var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=48627;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("48499","0","כמה הערות לדף טז ועובדה קטנה","07/02/17 23:50","יא שבט","תשע"ז","23:50","המכריע","א. עוד זה מדבר וזה בא. יש ללמוד מכאן אם הקב"ה נותן רווח אחרי הצרה, אדם יכול בינתיים ליישב את דעתו באמונה וביטחון. אבל חלק מהרשות של השטן לנסות את איוב היה לא ליתן לו פנאי בין פרשה לפרשה, ולראות האם אעפ"כ לא יחטא.

ב. רוח גדולה באה ויגע. מכאן מביא רש"י על התורה ש"רוח" היא מן התיבות המשמשות בזכר ונקיבה.

ג. ויגז את ראשו. לכאורה זה לא תואם את הלכות אבילות שאבל אסור בתספורת. וזו קושיא למ"ד ישראל היה.

ד. יורד ומתעה, יצה"ר. עולה ומרגיז, שטן. נוטל נשמה, מה"מ. והיינו ממש מימרא דר"ל בסמוך הוא שטן הוא יצה"ר וכו'.

היות שלא המדרש עיקר אלא ה"מעשה"... מעשה (אמיתי ומדוייק) שהיה באברך אחד שסיפר לחבירו שעברו עליו כמה לילות קשים עם ילדים חולים וכו', והוא עייף מאד ולכן קצת מתקשה להתרכז בלימודיו. אמר השני: עצת היצר היא זו! חשב הראשון בטח כוונתו לומר לי שאני מצטדק בתירוצים עלובים וכו', והיה הדבר תמוה בעיניו, מדוע זה יפגע בו חבירו כך, האם לא ייתכנו דבריו כפשוטם? לאחר כמה ימים החליט לשאול את חבירו מדוע זה ככה יאמר לו. השיבו חבירו אני מקפיד לא לומר "שטן" (יש לזה איזה ענין קבלי, שלא ליתן כח לחיצונים וכו'. אין כאן הבעת דעה. זה רק אגב). ולכן היות שהוא שטן הוא יצר הרע, אני מחליף ואומר עצת היצר במקום לומר "מעשה שטן", ובעצם התכוונתי לתת לך אמפתיה.

אולי גם זה כלול ב"חכמים היזהרו בדבריכם". אתה מהדר לך באיזה ענין וגורם לחבירך עגמת נפש מרובה על לא עוול בכפיו.

ה. אתא שטן נשקיה לכרעיה. שמעתי פעם מהרב שטיינמן שליט"א (לרפו"ש) מכאן שאפילו מלאך זקוק מדי פעם ל"מילה טובה". ומה נענה אנן אבתריה. חבירינו בוודאי ישמחו אם ניתן להם מדי פעם מאוצר זה.

ו. ביקש איוב להפוך קערה על פיה. כתוב בשם הגר"א שאמר שענין זה יבואר על פי העובדה מספר קדמון (דומני בן המלך והנזיר). הנזיר היה ידיד המלך. המלך היה כעסן. יום אחד כעס עליו בשל מה בכך וציוה להורגו. נטל הנזיר קערה שהיתה מונחת לפניהם על השולחן והטיח את כל תוכנה בפני המלך. מובן שזה לא עזר לו הרבה. עודו חבוש בהמתנה לביצוע גזר הדין וחמת המלך שככה ונתפייס. שאלו המלך אבל באר לי פשר הפיכת הקערה. ענהו הנזיר לכבודך עשית. שלא יאמרו הבריות כמה רשע ופזיז הוא המלך שמוציא להורג את ידידו הטוב בשל הבל. אמרתי אהפוך קערה על פניך ואז לפחות יחשבו הבריות שזה מוצדק.

כך ראה איוב שהבריות תמהין איך יעשה הבורא ככה לאוהבו הצדיק. עמד ודיבר דברי כפירה למען יצדק הבורא בדבריו ויזכה במשפטו.

ז. ברא לו תורה תבלין. מכאן שאכן ללא תורה אין אפשרות להתגבר על היצר. וכמו שכבר דייק והרחיב בזה הלוצאטו במסילתו.

ח. אברהם אפילו בדידיה לא איסתכל. פשוט שזה מתייחס לנאמר לעיל שכל ענין איוב נבע מתוך השוואתו לאברהם.

ט. או חברא כחברי דאיוב או מיתותא. ברש"י אם אין לו לאדם אוהבים נוח לו שימות. מלבד עצם המסר הנורא כמה היא קשה הבדידות, הדבר המייסר הגדול ביותר עלי אדמות, הגורם לאדם ש"נוח לו למות", מה שלא מצינו כל כך בדברים אחרים, שזו סיבה לספק ידידות לצריך לכך גם כשזה לוקח לנו משאבים יקרים.

עוד זאת יתבונן המתבונן, איוב היה נערץ ואהוב מאין כמוהו, שדה אובד, לב אלמנה, מוותר פרוטה וכו', ובכל זאת ידידים היו לו רק במרחק ג' מאות פרסאות. כלומר לא כל מי שמוקף מקורבים למיניהם הוא בהכרח מסופק בנושא של ידיד אמת. והבן.","199","","2640","True","True","False","","1131","164.138.126.20","0","0","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48500","48499","רשימה חלקית של מילים שהם זכר ונקבה. ועוד","08/02/17 00:45","יב שבט","תשע"ז","00:45","דביר","אבן. באר. גדר. גפן. גורן. חצר. ככר. כף. מחט. רוח...

וכן שמעתי שיש חילול ה' בכך שאדם שנתפס כצדיק סובל מייסורים, כיון שמעלה בכך את השאלה באמונה של צדיק ורע לו. למעשה כמובן שאסור לגלות עבירות שבין אדם למקום (אולי מותר לרמוז בכדי למנוע חילול ה'?) אך לפחות אדם המתייסר צריך במיוחד שלא להבליט את צדקותו (חוץ מזה שהגאוה מעוררת דינים וקנאה בפני עצמה).

ואולי גם לכן איוב הטיח כלפי מעלה בגלוי, מכיון שעשה זאת גם בסתר ואם היה עושה תשובה בסתר זה לא היה מכפר לו על חטא חילול ה' שהיה בגלוי(הייסורים), ולכן הראה לכול שזוהי מדרגתו האמיתית ובכך תיקן את הרושם המוטעה-שהוא צדיק גמור, שיצר חילול ה'.
וכן אומרים שתינוקות ללא מגע אוהב מתים כפשוטו-מחמת דיכאון שאינם אוכלים וכו'. היה תינוק שהיה בבידוד ומצבו הלך והחמיר, האם בקשה שיכניסו לבידוד את התאום. להפתעתם, התינוק שהוכנס הניח את ידו בצורת חיבוק לאחיו התאום, ובהתאמה, מצבו הבריאותי של התינוק ה'בודד לשעבר' התייצב.","617","","2639","True","True","False","","121","213.8.158.244","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48505","48499","אבן לגו","08/02/17 08:17","יב שבט","תשע"ז","08:17","דוד כוכב","ג. מסכת מועד קטן דף כא ע"א: "אמר רמי בר חמא: מנין לקריעה שהיא מעומד - שנאמר ויקם איוב ויקרע. - דלמא מילתא יתירתא הוא דעבד? דאי לא תימא הכי - ויגז את ראשו הכי נמי? אלא מהכא...".
דף על הדף שם: "בגמ': דאי לא תימא הכי ויגז את ראשו ה"נ וכו'.
הנה ברמב"ן (באשת יפת תאר דברים כא, יב) כתב: וצוה שתגלח את ראשה כדרך האבילות, כענין ויגז את ראשו דאיוב ע"כ. ומבואר דהרמב"ן למד מפסוק זה דדרך האבלים לגלח את ראשם. ובדברי שאול יו"ד (סי' ש"צ) תמה עליו דהא אדרבה, אבל אסור בגילוח, וע"כ צ"ל דגזיזה הוא ענין תלישה ואינו שייך לגלוח ע"כ. ובזה מיושב מה שהקשה חכ"א בקובץ קול התורה (קובץ מ"ז ע' כ)".

ו. מובא בספר קול אליהו על סר צלם מעליהם.","125","","2639","True","True","False","","171","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48507","48499","כמה הערות להערות","08/02/17 08:18","יב שבט","תשע"ז","08:18","Almuaddib","ב.
לגבי כל שמות העצם, כבר קבע הראב"ע - "זכרהו ונקבהו".

ג.
גם למ"ד ישראל היה, יתכן שזה לפני מתן תןרה. ואפ' לאחרי - הרי היתה לו בעיה בעור, לקח חרס להתגרד - והיה להקל.

ד.
ויש עוד להוסיף - אמירת ר"ל יכולה להיות רק למ"ד משל. ובפסחים נוסיף גם את החמץ - השאור שבעיסה.

ה.
יש"כ על דברי הרב - כמה נכונים הם.

ושוב - הני מילי למ"ד שלא משל היה.

ז.
הרמח"ל. למה לכנותו כך?","107","","2639","True","True","False","","226","77.126.119.54","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48610","48499","הערות","08/02/17 23:20","יב שבט","תשע"ז","23:20","כדי","ה. ובדרך צחות, יש לדון בזה, דלא גרע ממחזיק ידי עוברי עבירה כמו בגיטין (סא. סב.) דאסור לומר לעוברי עבירה אחזוקי וכיוצ"ב, ואיך אמר עליו מילה טובה, שבזה נותן לו תמריץ לעשות את עבודתו ביתר שאת. והתירוץ נוגע ומתחכך בשאלות הפילוסופיות דוגמת האם היצה"ר באמת רוצה שנחטא או שלא (וידוע משל הזוהר), מדוע הוא נענש (כסוכה נב. ע"פ פשוטו) אם הוא עושה מה שמוטל עליו, ובכלל, על מקומו ומהותו של הרע בעולם.

ו. מזכיר את מעשה המקושש לפי' המדרש שהביאו תוס' לקמן (קיט:). וזוהי מסירות "נפש" כמשמעותו הפשוטה של הביטוי. ויש להתבונן האם שייך לשאול האם "מותר" לעשות דבר כזה (ודוק), ואת"ל ששייך, האם באמת מותר.","249","","2639","True","True","False","","281","79.181.247.134","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48508","48500","בענין זכרהו ונקבהו","08/02/17 08:29","יב שבט","תשע"ז","08:29","דוד כוכב","ראה בשרשור תחת הודעה זו (ההודעה שמספרהּ: רבוא).","125","","2639","True","True","False","","141","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48517","48505","יישר כח למראי המקומות החשובים","08/02/17 09:20","יב שבט","תשע"ז","09:20","המכריע","","199","","2639","False","True","False","","496","164.138.126.20","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48519","48507","יישר כח להערות החשובות","08/02/17 09:29","יב שבט","תשע"ז","09:29","המכריע","ב. קטונתי. אך ציינתי לרש"י ריש וישלח על פסוק המחנה האחת והכהו, שם מביא פסוק זה. דומני שמלשונו של רש"י שם משמע דלדידיה אין זה גורף כמו להראב"ע. בילדותי נתנו לנו רשימה של כ"ד מילים כאלו מיוחסת לקדמון כלשהוא.

ג. כמדומה שויגז היה מיד אחר מיתת בניו עוד קודם בוא השחין.

ויש חלק מהדיעות, כמו ריו"ח דאמר מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריא, שהיה גם ישראל וגם לאחר מתן תורה.

ד. לא הבנתי מה כתבת על השאור שבעיסה. כלומר לא הבנתי כלל ממש ברמה הכי פשוטה.

ה. למ"ד איוב משל, אזי ר' לוי ור' אחא לא הזכירו את השטן בדרשת הלשם שמים? עכ"פ יתכן דהם סברו לא משל ולכן הזכירו והוה ליה לשטן נייחא דרוחא מכך.

ז. כך קוראים לו הסבא מקלם ור' ירוחם ממיר ור' יחזקאל לוינשטיין. באמת אינני יודע איך זה התגלגל לכנותו כך. דומני שזה אף נפוץ יותר בליטא, כלומר יותר מהכמה שציינתי.","199","","2639","True","True","False","","533","164.138.126.20","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48522","48507","וכן מכנים בקיצור "המיימוני".","08/02/17 09:42","יב שבט","תשע"ז","09:42","דוד כוכב","","125","","2639","False","True","False","","111","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48529","48519","לגבי שאור שבעיסה","08/02/17 11:51","יב שבט","תשע"ז","11:51","Almuaddib","ראשית, נפלה טעות בקולמוס - בבלי ברכות, כמובן, לא פסחים.

ולכך כיוונתי:

ר"ש בן לקיש אמר כי הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות.

ובמסכת ברכות שנינו את דברי ר' אלכסנדרי לאחר תפילתו, שהיה אומר:
רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם



אם ככה, נוכל להשלים הדברים, ולקבוע:

הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות הוא שאור שבעיסה .","107","","2639","True","True","False","","196","82.81.160.69","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48647","48519","לגבי הרמח"ל","09/02/17 15:53","יג שבט","תשע"ז","15:53","יאירה","זה פשוט שם המשפחה שלו.
ככה כולם (לאו דווקא ליטאים) קוראים לו וגם לומדים את השם שלו: הרב משה חיים לוצאטו.","192","","2638","True","True","False","","270","82.81.204.110","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48563","48529","עכשיו הבנתי (שאור שבעיסה) + "הלוצאטו"","08/02/17 14:43","יב שבט","תשע"ז","14:43","המכריע","בשולי דבריך.

שאור שבעיסה הוא ודאי מילה נרדפת לאותו מלאך בשבתו על כס היצר. אין זה תפקיד עצמאי.

כאן הרבותא היא שהם ג' תפקידים שונים לכאורה הנעשים על ידי אותו מלאך. כלומר לא אוסף של מילים נרדפות, כמו שבעה שמות יש לו ליצר הרע (אגב אתה יכול אותם להוסיף לרשימה, אם שאור שבעיסה מגדיל אותה), אלא אוסף תפקידים שונים.


לגבי "הלוצאטו", עשיתי גוגל (ושלי הוא גוגל נכה מאד בגלל מחלת אתרוג) ויצאו עשרות דפים, העתקתי את הראשונים.

מקור "נהמא דכיסופא" - פורום אוצר החכמה
forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=22032
בירו' נאמר זה לענין ילדה שסבכה בזקנה. אלא שהחסיד הלוצאטו ז"ל השתמש בזה כמשל לנידו"ד ...
‫כתבי אור החיים הקדוש | Facebook‬
www.facebook.com/orachaim
הלוצאטו זצוק"ל בספר מסילת ישרים במאמרם ז"ל הנ"ל "בראתי יצר רע בראתי לו תורה תבלין", ...
נפש החיים/שער ד/פרק לב – ויקיטקסט
he.wikisource.org/…/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%91
והענין כעין שכתב החסיד הלוצאטו זצוק"ל בס' מסילת ישרים במאמרם ז"ל הנ"ל בראתי יצר הרע בראתי לו ...
מאמרים | הרהורים לפרשת תזריע
www.radio2000.co.il/…=articles&subcat=1&pageart=242
והוא שמזהיר הלוצאטו ב"מסילת ישרים" וזה לשונו:"שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו...","199","","2639","True","True","False","","543","164.138.126.20","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48601","48563","לגבי הקישורים","08/02/17 22:10","יב שבט","תשע"ז","22:10","יאירה","כבוד הרב המכריע, העתקת קישורים, שהופיעו לך באופן מוגבל והם לא מציגים את מהות הנושא הנדון אלא צריך לטרוח ולחפש בין הנושאים השוליים ובין תגובות האנשים, שלא תורמים מאומה לנושא המדובר.

אני לא ממש הבנתי מה בדיוק אתה מחפש? רק לוודא: מידע על הרמח"ל?יש המון מידע על מקורותיו מוסריים וקבליים (ויש למקד את החיפוש) ופירוש הביטוי
"נהמא דכיסופא"?באיזה הקשר בדיוק? ואני חושבת, שמקורו של הצירוף לא מן הגמרא.","192","","2639","True","True","False","","301","82.81.206.124","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48613","48563","אפשר להוסיף גם, ע"פ דעות מסויימות במדרש:","08/02/17 23:37","יב שבט","תשע"ז","23:37","כדי","הוא הנחש.

ולגבי הלוצאטו: נראה לי שדווקא בגלל שהביטוי חריג, הוא אמור להצטלצל יותר טוב. וזה כעין עיטור סופרים בנדרים (לז:).","249","","2639","True","True","False","","255","79.181.247.134","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48627","48601","הקישורים כאן זה בכוונה","09/02/17 01:18","יג שבט","תשע"ז","01:18","המכריע","שאלוני אודות הביטוי הלוצאטו. הראיתי ממש צילום מסך מגוגל כמות שהוא. לא התכוונתי שהקישורים באמת יחולו כאן.

היה דיון קודם שהזכרתי בענין חכם עדיף מנביא וניטלה מהנביאים, שבעבר הביאו כאן דרשות הר"ן, ואילו הייתי יודע הייתי מקשר למקום שבו הובאו הדברים.

עכ"פ בינתיים ב"ה הכל בסדר.","199","","2638","True","True","False","","525","164.138.126.20","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48614","48610","ו. וכן במסכת עבודה זרה דף ד ע"ב:","08/02/17 23:45","יב שבט","תשע"ז","23:45","דוד כוכב",""וא"ר יהושע בן לוי: לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה, שנאמר: מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו'. והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי: לא דוד ראוי לאותו מעשה, ולא ישראל ראוין לאותו מעשה; לא דוד ראוי לאותו מעשה, דכתיב: ולבי חלל בקרבי; ולא ישראל ראוין לאותו מעשה, דכתיב: מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים, אלא למה עשו? לומר לך, שאם חטא יחיד - אומרים לו: כלך אצל יחיד, ואם חטאו צבור - אומרים להו לכו אצל צבור. וצריכא, דאי אשמועינן יחיד, משום דלא מפרסם חטאיה, אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא; ואי אשמועינן צבור, משום דנפישי רחמייהו, אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא, צריכא. והיינו דרבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב: נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על? נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה".","125","","2639","True","True","False","","163","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48617","48614","לא בדיוק.","08/02/17 23:59","יב שבט","תשע"ז","23:59","כדי","ראה שם ברש"י שפירש שאין הכוונה שעשו את העגל באופן יזום, אלא הקב"ה גלגל שלא יוכלו להתגבר על יצרם ע"מ ללמד הלקח לדורות. וזה שלא כאיוב והמקושש, שלפי הפירושים דלעיל חטאו בקור רוח כדי לדאוג לאינטרסים של הקב"ה.

ואגב, מסתמא דגמ' שם רואים שפירשה הפסוק "ולבי חלל בקרבי" דקאי איצר הרע, ולא כמו הי"א בסוגייתנו.","249","","2639","True","True","False","","260","79.181.247.134","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48618","48617","כעין זה","09/02/17 00:04","יג שבט","תשע"ז","00:04","דוד כוכב","בקישור זה.","125","","2638","True","True","False","","117","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48621","48618","יפה מאוד. הזכרת נשכחות...","09/02/17 00:16","יג שבט","תשע"ז","00:16","כדי","אבל למה באמת?

הרי למרות דקיי"ל שאין אומרים לאדן חטא בשביל שיזכה חבירך, כבר חילקו התוס' כמה חילוקים ומהם שלשם מצווה רבה או מצווה דרבים מותר. ואין לך מצווה דרבים גדולה מזו. ואף שלפי משמעות הב"י (או"ח ס"ס שו) גם לצורך מצווה רבה של החבר אסור לחטוא אם החטא בא בפשיעתו, מ"מ קשה לומר את זה על כלל ישראל חסר אחת, שחיובם הוא בפשיעה.","249","","2638","True","True","False","","377","79.181.247.134","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("48622","48621","רצון ה' נמצא בהלכה","09/02/17 00:24","יג שבט","תשע"ז","00:24","דוד כוכב","מסכת ברכות דף ח ע"א: "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד".

היש מצוות ה' בעצם הבאת המשיח שלא באמצעות קיום מצוות?

היתר מצווה רבה נאמר רק בשחרור עבדו, ולדברי הרמב"ם מיירי אפילו במצוה דרבנן. נראה שהטעם שגם זה בכלל לעולם בהם תעבודו.

ור"י בתוספות מסכת בבא בתרא דף יג ע"א התיר, לפום ריהטא עתה, אלא רק לעבור בעשה להציל מאיסורא.","125","","2638","True","True","False","","178","95.86.115.84","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("49151","48622","גדולה עבירה לשמה","15/03/17 15:26","יז אדר","תשע"ז","15:26","המכריע","זו סוגיא ידועה.

יש בזה מאמר פלאי מבעל מי השילוח, ובשעתו העולם סער עליו.

ולהבדיל בין הקדש ובין החול, עסקו בכך רבות השצניקים והפרנקיסטים.

עכ"פ ברור שבכל המקומות הנידון רק אם איסור פלוני נדחה מפני איסור או מצוה אחרת, אבל להיות חייב בשביל הבאת המשיח וכדומה, מאן דכר שמיה. ובפרט שזה מאמר אגדתי.

בעל הקובץ שעורים מביא משל על כך מרבי ישראל סלנטר. מלך שלח את השר שלו לביקור אצל חבירו מלך המדינה השכנה, ואמר לו היזהר והישמר לא להתערב עם המלך ושריו בשום פנים ואופן כי עלול לצאת מזה רעה רבה.

נסע השר ואכן נתקבל בכבוד וחיבה. בשבת המלך ושריו עמו אמרו לו שהם מתפלאים איך זה שר חשוב כמו האורח נבחר להיות שר למרות הגיבנת הנוראה שלו. התפלא האורח, והלוא אין הוא גיבן כלל וכלל. עמד והראה להם את גוו הזקוף. אמרו לו שזה רק נראה כשהוא מתאמץ להזדקף, אבל הם בטוחים שאילו יפשוט את כותנתו ייראה לעין כל שגיבן הוא. האורח גיחך. אמרו לו המארחים שאם יוכיח להם שהוא לא גיבן יתנו מליון רובל זהב לקופת ארצו.

זכר השר את אזהרת מלכו וחשב לסרב. המארחים הסיקו מזה שיש לו מה להסתיר. הוסיף האורח להרהר בדבר וחשב הן אמנם הזהירני מלכי לא להתערב, אבל הלוא דיבר על דבר שיש צד שני ועלול אני להפסיד בהתערבות, אבל כאן אין שום נידון, ומדובר על סכום עצום שיושיע את הממלכה. גמר בנפשו והסכים להתבזות במסירות נפש עבור מלכו וארצו, פשט בזריזות את כותנתו, ואכן נסתתמו טענותיהם. חפו פניהם ושקלו לידו מליון רובל טבין ותקילין.

שב השר לארצו ובידו מליון רובל. ויזעק מלכו זעקה גדולה ומרה, הלא ציויתיך לבל תתערב. דע לך שאנכי התערבתי עם חברי המלך שאם יצליחו לגרום לך לפשוט את כותנתך במושב המלך ושריו אתחייב לו עשר מליון רובל...

הנמשל. לעולם לא תרויח מעבירה על מצותו המפורשת של הקב"ה, גם אם תחשוב להרויח למענו יתברך, וכל חשבונותיך נראים בטוחים, להקב"ה יש חשבונות יותר עמוקים.","199","","2604","True","True","False","","530","95.86.125.193","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א",""),new Message("49166","49151","הרהורים שעלו עתה בליבי","16/03/17 13:00","יח אדר","תשע"ז","13:00","דוד כוכב","חזרה לדמיוני הסיטואציה, העולם כולו חייב ומפצירים בי להצטרף אליהם, ותבוא גאולה.
לרגע חשבתי, רגע, וכי בכלל מגיע לרשעים כאלו שיבוא משיח לגאולם?!
ומיד התעשתתי, הרי יענו לי כולם: וולקאם תו ד'ה קלאב! התקבלת! אם איבדת את הכמיהה לתיקון עולם במלכות שדי, אם אין בעומק לבך רחמים על זרעם של אברהם יצחק ויעקב, אם אינך קם אף עם מרעים ומתיצב עם פועלי און (מסכת סוטה דף יג ע"ב), הרי הנך כאחד ממנו.
והנה משיח בא.","125","","2603","True","True","False","","147","213.151.60.158","0","48499","בבא בתרא|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);