ולכן אורך הממוצע של חודש ירחי סינודי,נמסר בהלכה למשה מסיני, כי זה גוף המצוה. וכן, ש'פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה'. אבל אין מצוה למנות השנים לפי שנות החמה, ולכן -כנראה -לא נמסר בזה הלכה למשה מסיני- ולכן יש מחלוקות בדבר[כמה דקות יותר או פחות] כי ידיעת אורך שנת החמה היא רק סיוע לעניין המצוה של 'שמור את חודש האביב כי בו יצאת ממצרים'וכו' -לשמור שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב לא בעונה החמה מידי, ולא בעונה הקרה מידי.[וראה במאמר שכתבתי להסביר באופן בסיסי עניין העבור וסוד העבור] ובזה כתב הרמב"ם (שם בהלכות קדוש החודש) שגם הידיעה בזה בעריך מקורב,מספיקה לכך. והובן , שהטעם לעריך המקורב שיש בלוח,הוא , שלפי זה מתאפס החשבון של 235 חודשי לבנה - (121 מלאים, ו114-חסרים)עם 19 שנות חמה בדיוק בלי תוספת או גרעון .[כמו שגם מוסבר באריכות שם בהלכות קדוש החודש] (וזה הטעם שהרמב"ם מביא באריכות, החישוב גם לפי כל השיטות , כדי ללמד, שאין כאן הלכה שדווקא שיטה אחת נכונה -כך נראה לכאורה)
6] עוד בעניין אורך שנת החמה ,שם בפי' הראב"ע על התורה [שמות- ]שהביא כמה עריכים. גם כתב, שתקופת האביב באקלים לא תמיד מקבילה במציאות ליום שויון האביב , ששם כתב :כי כל השנים אינם שוות וכו' כי יבוא להם שינוי וכו' שירבו הגשמים או ימעטו. וירבה החום או הקור בכל חודש שישנה מהמנהג הידוע, על כן לא נמצא אביב בשוב השמש אל הנקודה, שהיה שם בתחילת השנה שעברה שנמצא אז אביב . ויהי בין אביב לאביב יותר משנה שלימה וכו'.
7] שנות החמה בראב"ע על התורה -שם- בחומש:'רב פנינים' יש כמה עריכים, מכמה דקות מעל שלש מאות שישים וחמש ימים ורביע, ועד כמה וכמה דקות פחות - כמו שמקובל בימינו. וביניהם תקופת שמואל, ותקופת רב אדא. ייתכן, והעריך של יותר בכמה דקות מ365 יום ורביע מתאים לשנת החמה הסידרית, והעריך הכי נמוך - לשנת החמה הטרופית.
(8]וידוע שעריך הממוצע של החודש הירחי הסינודי שבלוח הוא מדויק )","610","","2483","True","True","False","","271","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51118","51089","הסכמת עם הראב"ד כנגד הרמב"ם???","12/07/17 11:40","יח תמוז","תשע"ז","11:40","Almuaddib",".
1.
כתבת לעיל: "הכללים המדעיים עליהם מתבסס הלוח העברי (להבדיל מהכללים ההלכתיים של הדחיות, כמו לא אדו רא"ש) הם שלושה "
על פי הרמב"ם, בהלכות קידוש החודש, כללי כל הדחיות, כולל דחיית אד"ו, נובעים מהצורך לצמצם את הסטיה בין המולד האמצעי לבין המולד האמיתי.
אתה קובע כאן, כלאחר יד, שמדובר בדחיות מסיבות הלכתיות, כפי שטוען הראב"ד בהשגתו שם על דברי הרמב"ם.
אתה בטוח שהראב"ד צודק ולא הרמב"ם?
2.
הלוח שלנו כלל לא מתבסס על על אורך שנת החמה לפי תקופת שמואל. למה להזכירו בכלל?
3.
הקביעה שערכו של החודש הממוצע, כידוע היום, "בעצם אינו מדוייק לחלוטין", כלל אינה מדוייקת.
גם אם נתעלם מהשינויים במסלולי כדור הארץ והירח באלפיים השנים האחרונות, עצם השינוי בין שימוש בשיטה העשרונית ובשברים עשרוניים - כמקובל כיום - לבין השיטה בה חישבו חז"ל, מספיק להסביר סטיה אף גדולה מהקיימת כיום.
על חישוב קצב השינוי במסלולים, ומכאן ההבדלים בין אורכי החודשים לפני שנים והיום - בספרו של ז'אן מיאוס אלגוריתמים אסטרונומים.
4.
חוששני שליבת הטענה שלך - שבעל המחבר של יסוד עולם טעה בעקבות טעות מעתיק-מתרגם של אלמגסט - שגויה.
אתה מסתמך כאן על התרגום ללטינית של אלמגסט. תרגום שנעשה מערבית, מתרגומו של המלומד הפרסי טוסי.
למיטב הבנתי, מחבר יסוד עולם קרא את אלמגסט בתרגום הערבי, ולא בתרגום מתרגום שנעשה בלטינית.
שום צילום של טעות, אם נפלה כזו, בתרגום הלטיני, לא מסביר דבר לגבי קביעות בעל היסוד עולם, אם הוא בכלל קרא את הספר, ככל אנשי טולדו בדור זה, בגרסתו הערבית.","107","","2483","True","True","False","","219","209.88.198.77","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51119","51089","בראבע ורח ורמבם ועוד שזה הלכה למשה מסיני","12/07/17 12:13","יח תמוז","תשע"ז","12:13","אליעזר מ ש","האורך הממוצע של החודש הירחי הסינודי , ומי הם אותם המפרשים שכתבו משהו אחר?(ראב"ע ור"ח- מפורש בפירושם על התורה שמות יב ב , ורמב"ם כתב בפי' המשנה על מס' ראש השנה פרק ב' משנה ד', שקצה הראיה שנמסר ב'סוד העבור' בהלכה למשה מסיני, מדויק יותר ממה שהוא כותב. כלומר, המידע האסטרונומי שנמסר בהלכה למשה מסיני, הקשור להלכות החודש, מדויק ביותר. וברור, שכלל גם את הנתון הבסיסי הזה, שעל פיו ידעו החכמים לבדוק את העדים על הירח החדש , שעל פי זה יודעים אם אפשר שייראה הירח החדש בזמנו או לא)","610","","2483","True","True","False","","212","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51120","51117","עד שאתה מצטט מהרמב"ם - למה לצטט שגיאות?","12/07/17 12:28","יח תמוז","תשע"ז","12:28","Almuaddib","בסימן [3] שלך כאן, אתה מצטט את "קצה הראיה" - דבר שהרמב"ם לא כתבו, וכפי הנראה מדובר בטעות סופר של אחד מהמעתיקים את דברי המתרגם.
כך כתב הרמב"ם:
"... וסוד העבור שמסר לו הקב"ה למשה בסיני הו וג'ה חסאב יעלם בה מקדאר קוס אלרויה עלי אלתחקיק, אלד'י אהל אלתעדיל מן ג'מיע אלמלל ואלפלאספה מכ'תלפון פיה אלי הלם ג'רא, ..."
ובתרגום:
וסוד העיבור שמסר לו הקב"ה למשה בסיני, הוא דרך החישוב שאפשר בעזרתו לדעת את שיעור קשת הראיה בדיוק, שאסטרונומים ומדענים מכל האומות חלוקים לגבי שיעור זה...
קוס אלרויה - قوس الرؤية - הוא המונח האסטרונומי המוכר כיום בתור arc of visibility
ובעברית - קשת הראיה.","107","","2483","True","True","False","","223","82.81.160.69","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51131","51117","תיקון בהודעה פ' המשנה לרמב"ם ר"ה פ"ב מ"ו","13/07/17 08:44","יט תמוז","תשע"ז","08:44","אליעזר מ ש","ולא משנה ד' כפי שצויין -ולגבי ההערה שכתוב שם:"קשת הראיה" ולא:"קצה הראיה", לנושא עצמו זה אותו הדבר, כי מדובר על המידע האסטרונומי הנכון בעניין החודש שהיה בידי הבי"ד הגדול .[יש שם כמה גירסאות: קצת הראיה, קשת הראיה , קצה הראיה.]","610","","2482","True","True","False","","235","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("68353","51117","תיקון להודעתי: החודש בתורה -ימים שלמים","11/02/20 16:08","טז שבט","תש"פ","16:08","אליעזר מ ש","החודש על פי התורה ימים שלמים - ''חודש ימים'' -ימים אתה מונה לחודש -ולא חלקי ימים''. והוא תמיד מתחיל בהתחלת הלילה. והוא על פי החודש הירחי הסינודי, אבל לא זהה אתו לגמרי .שהרי החודש הירחי הסינודי יכול להתחיל באמצע היממה בכל שעה, כאשר המולד האמיתי.","610","","1539","True","True","False","","130","199.203.37.197","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51121","51118","ראשית יישר כח על הקריאה והתגובה","12/07/17 15:37","יח תמוז","תשע"ז","15:37","אביגדור","לענייננו.
נקדים בזה שכמובן מה שכתבתי בהודעה היה תקציר מתומצת (במאמר המלא יתכן שחלק מהשאלות היו נפתרות, עכ"פ ברמז).
ברשותך, אחלק את 4 הערותיך לשני חלקים - שלוש ההערות הראשונות לא דנות במהות עיקרו של המאמר, לעומת הרביעית שכן (מה שאומר שאני מאוד רוצה להתחיל מההתייחסות לרביעית, אבל כבר גזרו חכמים שיש להשיב "על ראשון ראשון").
לכן, על הנקודות הראשונות שהערתך פחות הרחבתי במאמר, ודברים שאינם נפק"מ לעיקר המאמר, לא ראיתי צורך לדון בכל הדעות וכו', וזה המקום להבהירן:
1. נכון שדעת הרמב"ם היא שגם לא אד"ו ראש נוצר מצורך להתאים את הלוח שלנו למולד האמיתי. עם זאת, גם לשיטתו, הבחירה של "אד"ו" אינה מסיבות אסטרונומיות. עכ"פ, כיוון שזה חידוש גדול של הרמב"ם, וסיבה זו לא מופיעה בגמרא אלא אדרבה הסיבות של ירקיא מתיא והושענא רבה, לא ראיתי צורך להיכנס לזה.
2. הערתך זו היא פתח לדיונים ארוכים. נתחיל מדיוק לשוני. לא יהיה זה נכון לטעון שהלוח שלנו מתבסס על שנת החמה של רב אדא. זה נכון לומר שהלוח שלנו מתאים לשנת החמה של רב אדא. ועוד יותר נכון לטעון ששנת החמה של רב אדא מתבססת על הלוח שלנו.
מאידך, אפשר לטעון ברמה מסוימת שהלוח שלנו יכול להתבסס גם על שנת החמה של שמואל.
ואבהיר. לצורך התאמת המחזור של 7/19 עיבורים, אין צורך ואין אפשרות להגיע לדיוק מוחלט של ההתאמה בין שנת החמה לחודשי הלבנה (ככלל, לא אפשרי שום שילוב של שני מחזורי כוכבים שונים בדיוק מוחלט). מה שצריך זה מחזור שיהיה מדויק די הצורך, דהיינו, שהסטייה תהיה קטנה. ובעצם, גם אם היתה בידינו רק שנת שמואל, היינו מתאמים את המחזור של 7/19. הרי ההפרש בין שמואל לרב אדא הוא כ-4.5 דקות לשנה, וגם כשאנו מכפילים זאת ב-19 שנה עדיין מדובר במחזור שמתאים דיו לשלב את החמה והלבנה.
ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, המחזור של 7/19 הוצע ע"י מטון בתקופה שבה ככל הנראה לא היה ידוע ערך מדויק יותר מתקופת שמואל (מדובר כ-300 שנה לפני שהיפרכוס חישב את שנת החמה הקרובה לזו של רב אדא).
מאידך, לענ"ד ברור ששנת רב אדא לא התחילה ממדידה אסטרונומית של רב אדא וכד' (לא יתכן "צירוף מקרים" של מדידה שתתאים במקרה למחזור העיבורים שלנו בדיוק מוחלט), אלא פשוט מחלוקת המחזור הקטן ל-19, ובמילים אחרות: שנת ממוצעת ע"פ מחזור העיבורים שלנו. נוסיף לזה שהערך שהוא קיבל די קרוב לשיטת היפרכוס (והראשונים הדגישו זאת), שהיתה בזמנו המדויקת ביותר.
3. ע"פ הנתונים הנכונים להיום, מחזור הירח הוא 29 יום 12 שעות 44 דקות 2.8769 שניות. כלומר, קרוב לחצי שניה פחות מכ"ט י"ב תשצ"ג. אמנם צריך להתחשב בשני שינויים שחלו במשך הדורות: שינוי מחזור הירח עצמו, וגם שינוי סיבוב כדוה"א סביב עצמו, שמשפיע על הגדרת היממה. ע"פ החישובים הידועים לי, לפני כ-2000-2400 שנה הערך הנכון של מחזור הירח, לאחר התחשבות בשני השינויים הנ"ל, סוטה מכ"ט י"ב תשצ"ג בכרבע שניה. עם זאת יש להבהיר שהנוסחאות על השינויים שהתרחשו לא מוכרחות להיות מדויקות לחלוטין.
4. ולטענתך המהותית. אכן מה שהבאתי בעמוד המצורף הוא צילום מהתרגום הלטיני. אך אותה טעות נמצאה בזמנו גם בתרגום הערבי וגם בתרגום העברי. העיר על כך בספר חשבון תקופות ומולדות עמ' 18 הערה 3.
הוספה: ובמאמר אני מביא את לשונו של היסוד עולם שמפורש בה שנכנסה לשם הסיפרה 9.
כיצד אותה טעות חודרת לשלושה תרגומים שונים? ראשית, מדובר בתרגומים שתורגמו זה מזה (הלטיני תורגם מהערבי, ככל הנראה. מעניין לציין שתרגומים רבים של ספרי מדע נעשו ע"י יהודים, בתקופה שבה היהודים שלטו בשפות רבות. לכן זה נכון לטעון, שעולם המדע חב רבות ליהודים, גם בזכות התרגומים).
שנית, יש חילוק עצום בין טעויות של "טועים" לבין טעויות של "מתקנים". לקבוצה הראשונה משתייכות טעויות כתיב, קפיצת שורה וכד'. על טעויות כאלה קל לעלות במשך הדורות ולתקנן, בוודאי אם מוצאים כתב מקביל שאין בו את הטעות. הקבוצה השניה היא של טעויות הגיוניות, שהיה מי שחשב שהוא תיקן (דוגמאות לזה ב"תיקונים" שהוכנסו לנו"כ של הרמב"ם). ובטעות כזו מדובר כאן (מתוך רצון להתאים את התוצאה לתרגיל החילוק). לכן לא היה קל לעלות על הטעות, וגם אם נמצא כתב מקביל שאינו מוטעה - היה נראה למעתיק שדווקא הגירסא המוטעית היא הנכונה.
בברכה רבה
ותודה על הקריאה...","571","","2483","True","True","False","","215","95.86.123.130","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51122","51119","שתי הערות","12/07/17 15:38","יח תמוז","תשע"ז","15:38","אור חדש","א:
הראשונים לא יכולים כלל להעיד על מסורת שהיתה לחז"ל, כי הם לא הכירו אותם אישית ואין אדם מעיד על דבר שהיה מאות שנים לפניו.
מבין הראשונים ר"ח הוא היחיד שנאמר עליו שהיה מחובר למסורת של גאוני בבל ולכן דבריו הם 'דברי קבלה' ולא רק דברי 'סברת ליבו'- תוס'.
אומנם גם הוא לא כותב "מקובלני' על עניין זה ולכן נראה שמקורו היה כמקור שאר הראשונים שהבאת- סברה
ב:
אין צורך בדקדוק של שניות כדי שניתן יהיה לבדוק מהמנותם של העדים
די בדיוק קטן בהרבה...","458","","2483","True","True","False","","153","164.138.118.37","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51123","51121","ייש"כ","12/07/17 17:40","יח תמוז","תשע"ז","17:40","אור חדש","מצאתי 'תיקון' טעות מוטעה גם ברמב"ם עצמו
ראה אי"ב כא ט","458","","2483","True","True","False","","133","212.76.112.66","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51133","51122","תשובה","13/07/17 08:52","יט תמוז","תשע"ז","08:52","אליעזר מ ש","כל הדת היא מסורת מדור לדור , ואם הראשונים אומרים שיש קבלה בידם על זה , ודאי שכך קבלו מדור שלפניהם, וזה קבלה ומסורת מדור לדור. קבלה שעברה מדור לדור בעל פה, או כתובה באיזה קונטרסים, עד שהם כתבו אותה בספריהם. [יש עוד מקומות בראשונים שהם מדברים על קבלה ומסורת בידינו מאבותינו - מסורת שעברה בעל פה מדור לדור, או הייתה בקונטרסים, עד שהם כתבו אותה בספריהם.]","610","","2482","True","True","False","","214","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51135","51133","שאלות","13/07/17 09:11","יט תמוז","תשע"ז","09:11","אור חדש","1: לשם מה מדאו' נצרך לדעת את האורך הממוצע?
מהתורה נתון ביד הב"ד הכח לבחון המציאות בכל שנה ולהחליט אם יש צורך לעבר השנה כדי ליצור ההתאמה
אין שום צורך בידע מתקדם כדי לקיים מה שנלמד עוד מעט בסנהדרין (להתבונן על העולם)
2: אשמח להפניה מדוייקת לאחד מהראשונים שכתב מפורש שהוא מקובל שעניין 'קבלת הידע האסטרונמי הגיע לחז"ל מסיני"","458","","2482","True","True","False","","160","164.138.118.37","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51137","51135","אוסיף עוד זווית לטענתך","13/07/17 16:24","יט תמוז","תשע"ז","16:24","אביגדור","שני הנתונים האסטרונומיים הבסיסיים הנצרכים ללוח השנה שלנו הם אורך החודש הירחי ואורך שנת החמה.
כשם שיש צורך בדיוק של אורך החודש, מהפסוק החודש הזה לכם, כך יש צורך בדיוק של שנת החמה, מהפסוק שמור את חודש האביב.
כשם שיש ראשונים שטענו שאורך החודש הוא מסיני, כך יש ראשונים שטענו שגם אורך שנת החמה מסיני (אני מביא זאת במאמר המדובר), וראיותיהם בשני המקרים היו דומות - כיצד חז"ל הצליחו לדייק כ"כ וכו' (ראב"ח. ובדומה לזה בכוזרי וביסוד עולם).
מיותר להבהיר שאין לי שום טענות על הראשונים הנ"ל שדיברו לפי זמנם ומקומם וע"פ הידוע להם, ואדרבה, זו דרכה של תורתנו תורת אמת להסתייע ולהסתמך בחכמי זמנם ובידע שהיה באפשרותם לקבל.
טענתי הבאה היא כלפי אלו שממשיכים גם בדורנו להביא ראיה שתורה מן השמיים מהידע המדויק של חזל בלוח העברי: אנו שומעים על שיעורים הרצאות חוברות סרטונים ספרים וכו', על "דיוקו המפליא" של אורך החודש הירחי של חז"ל (אין צורך להזכיר שמדובר לפעמים ממש בסילופים כמו הבאת הספרות הראשונות שלאחר הנקודה בלבד, והשמטת הספרות שלא מתאימות לתיאוריה...), ומדוע אין שיעורים על דיוקה המפליא של שנת החמה שבוודאי הגיע אלינו מסיני?...
התשובה פשוטה מאוד: כי כולם יודעים היום שאורך שנת החמה האמיתית קטנה משנת רב אדא בכמעט 7 דקות לשנה. אילו קיבלנו את ידע זה מסיני, זאת אומרת שבזמן האמוראים עיברו את השנה על סמך "תקופה" הסוטה בכשבוע שלם. ובכלל, מוזר מאוד לטעון שהקב"ה נתן בסיני ערך השגוי בכשבע דקות... והקרוב במידה מפתיעה לחישובו של היפרכוס, כפי שהעירו כבר הראשונים....","571","","2482","True","True","False","","200","95.86.126.150","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51138","51137","לא הבנתי","13/07/17 16:31","יט תמוז","תשע"ז","16:31","אור חדש","כתבת "כשם שיש צורך בדיוק של אורך החודש, מהפסוק החודש הזה לכם, כך יש צורך בדיוק של שנת החמה, מהפסוק שמור את חודש האביב."
אך איזה צורך יש בהנ"ל לעם שיש לו סנהדרין שמקדשת חודשים לפי עדים וקביעתם מתקבלת אפי' הם שוגגים ומזידים, לא רק שאין כאן שום צורך בדיוק של שניות אין כאן שום צורך בדיוק בכלל?
גם לעניין העיבור אין כל צורך בידע אסטרונומי אם מבינים המושג אביב כמציאות טבעית הניכרת לעין כל (וכפי שיתואר בסנהדרין) ולא כמדד אסטרונומי.
לכן כלל לא ברור מה המקור לטענה שידע אסטרונומי זה עניין במידה כלשהי את משרע"ה בהיותו בסיני","458","","2482","True","True","False","","138","213.151.55.19","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51139","51138","ברור לי שאתה צודק","13/07/17 16:36","יט תמוז","תשע"ז","16:36","אביגדור","וברור לנו שכיוון שבמשך כ1700 שנה בפשטות קידשו ע"פ הראיה ועיברו ע"פ הסימנים, לא היה צורך במידה זמן ידועה (גם לבדיקת התקופה אין צורך לדעת מראש מה האורך המדויק של השנים).
דא עקא שיש כאלה שנתלים בדברי חלק מהראשונים, לא בודקים על מה התבססו ראשונים אלו, ומנסים להפיץ את תורה זו ברבים.
עליהם טענתי שלדבריהם ראוי היה לבדוק גם את "דיוקה" של שנת החמה שלנו...","571","","2482","True","True","False","","182","95.86.126.150","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51172","51139","ב"ה - יש הבדל בין הנתון של ..","16/07/17 09:58","כב תמוז","תשע"ז","09:58","אליעזר מ ש","אורך החודש, לנתון של אורך שנת החמה . הנתון של אורך החודש , מפורש בראשונים, החכמים הידועים, שנמסר בהלכה למשה מסיני , ר"ח בפ' על התורה [שמות יב ב'] וראב"ע[שם] ורבינו בחיי[שם] והאברבנאל[שם] וכן מבואר מהרמב"ם שכתב [בהלכ' קדוה"ח ופיה"מ] ש"סוד העבור" הלכה למשה מסיני , והוא, יש בו המידע על מסלולי הירח הניצפים , שלפיו ידעו החכמים היכן תיראה ומתי תיראה הלבנה החדשה. שעל ידי זה חקרו את העדים על כך. וברור שלצורך זה נמסר המידע על האורך הממוצע של חודש הלבנה, שזה כבר ב'עבור', כיסוד, ועוד לפני, 'סוד העבור'-שהוא המידע המורכב יותר. ושני חלקי המידע,('עבור' ו'סוד העבור') משתלבים ביחד, למידע על מתי והיכן תיראה הלבנה בחידושה , ושעל פי זה חקרו את העדים. ולא מצינו שבעלי ההשגות על הרמב"ם השיגו עליו בזה. [מי שהשיגו עליו בהלכות אחרות שם בקדוש החודש -הרמ"ה והראב"ד] וגם נושאי הכלים, לא העירו כלום. וגם כל הראשונים שבאו אחרי הרמב"ם, וראו את דבריו, ש'סוד העבור' הלכה למשה מסיני - לא השיגו על זה .וגם זה כתוב במכילתא [שם שמות יב ב'] שה' מסר למשה את אורך הממוצע של החודש - לפי פי' המלבי"ם שם במכילתא. אבל הנתון של אורך שנת החמה הרי מפורש ברמב"ם שיש כמה מחלוקות בדבר, ושהנתון שיש בלוח, הוא רק מקורב, ושזה מספיק לצורך הלוח, ומתאים לכך . ולא מצינו שבעלי ההשגות על הרמב"ם, והראשונים שבאו אחריו, השיגו עליו בזה . חוץ מחלק קטן מהראשונים, ולא עיקריים וידועים שבהם, שכתבו שגם אורך שנת החמה שבלוח הלכה למשה מסיני . ויש הבדל איפוא בין שני הדברים , שאורך הממוצע של חודש הלבנה, זה הלכה למשה מסיני, בידוע שזה מסורת , כמו כל הלכה למשה מסיני. ואילו אורך שנת החמה שבלוח, צריך לבדוק מניין למדו מיעוט ראשונים שזה הלכה למשה מסיני. (וכיון שכנראה שרוב ראשונים לא סברו כך, הרי שמיעוט ראשונים שאמרו כך שזה הלכה למשה מסיני ייתכן שאמרו מסברא, ולא מקבלה ומסורת שהייתה בידם].מהו מקורם, ומה משמעות העניין) [ויש גם הסבר שכל העריכים של שנת החמה נכונים . (זה הסבר שנראה לכאורה תמוה , אולם שנת החמה של שמואל היא קשורה גם ל'שנת החמה ה'סידרית' או כממוצע בין שנת החמבה הסידרית לשנה הטרופית - וזה כבר חידוש ] וברור, שגם בזמן שקדשו על פי הראיה, היה צורך במידת זמן ידועה, כדי לחקור לפיה את העדים, אם נכונה עדותם שראו את הלבנה .וכמו שמפורש בתלמוד ועוד.ועוד לימים מעוננים .","610","","2479","True","True","False","","205","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51174","51172","מי מהראשונים כתב שיש","16/07/17 11:27","כב תמוז","תשע"ז","11:27","אור חדש","לו קבלה שעניין העיבור נמסר למשה בסיני?
הרי אתה בעצמך מכיר באפשרות שהראשונים יכתבו דבר כזה על שנת החמה מסברה בלבד ולא מקבלה
אז למה בלבנה לא תאמר אותו הדבר? בגלל שכאן זה יותר ראשונים ויותר חשובים?
כיצד ייתכן שהיה לרמב"ם מסורת שסוד העיבור זה הלל"מ בלא שהדבר עבר בכתבי האמוראים והגאונים?
אולי הוא דוקא מצא מימרות בר"ה שפירשן מדעתו שכוונתן שזה הלל"מ?
איזה צורך יש בדיוק של שניות לשם חקירת העדים?","458","","2479","True","True","False","","140","213.151.55.19","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51207","51172","תיקון - בכוזרי לא כתוב שאורך שנת החמה","17/07/17 17:41","כג תמוז","תשע"ז","17:41","אליעזר מ ש","הוא הלכה למשה מסיני. ,.ובכלל צריך לבדוק גם בראב"ח והראשון הנוסף, אם הם אמרו זאת. בכל אופן , עריך זה של שנת החמה שהוא נכון בקירוב, מתאים למחזור של 19 שנים , בכל אופן אינני בטוח אם יש בכלל ראשונים שאמרו שאורך שנת החמה הוא הלכה למשה מסיני.ולכן מה שכתבתי שיש מיעוט ראשונים שאמרו כך, אולי לא נכון ,בכל אופן זה ברור שיש הבדל בין העריך הזה של אורך שנת החמה, לעריך של אורך החודש הירח הממוצע, שכאן-בחודש- לא נחלקו, וכאן זה מצוה למנות לפי הלבנה, וכאן הרמב"ם לא כותב שזה רק ערך מקורב, וכאן המפרשים על התורה כותבים שזה הלל"מ.","610","","2478","True","True","False","","192","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51177","51174","אל תתפתה לקבל את הטענה","16/07/17 15:07","כב תמוז","תשע"ז","15:07","אביגדור","שהרמב"ם סובר שכ"ט י"ב תשצ"ג הוא הל"מ.
אמנם זה נכון שהוא כתב זאת בפיהמ"ש ר"ה פ"ב,
אך במשנה תורה הל' קידוש החודש הוא לא הזכיר זאת, אלא אדרבה, בפכ"ד הי"ז כתב שמקורות החשבונות הקדומים שלנו הם מבני יששכר. כשהרמבם רוצה לכתוב הלכה למשה מסיני, הוא כותב זאת בפירוש (איני יודע לומר אם חזר בו או כל תירוץ אחר, אבל לומר בפשטות שדעת הרמב"ם היא שזה הל"מ, זה פחות מחצי אמת).
אמנם בהלכות קידוש החודש פ"ה ה"ב הוא כתב "ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא, שבזמן שיש סנהדרין קובעין על הראייה ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על חשבון זה שאנו מחשבין בו היום ואין נזקקין לראייה",
אך כתבו החזון איש והגר"ח קנייבסקי (בפירושו "שקל הקודש" שם) שאין כוונתו שחשבון זה הוא הל"מ, אלא שהל"מ שבית דין יתקינו חשבון שיתאם את מחזור הלבנה עם החמה.
נ.ב. איני יודע אם יש טעם שתתווכח עם מי שעד לא מזמן נלחם על כך שכדוריות הארץ בעניין קו התאריך וכו' הם חלק מסוד העיבור שניתן למשה מסיני (אע"פ שאין לו שום נפק"מ ללוח השנה ולעיבור...), והיום טוען שאורך שנת החמה - אחד משני הנתונים הבסיסיים של הלוח העברי - הוא לא חלק מסוד העיבור ולא ניתן למשה מסיני....
(ועוד קורא לספר העיבור לראב"ח "חלק קטן מהראשונים ולא עיקרי וידוע שבהם"...)","571","","2479","True","True","False","","162","95.86.102.44","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51178","51177","תודה על הדאגה","16/07/17 15:51","כב תמוז","תשע"ז","15:51","אור חדש","יש כאן רשימת כל ההלל"מ לפי הרמב"ם, מה לא מופיע כאן?","458","","2479","True","True","False","","123","213.151.55.19","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51179","51178","תודה רבה על המקור","16/07/17 15:58","כב תמוז","תשע"ז","15:58","אביגדור","בנוסף, מסתבר שהרמב"ם, שסבר בעצמו שאורך החודש הירחי המדויק הוא 29 יום 12 שעות 44 דקות 2.69 שניות (בדומה לחשובי האסטרונומים המוסלמים שבתקופותו), דהיינו למעלה מחצי שניה פחות מתשצ"ג, הניח שתשצ"ג אינו הל"מ (אא"כ זו הל"מ לעגל את הערך האמיתי).","571","","2479","True","True","False","","193","95.86.102.44","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("56359","51178","פה זה לא הלל"מ בלי שנא' בקרא אלא פ' לקרא","27/04/18 10:56","יב אייר","תשע"ח","10:56","אליעזר מ ש","פ' בתושב"ע, שנמסר למצוה של: "החודש הזה לכם".","610","","2194","True","True","False","","194","199.203.37.197","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51210","51207","לא כתבתי שהכוזרי אומר זאת","17/07/17 19:42","כג תמוז","תשע"ז","19:42","אביגדור","זה מה שכותב הראב"ח:
מאמר שלישי שער ה: "וכן (כמו לגבי חודש הלבנה) אין אנו ראויים לומר על העניין הזה (תקופת רב אדא) שרז"ל חקרו על מידת שנת החמה, אבל (אלא) נמסר להם מהר סיני מידתה הנכונה כאשר נמסרה להם מידת החודש".
כתבתי שמעין זה כתבו הכוזרי והיסוד עולם, ששניהם הדגישו את דיוקה של שנת החמה.
יסוד עולם מאמר שלישי סוף פרק ב: "ומעולם לא נמצא מי שהגיע לאמיתת דבר זה, הן במידת זמן השנה זה האמצעי שאמרנו (שנת רב אדא), הן במידת חודש הלבנה האמצעי, אלא רז"ל שלהם לבדם נתגלה סוד זה." (וקודם לכן הוא מסתפק האם זה בקבלה מהנביאים או ממחקר טבעי)
כוזרי מאמר ד כט:
"ולא שמו לב אל תקופת חמה הברורה האמתית שהיא בצנעא בלתי מפורסמת, ושעל חשבונה לא יפול פסח בשום פנים אלא עד שתחול השמש בראש טלה ואפילו יום אחד. ולא אירע בזה שום שבוש מכמה אלפי שנים".
אתה יכול פשוט להוריד את המאמר שצירפתי, לחפש בו ולמצוא את הציטוט המדויק.","571","","2478","True","True","False","","212","212.76.96.9","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51242","51210","אפשר לפרש...","18/07/17 09:40","כד תמוז","תשע"ז","09:40","אליעזר מ ש","א] שכיון שיש מחזור של י"ט שנים ובו 7 מעוברות ו12 פשוטות כדי לקיים את הציווי :"שמור את חודש האביב"וגו',הרי שודאי שהעריך של שנת החמה שיוצא לפי זה,הוא נכון, או במדויק או בקירוב , כי אם זה לא כך, לא היה נאמר כך, ולא היה מסודר כך בלוח .
ב]והר"מ כתב מפורש שזה עריך מקורב, וגם ה'יסוד עולם' כתב שזה עריך:"אמצעי", שהרי כך לשונו שהובאה:"ומעולם לא נמצא מי שהגיע לאמיתת דבר זה הן במידת זמן השנה זה האמצעי שאמרנו, הן במידת חודש הלבנה האמצעי". המילה:"אמצעי" לגבי אורך שנת החמה, משמעה, שזה עריך מקורב, ולאו דווקא מדויק עד דקה ושניה. או שמשמעה דומה למושג הזה בעניין ה'חודש', שיש השתנות משנה לשנה, או במשך השנים, וזה מין עריך ממוצע . אלא שזה שונה לגמרי מעניין החודש ששם מחודש לחודש לא ידע מבואו, שינוי גדול של יותר כמה שעות או פחות כמה שעות, וכאן, שינויים קטנים, של כחצי דקה מצטבר, ואחר, עוד קצת, או משהו כזה.
ג]גם בראב"ח, לא כתוב :'מידתה המדויקת' אלא:'מידתה הנכונה', זה יכול להתפרש כנכון באופן כללי או במדויק או בקירוב .
ד]ודברי ה'יסוד עולם' על מידת זמן השנה זה ה'אמצעי'- אפשר שכוונתו שזה ממוצע בין שנת החמה של מר שמואל,שהיא 365 ימים ורביע בלי גרעון, לשנת החמה היותר קרובה לאמת שהיא 365 ימים ורביע פחות יותר מ10 דקות , כמו שכתב הרמב"ם.","610","","2477","True","True","False","","163","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51252","51242","אפשר לפרש מה שרוצים","18/07/17 13:21","כד תמוז","תשע"ז","13:21","אור חדש","וכיוון שכל אחד ימשיך לפרש כרצונו זה שתחזור שוב על הפירוש הנראה בעיניך לא ישכנע את מי שרוצה לפרש כנראה בעיניו.","458","","2477","True","True","False","","96","213.151.55.19","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("51293","51252","סיכום מקוצר לדברי :","19/07/17 09:11","כה תמוז","תשע"ז","09:11","אליעזר מ ש","1] בראשונים מפורש שאורך חודש הירח הוא מהלכה למשה מסיני , ולא ברור כיצד באו אחר כך להכחיש זה.
2] וגם אין שום קושיא על המסורת הזו.
3] ולא כתוב שאורך שנת החמה הוא הלכה למשה מסיני, אלא שנמסר לעשות מחזורים של 19 שנים שבהם 235 חודשי לבנה , ו7 שנים מעוברות, ו12 שנים פשוטות . והעריך של אורך שנת החמה שיוצא משם, הוא עריך נכון מקורב , כך כתב ברמב"ם .
4] ומה שכתבתי כאן, ידוע.","610","","2476","True","True","False","","187","147.236.34.10","0","51089","סנהדרין|ב ע"א",""),new Message("56360","56359","נו באמת","27/04/18 11:27","יב אייר","תשע"ח","11:27","אביגדור","ומעברתא של תפילין זה לא פירוש לפסוקים של תפילין?
ודופן עקומה זה לא פירוש לפסוקים של סוכה?","571","","2194","True","True","False","","168","164.138.119.151","0","51089","סנהדרין|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);