var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=34672;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","55"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("34546","0","לכבוד התנא הקדוש ר' מאיר","13/05/14 10:23","יג אייר","תשע"ד","10:23","אור חדש","למקומו המרכזי של ר"מ בהלכה:
ערובין יג.
"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו [ר"מ]. ומפני מה לא קבעו הלכה כמוהו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים".
מקובל לחשוב שבעקבות חוסר היכולת לעמוד על דעת ר"מ אכן כמעט ולא נפסק כמותו להלכה (מלבד בענייני גזרות שקיי"ל שהלכה כר"מ בגזרותיו) אולם בשאר עניינים כידוע הלכה כחבריו של ר"מ (ר"י, ר' יוסי, ר"ש, ר"א) במחלוקתם עימו.
דבר זה לא נכון!
אם ניזכר בכך ש'סתם משנה הינה דעת ר"מ' (למעט מקרים בודדים שהגמרא מוכיחה שזה לא כך) וניזכר בכך שרבי יוחנן קיבל מרבותיו שכל מקום שסתם רבי במשנה הלכה כסתם אפילו נגד כמה תנאים המפורשים בשמם, נגלה שברוב המקרים ההלכה היא כדעת ר"מ, מלבד במקרים שהוא הוזכר בשמו!
השאלה אם כן היא למה רבי כשערך את המשנה סידר את דעת ר"מ שהתקבלה להלכה בעילום שם והזכיר את שמו במקרים שלא התקבלה דעתו, הרי לכאורה יש בזה פחיתות כבוד לר"מ?
תשובה לשאלה זו נמצאת במקור הבא
מסכת הוריות דף יד, א
"... אמר להו רבי יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן [שמעון בן] גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לרבי מאיר אחרים ולר' נתן יש אומרים... מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך אמר ליה (קוהלת ט) גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה אמר ליה )תהילים ט(האויב תמו חרבות לנצח אמר ליה הני מלי היכא דאהנו מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר..."
מסתבר ששאלתנו היא גופא שאלת ר"ש לרבי אביו, "למה אין אנו מזכירים בשמו את אותו תנא שלימדנו את כל גופי התורה (ובכך מפסידים הבאת גאולה)??" על זה סיפר לו רבי את אותו סיפור שכמבואר בגמרא בסופו הוחלט שלא לציין הלכה בשמם של ר"מ או ר' נתן.
נראה שגם לאחר לימוד הזכות של ר"ש על ר"מ היה כבר מאוחר מכדי לשנות את כל סדר המשנה שנלמדה בע"פ באותו הדור וכך הגיע אלינו הכלל "הלכה כר"מ כשהוא סתם ולא כשנתפרש בשמו".
כוונת חכמים שלא נפסק כר"מ היא אם כן לומר שהיה ראוי לפסוק בכל מקום כמותו אלא שמפני שלא ירדנו לסוף דעתו יש מקרים מעטים שהלכה כחבריו.","458","","3641","True","True","False","","1257","212.76.115.248","0","0","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34549","34546","מי זוכר משניות שהקשו עליהן מצד שיש שם גם","13/05/14 12:57","יג אייר","תשע"ד","12:57","אור חדש","מי זוכר משניות שהקשו עליהן מצד שיש שם גם ר"מ וגם אחרים או י"א ור"נ?","458","","3641","True","True","False","","165","212.76.115.248","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34552","34546","בדבריו החסיר את הגמרא על "מלחמת הכבוד"","13/05/14 15:14","יג אייר","תשע"ד","15:14","יהודי_קדום","בין רשב"ג (הנשיא) לרבי מאיר (חכם) ורבי נתן (אב בי"ד), מאבק כבוד מר ומזעזע שגרם לרשב"ג ובית המדרש להוציא מבית המדרש את ר"מ ואת ר"נ ולכנות את רבי מאיר "אחרים" ואת רבי נתן "יש אומרים". (כל הגמרא בנידון דידן בהמשך).
אם כן, הרי לנו גמרא מפורשת המסבירה מדוע כשאמרו הלכה משמם לא אמרו את שמם האמיתי.

ועוד:
עיון בגמרא שם מראה שלא משתמע ש-"לאחר לימוד הזכות של ר"ש על ר"מ" (ר"ש היה נכדו של רשב"ג) - בוטלה גזירת הכינויים, שהרי רבי (בנו של רשב"ג) נענה רק חלקית לבקשת בנו ואינו חוזר על המשנה עם אמירה מפורשת שרבי מאיר אמרה אלא " הדר אתני ליה 'אמרו משום רבי מאיר..."

כך שנלענ"ד שהסיבה שהביא ש"כבר מאוחר מכדי לשנות את כל סדר המשנה שנלמדה בע"פ באותו הדור וכך הגיע אלינו הכלל "הלכה כר"מ כשהוא סתם ולא כשנתפרש בשמו". אינה מוכחת דיה (למרות שברור שהנכד לימד זכות לאחר פטירת ר"מ).

מסכת הוריות יג:
א''ר יוחנן בימי רשב''ג נישנית משנה זו רבן שמעון בן גמליאל נשיא רבי מאיר חכם רבי נתן אב''ד כי הוה רשב''ג התם הוו קיימי כולי עלמא מקמיה כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו אמר רשב''ג לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו תקין הא מתניתא ההוא יומא לא הוו רבי מאיר ורבי נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מילתא אמרי מאי האי אמרו להו הכי תקין רשב''ג אמר ליה ר''מ לרבי נתן אנא חכם ואת אב''ד נתקין מילתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצים דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה {תהילים קו-ב} מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלותיו נעבריה והוי אנא אב''ד ואת נשיא שמעינהו רבי יעקב בן קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזל יתיב אחורי עיליתיה דרשב''ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דלמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן פקיד ואפקינהו מבי מדרשא הוו כתבי קושייתא [בפתקא] ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו רבי יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן [שמעון בן] גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לרבי מאיר אחרים ולר' נתן יש אומרים אחוו להו בחלמייהו זילו פייסוהו [לרבן שמעון ב''ג] רבי נתן אזל רבי מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל רבי נתן אמר ליה רשב''ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב ב''ד שויניך נמי נשיא מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה אחרים אומרים אילו היה תמורה (דף יד.) לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך אמר ליה {קהלת ט-ו} גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה אמר ליה {תהילים ט-ז} האויב תמו חרבות לנצח אמר ליה הני מלי היכא דאהנו מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר''מ אמר ר''מ לא אמר... "","233","","3641","True","True","False","","305","79.180.185.196","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34667","34549","מאת: דוד כוכב","18/05/14 13:33","יח אייר","תשע"ד","13:33","אור חדש","תוכן הפניה:
במשנה לא מוזכרים "אחרים" אלא בברייתות.
וראה למשל בתוספות מסכת ברכות דף ט ע"ב:
"אחרים אומרים עד שיראה חברו וכו' - ... וצריך לומר דהאי אחרים לאו ר' מאיר נינהו דהא ר' מאיר איירי לעיל מינייהו.","458","","3636","True","True","False","","139","95.86.121.242","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34555","34552","אכן החסרתי במכוון!","13/05/14 15:25","יג אייר","תשע"ד","15:25","אור חדש","החסרתי במכוון(אם כי רמזתי בדברי שהסיבה למחיקת השם מצויה שם בגמרא ...) הסיבה למה לא נאמרו ההלכות בשם אומרם אינה נוגעת לעניין ההודעה שלי שעוסקת בשאלה "כמי פוסקים להלכה".
לא הבנתי הסיפא של דבריך, למה לדעתך רבי שסידר המשנה לאחר פטירת ר"מ עשה בצורה הפחות מכובדת? איך זה מתיישב עם כך שהודה לדברי ר"ש בנו?","458","","3641","True","True","False","","181","212.76.115.248","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34557","34555","ברור מדבריי שלא נגעתי "כמי פוסקים להלכה"","13/05/14 15:42","יג אייר","תשע"ד","15:42","יהודי_קדום","אלא הבהרתי שמה שהחסיר חסר לי מאוד לתמונה הכללית של דבריו.
אמנם אמרתי שמה שכתב: "נראה שגם לאחר לימוד הזכות של ר"ש על ר"מ היה כבר מאוחר מכדי לשנות את כל סדר המשנה שנלמדה בע"פ באותו הדור וכך הגיע אלינו הכלל "הלכה כר"מ כשהוא סתם ולא כשנתפרש בשמו" - אינה מוכחת דיה לדעתי הענייה.","233","","3641","True","True","False","","178","79.180.185.196","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34563","34557","מהי אם כן הסיבה לכך ששמו של ר"מ נשאר","13/05/14 16:46","יג אייר","תשע"ד","16:46","אור חדש","מהי אם כן הסיבה לכך ששמו של ר"מ נשאר עלום במקום שאומרים הלכה שלו?
למה חשוב לך דווקא בערב ההילולא להזכיר עניינים שליליים?","458","","3641","True","True","False","","138","87.68.12.36","0","34546","הוריות|יג ע"ב",""),new Message("34672","34667","למה אין "אחרים" במשנה","18/05/14 15:44","יח אייר","תשע"ד","15:44","אור חדש","אכן אין "אחרים אומרים" במשנה (השו"ת), אני מניח שזה אכן מסתבר לפי מה שכתבתי שהרי לפי צורת העריכה של רבי כאשר ההלכה היא כר"מ הוא מופיע בהכרח בראש המשנה בתור "סתם" כדי שלא יוזכר שמו להלכה. כיוון שכך, לא שייך לקרוא לו "אחרים" שהרי א"א לפתוח משנה במילים "אחרים אומרים", בכך אומנם קיים רבי את גזרת אביו שלא להזכיר את ר"מ כשהלכה כמותו אך ביטל את כינויו "אחרים" שהופיע בברייתות קודמות לעריכתו.
לפי דברינו יוצא שבברייתות ההלכה תמיד תהיה כ"אחרים" שהרי מחמת זה שונה שמו מר"מ לכינוי.","458","","3636","True","True","False","","347","95.86.121.242","0","34546","הוריות|יג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);