var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=380;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("380","0","היה תלמוד בבלי על סדר זרעים וטהרות?","24/07/09 16:08","ג אב","תשס&quot;ט","16:08","שאינו יודע לשאול","","48","","5392","False","True","False","","1311","77.127.34.17","0","0","",""),new Message("388","380","לא","26/07/09 14:28","ה אב","תשס&quot;ט","14:28","הראל",".<br />לא. הנה מקור אחד ברור:<br /><br /><u>רש&quot;י (סוכה יד ע&quot;א ד&quot;ה משום)</u>: שאלתי את מורי: מגופה דמשנה דמייתי אגב גררא בשמעתין, מי שייך למיתני גופא כדגרסינן במימרות האמוראים ואמר לי רבי: <b>משום דהך משנה מן הטהרות, שאין מהם שום גמרא בעולם, ולא מפורשת כשאר המשניות</b> - לפיכך נוהג התלמוד לומר גופא כדי לפרש&quot;.<br /><br />הדבר גם מוכח מ&quot;התנהגות&quot; הגמרא כאשר היא נתקלת אגב אורחא במקורות מסדר זרעים וטהרות, כפי שמופיע במקורות הבאים:<br /><u>תוס' (בכורות כז ע&quot;ב ד&quot;ה וכי)</u>: &quot;<b>דרך הש&quot;ס להאריך ולקצר כשמביא משניות מטהרות ומזרעים ומשנה הלשון כפי הצורך</b>&quot;; <u>ר&quot;ת (ספר הישר, חלק החידושים, הקדמה)</u>: &quot;<b>עוד תמצא משניות דטהרות וזרעים כשמביאין אותה בתלמוד מחסרים ומקצרים אותה</b> כי ההיא דתחלת שבת מים הניתזין והנצפין אינן בכי יותן. וכי ההיא דשילהי א&quot;ע ר' אליעזר ספק ביאה טהור ספק מגע טומאה טמא. וכי ההיא דקשרה בדבר המעמידה&quot;.<br />זו תופעה די מוכרת, שפתאום הגמרא מאריכה מאוד בסוגיות העוסקות בזרעים/טהרות, וההסבר לכך כנראה הוא מכיוון, שהגמרא, שיודעת שאין גמרא על סדר זרעים וטהרות, מנצלת את ההזדמנויות הללו בכדי להעמיק ולהרחיב בנושאים אלו, כי אם לא עכשיו – אימתי?<br /><br />ואולי ההסבר לכך שאין גמרא על זרעים וטהרות יתבאר לאור הסוגיה הבאה:<br /><u>בבא מציעא (קיד ע&quot;א-ע&quot;ב)</u>: אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של נכרים ... אמר ליה: לאו כהן הוא מר, מאי טעמא קאי מר בבית הקברות? אמר ליה: <b>לא מתני מר טהרות</b>? דתניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: קבריהן של נכרים אין מטמאין, שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם - אתם קרויין אדם, ואין נכרים קרויין אדם. אמר ליה: <b>בארבעה לא מצינא, בשיתא מצינא</b>?&quot;. וברש&quot;י: &quot;<b>בארבעה לא מצינא</b>. בגירסא דארבעה סדרין, כגון <b>מועד ישועות נשים</b> שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית, <b>וקדשים</b> נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרינן (מנחות קי, א): אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום - מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש: <b>בשיתא מצינא</b>. בתמיהה, <b>זרעים</b> אינו נוהג בחוצה לארץ, וכן <b>טהרות</b>&quot;.","46","","5390","True","True","False","","285","192.115.90.150","0","380","",""),new Message("604","380","עוד מקורות שלא היה","20/08/09 01:31","ל אב","תשס&quot;ט","01:31","חננאל","<u>תשובות הגאונים - הרכבי סימן רסב</u>:<br />ודאמ' עולא לישתמיש אינש במאן <b>דמתני ארבעה </b>ולא לישתמיש במאן <b>דתאני ארבעה</b>. הכין גרסין רבנן ופירושה זה השונה הלכות לאו מאן דתאני מתניאתא אבל דמתני הוא כעין התלמוד שלא תלמודנו זה הוא כי תלמודנו זה על ההלכות נאמר. וכן הוא [דף קכ&quot;ט] הדבר כי מי שהוא יודע מכילאתא ודראשי <b>דארבעה סידרי </b>זה הוא דמתני האמור כן. ודתאני מתניאתא כגון משנת חכם זה או חכם זה כי דתניא דבי ר' ישמעאל ודומיהן שיש בהלכות ויש בהן שאינן הלכות. אבל הילכאתא היא משנתנו זה דתרצה רבנו הקד' שהלכה כמוה. נמצא מאן דתאני ארבעה דהילכאתא עדיף מן מאן דמתני ד' דדראשי: <br /><br />וזה מתחיל עוד בימי האמוראים:<br /><br />א. מגילה דף כח עמוד ב: ואמר עולא: לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה. כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא, מטא עורקמא דמיא, אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה, וקא מעבר ליה. אמר ליה: קרית? - אמר ליה: קרינא. - תנית? - תנינא ארבעה סידרי משנה. - אמר ליה: פסלת לך ארבעה טורי, וטענת בר לקיש אכתפך? שדי בר לקישא במיא! <br /><br />ב.איגרת רב שרירא גאון כתיבת התלמוד אות עז: ואמר רבא גברותא למבעא בעיי והא בשנייה דרב יהודה כלהו תנויי הוו בנזיקין, ואלו אנן קא מתני' <b>ד' סדרי</b>, ואלו רב יהודה כד הוה מטי האשה שכובשת ירק בקדרה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים, אמר, הויא דרב ושמואל קא חזינן הכא, ואלו אנן מתניתן תליסר מתיבתא, ואלו רב יהודה כד הוה שליף מסאניה אתא מטרא ואנן קא מצערינן נפשין וליכא דאשגח בן, אלא קודשא בריך הוא ליבא בעי.","81","","5365","True","True","False","","280","77.126.216.3","0","380","",""),new Message("580","388","לגבי המקור של &quot;בארבעה לא מצינא...&quot;","17/08/09 18:20","כז אב","תשס&quot;ט","18:20","אבינועם","לעומת הנאמר לעיל, כדאי לראות את התוס' שכתב:<br /><i>&quot;ה&quot;ג דתניא ר' שמעון [בן יוחי] אומר - דאינה משנה בשום מקום ועוד דמשניות אף של זרעים וטהרות היו שגורות להם כדמשמע בכמה דוכתין <b>והא דקאמר בארבע לא מצינא בשיתא מצינא היינו בתוספתא</b>&quot;.</i>","45","","5368","True","True","False","","268","77.126.99.124","0","380","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);