var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38090;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38090","0","האומנם מואבי ולא מואבית?","23/12/14 12:16","א טבת","תשע"ה","12:16","אור חדש","א''ל דואג האדומי עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו מ''ט דקאתי מרות המואביה א''ל אבנר תנינא עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.
אלא מעתה ממזר ולא ממזרת?
ממזר כתיב מום זר.
מצרי ולא מצרית? שאני הכא דמפרש טעמא דקרא {דברים כג-ה} על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם.
היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים?
אישתיק!
מיד ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם התם קרי ליה נער הכא קרי ליה עלם הכי קא אמר ליה הלכה נתעלמה ממך צא ושאל
בבית המדרש שאל אמרו ליה "עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית"
אקשי להו דואג כל הני קושייתא
אישתיקו!
בעי לאכרוזי עליה! (פסק הב"ד של שאול)
מיד {שמואל ב יז-כה} ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי...חגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
מקור סמכות ההוראה "מואבי ולא מואבית".
לפי סוגייתנו, מקורה של ההלכה הינו "תניא" המבוססת על פירוש טעמה דקרא וכפי שהתבאר בבית דינו של שמואל שהיה דור קודם לארועים שלנו.
יש להדגיש שלא מדובר בהלכה למשה מסיני אלא כאמור הכי מוקדם לשמואל ובית דינו שסמכו על דרישת טעמא דקרא.
במקרה כזה אומר דואג "אם לדין יש תשובה" ואכן מקשה קושיה שמשתקת את אבנר ואת כל באי בה"מ שבזמנו כלומר כולם משתכנעים שהדרשה המקובלת בידם ניתנת להפרכה.
הפתרון המצופה למקרה כזה הינו עדות ש"קבלה היא ממשה שהדין כך" שעל זה כמובא במשנתינו אמורים להגיד "אם הלכה נקבל ואע"פ שיש תשובה" אולם כמבואר אין מקור "חידוש" זה בהל"מ אלא בבית דינו של שמואל בלבד.
במקרה כזה אמורה קושייתו של דואג שאין עליה תשובה לפרוך הלימוד ולגרום להכרזת איסור על דוד ומשפחתווכפי שאכן נפסק בבה"ד של שאול.
הפתרון שמצא עמשא היה ש"חגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב"
כלומר איום על הב"ד בחרב שלא לפסוק כפי הנראה להם בדרכי הלימוד הרגילים!
כמובן שבד"כ מצווים הדיינים ש"לא תגורו מפני איש" ולומר האמת בהתעלמות מאיומים שכאלה אך כאן שתק דואג מאימת החרב ועמשא הצליח להטות הדין.
(התנהגות דומה נמצא אצל דואג גם ביחס להאשמת נוב ודוד בחטא לא להם והכל מאימת מלכות שאול.)
מדוע בכ"ז ההלכה היא כעמשא ולא כדואג?
נראה שהעניין תלוי ביסוד שהזכרנו כבר, שההלכה היא תולדה של השגחת ה' וע"כ גם לחידושים מאוחרים למרע"ה יש תוקף של הל"מ שאין חולקים ע"ז, ז"א כיוון שבהשגחת ה' יצא ששתקו הב"ד של שאול למול איומי עמשא הרי שהתברר שאכן כך הוא רצון ה' ועכ"פ החל מרגע זה ואילך.
ונראה שכך הוא הפשט של דברי דוד "פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקב''ה רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית"
אומנם כיצד ייתכן שההלכה משתנה, האומנם יש שינוי ברצון ה' הנצחי?!?
נ"ל שדבר זה שייך דווקא בתחום יצירת הממזרים שמצד אחד נאמר על זה "ר' שמעון בן מנסייא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר" אך מצד שני הלכה היא שממזר לא מפורסם מותר בקהל ואף ספק מותר מדאו', כלומר אם יעשה תשובה גמורה, הוא או אביו ייתכן וה' יגלגל שישכח דבר פסולו מהעולם ובכך הוא חוזר להלכה להתרו!
וכאן רואים כח התשובה שאפי' דבר שנאמר עליו שאין לו תקנה יכול לחזור ולהתקן!
ואכן נאמר על דוד שהקים עולה של תשובה (שמכוח זכותו הותרו אף עמון ומואב לבוא בקהל ה')","458","","3413","True","True","False","","3573","164.138.113.172","0","0","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38102","38090","הלכה למשה מסיני","24/12/14 00:07","ב טבת","תשע"ה","00:07","איתן","לא נראה לי.
כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי - שהלכה למשה מסיני עמוני ולא עמונית.
כפי שכתבת ייתכן שגם לדורות מאוחרים למשה יש תוקף כמו הלממ"ס. (כלומר: אז ייתכן שזה נפסק בסנהדרין אחרי ימיו של משה, ולא התקבל עם משה רבינו במתן תורה). גם אם זה כך - לכל המאוחר, זה מבית דינו של בועז.
וע' אגרות ראי"ה חלק א' אגרת צ' (עמ' ק') אות ב'.","123","","3412","True","True","False","","399","164.138.118.63","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38361","38090","הסבר בדרך שונה מעט","08/01/15 17:07","יז טבת","תשע"ה","17:07","אור חדש","בקובץ המצ"ב, חוששני שיובן רק למי שעקב אחר השתלשלות העניינים באשכול","458","doc","3397","True","True","False","","434","37.60.45.251","0","38090","יבמות|עו ע"ב","0-doc"),new Message("38368","38090","[ללא נושא]","08/01/15 20:15","יז טבת","תשע"ה","20:15","אמלתראות","כמה לינקים אם עוזר או מבלבל [בבל]...
מסורת מול חידוש : דגם השיחזור
מאמר יפה
דיון מרתקת
וכמו בכל התורה דרוש חכם עצום שיצרף הכל ויוציא לאור תמצית מקודשת לכל הגילאים ולכל השכבות כמו משה רבינו שהלך לרוח כל אחד ואחד מצד אחד ומצד שני הנהיג ולא היה מושפע'דיגע מנהיג שזה סתירה אבל אצל הקבה זה שמו וזכרו יושב בסתר עליון הנהגתו דוקא מתוך הסתיר"ה","267","","3397","True","True","False","","312","66.128.7.111","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38103","38102","למה לא נראה שזה ממשה","24/12/14 00:24","ב טבת","תשע"ה","00:24","אור חדש","א: נאלצת "לזייף" דברי הגמרא כדי להכניס את מרע"ה, מה הכריח אותך לזה?
ב: משה אינו מוזכר כלל בסוגיה
ג: טענתו של עמשא היא "מי שלא מקבל ידקר" ולא "הלל"מס היא וע"כ לא שייך להקשות"","458","","3412","True","True","False","","249","77.125.124.0","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38105","38103","הזייפן ?","24/12/14 10:04","ב טבת","תשע"ה","10:04","עלי","א. אינני סבור שראוי שבפורום תורני תינקט לשון אלימה. כינויי גנאי, אפילו לכתוב ולכנות האחד את רעהו 'זייפן' אינו ראוי. נא יכתבו המשתתפים בפורום זה לזה בלשון מכובדת, ללא כינויי גנאי, ובנימוס, והכי חשוב, תשובות והערות ענייניות ולא עם מרכיב אישי, אלא אם לשונות של כבוד בפתיח כמו 'רעי וידידי' 'מכובדי', 'כבוד הרב', 'עם כל הכבוד והסליחה, אבל...'. גם אם יש רגשות עזים מאחורי התגובות, עדיין ניתן לבטל ולשלוט בתגובות הקשות כנ"ל.
לעצם הדיון, אני סבור שתשובתו של המגיב היתה נכונה. וזהו פירוש הדברים בגמרא :
מקובל היה עמשא שהלכה למשה מסיני כפי שלמד בבית מדרשו של שמואל, כלומר כך נפסק ונעשה ההלכה המוסכמת, אעפ"י שלא פורסם ברבים,ש'עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית', ורק היות שמרבית החכמים בבית המדרש לא ידעו שזו הלכה למשה מסיני וסברו שההלכה נלמדה מהסבר הכתוב, חשבו שיש אולי לבטל פסק זה, ובא עמשא וע"י ה'איום' בחרב בקש לקבוע שלא כן הוא אלא כך הוא מקובל מרבו או משום שבעצמו היה כשלמדו זאת בבית מדרשו של שמואל, שזו הלכה למשה מסיני ולכן חייבים לקבל פסק זה כסופי אף שאין לו טעם. האיום של עמשא לא בא לקבוע דין שאין לו סיבה בכח הזרוע, וכי יעלה על הדעת לומר שההלכה תיקבע בכוח הזרוע ולא בהכרעת רוב דעות או עפ"י מסורת מרב לתלמיד ( הגוברת על נטיית הרוב אלא אם קיימות שתי מסורות מרבנים לתלמידיהם, ואזי ג"כ קובע שוב הרוב ) ? העובדה שלא נכתב שמו של משה או 'הלכה למשה מסיני' בפירוש בגמרא אינה מוכיחה שלא זו הכוונה.
בדוק בבקשה בכתבי חז"ל ואני משוכנע שתמצא שרובם ככולם הבינו כך.","209","","3412","True","True","False","","287","194.114.146.227","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38109","38105","הבהרה חשובה","24/12/14 12:18","ב טבת","תשע"ה","12:18","אור חדש","ראשית יישר כח על העמידה על כבוד חברי הפורום שאני מסכים לה בכל לב.
כוונתי בפסקה הבעייתית
"א: נאלצת "לזייף" דברי הגמרא כדי להכניס את מרע"ה, מה הכריח אותך לזה?"
דבריי לא נבעו כלל מ"רגשות וריתחא דאו' " או מנסיון לפגוע או לזלז חלילה בכבודו של הרב איתן, דבר שניתן היה להבין מדבריי אילו הייתי כותב "אתה זייפן והכנסת מילים לגמרא" אלא דבריי נכתבו בדקדוק והנוסח בהם הוא "נאלצת "לזייף" ".
המילה "לזייף" כשהיא מוקפת בסוגריים פירושה שיש כאן דבר שנראה כזיוף למרות שכמובן שאינו כזה.
הרי הוויכוח ביני לבין הרב איתן הוא אם מקור ההלכה הינו בב"ד של שמואל או שמא בהללמ"ס, הוכחתי מלשון הגמרא שהמקור הוא בב"ד של שמואל וע"כ במילים שנאלץ הרב איתן להכניס לגמרא כדי להסבירה לפי שיטתו, יש ראיה לשיטתי כיוון שבנוסח שלנו המילים לא מופיעות, דבר זה כיניתי כ"צורך "לזייף" כדי להתאים לשיטתך".
כלומר יש נטייה לשכלנו להתאים את המציאות הנראת לעיננו לתבנית מוכרת ודבר זה גורם לנו לטעויות רבות בתפיסת המציאות שהרי במקום להתייחס למציאות כפי שהיא, מנסים "לאנוס" אותה להתאים למה שנראה לנו כדבר ה"נכון", האדם ששכלו "עובד עליו" כלל לא עושה זאת במודע ורק אם יטיחו בו את המציאות בצורה חדה הוא יזהה שתפיסתו הקודמת לא נובעת מקליטת המציאות אלא שקליטת המציאות נובעת מידיעתו.
דוגמה פשוטה לדברים הנ"ל ניתן לראות בציור הבא, מן הסתם רוב האנשים יראו כאן מגן דוד אך כמובן ש"ראיה" זו הינה "זיוף" של השכל שמנסה להתאים את התמונה המוזרה והלא מסודרת ל"תבנית" מוכרת של צורת מגן דוד, בפועל כמובן שאין כאן דבר מלבד מס' קווים שבורים ו"עיגולים" פרוסים (גם זה טעות, אין כאן עיגולים כלל), ה"משולש העליון" כלל לא קיים והינו תוצר של מנגנון ה"זיוף" הקיים בשכלנו של השלמת תמונה לתבנית מוכרת.
אותו דבר קרה גם לרב איתן ולך בקוראכם את סוגייתנו (שהיא המקור החזל"י המפורט ביותר בנד"ד וע"כ לא שייך להפנותי לחפש שיטת חז"ל במקורות אחרים) שבה המילים "הלכה למשה" לא מוזכרות כלל אבל שכלכם השלים אותן מעצמו כדי שהתמונה לא תצא מוזרה מדי.
אני עומד על טענתי שמנגנון זה שייך לכנותו "זיוף" של הסוגיה כיוון שיש כאן נסיון להפריך את טענתי ע"י הוספת מילים שכלל לא כתובות כדי להתאים הסוגיה לשיטתכם, ושוב איני מאשימכם חלילה בזיוף דברי חז"ל אלא מציין שכדאי לשים לב שבמציאות לשון הגמרא אינה כפי שהייתם מצפים ממנה.
ייתכן שהיתי יכול לשאול בנוסח "הכיצד אתה מקשה עלי מדברים שהוספת מדעתך ללשון הגמרא במקום להביא לי סיוע מדברי חז"ל עצמם כפי שנמסרו לנו בגמרא?" אבל נראה לי שזה דוקא היה פחות מכובד מהנוסח שנקטתי לעיל.
מקווה שהייתי מספיק ברור והסרתי החשש לפגיעה בכבוד הרב איתן.","458","","3412","True","True","False","","277","164.138.113.172","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38120","38109","בכל אופן","24/12/14 22:03","ב טבת","תשע"ה","22:03","עלי","גם אם לכאורה לא הלכה למשה מסיני למד עמשא מבית מדרשו של שמואל, כלומר מסורת עתיקה, ברם פסק הלכה מוסכם ודאי ניתן שם בעניין, ומן הסתם בגלל משפחת ישי ששמואל משח את בנו דוד למלך, וכי כיצד היה הדבר אפשרי אילולא כזו היתה ההלכה, וכי אפשר שהקב"ה יורהו למשוח בשמן למלך פסול לבוא בקהל ? ברור שדואג רצה לנצל את אי פרסום ההלכה כדי לפסול את דוד. יש להניח שחלק מחברי בית המדרש גם לא ידעו ששמואל משח את דוד, ולכן עדותו של עמשא חשובה היתה כדי שיידעו הכל ששמואל עצמו סמך ידו על הלכה זו, וכי יעלה על הדעת שנביא בישראל כשמואל יביאהו הקב"ה לתקלה כזו בקביעת ההלכה ולא יגלה אוזנו שטועה הוא בהלכה אם פסק שלא כדין ? דווקא העובדה שמבחינה הגיונית נכון היה יותר שלא לפסוק 'מואבי ולא מואבית' מורה שרק הלכה למשה מסיני יכולה להיות בסיס לפסק שכזה וזה ההגיון שבדברינו, גם אם הדבר אינו כתוב בגמרא, ולכן אף כי נראה כאילו 'המצאנו' דברים שאינם כתובים וטכנית הדבר נכון, ההגיון מורה לענ"ד כדברינו עם כל הכבוד לאור החדש ש'אור חדש' מנסה להאיר בו את הגמרא. אבל אשמח להידיין עוד כשאוכל בעניין.","209","","3412","True","True","False","","213","95.86.106.247","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38121","38120","אני מקווה שקראת כלל דבריי טרם הגבת","24/12/14 22:17","ב טבת","תשע"ה","22:17","אור חדש","לטענת ה"טעות שבהוראת ב"ד של שמואל והמלכת דוד הפסול" התיחסתי בסיפא וכתבתי שזה הפשט שבדברי דוד לרחבעם שלפי הגמרא התפלא על כך ששני איסורים חמורים הותרו בפניהם ( כמובן שהיו אסורים מימי משה ועד הב"ד של שמואל). לשאלה כיצד ייתכן הדבר, כתבתי שבענייני ממזרות יש פתח הצלה ע"י תשובה עילאה שיכול לבטל האיסור מכח ההתר של ספק ממזר מדאו'. מסתבר שאם הדין כך בממזרות הרי שזה נכון גם באיסור הלאו הקל של עמונים ומואבים.
לגבי הפקפוקים באורות חדשים הנובעים מלימוד הגמרא מתוך מחוייבות לדברי חז"ל ולא לידיעות קודמות, אני מקווה שתסכים איתי שעדיף ללמוד מהגמרא מה דעת חז"ל הגם שיש בכך חידוש ולא ללמוד דעת הגננות בגמרא גם כשנראה שאין זו דעת חז"ל עצמם.","458","","3412","True","True","False","","200","213.151.49.3","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38125","38120","כראיה לדבריך שמהשמיים מכוונים שלא יטעו","25/12/14 01:06","ג טבת","תשע"ה","01:06","הודו_כי_טוב",""וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל: אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ; כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב"
שמואל א ט"ז-ז
וגם בלי קשר לכאן
שומר פתאים השם
תהלים קטז ו","207","","3411","True","True","False","","233","109.67.164.152","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38127","38125","ואני טוען - הלכה למשה מסיני","25/12/14 01:43","ג טבת","תשע"ה","01:43","איתן","תודה לעלי על שנחלץ לעזור.
לגופו של ענין, בודאי שלא חרב עמשא קבעה את ההלכה, היא רק השתיקה את המערערים. לו לא היה הדין עם עמשא - לא היו חכמי הדורות בדורות שלאחר מכן ממשיכים לשתוק.
וכפי שכתבתי, ההלכה של "עמוני ולא עמונית" לא החלה משמואל: פלוני אלמוני נדרש לשלילה, "שהיה אלמון מדברי תורה על שלא דרש עמוני ולא עמונית" (רש"י במגילת רות). ההלכה החלה לפחות מבועז. מבית דינו של שמואל העידו שזו אכן הלכה קבועה וידועה זה שנים רבות.
על בועז עצמו אפשר לדון מה הכוונה שהוא דרש עמוני ולא עמונית, האם הכוונה "דרש" - חידש הלכה, או הכוונה "דרש" - דרש ברבים הלכה ממשה שהועברה רק בין זקני הדורות מרב לתלמיד ולא פורסמה בציבור עד כה מסיבות שונות.
אין כל בעיה עקרונית לומר שמחדשים הלכות, ובניגוד למה שנהגו דורות לפני כן או מה שפסקו הסנהדרין בדורות שלפני כן, יעויין ברמב"ם הלכות ממרים פרק א' וב', ולצורך כך הפניתי לעיין בדברי הרב קוק באיגרת צ', וגם הפסוקים שהביא הודו-כי-טוב מסייעים לזה, בכל זאת כשלעצמי אני נוטה יותר לומר שבועז לא חידש הלכה אלא דרש וגילה ברבים.
למשל אטען, לו היה בועז בא לחדש הלכה - בודאי גם שם בבית לחם היו יכולים להקשות את קושיות דואג. ואם היתה להם תשובה - היא בודאי היתה מועברת במסורת הדורות ומגיעה אל עמשא וחבריו ולא היו נזקקים לחרב.
לסיכום:
אין לי ספק ששמואל ובית דינו לא דרשו את המקראות אלא העידו שזו הלכה ותיקה, לפחות מבית דינו של בועז, ולענ"ד מהלכה למשה מסיני.","123","","3411","True","True","False","","325","164.138.118.63","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38131","38127","יישר כח על התשובה העניינית","25/12/14 08:15","ג טבת","תשע"ה","08:15","אור חדש","כפי שציינת הנושא נדון פעמיים ובשניהם חז"ל אומרים שדרשו עמוני ולא עמונית ומעולם לא טענו "הלכה היא וקבלו הדבר".
כיצד ייתכן שדואג "חידש" קושיה שלא חשבו עליה לפניו?
ובכן כך היא דרכה של תושב"ע כידוע לכל מי שלמד בצורה רצינית ושיטתית דברי חז"ל הראשונים והאחרונים.
מדוע המשיכו לשתוק?
אומנם היו שערערו על דוד בעת בריחתו מאבשלום והכניסו לפי חז"ל גם שיקול זה אולם לאחר מפלת אבשלום ותפילות דוד ש"יסכרו פיות הדוברים עליו רעה" התברר לכל שאכן בחר בו ה' ומכאן מוכח ש"הותר- נפתח האיסור מנשות מואב" כלומר היו אסורות פעם אך הותרו לכבוד דוד.","458","","3411","True","True","False","","206","77.125.124.0","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38132","38131","חיזוקים לכך שמדובר בהלכה שנתחדשה","25/12/14 10:15","ג טבת","תשע"ה","10:15","הקיר","מדרש רות: "וישאו להם נשים מואביות תני בשם ר' מאיר לא גיירום ולא הטבילו אותם ולא היתה הלכה להתחדש ולא היו נענשין עליהם עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית".
פירוש הדברים (לענ"ד): במעשה מחלון וכליון לא היה כל תוקף מוסרי כדי להצדיק את חידוש ההלכה. ההלכה נתחדשה רק בתגובה לגמילות החסדים יוצאת הדופן של רות ובועז.
וכך גם מפורש בירושלמי יבמות ח,ג: "על ידיה (=רות) נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית....אחורי אמר לה ותעזבי אביך ואמך אמר לה אילו באת אצלינו מאתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך".
ולענ"ד זאת אחת הסיבות שקוראים רות בשבועות. כיוון שלפני שניגשים לקבלת התורה,
צריכים להבין את מה שמסביר הרמב"ן בהקדמתו לספר מלחמות ה', שמקצוע ההלכה אינו כמו מתמטיקה. אילו היה כמו מתמטיקה, כי אז היה דואג האדומי צודק, שהרי אין באמת תשובה לטענתו במישור של פשט הכתובים.
אלא, שבמקצוע ההלכה יש גם שיקולים מוסריים, שלעתים משתנים לפי שיקול דעתם של חכמי הדורות. וכאן, במעשה רות ובועז, גרם השיקול המוסרי לחידוש ההלכה.","273","","3411","True","True","False","","413","91.207.90.238","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38139","38132","טעות בידכם (לענ"ד)","25/12/14 13:21","ג טבת","תשע"ה","13:21","איתן","תסלחו לי, אבל מה שכתבתם - כלל לא מתחיל. וסליחה על הלשון החריפה.
"לא בשמיים היא". לא פוסקים הלכות על פי אותות מגנים. ולא משנים הלכות בגלל מקרה פרטי. אלו אינם שיקולי פסיקה ולא יכול להיות שזה מה שהנחה את חז"ל.
אני עומד על דברי שההלכה נדרשה על ידי בועז, בין אם חידש ובין אם גילה, ושמואל רק העיד שזו ההלכה.","123","","3411","True","True","False","","299","109.253.140.25","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38140","38139","הבהרה","25/12/14 13:44","ג טבת","תשע"ה","13:44","אור חדש","הטענה שלי שמקור ההלכה איננו במשה אינו מסתמך על האותות והמופתים, שבאו לקיימה לאחר מכן, אלא על עיון בדברי חז"ל.
ההסבר לשאלה כיצד ייתכן שדבר שהיה אסור חזר ו"נפתח" נאמר בדרך אפשר בלבד ואכן יש לו ריח חריף של "ערבוב נגלה בנסתר" שבד"כ אני מאד לא אוהב.
כמובן שנשמח לשמוע פרשנותך לדברי דוד בצורה שלא תעורר חוסר נחת זה.
אני מבין שחזרת בך מקביעתך החד משמעית שהמקור הינו משה ר' ע"ה ואיחרת זאת לימי בועז?","458","","3411","True","True","False","","208","31.44.130.64","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38141","38139","ב"ה, חז"ל לא סברו כמוך","25/12/14 13:56","ג טבת","תשע"ה","13:56","הקיר",""לא בשמיים היא" דווקא מחזקת את מה שאנחנו טוענים.
חוץ מזה, לא התמודדת בכלל עם דברי חז"ל המפורשים שהבאתי.
זכותך לעמוד על דבריך ועל דעתך, אך לכל הפחות הצע הסבר מניח את הדעת לדברי חז"ל שסותרים, לכאורה, את דבריך בצורה ברורה.","273","","3411","True","True","False","","162","91.207.90.238","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38142","38141","תגובת בינים","25/12/14 14:10","ג טבת","תשע"ה","14:10","איתן","אני מקווה למצוא זמן בערב לענות.
לגבי השאלה אם משה או בועז - כבר כתבתי שיתכן כך או כך, אני נוטה לומר שזו הלכה למשה מסיני, ועל כל פנים לפני ימי שמואל.
באמא אני מקווה לענות בערב.","123","","3411","True","True","False","","309","176.12.143.20","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38148","38142","עמוני ולא עמונית","26/12/14 09:41","ד טבת","תשע"ה","09:41","איתן","ברשותכם אבאר תחילה את הרקע, אח"כ אתייחס לסוגיא ואגיב על נאמר לעיל.
וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב: וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ-פֹה וַיֵּשֵׁבוּ: וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל... וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי ּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ) לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתו: וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית אֶת-נַחֲלָתִי גְּאַל-לְךָ אַתָּה אֶת-גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאֹל.
במעמד זה התחדשה ההלכה "עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית". והחידוש הוא גדול, כי לא רק ששינו הלכה שנהגה דורות רבים, אלא גם יצרו חלוקה בין זכרים לנקבות שלא קיימת במקומות אחרים: לא בעריות, לא במצרי ואדומי, לא בעמלק, לא בעמי כנען. (*1)
אין בעיה עקרונית לחדש הלכות ולשנות ממה שנהגו דורות קודמים, אם מדובר בהלכות שנדרשות במידות שהתורה נדרשת בהן. הפרטים נמצאים ברמב"ם בהל' ממרים פ"א ופ"ב, ההסבר הרוחני - באגרות הראי"ה אגרת צ', וניתן להביא דוגמאות רבות בש"ס שזה אכן כך (*2) ואכן לשון הירושלמי והמדרש רבה רות באמת משמע שהיה כאן חידוש. "כבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית". (*3)
וכשם שיכול בית דין לדרוש ולחדש – כך יכול לקום בית דין אחריו ולדרוש להיפך. וכנראה כך באמת הציג דואג האדומי את הדברים, ואף הצליח לשכנע את הנוכחים להכריז על דוד כפסול קהל.
יש לציין שבמדרש רבה רות (פרשה ד' אות ט') הנוסח הוא ששמואל הנביא מיישר את ההדורים, וכשבא אבנר(*4) להציג את קושיית דואג – עונה שמואל את התשובה שנמצאת בגמרא בהמשך "כל כבודה בת מלך פנימה". ע"ש. אבל גם חרב עמשא נזכרת שם, באותה פרשה אות ב', ע"ש.
אבל אני מעדיף לומר שהחידוש לא היה בעצם הדין אלא בפרסומה ובדרשתה ברבים של הלכה למשה מסיני. (אגב - לציבור הרחב היה זה באמת חידוש). אסתפק בנקודה הבאה: אנו רואים תנאים שלומדים מהלכה זו גם להלכות אחרות, כגון ר' שמעון שלומד מכאן ראיה למסורת שבידו שגם מצרי ואדומי הנקבות מותרות, כגון לפי ר' אליעזר שדורש דון מינה ומינה – יש להתיר גם נקבה ממזרת אחר עשרה דורות, אי לכך - אם זו הלכה למשה מסיני אני מבין שאפשר ללמוד ממנה, אך אם חידוש חידשו בית דינו של בועז – האם מתכוונים לומר שהחידוש על עמונית כולל גם חידוש דין על מצרית ועל ממזרת?!
גם הרמב"ם כותב שהחילוק בין זכרים לנקבות הוא הלכה למשה מסיני, (פי"ב מאיסורי ביאה הי"ח), וכ"כ הסמ"ג לאו קיג קיד. לעו"ז ביראים (מצוה רב [לא לב]) לא הזכיר את הביטוי הזה, אלא כתב "וטעמא מפורש בגמרא ממה שתלה הכתוב איסור בהקדמה ... למדנו שלא אסר אלא אותם דבני הקדמה, ואיש דרכו לקדם ואשה אין דרכה לקדם אפילו לקראת נשים" ע"ש.
----------------------------------------------------------------
(*1) חייבים להזכיר שיש חריגים: בת אחיו מותרת, אחות אביו (=בן אחיה) אסורה; בשבויי מלחמה הורגים את הגברים ולוקחים את הנשים והטף לעבדים (פרשת שופטים, דברים כ' י"ג-י"ד).
(*2) נביא שלוש של ר' עקיבא "עד שבא ר' עקיבא ולימד": (א) שבת ס"ד ע"ב – נדה יכולה להתקשט, בניגוד למנהג הקודם שראה סייג לתורה שלא תתקשט (ע' אדר"נ פרק ב'), (ב) בבא קמא מ"א ע"ב – מורא תלמידי חכמים, (ג) נדרים כ"ה ע"ב – נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ויש דוגמאות נוספות.
(*3) במדרש זה נמצא בכמה מקומות: פרשה ב' ט', פרשה ד' אות ח' (באמצע, בדברי אבנר לדואג), פרשה ה' אות ג', (עם השלמת המשפט מהילק"ש או מהירושלמי), פרשה ז' אותיות ו' ט'.
(*4) בבבלי משמע שדואג עצמו הלך לשאול בבית המדרש, "אקשי להו דואג כל הני קושייתא". ייתכן שהלכו שניהם, אבנר ודואג.","123","","3410","True","True","False","","486","212.76.116.165","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38149","38148","לביאור הסוגיא","26/12/14 09:47","ד טבת","תשע"ה","09:47","איתן","כעת לסוגייתנו. חלק מהדברים הן כאן והן בתגובה הקודמת כבר נאמרו על ידי או על ידי אחרים, אני לא אוכל לציין נקודה זו בל מקום.
אני מתנצל על שגיאות הכתיב שנפלו לעיל.
ועוד הבהרה – אני לא נפגעתי מהביטוי "לזייף" הכל הוא בדרך מו"מ וזה בסדר, אבל תודה לעלי על דבריו.
אין ספק ששאול אבנר דואג וכל הנוכחים מודעים היטב למעשהו של בועז. ולענ"ד זו כוונתו של אבנר תנינא עמוני ולא עמונית הרי זה דין ידוע ופשוט שדוד מותר לבוא בקהל. דואג אכן ערער על זה, ונכנסו לטעמי המקראות, ולנימוקים, והצליח לנצח בויכוח ונסתתמו טענותיהם, עד שבאה תשובתו של שמואל הנביא בסוף.
שמואל הנביא לא הזכיר את בועז או את משה רבינו. אני סברתי שזה בגלל שהדברים הפשוטים לא צריכים ראיה. אבל מלשון המדרש רבה רות אנו רואים סיבה אחרת - "מין הוא" (דואג האדומי) ולכן צריך לתת לו נימוקים והסברים ולא להסתפק שכך היא ההלכה שבידינו.
הרב הקיר ביקש שאתייחס למדרשים, נראה לי שעמדתי בכך,
יש גם כמה נקודות להעיר עליהם בדברי אור חדש,
- שמואל הנביא היה בחיים בזמן מלחמת דוד וגלית, לא דור קודם,
- ממזר שאינו מפורסם אסור לבוא בקהל, אלא שלא יודעים על איסורו. בודאי כבר למדת בדף ע"ח ע"ב כי הקב"ה שומר על עמו מפני תקלה זו.
אני לא מבין איך הרב הקיר מניח שמשנים הלכה לדורות בגלל מקרה יחיד. לא ייתכן ולא יכול להיות.
אני לא מבין איך הרב אור חדש מניח -
- שהדיון החל רק בימי שמואל. הדיון אכן התעורר מחדש אבל הוא היה לראשונה בימי בועז.
- שפסיקת ההלכה נקבעה בחרב. החרב נועדה לעשות סדר ולהשתיק את המערערים, אבל ההלכה היא על פי דברי שמואל הנביא.
במסכת פסחים נו ע"א, וכן בסנהדרין י"ב ע"ב, למדנו שחזקיהו המלך עיבר ניסן בניסן "ולא הודו לו". ותימא, הרי מפורש בתנ"ך (דברי הימים ב' ל' ב) כי חזקיהו עשה זאת בתייעצות עם שריו וכל הקהל, א"כ מי הם אלה שלא הודו לו? על כרחך בשנים או בדורות שלאחרי כן, חכמי דורו או חכמי הדורות הבאים לא הסכימו עם המעשה הזה. ואף חזקיהו עצמו כנראה חזר בו ע"ש בסנהדרין. בטוחני שגם במקרה שלנו, לא היו חכמי הדורות שותקים על הלכה שנקבעה שלא כדין.
- שקובעים הלכה לפי אותות ומופתים משמים (אבל ע' בדברי הרב קוק שציינתי על כך שהלכה יכולה להשתנות).
ראיתי בספר "עלי תמר" (של הרב ישכר תמר זצ"ל, ביאורים וחידושים על הירושלמי) הסבר ארוך ומפורט. הוא מוסיף מקורות וטענות נוספות לאיסורן של בנות מואב, שיכולות להסביר את עצמת הויכוח הן בדורו של בועז והן בדורו של דוד. הספר אינו מצוי כל כך, אני מקווה שאוכל להביא צילום ויוכלו כולם לקרוא את דבריו המאירים.","123","","3410","True","True","False","","281","212.76.116.165","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38150","38149","חדש","26/12/14 15:03","ד טבת","תשע"ה","15:03","דוד כוכב","התקנתי אתמול במחשבי את גירסה בטא של פ. השו"ת גירסא 23, הכולל את פירוש "עֲלֵי תמר" לירושלמי. אך בנתיים הספיקו להכניס רק את סדר זרעים, כך שטרם יכולתי להעתיק את ההסבר הנ"ל.","125","","3410","True","True","False","","187","95.86.66.1","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38179","38149","תשובות","28/12/14 12:29","ו טבת","תשע"ה","12:29","אור חדש","בעניין בועז:
נראה שבזמנו לא היתה הכרעת ב"ד בשאלה זו ולכן נמנע(ו) טוב וגואל מלייבם את רות ורק בועז ש"חידש" חילוק זה, כנראה מדעתו, סמך עליו לעשות מעשה. אילו הדבר היה מתברר בזמנם ומוכח כהלכה שמקורה בסיני הרי שלא היה שום מקום לגואלים הקרובים מבועז לחוש להשחתת זרעם וממילא היו גואלים בעצמם ולא "מעבירים המצווה" לבועז הרחוק.
לפי חז"ל בועז מת בלילה שנשא (ועיבר) את רות, היו שראו בכך סימן לכך שטעה בחידושו (הרב ריבלין מבאר כך בספרו)
ממילא יוצא כפשט סוגייתנו שהדיון הראשון של הנושא בסנהדרין נעשה בב"ד של שמואל הרמתי ולא קודם.
כיצד לומדים הלכות בהסתמך על חידוש זה?
ברור שלמ"ד "מואבי ולא מואבית" זה דין דאו' ולא רק התר מדרבנן א"כ אם הלכה כמותו פשוט שניתן ללמוד מדין זה דברים דאו'. ובמיוחד שיסוד אחד להם, כפי שיתבאר לקמן ב"איסור ממזר".
רמב"ם- אכן אנו מסתמכים על פשט דברי הסוגיה והמדרשים ולא על דבריו של הנשר הגדול.
חייו של שמואל:
הערתך נכונה שהיה חי באותו פרק, אומנם אין לה נ"מ לנד"ד כ"כ, ברור גם שהטענה ש"כך נפסק בב"ד של שמואל" מתייחסת לזמן קדום לסיפור הסוגיה.
איסור ממזר:
מדאו' ספק ממזר מותר ורק מדרבנן נאסר. דין זה מאפשר לקב"ה לטהר את הראוי בעיניו ע"י שיגרום להתעלמות איסורו מהציבור ובכך הריהו מותר לכתחילה! (ומדאו' זה אף כשיווצר רק "ספק" בעניין). למדתי מכאן יסוד גדול בענייני ממזרות ופסול קהל, שהקב"ה מעולם לא גזר איסור מוחלט על זרע זה שלא חטא אלא השאיר לו פתח לתיקון (מסתבר שמכח תשובה גדולה של האב או הבן). ע"י יסוד זה הסברתי גם היכולת להתיר חלק מזרע עמון ומואב (הנקבות) אע"פ שהיה נראה שרצון ה' היה לאוסרם לעולם, כאמור ההתר מבוסס על כך שמעולם לא היה רצון ליצור איסור מוחלט ועולמי. הרב הקיר ציין שניתן לראות במעשה רות את אותו מעשה תשובה שיצר את אותו "ספק" באיסור הנקבות וממילא יצר את התרן. ממילא מובן גם כיצד רצינו ללמוד התר לנקבות ממזרות, וזה מפני ההבנה הבסיסית שהמילה "עולם" ביחס לממזרות יש לה פתחים להתר. ועוד בעניין זה כאן.
פסיקה עפ"י חרב:
אכן היה קשה גם לי , אלא שהגמרא מספרת שזהו הטיעון שניצח בביה"מ את טענות דואג ולא תשובה אחרת.
המשך הזמן:
כיוון שהוכח שה' אכן בחר בדוד התברר שאינו פסול קהל וממילא נכון הדין הגם שלא מטעם חרב אלא מסיבה אחרת, לביאור העניין ראה בפסקה "איסור ממזר".","458","","3408","True","True","False","","328","212.76.104.73","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38203","38179","כנראה שנסכים לא להסכים","29/12/14 02:04","ז טבת","תשע"ה","02:04","איתן","כנראה שנשאר בלי הסכמה.
אבל גם בלי הבנה, בועז וזקני העיר היתירוה, הייתכן שלא דנו בכך?
הר' אור חדש מסתמך על כך שלא הוזכרו בסוגייתנו המילים "הלכה למשה מסיני". והר' הקיר הביא את הלשון "התחדשה הלכה" שבירושלמי ומדרש רבה. ישמעו אזניכם מה שפיכם מדבר: אם הם חידשו הלכה הרי שהיה כאן דיון!
ושאלת "לו פירסם בועז ובית הדין שזו הלכה מוסכמת ממשה – מדוע נמנע(ו) טוב ופלוני אלמוני מלגאול" וכבר עניתי - לציבור בודאי היה כאן חידוש גדול. אפשר בהחלט להבין את פלוני אלמוני שמסתייג מהיתר זה (מדרש רבה פרשה ז' אות ט'). בכל זאת ר' שמואל בר נחמני קורא לו "אלמון מדברי תורה". (שם אות ו').
גם הסברתי איך ליישב "התחדשה הלכה" עם "הלכה למשה מסיני". והראיתי שזו מחלוקת ראשונים והר' אור חדש טוען שהוא הלך לפי פשט הגמרא. ועל כך אשאל: ומה פשט הגמרא לפי הרמב"ם?
אני לא רואה סיבה לחזור שוב על דברי, אני לא מקבל את המהלך של הרב אור חדש.
אני מצרף כאן את דברי הרב ישכר תמר זצ"ל, בספרו "עלי תמר" על סוגיית הירושלמי בפרקנו.
הרב תמר מניח, כדעת הרמב"ם והסמ"ג, שהיתר המואביות והעמוניות הוא הלממ"ס, הוא אפלו לא מעלה בדעתו אפשרות אחרת, והוא מרחיב ומסביר במהלך הדברים.
תודה לספריית הרמב"ם בתל אביב, ולמנהלה הר' אבישי אלבוים שליט"א, על שירותי הצילום.","123","pdf","3407","True","True","False","","414","213.151.60.26","0","38090","יבמות|עו ע"ב","0-pdf"),new Message("38367","38203","מורי ורבותי תן לי המיקרופון שניה...","08/01/15 20:06","יז טבת","תשע"ה","20:06","אמלתראות","עומק ענין הלכה למשה מסיני, וענין שכחום וחזרו ויסדום, היא ענין ארוך, והיעב"ץ או המהרי"ץ חיות מסביר [חושב אצל תורה ניתנה בכתב עברי או אשורי], כי מהווה מציאות של "חזרו ויסדום" ולא שכן היה באמת [וכיון שזה ענין שא"א להסבירו בקלות, ניתנה רשות להסבירם כענין תורה מן השמים, כי התורה ניתנה לאנשים ולא למלאכים, וא"א לצפות שכולם יבינו, ובפרט אלה שלא למדו כל צרכם]
למעשה הירושלמי שהיא היא ההשקפה הראויה והאידיאלי, אומר בעצמו על 'חזרו ויסדם' שהיא בריאה מתחדשת [אור חדש על ציון ג"כ הפשט מתחדשת ולא הוי'ה חדשה אולי רק יצירה חדשה]
וז"ל חז"ל הארץ ישראלים:
"ר' יוסי בר' בון בשם ר' לוי כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השנים והסכימו על דעת הראשונים ללמדך שכל דבר שבית דין נותנין נפשן עליו הוא מתקיים כמה שנאמר למשה מסיני"
ותיכף אח"ז הגמ' מדברת אודות כח חכמים לחדש הלכות:
"מכל אשר צוה ה' את משה אותו משה אין כתיב כאן אלא מכל אשר צוה ה' את משה אפי' דברים שלא שמע מפי משה הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני"
"ר' יוחנן בשם ר' בניי ר' חונה בשם ר' (מלאכי ו) תורת אמת היתה בפיהו דברים ששמע מפי רבו ועולה לא נמצא בשפתיו אפי' דברים שלא שמע מפי רבו ורבנן אמרי כי ה' אלהיך יהיה בכסלך ושמר רגליך מלכד אפי' דברים שאתה כסיל בהן"
ולכן אף אחד אינו מובטח על צדקתו עד סוף ימיו, ואפי' אחריה, וההיסטוריה עם הרמב"ם ותלמידי החת"ס [שחלקם טענו כי האימרה 'חדש אסור מן התורה' היא עניינית וכו', עד כי בשו"ת ההונגרי גם הכנסת הייצונג לביהמ"ד היא שאלה של חדש...] עד לימינו עם הרב קוק מראה לנו איך הקבה מנהיג עולמו
ודבר מעניין כי מזמורי קבלת שבת בין מנחה למעריבהיתה מנהג ארצי ישראלי כאלף שנים אחורה וגם עם ברכה לפניה, [הרב יחיאל גולדהבר מצא הכת"י] ונשכח שוב כמה מאות שנים וחזר ונסד על פי צו אלוקי שא"א לתארה בדרך הטבע, רק בגי' בבלאית בלי ברכה...
ועכשיו למושב בי"ד:
ופתחון פה למיחלים לך היא תפלה מתוקה ונוראה, כי בלי זה א"א לשרוד
גם דוד המלך ביקש והודה ע"ז כן בתהלים 'אשרי מי שמלא אשפתו מהם...את אויבי בשער' הבנים שלו יעמדו לצדו, וינצח האויבים בשער, דהיינו מקום הבי"ד של העיר בימים ההם, ועוד הרבה פעמים על שפתי חלקלקות של אויביו, והם אבנר וכו' גדולי ענקי התורה, כי צריכים הרבה סייעתא דשמיא לנצח על דבר ה'
וגם בהמשך שם בירושלמי, על לשון הרע כי היא היא ההורגת ולכן הותר לו להרגו, וזה נכלל בזה, כי העיקר היא היר"ש והסוד הצפון שא"א לחשבן מתמטיקה של תורה כביכול, אלא הקב"ה בעצמו נותן גושפנקא, ולא יעזור שום טיעון או דרש גאוני, וכמו שאברהם נחן בעיני ה', גם דוד, וכו', ובדור שהם חיים יהיה נסיון בחירה אמיתית, ואם יש שאומרים שאין בחירה ובודאי צדיק זה צדיק בכל דרכיו סימן שחסר לו נקודת אמיתת התורה
גם כיום הטוען היא היא הנותן נצחון או ההיפך
[וזה דיון לעצמו איך אפשר לפסוק עפ"י נצחון דברים, ומה חשבו כל אלו שעשו מלחמת קרב למשל הנוצרים עם הרמב"ן והרד"ק כו', אולי בשעת מעשה לא חשב על טיעון זו או זו, אבל למעשה גם היום המדינות נוהגות עפ"י מנתוויה, והם טוענים זע"ז בכנסת ולמה רק מי שיש לו פתחון פה יפה מנצח, ולמשל כולם ידעו שרומני צדק נגד אוס[ב]מא בפרשת ליביא, בכל זאת לא היה לו הדיבורים הנכונים ולכן הקהל בחר כפי שבחר]","267","","3397","True","True","False","","515","66.128.7.111","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38370","38361","כבר אמרתי שנסכים לא להסכים","08/01/15 21:39","יז טבת","תשע"ה","21:39","איתן","אני עדין לא מסכים:
א. לא נראה לי שבועז היה דעת יחיד בבית לחם. גם אם הגואל או הגואלים הקרובים אליו חלקו, או חששו מלקבל את החידוש - הוא ישב עם זקני העיר, נראה לך שהוא היה עושה בניגוד לדעת הרוב?
ב. נכון שעל אשה כרות לא שייך לומר את כל הפגמים שבעמון ומואב, אבל זה לא מוכיח על כל העמוניות והמואביות. ולכן זו לא סיבה מספקת להתיר את כל העמוניות והמואביות.
יש לרמב"ם במורה נבוכים אמירה על כך שהתורה קובעת את חוקיה על פי רוב האנשים, והחוקים לא משתנים גם לא ליוצאים מן הכלל. ניסיתי לחפש את המקור המדויק, ואל מצאתי. אבל מצאתי כי בחלק ג' של המורה, פרק מ"ט, כשהרמב"ם דן בטעמי מצוות איסורי עריות - הוא טוען שנישואין נועדו להיות בפרסום כדי לפרסם את היותה אשת איש מכאן ואילך, ע"ש, והדוגמא לכך היא דוקא נישואי בועז ורות...","123","","3397","True","True","False","","350","95.86.110.42","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38369","38367","לצערי לא הבנתי כוונתך","08/01/15 21:36","יז טבת","תשע"ה","21:36","אור חדש","מכללות הדברים נראה שיש עניין עמוק וחשוב בדבריך אך לצערי העריכה מאד מקשה על ההבנה, נשמח מאד אם תוכל לערוך הדברים כך שגם אנשים פחות בקיאים ממך בסוד הדברים יוכלו להנות מאורך.","458","","3397","True","True","False","","171","77.127.211.8","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38379","38368","איך ליישם התחדשות - סוד ההתחדשות","09/01/15 18:50","יח טבת","תשע"ה","18:50","אמלתראות","סוד ההתחדשות
הרב יצחק גינזבורג
כיצד לעשות מהפכה בלי לזרוק את העבר? כיצד לחדש בלי לאבד את הישן? את התשובה מספקת ההופעה הראשונה של המלה "חדש" בתורה, בפרשתנו: "ויקם מלך חדש על מצרים"
נערך על ידי ניר מנוסי
ספר בראשית היה רווי חידושים: הוא נפתח בהופעתה של בריאה חדשה, מתאר את התחדשותו השנית של העולם לאחר המבול, האנושות נפלגת בו שלל שפות ועמים וחדשים, וכמובן – מופיע בו היהודי הראשון המציג לעולם דרך חדשה לעבוד את ה'. לאור כל זאת, מפתיעה העובדה כי המלה 'חדש' אינה מופיעה בספר בראשית כלל. היכן היא מופיעה בפעם הראשונה? בראשית ספר שמות. לאחר כמה פסוקים המסכמים את חומש בראשית, נפתחת עלילת שמות עצמה בפסוק הבא:
וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף (שמות א, ח)
הופעתם הראשונה של מלה או שורש משמעותית במיוחד, ונחשבת כמבטאת משהו עמוק ממהותם. התבוננות בפסוק שלפנינו יכולה ללמד אותנו רבות אודות מהות החידוש: מה ערכו של החדש על פני הישן? איזוהי ההתחדשות המתוקנת? כיצד ניתן לחדש משהו באמת?
שעבוד החדשנות
עצם הופעתה של המלה 'חדש' רק בחומש השני מספקת את התובנה הראשונה: התחדשות אפשרית רק לאחר התיישנות. כאשר כל המציאות חדשה לא תתכן חווית חידוש – אין דבר ישן שהחידוש יתבלט על גביו. רק אחר עיצוב המציאות בספר בראשית וההתקבעות-התיישנות של טבע העולם בא ספר שמות ופותח בחדושיו, בעלילה מפתיעה המתחוללת בעולם הישן ומשנה את סדריו.
יותר בעומק, ספר בראשית מייצג שלב בו הטבע זה עתה עזב את ידי הבורא, ועדיין ניכרת בו טביעת חותמו. ספר שמות לעומתו מייצג שלב מאוחר יותר בו הרושם האלוקי החקוק בטבע נשחק ונעלם, והחוויה כי הטבע מגלה אלוקות מתחלפת בחוויה כי הוא דווקא מטביע ומעלים אותה, כי חוקי הטבע מגבילים ומעיקים על הנפש. לכן הוא נפתח בסיפור של שעבוד, ומוקדש כולו לספר את קורות היציאה ממיצרי הישן ולידת החדש.
העובדה כי התחדשות כרוכה בפריצה מכבלי המיושן מסבירה מדוע התורה מצמידה את החידוש הראשון עם המשעבד הראשון – מלך פרעה ההופך את העם לעבד כלוא. דבר זה פותח מימד חדש בהבנת סיפור יציאת מצרים: השעבוד תחת "מלך חדש" הינו מצב בו עצם ההתחדשות שבויה בידי 'מלכות' זרה – כח היצירה בידי מיצרים חיצוניים – והיציאה ממצרים הינה שחרור החדשנות והיצירתיות והוצאתן לאור.
למעשה, במונח "מלך חדש" אף ניתן לקרוא את אופיה של התרבות המשעבדת: מדובר בתרבות המתיימרת להיות חדשנית. זוהי תרבות המציגה עצמה כחידוש שלא היה כמותו בעולם – "חדש, חדיש ומחודש!" – ומייצרת המצאות מפתיעות "חדשות לבקרים" (ולכן גם עושה הכי הרבה כותרות בחדשות...). כיצד משעבד הדבר את יכולת החידוש של היהדות? כאשר תרבות שלילית וכוחנית משלהבת את העולם בחידושים המנותקים מאמונה ועבודת ה', הדבר גורם לרתיעת היהדות מעצם מושג החידוש. ה"מלך חדש" כמו 'גונב' את ערך החידוש, ויוצר את האשליה כי הוא הפוך לחיים של אמונה.
אשליה זו יכולה לחדור אף ללבה של היהדות עצמה ולשכנע אותה שכדי לעבוד את ה' אסור לחדש דבר (עד כדי שידמה ליהודים רבים שבנוגע לכל דבר "חדש אסור מן התורה"...). התוצאה היא שיהודים ממשיכים לעבוד את ה', אך מונעים עצמם מלהגיע לתכלית עבודתם – לחשוף מתוך התורה ומתוך עצמם את הפלא והחידוש של נוכחות ה' בעולם. למעשה, מדובר בשעבוד מזן עמוק וחמקמק עד מאוד: השוללים את החידוש משוכנעים כי בעשותם זאת הם עומדים בגבורה בפיתויי ה"מלך החדש", אפילו מורדים בו, בעוד למעשה הם שבויים בתפיסת העולם שהוא יצר, המפרידה בין אמונה לחדשנות.
המשך","267","","3396","True","True","False","","347","66.128.7.111","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38378","38369",""נותנין נפשן עליו הוא מתקיים"","09/01/15 18:48","יח טבת","תשע"ה","18:48","אמלתראות","כל אחד ושורש נשמתו
אצלי ההסברה לקויה בזמנים ובמדות מסויימים
ולכן נקרא הר חורב ששם ניתנה רשות לסנהדרין להשתמש בחרב, וכהיום שחזר דין הסנהדרין למקומו, כל שאינו מיישמים את זה יקחו מי שאינו ראוי לכך, וכל הנותן יד למניעת הקמת הסנהדרין לחידושה, אפי' בקריצת או זיעת או חרון אפו שותף לכך.","267","","3396","True","True","False","","279","66.128.7.111","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("38373","38370","פשוט לי כפי שהבאת מהרמב"ם","08/01/15 21:59","יז טבת","תשע"ה","21:59","אור חדש","וע"כ טרחתי להוכיח שבמקרה דנן היה מנגנון אחר שמאפשר להלכה להשתנות לטובת היוצאת דופן.
מנגנון זה הינו הצורה שבה השתנתה ההבנה של כוונת התורה בנתינת טעם (ולמסקנה שני טעמים) לאיסור המואבים.
סיכום היסטורי-
הבנה ראשונית שהמואבים כולם פגומים לגמרי משום תולדתם (לוט) ומשום מעשיהם הם- כך היה פשוט לכל עד שנתחדשה ההלכה בימי בועז, חידוש שלא החזיק מעמד כיוון שמיד לאחר החידוש והמעשה מת בועז ולא עלה בידו לברר דבריו בפני כלל חכמי דורו.
הבנת ביניים- בועז- מואבי ולא מואבית משום ש"אין דרכה" (ה' מחדש הבנה זו בעולם לכבודה של רות בזכות תשובתה ותיקון כלל פגמיה המולדים)
כך גם מכריעים ב"ד של שמואל (כנראה שמכח ההארה הנבואית הרגישה לרצון ה' השורה בבה"ד של הרואה)
הבנת דואג והב"ד של שאול- "היה להן לקדם לנשים", "כל כבודה לא שייך בנשים שהזנו את בנ"י "- ההתר מתבטל! (ואין נביא רשאי לחדש וכו')
הכרעה כשמואל- "לפי חרב". כמובן שבכך לא באמת סרה התלונה מעל ראשו של דוד שסבל רבות מאותם צרים שטענו שפסול קהל הוא (עמשא וחרבו לא היו נגד עינהם)
תפילות דוד ותשובתו מביאות לבחירה של ה' שגלויה לעין כל לאחר נצחונו על המורדים (והעובדה ששערי ביהמ"ק נפתחים כשמזכיר שלמה זכות אביו) ובכך מוכח כשמואל (אומנם כראיה אך לא בדרכי הלימוד הרגילים הנצרכים לפסיקת הלכה)
יש סתירה בעולם- מצד דרכי הלימוד צודק דואג ומצד בחירת ה' צודק שמואל.
נפתחים עיניו של "אור חדש" (כמובן עפ"י המדרש) לראות שכך מוכח בתורה שתלתה האיסור גם בטעם שכירת בלעם, וע"כ מוכח שלא כדואג.","458","","3397","True","True","False","","195","77.127.211.8","0","38090","יבמות|עו ע"ב",""),new Message("59764","38379","ראה יותר על הלל"מ","12/12/18 18:31","ד טבת","תשע"ט","18:31","אמלתראות","קישור טוב","267","","1963","True","True","False","","247","68.192.19.136","0","38090","יבמות|עו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);