var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=502;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("502","0",""שאלה ליראות בה"","09/08/09 08:31","יט אב","תשס"ט","08:31","שלמה","רמי בר חמא מסתפק אם השואל שאל חפץ להיראות בו ולא לעשות מלאכה,האם נחשב שואל או לא.
לא הבנתי, מה המקור של רמי בא חמא להנחה הזו שצריך השואל דוקא לעשות מלאכה ? מה איכפת לי למה שאל את החפץ ?
לכאורה בפשטות, ברגע שלקח את החפץ ויכול לעשות כל דבר עם החפץ, למה שלא יתחייב בשמירה ובכל האונסים ?

האם לא צריך לזה גילוי בכתובים ? איפה כתוב בתורה שהושאל צריך לעשות מלאכה עם החפץ?

מה נגיד על אחד ששאל תמונה לתלות על הקיר ? או שעון ? הרי אלו חפצים שבאמת לא עושים איתם שום מלאכה. האם לא יתחייב השואל על אונסים ?


ועוד, הצד של הגמרא שאינו שואל הוא: "או דילמא ממון דאית ליה הנאה מיניה בעינן".

למה כאן אין לו הנאה מהממון ? יש לו הנאה שהוא נראה אדם עשיר שיש לו פרה בעדר.
ה'להיראות' זאת ההנאה שלו.","69","","5380","True","True","False","","940","80.74.119.82","0","0","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("504","502","לגבי שאלתך השניה ראה בתוס' הראשון בעמוד","09/08/09 08:57","יט אב","תשס"ט","08:57","אבינועם","דומני שהתוס' מתרץ את קושייתך:
הצד השני של הספק בגמרא "או דלמא ממונא דאית ליה הנאה מיניה בעינן וליכא", לפי תוס' היינו ממונא דאית ליה הנאה מיניה בשימוש.

לגבי שאלתך הראשונה - העיקרית - אני מצטרף לקושייתך לעת עתה...

ואגב - שלמה - הנמצא בפיגור של 10 דף בדיוק - מקווה שעד בבא בתרא (עוד שבועיים בדיוק) - תדביק את הפער ותהיה איתנו בדף היומי ואז נמשיך להחכים משאלותיך המצויינות.","45","","5380","True","True","False","","229","77.127.198.204","0","502","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("506","504","ולגבי שאלתך הראשונה","09/08/09 09:44","יט אב","תשס"ט","09:44","אבינועם","על השאלה הראשונה של רמי בר חמא ("שאלה לרבעה מהו? כדשיילי אינשי בעינן - ולהכי לא שיילי אינשי, או דלמא: טעמא מאי - משום הנאה, והאי נמי הא אית ליה הנאה?") ביאר בחידושי הרי"ם דצדדי הספק, האם כיון דכתיב בתורה "כי ישאל" בעינן דווקא שיהיה בדרך שאלה, ודומיא דאמרינן בעלמא ד"אל תאכל" איירי דווקא בדרך אכילה. וכל שאינו בדרך שאלה לא הוי בכלל "שואל". או דלמא דעיקר המחייב בשאלה הוא מה דאית ליה הנאה, וכל דאית ליה הנאה בכלל שואל הוא.

לגבי השאלה השניה של רמי בר חמא ("שאלה ליראות בה מהו? ממונא בעינן - והאיכא, או דלמא ממונא דאית ליה הנאה מיניה בעינן, וליכא?") לכאורה נראה לבאר, דהספק, האם כדי להתחייב בחיובי שואל, בעינן הנאה מעצם הממון, והכא דשאלה רק כדי ליראות בה, כיון דאינו נהנה מגוף הממון, לא חשיב שואל. או דלמא, דסגי בהא דקיבל ממון מיד המשאיל.

[ראה את כל הנ"ל בגליון מראה מקומות לעיון]

אמנם, ראה ברמב"ם שמבאר את הספקות של רמי בר חמא שכל הספקות הללו אינם אלא לענין פטור בעליו עמו, האם נוהג אף במקרים אלו – ולשיטתו קל יותר להבין את הסוגיה בנוגע לשאלותיך.

[רמב"ם (שאלה ופקדון ב/ט):
השואל את הבהמה בבעלים לרבעה או להראות בה או לעשות בה פחות משוה פרוטה או ששאל שתי פרות לעשות בהן שוה פרוטה הרי כל אלו ספק שאלה בבעלים.

לחם משנה:
השואל את הבהמה בבעלים לרבעה וכו'. לדעת רבינו קשה טובא פשטא דשמעתא דמה נפשך אי קרי שאלה או לא אי קרי שאלה וא"כ נכנס במאי דקאמר קרא וכי ישאל איש מעם רעהו וכו' א"כ הא אמר הכתוב שם בעליו עמו וא"כ הרי הוא פטור ואי לא איקרי שאלה אינו נכנס במ"ש הכתוב וכי ישאל איש וכו' א"כ ודאי דפטור מן האונסים דאינו נכנס בכלל שאלה וא"כ בכל אנפי הוא פטור ומאי קא מיבעיא ליה ואולי י"ל דמיבעיא ליה היכא דשאלה להראות ונראה בה או לרבעה ורבעה דעשה המלאכה אשר שאל בה ולהכי בעי אי הוי שאלה בההיא שעתא דשאלה הוא פטור משום דהוי שאלה בבעלים ואי לא הוי שאלה לא הוי שאלה בבעלים דאותה שעה לאו שעת שאלה היא ומ"מ חייב משום שנשתמש בה וכי היכי דאמרינן במפקיד מעות אצל חבירו דהיכא דנשתמש חייב באונסין אע"ג דלא שאלן לכך ה"נ חייב:]

וראה גם במאמר זה שבו נבחנת הסוגיה מהיבטים נוספים.","45","","5380","True","True","False","","493","77.127.198.204","0","502","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("509","504",""שמשתמש בו "","09/08/09 11:00","יט אב","תשס"ט","11:00","שלמה","כשהוא תולה תמונה על הקיר ונהנה בכל פעם שנכנס הביתה, האם זה לא נקרא שמשתמש בו ?
ומה תגיד על שעון ?

הראיה שזה נקרא שימוש פשוטה, מה הדין בשומר חינם שקיבל תמונה לשמור, מותר לו לתלותה על הקיר להנאתו ?
נדמה לי שאלו דברים מפורשים שאסור, שטחה לצורכו אסור.","69","","5380","True","True","False","","150","80.74.119.82","0","502","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("508","506","יישר כח על כל מראי המקומות","09/08/09 10:55","יט אב","תשס"ט","10:55","שלמה","הפער לא תלוי בי כל כך כי אם במגיד השיעור אצלינו הי"ו.
בדרך כלל לקראת סיום המסכתא הוא מנסה להדביק את הפער.

כל טוב ולהשתמע","69","","5380","True","True","False","","146","80.74.119.82","0","502","בבא מציעא|צו ע"א",""),new Message("510","509","[ללא נושא]","09/08/09 11:30","יט אב","תשס"ט","11:30","אבינועם","אני נוטה להזדהות עם דבריך (אם כי, שוב, אולי בשואל יש עניין דווקא במלאכה ממש).
אם אמצא משהו - אעדכן.

עד כמה שזכור לי לקראת סוף ב"מ יש כמה דפים לא הכי קלים - קח בחשבון.

אבל - בבא בתרא - זה כבר עולם אחר. דפים קצרים ברוב המסכת (וגם קלים בפשט), אז אם לא תספיקו עד ג' אלול להדביק את הפער, אז תוכלו בתחילת בבא בתרא לעשות זאת.

אגב, שמת לב שיש אפשרות ל"עדכון פרטים" בכרטיס אישי? (שנדע מאין כבודו? גיל? וכו')","45","","5380","True","True","False","","217","77.127.198.204","0","502","בבא מציעא|צו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);