var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92775;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("33709","0","לולב על מנת להחזיר","16/03/14 10:56","יד אדר ב","תשע&quot;ד","10:56","עלי","מהסיפור על ארבעת התנאים למדים שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה.<br />ולכאורה צריך לשאול, <br />א. מה היה קורה לו היה הדין שאינה מתנה ?<br />הרי אם כן היה נאלץ רבן גמליאל לתת את הלולב במתנה גמורה לרבי יהושע והוא לרבי אלעזר בן עזריה והוא לרבי עקיבא והוא היה משיב במתנה גמורה את הלולב לרבן גמליאל, ואם כן היינו הך כפי שקרה בפועל, ומה הרווחנו יותר בכך שלמדנו הלכה זו הרי גם בלעדיה אפשר היה להסתדר, ומה המיוחד במעשה זה, וכי הם הראשונים שנהגו כך, וכי לא קרה מעולם קודם לכן שלשני יהודים היה רק לולב אחד והאחד נתן לשני את הלולה במתנה, ואם כל הסיפור הוא שהלולב נקנה באלף זוז הרי אפשר היה לספר זאת ודיינו  ?","209","","3701","True","True","False","","983","194.114.146.227","0","0","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("33714","33709","כי אז לא היו יוצאים ידי חובתם","16/03/14 23:28","יד אדר ב","תשע&quot;ד","23:28","דוד כוכב","לו מתנה על מנת להחזיר לא היתה מתנה לא היו יוצאים ידי חובה.<br />כדי להבין זאת צריך קודם ללמוד את הסוגיה במסכת בבא בתרא דף קלד ע&quot;א.<br />ועכשיו, מה היה קורה אם אחד ממקבלי הלולב היה מסרב לפתע להחזיר אותו. טבעי שרבן גמליאל היה מוחה, כי הוא זקוק ללולב למחרת, מה גם שלולב זה עלה לו הון רב. והוא היה טוען שברור שלו היה ידוע שהלולב לא יוחזר הוא לא היה ניתן מעולם. ועל פי סוגיית מעשה בית חורון מתברר שטענה כזו של רבן גמליאל היתה אכן מתקבלת. אם כן למרות שהתנאי 'על מנת להחזיר' לא נאמר בפירוש, מתנתם היתה מתנה על מנת להחזיר. ואם מתנה על מנת להחזיר אינה נחשבת למתנה הרי שאינם יוצאים ידי חובה בלולב, ואפילו ישיבוהו אחר נטילתו. וראה גם בסוגית ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל במסכת קידושין דף נ ע&quot;א שיש דברים שנחשבים כאילו נאמרו בפירוש אם אנן סהדי שכך היתה כוונתו.","125","","3701","True","True","False","","134","95.86.68.120","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92761","33714","אבל אם כדברי הרב כוכב","18/08/21 10:53","י אלול","תשפ&quot;א","10:53","עלי","( במחזור הקודם... ) היה רבן גמליאל מוכרח לתת להם לא במתנה ע&quot;מ להחזיר אלא במתנה גמורה - וכמו שהצעתי - ומדוע לא נהג כך לכתחילה, וכי חשד שר&quot;ע לא ימסור לו חזרה את הארבעת המינים במתנה גמורה ?<br />( ושמא גם הקב&quot;ה נוהג עמנו ככה, שנותן עמ&quot;נ להחזיר...)","209","","989","True","True","False","","60","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92762","92761","היא הנותנת, הוא ידע שהחכמים יחזירו לו","18/08/21 11:01","י אלול","תשפ&quot;א","11:01","דוד כוכב","ועל סמך זה הוא נתן להם. כלומר שלמעשה נתינתו היתה רק משום בטחונו שהמתנה תשוב אליו, וזה עצמו נחשב למתנה על מנת להחזיר גם בלי להתנות זאת בפירוש, כי &quot;תנאי&quot; זה ברור לכל רואה ומבין.<br />ולכן, אילו מתנה על מנת להחזיר לא היתה נחשבת מתנה, החכמים לא היו יוצאים ידי חובה למרות שהוא לא אמר בפירוש שהוא נותן להם במתנה על מנת שיחזירו.","125","","989","True","True","False","","194","147.161.13.231","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92767","92762","יכול היה לפרש","18/08/21 11:17","י אלול","תשפ&quot;א","11:17","עלי","שנותן במתנה גמורה ובלי תנאים...ואז לא צריך היה גם לפלפל בזה...","209","","989","True","True","False","","59","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92769","92767","זה היה שקר, נראה מה יעשה אם...","18/08/21 11:29","י אלול","תשפ&quot;א","11:29","דוד כוכב","אם רבי עקיבא יאמר: &quot;בלי תנאים? סבבה, מוחרם לעניים!&quot;.<br />רבן גמליאל היה מיד מוחה ברבי עקיבא.<br /><br />ואם סבור הנך שרבן גמליאל לא היה רגיל לנזוף ברבי עקיבא, ראה במסכת ערכין דף טז ע&quot;ב: &quot;אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן גמליאל, וכל שכן שהוספתי בו אהבה&quot;.","125","","989","True","True","False","","240","147.161.13.231","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92770","92769","תשובות :","18/08/21 11:49","י אלול","תשפ&quot;א","11:49","עלי","א. רבי עקיבא ודאי לא היה נוהג בחוסר דרך ארץ שכזה ברבן גמליאל, והרי רואים כיצד הקפידו על הסדר ביניהם מסיבה זו.<br />ב. יתכן והיא הנותנת. אילו היה מפרש שנותן במתנה גמורה ובלי תנאים, היו החכמים למדים מזה שלדעתו בלי לומר כלום, הרי זו מתנה על מנת להחזיר, וסובר שאינה מתנה ( שלכן הוכרח לפרש שנותן במתנה גמורה ובלי תנאים ), בניגוד למה שסבר, לכן הוכרח לתת במתנה על מנת להחזיר בלי לומר כלום כדי שיהיה ברור שלדעתו זו מתנה...ושמא לכך התכוון הרב כוכב ?","209","","989","True","True","False","","58","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92775","92770","רבי עקיבא ודאי כן היה נוהג כך!","18/08/21 12:23","י אלול","תשפ&quot;א","12:23","דוד כוכב","כפי שעשה לרבי טרפון במעשה המובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=22152'>בקישור זה</a>.<br /><br />כוונתי כך, אילו מתנה על מנת להחזיר לא היתה מתנה, לא היתה אפשרות לחכמים ליטול ד' מינים ביום הראשון, והם היו פטורים כי לא היתה להם בספינה אפשרות לקנות.<br /><br />ואם תשאל למה שר&quot;ג לא יתן להם?<br />אענה לך בשאלה, אם מישהו מחו&quot;ל היה כותב לך: בבקשה עשה לי העברה של 100,000 ש&quot;ח כי אין לי אפשרות אחרת לקנות פה אתרוג. היית שולח לו? היית עונה לו: אני מאוד מצטער אבל אני זקוק לכסף לקיים את המצוות שלי. אם אין לך, אז אתה פטור.<br /><br />ר&quot;ג זקוק לאתרוג למחר, והוא לא הולך לתת אותו לאף אחד במתנה גמורה. מתנה גמורה פירושה שהמקבל יכול עכשיו להקדיש את האתרוג מבלי שר&quot;ג יבוא אליו בטענות, כמובא בתחילת אשכול זה.","125","","989","True","True","False","","236","147.161.13.231","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92778","92775","אני מצטער","18/08/21 13:38","י אלול","תשפ&quot;א","13:38","עלי","אבל אינני מסכים כלל. לענ&quot;ד היה רבן גמליאל נותן ונותן במתנה גמורה את ארבעת המינים לחבריו אילולא היתה בידו דרך אחרת של עמ&quot;נ להחזיר, ולכן דווקא צריך לשאול מדוע בחר בדרך זו ( מהשתים ) בדווקא. לא הייתי חושד ברבי עקיבא שאילו נתן לו רבן גמליאל את ארבעת המינים שלו היה 'מחרימם' לטובת אחרים שבלאו הכי לא היו שם בספינה ולא היה נותנם שוב במתנה גמורה לרבן גמליאל ( והרי נתן גם לרבי יהושע והוא לא היה גבאי צדקה ). <br />וזה כלל לא דומה למי שמבקש סכום גדול לקנות ארבעת המינים ואין בידו להשיבו. אבל לו ידעתי שהסכום הוא הלוואה לשבוע ושיש ביד המקבל להשיבה בודאי שהייתי נותן ( לאדם אמין ) ומדוע לא. לתת במתנה סכום גדול לשם קיום מצוה אין כלל חיוב אף כי אין איסור ויש לדון בזה בגדרי צדקה בכלל. <br />אבל בכל אופן עולה שאלה חדשה מדברי בעל ערוך לנר : מדוע לא קנו את הלולב בשותפות כדי שכל אחד יקנה חלקו לחביריו על מנת להחזיר אם שלושתם היו עשירים. מדוע שרבן גמליאל יוציא לבדו סכום עצום ולא ישתתפו חביריו בהוצאה ?<br />מה דעת הרב שניתן גם ללומדים אחרים להביע דעתם בעניין כי מי אני שאדון עמו ?","209","","989","True","True","False","","55","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92789","92778","הערוך לנר גופו","18/08/21 17:48","י אלול","תשפ&quot;א","17:48","יחיה","מתייחס, ואומר: ובזה י&quot;ל עוד בדרך אחר מה שדקדקנו (לעיל בסמוך), למה פריך הקושיא מאי קמ&quot;ל בקנה אלף זוז, אחר שביאר דמתנה ע&quot;מ להחזיר שמה מתנה, <b>דבלא&quot;ה הי' אפשר לומר דקמ&quot;ל במה דקאמר שקנה באלף זוז, דאתרוג השותפין פסול, דלכך הוצרך לקנות ביוקר כ&quot;כ, מפני שכל א' רצה לקנות לעצמו</b>, אבל לאחר דקאמר מתנה ע&quot;מ להחזיר שמה מתנה, <b>ובענין זה יכול לצאת גם באתרוג השותפין</b>, כמש&quot;כ התוס' (ד&quot;ה אלא) ומה שנהגו הקהל וכו' ע&quot;ש, <b>א&quot;כ, לא שמעינן מזה דאתרוג השותפין פסול</b>, פריך השתא מאי קמ&quot;ל בקנה באלף זוז, <b><u>ומשני שקמ&quot;ל כמה מצות חביבות עליהן, שכל א' רצה לבזבז ממונו במצוה, שיהי' לו כולו לבדו</u></b>:<br /><br />הצדיקים יודעים להעריך יקרת כל מצווה, ואינם מוכנים להתחלק בהשתתפות אחרים בהם, וכך ידוע לי מעשים מהרב שטיינמן זצ&quot;ל, שלא הסכים לשום שותפים, במצוותיו הרבות והעצומות.","1493","","989","True","True","False","","47","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92793","92789","אינני זוכר","18/08/21 19:02","י אלול","תשפ&quot;א","19:02","עלי","מתי דנו בזה כבר אם בפורום ואם בכלל ואכן כך עלה שהצדיקים נוהגים ( ויש לחפש ולמצוא ) ואני הקטן אינני מבין מדוע אדם לא ירצה שעוד אנשים יזכו עמו במצוות והרי ברוב עם הדרת מלך ?","209","","989","True","True","False","","96","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92796","92793","לענין השאלה, היו שני עניים ושני עשירים","18/08/21 19:34","י אלול","תשפ&quot;א","19:34","דוד כוכב","רבי עקיבא היה מוכר לרבי אלעזר בן עזריה, ואת המעות היה מחלק לעניים.","125","","989","True","True","False","","217","147.161.13.183","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92798","92793","ראה המצורף","18/08/21 20:30","י אלול","תשפ&quot;א","20:30","יחיה","","1493","pdf","989","False","True","False","","68","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א","0-pdf"),new Message("92800","92798","אבל","18/08/21 21:17","י אלול","תשפ&quot;א","21:17","עלי","אני חושב שמי שאוהב את חברו כנפשו שמח לזכות חבירו במצוה ובשכרה יותר ממה שיזכה הוא. הנה למשל אני שלמדתי היטב לקרא בתורה ולעתים הייתי צריך לקרא וויתרתי לאחר לקרא לא מפני שהקריאה אינה חשובה בעיני שהרי הכנתי עצמי היטב לקראתה אלא כדי לזכות את מי שרצה ג&quot;כ ושמחתי בשמחתו לקיים את הקריאה אפילו אם ידעתי מראש שלא יקרא באופן המושלם, אם ירצה ה' הוא כבר ידאג לי שאזכה גם לקיים בפועל, והרווח גם כפול כי מעולם לא היתה לי מריבה או תרעומת על מישהו בגלל זה. <br />בעיני יש בזה משהו אגואיסטי לרצות במצוות לעצמך והאחרים לא יקבלו מהן כלום, והקב&quot;ה אינו אוהב אגואיסטים. ( ויש במדרש ויק&quot;ר וכבר הבאתי פעם על אגריפס המלך שרצה להקריב לבדו את כל הקרבנות ביום מסויים ולא יקריב אחר והכהן איפשר לעני אחד להקריב ולבסוף היה עדיף קרבן העני על כל קרבנותיו וראו שם שזו המסקנה, כך לענ&quot;ד. כמובן מי אני שאבקר את הרב שטיינמן אבל דרכו אינה דרכי. מצטער )","209","","989","True","True","False","","63","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92808","92800","אך","18/08/21 22:43","י אלול","תשפ&quot;א","22:43","יחיה","לא ענית ולא התייחסת כלל לטענתו! <br />מסתמא לשיטתך, בשמחה היית מעניק &quot;שילוח הקן&quot;, המצווה המזדמנת אצלך, לפלוני שאין לו בנים לסגולה.<br />האם מיליון דולר $1000,000 שלך, גם בשמחה היית מוכן להעניק לאותו הערירי (שאינו מסוגל להשיבם אליך), בשביל שיוכל לשלם דמי טיפולי פוריות לרופא?!","1493","","989","True","True","False","","53","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92826","92808","לא דומה","19/08/21 11:01","יא אלול","תשפ&quot;א","11:01","עלי","כשיש מצב של זה נהנה וזה אינו חסר למצב של זה חסר וזה נהנה. בסיפור על ארבעת המינים רבן גמליאל יכול היה לקיים בעצמו את המצוה ואינו חסר מלתת לחביריו לקיים ג&quot;כ. במקרה של רפואה לאחר זה לגמרי שונה.<br />ולמעשה צריך לומר כך :<br />א. מבחינת קדימויות, לו ידע רבן גמליאל שיש יהודי שניתן להצילו ( רפואית או פדיון שבויים וכדו' ) ויש בידו אלף זוז פנויים עם אפשרות לקנות לעצמו ( ולחביריו ) ארבעת המינים או להציל את היהודי, כלל לא היה רבן גמליאל מהסס ודואג ליהודי וקונה ארבעת המינים בזול או לא קונה כלל. יש לשער שבמצב שהיה באותה שעה לא היתה לפניהם מצוה לסייע למישהו במצוקה ולכן יכול היה לקנות מצוה יקרה זו, וגם אנו רואים שרבי עקיבא ( גבאי הצדקה שדאג לעניים ולו היה בידיו סכום כזה היה מיד מחלקו לצדקה ) לא ביקר את מעשהו כלל. <br />כך בסתם כיום. אם להוציא אלף שקל על ארבעת המינים או לקנות בסכום סביר ואת השאר לתת לצדקה והצלה, עדיף בודאי ( גופו ונפשו של יהודי חשובים לאין ערוך מארבעת המינים ) לקיים צדקה והצלה, וכיום יש המון צרכים כאלו ואי אפשר להתחמק מסדר הקדימויות הנ&quot;ל.<br />ב. סגולות אינן מצוה עם כל הכבוד וכל עוד אין בסיס מדעי ליעילותה אין סומכים על סגולות וניסים. שילוח הקן הוא מצוה חשובה ככל מצוה אחרת אבל סגולתה אינה סיבה לשום דבר כיום חוץ מקיומה כשראוי. מאידך כמו שכתבתי לעיל, אם אפשר לעזור לזוג בענייני פוריות או כל רפואה אחרת בסיוע כספי ויש כסף פנוי לכך, זו ודאי מצוה גדולה לסייע, כבדיני צדקה שהחיוב אינו יותר מחומש ( אבל בהצלת נפשות אפשר כמה שרוצים וכמה שיש. אינני נכנס לשאלות של קדימות בהוצאות 'רגילות' למשל : אם לקנות מכונית זולה ולהשתמש בשאר למטרות צדקה וחסד, כי התשובות אינן קצרות ואכמ&quot;ל ) וכו' .<br />ג. כיום, כשיש אתרי גיוס המונים לסיוע ואדם אינו מתבקש לסייע בסכומים אסטרונומיים ראוי למי שיכול להשתתף עם ה'המונים'. אני אישית מעדיף לסייע בדברים שיש להם סיכוי סביר להצליח ולא במקרים של סיכויים קלושים, אבל זה תלוי גם בידע רפואי שלא לכל אחד יש, ויש מקום להתיעץ בעניינים כאלו עם מומחים. אכמ&quot;ל .","209","","988","True","True","False","","77","84.110.114.25","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92844","92826","כאן הנקודה!","19/08/21 16:22","יא אלול","תשפ&quot;א","16:22","יחיה","לחלק כספים נקרא &quot;זה חסר&quot;, אבל לוותר במצווה או בחצי מצווה, הוא &quot;לא חסר&quot;?! איני מסוגל להבין.","1493","","988","True","True","False","","50","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92852","92844","לא זו היתה החלוקה","19/08/21 21:12","יא אלול","תשפ&quot;א","21:12","עלי","כסף יכול לשמש למטרות שונות וכתבתי על סדרי עדיפויות. ברור שעדיף להשתמש בכסף למצוות מאשר לשאר דברים כאשר אין מדובר במילוי צרכיו הבסיסיים של האדם, וגם במצוות עדיף לצדקה ולצדקה בגופם של יהודים ( רפואה והצלה למיניהן ) כפי שהסברתי יותר ממצוות שאינן כאלה כמו ארבעת המינים. לחלק כספים יש בזה חסרון כיס אם בגלל שמחלק מעבר ליכולותיו עד שאינו יכול למלא את הצרכים הבסיסיים הרגילים וחז&quot;ל הגבילו לחומש נכסיו אלא במקרי הצלת נפשות. אם אדם עשיר אין מניעה שיקיים מצוות בעושר ג&quot;כ ובלבד שלא יימנע כשצריך מלתת לדברים החשובים יותר כפי שכתבתי. <br />לעומת זה כאשר שניים רוצים לקיים מצוה שרק אחד יכול לקיימה עדיף או שיתחלקו בקיומה או יטילו גורל כדי שכל אחד יזכה ולא רק האחד בהכל והשני כלום. מסיבה זו אינני אוהב ואינני רוצה שתהיה לי 'חזקה' על מצוות. בעיני, זה נובע מסוג של אגואיזם, וכמו שכתבתי אני מאד שמח אם אני מאפשר ליהודי אחר לקיים מצוות ולזכות בשכר טוב לעוה&quot;ב. מה פתאום שאחשוב שהקיום שלהן על ידי טוב בעיני הקב&quot;ה מקיומן ע&quot;י יהודי אחר, הרי סביר שהאחר טוב בעיני הקב&quot;ה יותר ממני ? אם ירצה בי הקב&quot;ה הוא כבר ידאג שאוכל לקיים מצוותיו שהרי אני מוכן לקיים רק לא רוצה לדחוק רגלי אף יהודי אחר. אינני חסר כלום כי לא בשביל השכר אני מקיים אלא כדי לעשות רצון ה' וכבר נעשה. <br />אני מקווה שאינך חש כל הזמן בתחרות של קיום מצוות עם חבריך מי יקדים את מי. ראה איך גרמה התחרות לתקלה בביהמ&quot;ק עד שבטלוה והעדיפו את הפיס שמשמעו שהקב&quot;ה מזכה למי שמגיע לו.<br />אפילו כשהכהנים קיימו מצוות בממון רב העדיפו לפחות שיתנו ממונם לציבור ולחז&quot;ל היתה בקורת לא מעטה על התנהלותם וכבר דנו בזה. <br />( לרבן גמליאל לא היתה ברירה אלא להוציא אלף זוז לארבעת המינים כי לא היה קונה כלל בפחות מזה )","209","","988","True","True","False","","67","87.71.107.117","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92853","92852","הנני מתנצל","19/08/21 22:19","יא אלול","תשפ&quot;א","22:19","יחיה","עדיין לא הבנתי!<br /><br />האם הנך &quot;חש כל הזמן בתחרות&quot; של להרוויח כסף, עם חבריך &quot;מי יקדים את מי&quot;?!<br /><br />האם מצפה הנכם מעשירים, שיחלקו את כל הונם עם עניים (שיטה הקומוניסטית והקיבוצית הידועה לשמצה)?!<br />הרי היום אין חולק, שהקפיטליזם ושוק חופשי, משמשת כשיטה המוצלחת, ראויה ומוצדקת!  <br /><br />כל שנוגע לחיי העולם הזה, ודאי אינכם חושבים שחייבים לחלק את רווחינו וחסכונותינו. מקסימום חומש! <br />(אגב, רב שטיינמן רגיל היה לעודד עשירים שיחלקו יותר ויותר מחומש. &quot;עבירה עליי&quot; - היה אומר. תשאירו רק כפי הצורך להסתדר בלבד!).  <br /><br />רק כשמגיע למצוות, אשר <b>כל עולם הבא שלנו</b> בהם תלוי, פתאום מתחילים לדבר על אגואיזם ותחרות.<br /><br />אתם מבינים ש<b>בלי מצוות - אין עולם הבא?! מעט מצוות - מעט עולם הבא</b>, הכול לפי רוב המעשה?!<br />הלא <b>אם לא תדאג בעצמך למצבך בעולם הנצח, בוודאי שהשם לא יעזור!<br />דווקא מי שעובד לפרנסתו</b>, ואינו סומך על נס, אמור להבין ק&quot;ו, ביחס לחיי העולם הבא. אם אין אני לי - מי לי.   <br /><br />בבקשה, האם תוכל להגדיר <b>במשפט אחד</b>, מדוע לדעתך, בנכסים חומריים, ברור שאיני צריך לוותר בהם (מלבד הוצאות מוגבלות של מצוות וצדקה), ואילו ברכוש רוחני הנצחי שלי, כל המפקיר אותם לאחרים משובח?!<br /><br />עיין עוד המצורף פה:","1493","png","988","True","True","False","","67","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א","0-png"),new Message("92867","92853","נכון , אבל","20/08/21 11:17","יב אלול","תשפ&quot;א","11:17","עלי","מניין לך שעבור מתן האפשרות לזולת לקיים מצוה לא מקבלים עוה&quot;ב, ואולי עוד הרבה יותר כי זה גם חסד עמו ( והרי הנשים שלנו שכל הזמן עושות כך ) ?<br />גם אחרי קריאת הדברים אותי זה כלל לא שכנע. וכמו שכתבתי, הקב&quot;ה לא אוהב אגואיסטים ולענ&quot;ד באופן מוחלט, שהרי הוא כביכול ברא את העולם כדי להטיב וכל העולם הוא לגביו כמו הזולת שמטיב אותו ( ולא רק מטיב לו ).<br />במקרים כאלה, כדאי שלא נתווכח אנחנו, בודאי לא לבד ( שלא ניהפך ל'נוגעים' בדבר ). האם יש מישהו נוסף שאתה יכול להביא לסיוע מבין למדני הפורום שסובר ויכתוב כמוך ? או מישהו חוץ מהרב שטיינמן שנהג/נוהג כך ?","209","","987","True","True","False","","61","84.110.114.25","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92869","92867","רבי מיכל יהודה","20/08/21 11:58","יב אלול","תשפ&quot;א","11:58","יחיה","היה רגיל לספר ספור המעיד על יקרתו של 'רגע אחד'. הגאון רבי נפתלי טרופ זצ&quot;ל, ראש ישיבת 'ראדין', נחלה, וחייו עמדו בסכנה גדולה. תלמידיו התעוררו ורצו לעשות דבר מה לזכותו, לשם כך הם התכנסו, וסיכמו שכל אחד מהם יתרום איזה זמן מימי חייו עבור רבו.<br /><br />אחר שנתן כל אחד חלקו – זה חודש וזה כמה חודשים, אחרים הפליגו גם לשנה ושנתיים – נכנסו לסבא קדישא החפץ חיים, סיפרו לו על היוזמה, ושאלו אף אותו כמה זמן מחייו הוא מסכים לתרום עבור רבי נפתלי?<br /><br />הרהר ה'חפץ חיים' ארוכות, ואמר: &quot;מסכים אני לתרום…. דקה אחת&quot;.<br /><br />כאשר שמעו התלמידים דבר זה היוצא מפי החפץ חיים, נזדעזעו והתעוררו להבין מהו ערך של כל רגע ורגע מחיי האדם. התעוררות זו גרמה להם לשקוד על התורה בהתמדה עצומה במשך שעות ארוכות, עד שאמרו שלא היה זמן שלמדו בהתמדה כה גדולה, בכל שנות קיומה של הישיבה, כבאותו זמן.<br /><br />https://did.li/uhNw5<br /><br />דרך אגב, אני מחפש כעת מקום מגורים לאיזו משפחות פליטות מאפגניסטן. הם ברחו ונמלטו מאימת טליבאן. <br />סליחה על הפנייה. האם אכפת לך לקבל אותם בדירתך? <br />תוכל נגיד לעשות מחיצה, אולי קיר גבס, באמצע סלונך, כך תישמר כבוד הפרטיות של שתי המשפחות.","1493","","987","True","True","False","","47","141.226.162.158","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א",""),new Message("92881","92869","ח&quot;ו","20/08/21 14:13","יב אלול","תשפ&quot;א","14:13","עלי","הארץ איננה שלי. היא של הקב&quot;ה. אל תכניס מי שהקב&quot;ה אינו רוצה בו בביתו, ודאי בלי רשות מהקב&quot;ה. יש לנו כבר ניסיון עם פליט גדול מימות אאע&quot;ה איזה מלחמות באות בעקבותיו... אבל אין בעיה. דע לך שבסעודיה יש המון מקום, ועכשו גם בסוריה. אפילו שמעתי שבהודו מתפנים כמה אלפי מקומות כל יום ( בגלל הקורונה...)...","209","","987","True","True","False","","48","87.71.81.180","0","33709","סוכה|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);