var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28190;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28190","0","מעט חידות","19/05/13 16:12","י סיון","תשע"ג","16:12","מתפעל","א: איזו ברכה היא לפעמים ברכת השבח ולפעמים ברכת המצוות?
ב: יש ברכת על נטילת ידיים כשנוטל ידיו ויש גם ברכת על טבילת ידיים או על שטיפת ידיים כאשר טובל ידיו במעיין או בנהר. (לפי הרמ"א) איזו עוד ברכה יש לצורך טהרת הידיים ומתי משתמשים בה?
ג: איך יתכן שאדם אכול ביסקוויט ומתחייב בעקבות כך לברך בורא נפשות רבות?","148","","3997","True","True","False","","1089","212.29.198.117","0","0","כללי|",""),new Message("28191","28190","ב, ו-ג (לבינתיים)","19/05/13 16:44","י סיון","תשע"ג","16:44","כדי","ב. על נקיות ידיים כמ"ש בשו"ע סי' ד סכ"ב. ויש מן הפוסקים שצדדו שמי שנאלץ ליטול ידו אחת דווקא שיברך על נטילת יד.
ג. אם לא אוכל ממנו שיעור כזית אלא בהצטרף עמו עוד מאכל שברכתו בנ"ר. ואין דין זה מוסכם.","249","","3997","True","True","False","","208","79.180.181.116","0","28190","כללי|",""),new Message("28194","28190","ל-ב. נטילה למעשר.","19/05/13 18:20","י סיון","תשע"ג","18:20","יהודי_קדום","","233","","3997","False","True","False","","107","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28195","28190","ל-ג. כשאכל כזית מסוגים שונים כלהלן:","19/05/13 18:29","י סיון","תשע"ג","18:29","יהודי_קדום","שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק יב - הלכות דברים הנוהגים בסעודה
" דהיינו שאכל כזית ממזונות שאין בהם תערובת בלישה, וכזית ממזונות לא פריכים, וכזית ממזונות לא ממולאים, וכגון שאכל כזית ביסקוויט, וכזית עוגת טורט, וכזית מצה שלמנהג בני ספרד ברכתה מזונות, שלכל הדעות החלוקות לעיל אכל מכל מקום כזית פת, ולכאורה יצטרך לברך בודאי ברכת המזון. אולם אינו כן, שכפי שנתבאר לעיל י"א שאין הדעות חלוקות זו על זו, ולכו"ע כל שיש תנאי אחד, ברכתו בורא מיני מזונות,
וא"כ עדיין קיימינן בספק ברכות, וספק ברכות להקל, ואין לברך ברכת המזון אף כשאוכל ג' מיני מזונות אלו, אלא יברך לבסוף על המחיה. ומכל מקום כיון שלפי דעת מרן הדעות חלוקות זו על זו וכמו שנתבאר לעיל, ולדעת מרן יש לברך ברכת המזון בתורת ודאי, יש להזהר שלא לאכול ג' מיני מזונות אלו יחד, כיון שמכניס עצמו לחיוב ברכת המזון בתורת ודאי לדעת מרן"","233","","3997","True","True","False","","151","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28196","28190","ל-א. ברכות התורה כלהלן:","19/05/13 18:34","י סיון","תשע"ג","18:34","יהודי_קדום","חשוקי חמד בכורות דף ה עמוד ב
"...לשיטת הב"ח (סימן מז) שכתב שברכת לעסוק היא עיקר ברכת המצוה, וברכת אשר בחר בנו, היא ברכת השבח והודאה להשי"ת על מה שנתן לנו תורתו כלי חמדתו מתוך האש, ובחר בנו מכל האומות וקרבנו לפני הר סיני. ..."","233","","3997","True","True","False","","189","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28212","28190","ואוסיף חידה","20/05/13 15:19","יא סיון","תשע"ג","15:19","מתפעל","אני מקוה שלא הכנסתי בעבר
אדם אוכל סעודה בסתם יום של חול בעקבות ארוע מסוים שהוא חוגג. אם הוא עושה את הסעודה הזו במקום אחד, אזי הסעודה תיקרא סעודת מצוה, אבל אם יעשנה במקום אחר זו תהיה סעודת הרשות. זה תלוי אך ורק במקום הסעודה. הכיצד?","148","","3996","True","True","False","","231","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28226","28190","עוד חידה נחמדה","21/05/13 09:16","יב סיון","תשע"ג","09:16","מתפעל","שהתעוררתי כרגע,
היכן מצינו אשה שהנביא קורא לה נביאה והיא בכלל לא היתה נביאה?","148","","3995","True","True","False","","214","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28255","28190","שלח לי בני היקר נ"י חידה","21/05/13 12:33","יב סיון","תשע"ג","12:33","מתפעל","שני חברים בריאים ב"ה, נפגשו ביום ג' בשבוע ואחד החברים הכין לשניהם חביתה של ג' ביצים (למשל, לאפוקי מענין זוגות) והיא פרווה.
לאחד מהם יהיה אסור לאוכלה ולשני מותרת.
הא כיצד?
כמובן וכפשוט שאף אחד לא נדר שום דבר.","148","","3995","True","True","False","","254","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28208","28191","יישר כח גדול","20/05/13 15:11","יא סיון","תשע"ג","15:11","מתפעל","מי חולק על דין זה של הצטרפות לבורא נפשות?
הנה התשובה המליאה:
תשובה: אם אכל למשל חצי שיעור תפוח ואח"כ אכל עוד חצי שיעור של ביסקוויט והרי אין לו שיעור מספיק לברכה מעין ג' על הביסקוויט, הרי הביסקוויט הזה מצטרף לחצי השיעור של התפוח ויברך על שניהם בורא נפשות רבות שהתפוח והביסקוויט השלימו את שיעור כזית לברך בור"נ.
(קיצור שולחן ערוך סימן נ"א סעיף ד' , וכן איתא במשנ"ב סימן ר"י ס"ק א').","148","","3996","True","True","False","","254","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28207","28196","זה לא ממש עונה לחידה","20/05/13 15:09","יא סיון","תשע"ג","15:09","מתפעל","כי אנחנו מחפשים ברכה כזו שלפעמים היא ברכת השבח ואותה ברכה לפעמים ברכת המצוות.
לפי הב"ח שהבאת אם הבנתי נכון, אשר בחר בנו זה תמיד ברכת השבח.
וזו התשובה שהובאה בעלון שהביא את החידה:
ברכת על נטילת ידיים. כשנוטל לסעודה היא ברכת המצוות ולשחרית יש אומרים שהיא ברכת השבח. (בית יוסף או"ח סימן ו' לפי שיטת הרשב"א).
(לא בדקתי הבית יוסף בפנים)","148","","3996","True","True","False","","226","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28214","28208","החולקים","20/05/13 15:28","יא סיון","תשע"ג","15:28","כדי","עיין בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' יב).","249","","3996","True","True","False","","215","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28316","28208","אפילו שיעור שלם","22/05/13 22:57","יג סיון","תשע"ג","22:57","גיל ושמחה","אם אדם אכל בסקוויט כחלק טפל ועימו מאכל שברכתו שהכל מברך על העיקר בנ"ר ופוטר את הטפל. דוגמאות: קרמבו או גלידה "קסטה", דג מלוח (הערינג) ועוד.","363","","3994","True","True","False","","193","94.159.245.233","0","28190","כללי|",""),new Message("28317","28208","אפילו שיעור שלם","22/05/13 23:15","יג סיון","תשע"ג","23:15","גיל ושמחה","אם אדם אכל בסקוויט כחלק טפל ועימו מאכל שברכתו שהכל מברך על העיקר בנ"ר ופוטר את הטפל. דוגמאות: קרמבו או גלידה "קסטה", דג מלוח (הערינג) ועוד.","363","","3994","True","True","False","","180","94.159.245.233","0","28190","כללי|",""),new Message("28215","28212","אולי אתה מתכווין","20/05/13 15:37","יא סיון","תשע"ג","15:37","כדי","לדין השו"ע באה"ע (סי' סב ס"י) לגבי ז' ברכות, וממנו למדת לעניין גדר סעודת מצווה.
ואולי לדין המובא במג"א סי' תקסח בשם תשובת ב"ש גבי חנוכת הבית דבא"י חשיב סעודת מצווה ובחו"ל סעודת הרשות.","249","","3996","True","True","False","","242","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28217","28215","בית בא"י","20/05/13 15:52","יא סיון","תשע"ג","15:52","המכריע","גם אם יחגוג אותו בחו"ל יהא סעודת מצוה ובית בחו"ל לא יועיל מיקום החגיגה בא"י, ולכאורה לא לזה כוונת החד.","199","","3996","True","True","False","","155","95.86.65.56","0","28190","כללי|",""),new Message("28218","28217","שמתי לב לזה, ואמרתי שמא החד לא היה חד","20/05/13 15:56","יא סיון","תשע"ג","15:56","כדי","","249","","3996","False","True","False","","233","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28219","28217","וכי שייך לחגוג חנוכת הבית במקום אחר?","20/05/13 15:59","יא סיון","תשע"ג","15:59","מתפעל","חנוכת הבית חוגגים בבית שאותו חונכים, הלא כן?","148","","3996","True","True","False","","210","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28220","28219","אמר לך המכריע","20/05/13 16:04","יא סיון","תשע"ג","16:04","כדי","מי לא משכחת לה שבנה בית בחו"ל, וכיוון שהוא אישיות חשובה או גביר מפורסם, הפיקו לכבודו אירוע באחד האולמות בא"י?
עכ"פ - לזה חתרה חידתך?","249","","3996","True","True","False","","218","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28224","28220","אכן זו היא התשובה","21/05/13 09:10","יב סיון","תשע"ג","09:10","מתפעל","והיא אינה חידתי אלא לקחתיה מעלון כלשהוא שמצאתי.
הענין הוא כפי שאני מבין אותו שזה ממש לא שייך לעשות סעודת מצוה של חנוכת הבית בחו"ל כשחוגגים קניית בית בארץ ישראל. זה נשמע לי מופרך לחלוטין.
אבל בהחלט יש מקום להעלות את זה כספק נחמד, האם שייך לומר שזו סעודת מצוה כאשר מישהו חוגג בחו"ל קניית בית בארץ ישראל.
אדרבה, אתה והרב המכריע פוסקים שזו תהיה סעודת מצוה?
בכלל, מי עושה סעודת חנוכת בית במקום אחר ולא בבית הזה שבגינו הוא חוגג?
לא שמעתי מימי.
יישר כח ויום נפלא.
אגב, מהי הנפקא מינא המעשית אם הסעודה היא סעודת מצוה או לא?
יש נ"מ פשוטה למי שנדר שלא ליהנות מסעודת רשות אלא רק מסעודת מצוה שיוכל לאכול שם. יש עוד?","148","","3995","True","True","False","","251","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28231","28224","בודאי לא מופרך","21/05/13 11:07","יב סיון","תשע"ג","11:07","דוד כוכב","יהודי שכל ימיו השתוקק לעלות לא"י, והנה הצליח לרכוש בית בא"י והוא עורך סעודת מצוה בשמחה עצומה למשפחתו ומכריו, כשבעוד שבועות ספורים יתאפשר גם לו בעצמו לעלות ולהתיישב בבית שרכש.
הנפקא מינה בסעודת מצוה היא כשנזכר שיש חמץ בביתו, אם יכול לבטל בלבו או שמחוייב ללכת ולבערו בידים. פעם בשיעורו בליל שבת קודש פתח הרב מרדכי אליהו את הכף החיים בהלכות פסח והראה שבין סעודות המצוה שמנה בהלכה זו כלל גם שלום זכר, אבל לא ברית יצחק (נ"ל הטעם שהרי עיקרה לימוד תורה כל הלילה כמסופר בזוהר). בפעם אחרת אמר לי הרב שאפשר שהכה"ח כתב כן רק לסוברים ונוהגים כן.
[ובקשה קטנטנה, זכורני שכתבת פעם אחת 'נפקא מינה' באות ה' לבסוף כדבעי (לא חיפשתי כעת) ולמה לא ישוב לנוהגו שמכבר? (ולא יוציא לנו מינא ואפיקורוס
)].","125","","3995","True","True","False","","109","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28232","28226","אשת הנביא ישעיה","21/05/13 11:10","יב סיון","תשע"ג","11:10","דוד כוכב","(ישעיהו ח, ג) וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה.
רד"ק: "וקראה נביאה לפי שהיתה אשת נביא".","125","","3995","True","True","False","","107","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28235","28231","מדברים על סעודת חנוכת בית!","21/05/13 11:33","יב סיון","תשע"ג","11:33","מתפעל","חנוכת בית חוגגים בבית החדש.
בודאי שניתן לעשות מסיבות על הרבה דברים אבל מי אומר שיש לזה דין של סעודת מצוה?
בכל אופן כמדומני שב 99 אחוז ממסיבות חנוכת בית, חוגגים את זה בבית החדש.
גם לשון הבאר שבע בסימן ע' כך הוא:
"נשאלתי מי שנדר שלא ילך לסעודת הרשות כי אם דוקא לסעודת מצוה אם מותר לו לילך לסעודה שעושין לחינוך הבית או לא :
וזהו תשובתי. יראה שיש לחלק בדבר אם הוא בארץ ישראל אז נקרא סעודת מצוה אבל בחוצה לארץ נקרא סעודת הרשות".
לגבי נפקא מינא, חשבתי שכך כותבים בארמית. עשיתי אכן חיפש בגמרא וראיתי שאתה צודק. יש לכתוב: נפקא מינה. יישר כח.
לכאורה יש עוד נפקא מינה חשובה ביותר, אם ניתן לאכול בשרי בתשעת הימים.","148","","3995","True","True","False","","342","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28240","28232","יישר כח גדול","21/05/13 11:41","יב סיון","תשע"ג","11:41","מתפעל","גם המצודת ציון כתב כך: "הנביאה - כן תקרא אשת הנביא".
עשית חיפוש על המילה נביאה?","148","","3995","True","True","False","","225","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28241","28235","עוד נפק"מ","21/05/13 11:46","יב סיון","תשע"ג","11:46","כדי","ממש כשאלה זאת נשאל בשו"ת תורה לשמה (סי' תפב), שם סיפר מעשה מעניין אודות חכמים שהתווכחו בשאלה האם יש נפק"מ מה נחשבת סעודת מצווה (כדאי לקרוא שם את המעשה). ובתשובתו הביא שתי נפקא מינות: אחת לעניין קידושי אשה על תנאי. והשנייה לעניין בן סו"מ שאינה נעשה סו"מ אם אכל בסעודת מצווה כדאיתא בסנהדרין (ע:) [וע"ע בשו"ת תורה לשמה הנ"ל בסי' תפד בגוף העניין דסעודת חנוכת הבית אי חשיבא סעודת מצווה. ואכמ"ל].
ויש להוסיף:
נ"מ לתענית בכורות כדאיתא באחרונים באו"ח סי' תע.
ועוד נ"מ לאבל תוך ל' יום לשאר קרובים ותוך י"ב חודש לאו"א שמותר לילך לסעודת מצווה דווקא כדאיתא ברמ"א ביו"ד סי' שצא ס"ב ובאחרונים שם.
ועוד נ"מ שמותר לאכול סעודה כזאת בבית הכנסת, עי' באו"ח סי' קנא ס"ד ע"ש במ"ב.
ועוד נ"מ לדין פינוי אוצר בשבת כדאיתא באו"ח סי' שלג.
ועוד נ"מ לסעודה בערב שבת וערב יו"ט כדאיתא באו"ח סי' רמט.
ועוד נ"מ לדין טעה בדבר מצווה.
(לבינתיים. אם אזכר בעוד אחרות, אשתדל לכותבן).","249","","3995","True","True","False","","256","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28253","28240","ברור","21/05/13 12:25","יב סיון","תשע"ג","12:25","דוד כוכב","אני חכם, לכן לא אמנע את עצמי מלעשות שימוש בדבר מועיל שניתן לי.","125","","3995","True","True","False","","83","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28252","28241","ונ"מ לרב","21/05/13 12:24","יב סיון","תשע"ג","12:24","דוד כוכב","במסכת חולין דף צה ע"ב: "רב לא מתהני מסעודת הרשות". רש"י פירש: "בת ת"ח לע"ה באלו עוברין (פסחים מט)", ואין לפרש שבזה ריעא טפי, שלא משמע כך ברמב"ם הלכות דעות ה, ב: "ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין, והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם".
וטעמיה דרב כדרבי יצחק במסכת פסחים דף מט ע"א: "כל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה, שנאמר ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, וכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים".","125","","3995","True","True","False","","104","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28265","28252","יישר כח לכם - אולי אעשה מזה חידה","21/05/13 12:52","יב סיון","תשע"ג","12:52","מתפעל","אלו נפקא מינות (זה תקין לכתוב כך רבי דוד?) יש אם סעודה היא של מצוה או של רשות.
לא חלמתי שיש כל כך הרבה נ"מ.","148","","3995","True","True","False","","293","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28256","28255","דווקא ביום ג'?","21/05/13 12:34","יב סיון","תשע"ג","12:34","כדי","אם לא:
כגון שאחד ביטל לכתחילה במזיד ביצת טריפה או נבלה בשתי ביצים מותרות, שלמבטל אסור ולאחרים מותר כמ"ש ביו"ד סי' צט ס"ה.","249","","3995","True","True","False","","232","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28287","28255","החבר שאסור לו הוא בן חו"ל","21/05/13 23:02","יב סיון","תשע"ג","23:02","יהודי_קדום","והחבר השני הוא בן א"י שהכין החביתה ביו"ט של בן החו"ל ואז יש שתי אפשרויות:
א. הביצים נולדו ביו"ט של בן החו"ל.
ב. מובא בשו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רכט: "..בסעודת יום טוב לא נהגו לאכול ביצים."","233","","3995","True","True","False","","137","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28289","28255","רמז לפתרון החידה היפה","22/05/13 07:10","יג סיון","תשע"ג","07:10","מתפעל","התשובה נמצאת בחלק ג' של המשנה ברורה.
היינו: הלכות שבת.
ובעזרת השם יתברך, בלי נדר, אכניס הפיתרון יותר מאוחר.
אלא אם כן יקדמני אחר.","148","","3994","True","True","False","","259","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28298","28255","ועוד חידה בענין מבשל בשבת","22/05/13 11:12","יג סיון","תשע"ג","11:12","מתפעל","איך יתכן שיהודי בישל בשבת במזיד לבריא, ובכל זאת יהיה מותר לו למוצאי שבת.","148","","3994","True","True","False","","251","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28261","28256","לאו דוקא אלא כדוגמא","21/05/13 12:44","יב סיון","תשע"ג","12:44","מתפעל","יישר כח על תשובתך, אם כן אצטרך להוסיף שאין כאן שום תערובת של משהו אסור,
ביצים כשרות למהדרין עם מעט שמן כשר למהדרין.","148","","3995","True","True","False","","223","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28262","28261","דווקא ביצים או שהן רק דוגמא לפרווה?","21/05/13 12:46","יב סיון","תשע"ג","12:46","כדי","","249","","3995","False","True","False","","189","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28266","28262","רק דוגמא לפרווה","21/05/13 12:54","יב סיון","תשע"ג","12:54","מתפעל","וגם פרווה זו רק דוגמא כדי שלא יכנסו אפשרויות של בעיית בשר וחלב.","148","","3995","True","True","False","","217","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28273","28266","ודוגמא לדבר שאינו מתעשר ואינו מבכיר?","21/05/13 14:58","יב סיון","תשע"ג","14:58","דוד כוכב","או שהשמן המוזכר לעיל שבחביתה הוא של תרומה ומותר רק לכהן שביניהם?","125","","3995","True","True","False","","102","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28276","28273","כבר אמרנו שלאו דוקא ביצים ולא צריך שמן","21/05/13 17:01","יב סיון","תשע"ג","17:01","מתפעל","","148","","3995","False","True","False","","187","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28277","28276","וכבר אמרנו שצריך להיות חידוש","21/05/13 17:02","יב סיון","תשע"ג","17:02","מתפעל","","148","","3995","False","True","False","","212","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28280","28276","ואת הטיגון, את הסיר, צריך?","21/05/13 18:21","יב סיון","תשע"ג","18:21","כדי","או שבעצם אתה שואל איך יתכן שאותו מאכל פרווה לאחד יהיה מותר ולאחד אסור?
בקיצור - אתה חייב ללטש ולמקד. אחרת, לא ילך.","249","","3995","True","True","False","","202","109.65.210.214","0","28190","כללי|",""),new Message("28279","28277","השני לא הבדיל עדיין","21/05/13 17:51","יב סיון","תשע"ג","17:51","המכריע","אלא אם כן גם יום ג' לאו דוקא.","199","","3995","True","True","False","","159","95.86.65.56","0","28190","כללי|",""),new Message("28283","28279","יום ג' לאו דוקא","21/05/13 20:55","יב סיון","תשע"ג","20:55","מתפעל","","148","","3995","False","True","False","","186","95.86.67.5","0","28190","כללי|",""),new Message("28284","28280","את הסיר בהחלט צריך","21/05/13 20:56","יב סיון","תשע"ג","20:56","מתפעל","וגם טיגון או בישול
זה לא מספיק ממוקד?
לא נשאר לי אלא לתת את הפיתרון","148","","3995","True","True","False","","194","95.86.67.5","0","28190","כללי|",""),new Message("28288","28287","כבר אמרנו שלאו דוקא ביצים","22/05/13 07:08","יג סיון","תשע"ג","07:08","מתפעל","ולא מדובר באסרו חג.
ושניהם בני ארץ ישראל לצורך הענין.","148","","3994","True","True","False","","218","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28290","28289","אחד מהם הוא שטיגן את החביתה בשבת במזיד","22/05/13 08:24","יג סיון","תשע"ג","08:24","דוד כוכב","ואסורה לו לעולם.","125","","3994","True","True","False","","107","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28292","28289","אם אתה מתכווין","22/05/13 09:26","יג סיון","תשע"ג","09:26","כדי","למ"ש המ"ב בסי' שיח סק"ד בשם הרשב"א שהמבשל בשבת במזיד אף הקדירה אסורה, והתשובה היא שאחד מהם בישל במחבת זו בשבת במזיד ולדידיה הויא בלועה מאיסור (ודלא כמו שכתב הרב דוד כוכב שתלה האיסור בביצה, וכמו שדחהו לנכון ר' יהודי קדום), התשובה איננה נכונה, שלפי ניסוחך (יום ג') גם לו מותר בדיעבד ככל כלי שאינו בן יומו.","249","","3994","True","True","False","","292","79.182.192.179","0","28190","כללי|",""),new Message("28291","28290","מדובר ביום ג׳. !","22/05/13 08:29","יג סיון","תשע"ג","08:29","יהודי_קדום","וחוץ מזה: איך ייתכן שיהודי יטגן במזיד חביתה בשבת? לא עולה על הדעת....","233","","3994","True","True","False","","107","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28293","28292","לזאת בדיוק הכוונה","22/05/13 10:04","יג סיון","תשע"ג","10:04","מתפעל","נאמר לי שהמגן אברהם שם אומר שכאן לא יעזור נותן טעם לפגם.
וגם אם לא, אז עדיין החידה יפה ונעמיד ביום א' או במוצאי שבת.
יישר כח להרב דוד כוכב.","148","","3994","True","True","False","","212","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28294","28293","ביררתי לגבי המגן אברהם","22/05/13 10:26","יג סיון","תשע"ג","10:26","מתפעל","ראיתי בפנים שלא היה ולא נברא ואינו אומר כן.
אז בהחלט צריך להעמיד את החידה ביום ראשון או במוצאי שבת. באופן שלא עבר מעת לעת.
אמנם אולי בכל זאת שייכת החידה גם כן ביום ג' שהרי לכתחילה אין לבשל בכלי אסור ולהסתמך שיהיה כאן טעם לפגם אלא צריך להגעיל אותו.
רק כאן בציור שכבר טיגן את החביתה והשאלה היא האם מותר לו לאוכלה, הרי זה כבר דיעבד.
וחשבתי, מה אם המבשל בשבת הנ"ל טיגן כעת ביום שלישי במזיד את החביתה בלי להגעיל, האם שייך לומר שאין זה נקרא דיעבד ושיהיה בכל זאת אסור לו לאכול את זה?
הרי ידע לפני שטיגן שאסור לו לטגן ושצריך קודם להגעיל את המחבת.","148","","3994","True","True","False","","256","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28296","28294","התשובה היחידה הנכונה היא של הרב כדי ולא","22/05/13 10:42","יג סיון","תשע"ג","10:42","יהודי_קדום","של הרב כוכב כפי שנימק הרב כדי ואנוכי.
ניסוח החידה חייב לעבור שינוי קיצוני כדי שתוכל להיכנס כחידה לארסנל של הרב המתפעל או בכלל להיקרא חידה.
יישר כוח לרב כדי שלמרות כל העקלקלות הצליח להגיע לפתרון - ולי נראה - שזוהי התשובה היחידה ל׳חידה׳.
הנכון הוא לחבר חידה לתשובת הרב כדי - ולא בכדי !
.","233","","3994","True","True","False","","119","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28297","28296","שינוי קיצוני?","22/05/13 11:10","יג סיון","תשע"ג","11:10","מתפעל","אתה לא קצת קיצוני?
רק צריך לשנות מיום ג' ליום א'","148","","3994","True","True","False","","189","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28299","28297","שינוי קיצוני ועוד איך !!! הרב כוכב מדבר","22/05/13 11:33","יג סיון","תשע"ג","11:33","יהודי_קדום","על: "אחד מהם הוא שטיגן את החביתה בשבת במזיד" ולכן "ואסורה לו לעולם."
ואילו הרב כדי מדבר על בישול דבר כלשהו, בשבת במזיד, באותה מחבת שאז "אף הקדירה אסורה" כלומר המחבת היא שאוסרת את החביתה על כולם! וגם זאת רק אם הכלי בן יומו - ויום ג' אינו בן יומו.
נחשוב: אם החביתה הייתה מטוגנת בקדירה כשרה ביום ג' - כמאמר החידה - לא הייתה חידה!
ולפי תשובת הרב כדי אכן אין בכלל חידה.
ולכן בשום אופן לא מספיק "רק צריך לשנות מיום ג' ליום א'".","233","","3994","True","True","False","","127","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28300","28298","נזדמן לו חולה שיש בו סכנה וראה","22/05/13 11:39","יג סיון","תשע"ג","11:39","יהודי_קדום","שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן רפ
"...א"כ אפשר כל שנזדמן לו חשיב"ס הכ"נ דיועיל עכ"פ שלא יתחייב כיון דסוף סוף הרי יש לפנינו חשיב"ס..."","233","","3994","True","True","False","","109","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28305","28298","כאשר","22/05/13 14:14","יג סיון","תשע"ג","14:14","כדי","בישל בתולדת חמה שאין איסורו אלא מדרבנן, וכמו שצידד המ"ב בס"ק יח בשם הגרעק"א דבכה"ג מותר אף למבשל עצמו במזיד. ומיהו עי' בס"א בבאה"ל שמסתפק באיסור דרבנן במזיד אם מותר לו למוצ"ש מיד או אסור לעולם.","249","","3994","True","True","False","","252","79.177.216.211","0","28190","כללי|",""),new Message("28301","28299","חוששני שלא הבנת את הענין","22/05/13 12:10","יג סיון","תשע"ג","12:10","מתפעל","גם הרב כדי וגם הרב כוכב מדברים על אותו מקרה.
יהודי בישל בשבת במזיד והכלי הזה נאסר אך ורק עליו ולא על אף אחד אחר.
כשם שהמאכל שבישל בשבת אסור לו לעולם ועד ולאחרים מותר במוצאי שבת.
אם היהודי הזה טיגן בו חביתה ביום א', לו זה יהיה אסור ולחברו מותר לכתחילה.","148","","3994","True","True","False","","221","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28302","28300","נשמע לי חידוש גדול","22/05/13 12:12","יג סיון","תשע"ג","12:12","מתפעל","יישר כח,
בכל אופן כאן לא מדובר שנזדמן לו חולה שיש בו סכנה.","148","","3994","True","True","False","","237","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28303","28301","האם יש לך מקור שהמחבת נאסרת רק","22/05/13 12:46","יג סיון","תשע"ג","12:46","יהודי_קדום","על זה שבישל בה במזיד בשבת?
ואולי המחבת לא נאסרת אלא אם כן בושל בה איסור?
אודה לרב כוכב שהוא יבהיר למה התכוון ב-"ואסורה לו לעולם." האם למחבת או לחביתה (שהיא היא נושא תשובתו ושבדוחק רב אתה דוחק לדבריו את המחבת) שבזה יבוא שלום עלינו.
ועדיין בכל מקרה השאלה שבראש עומדת.","233","","3994","True","True","False","","141","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28306","28303","הרב כדי הביא את המקור","22/05/13 14:19","יג סיון","תשע"ג","14:19","מתפעל","המשנה ברורה בשי"ח ס"ק ד' מביא את המגן אברהם שמביא רשב"א כזה.
שגם הכלי שבושל בו בשבת במזיד נאסר על המבשל ולא רק האוכל.
אלא שהאוכל נאסר עולמית, והסיר, עד שיגעילנו.","148","","3994","True","True","False","","231","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28307","28305","יישר כח , ומה תשובתך","22/05/13 14:23","יג סיון","תשע"ג","14:23","מתפעל","על המבשל במזיד ביום ג' בכלי שבישל בו בשבת במזיד,
האם זה נקרא בדיעבד ומותר לו לאוכלו?","148","","3994","True","True","False","","203","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28320","28306","כן ביום ג', מה הבעיה?","23/05/13 01:36","יד סיון","תשע"ג","01:36","דוד כוכב","קודם כל מחילה שלא עברתי בעיון על כל האשכול.
כוונתי היתה לדברי השו"ע או"ח שיח, א: "המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), (טור), במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד".
כלומר לביצה, אבל אה"נ הוא הדין לטעם הביצה שבקדירה שהרי קי"ל דטעם כעיקר (ואכמ"ל למ"ד שהוא דרבנן).
אמנם שכחתי שמשמע בחידה שלא רק אכילת הביצה אלא גם הטיגון לא היה בשבת.
אבל לענין נטל"פ מה הבעיה? הבנדיט הזה שטיגן בשבת (ואמנם זה לא עולה על הדעת, אבל לצערנו זה קרה...) הוסיך חטא על פשע וברוב חוצפתו הוא לא שטף את המחבת!! וקי"ל [כמ"ד] שלכלוך כזה אינו נעשה נטל"פ אחר מעל"ע.","125","","3993","True","True","False","","93","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28309","28307","שאלתך","22/05/13 14:51","יג סיון","תשע"ג","14:51","כדי","תקפה לאו דווקא על המקרה של המבשל בשבת, אלא על כל כלי שאינו בן יומו שאדם בישל בו במזיד על סמך הדין שבדיעבד מותר, היינו שהפך את הדיעבד ללכתחילה.
ובכן, מסברא הייתי אומר שאסור וההסבר הוא כך:
טעם הדבר שבדיעבד אם בישל בכלי שאינו ב"י התבשיל מותר הוא מטעם ביטול, דהיינו שמה שנבלע בדפנות נפגם טעמו לאחר מע"ל, אך עדיין לו יצוייר שהיינו מוציאים את הבלוע מהדפנות היה אסור באכילה כמות שהוא. אמנם בדרגת פגימה שכזאת כתבו הפוסקים שאנו מקילים שיתבטל אפילו ברוב ולא בעינן שישים. ועי' בכ"ז ביו"ד סי' קג.
וזהו הטעם שכאשר התבשל מאכל בלי שאינו ב"י שהמאכל מותר, שאמנם הטעם הפגום נפלט ואין שישים במאכל לבטלו, אך כבר אמרנו דבזה ברוב סגי, ובוודאי יש רוב כנגד הבלוע.
והנה האיסור הבלוע עצמו שאסור, נראה שהוא מדרבנן שהרי כבר נסרח. וא"כ האדם שמבשל במזיד לאחר מע"ל ע"ד שיהיה מותר לו בדיעבד, הרי הוא בגדר מבטל איסור דרבנן לכתחילה. ובדין זה יש מחלוקת בין הפוסקים אם מותר או אסור, ויש שחילקו בין יש לו עיקר מה"ת או לא וכו'. ועכ"פ מרן פסק ביו"ד סי' צט ס"ו כמ"ד שאסור לבטל איסור דרבנן לכתחילה ואם ביטל במזיד נאסר לו. וא"כ גם כאן יהיה אסור לו, דהרי לא אתינן עלה אלא מחמת ביטול וכאן ביטל האיסור לכתחילה.
ונראה שזהו הביאור בדברי הרשב"א דמייתי מרן בב"י סי' קכב שפסק כן שאם בישל במזיד שאסור לו משום קנס, דהקנס הוא משום ביטול איסור לכתחילה וכנ"ל.
וכ"ז פשוט. רק עתה התעוררתי בהערה קטנה והיא, שהרי לכאורה מעצם דין זה שאסור חז"ל (בסוף ע"ז) לבשל לכתחילה בכלי שאינו ב"י, לכאורה יכלו הפוסקים להוכיח כשיטת מ"ד שבדרבנן שרי לביטול איסור לכתחילה, דהנה שם בגמ' בשלהי ע"ז מבואר שהטעם שאסרו רבנן בישול בכלי שאינו ב"י הוא משום גזירה שאינה ב"י אטו ב"י. והשתא, אי איתא דאף בדרבנן אסור לבטל איסור לכתחילה, למה אנו צריכים לאותה גזירה, תיפו"ל משום הדין הזה עצמו של ביטול איסור. ויל"ע בזה.","249","","3994","True","True","False","","249","79.177.216.211","0","28190","כללי|",""),new Message("28310","28309","יישר כח גדול -","22/05/13 15:48","יג סיון","תשע"ג","15:48","מתפעל","בכל זאת אכתוב בחידה שבחוברת הבעל"ט יום ראשון שזה יותר חלק.
ימלא השי"ת כל משאלות לבך לטובה, אכי"ר.","148","","3994","True","True","False","","261","212.29.198.117","0","28190","כללי|",""),new Message("28311","28309","נלע"ד שיש להבחין בקדירה שאינה בת יומה","22/05/13 15:51","יג סיון","תשע"ג","15:51","יהודי_קדום","האסורה
1. משום מאכל מותר (כבחידה) שבושל בה במזיד בשבת
לבין
2. משום מאכל איסור שבושל בה במזיד - ולאו דוקא בשבת (כמובא ע"י הרב כדי)
לגבי האוכל שבושל במקרה 1. יש תשובה חד משמעית בשו"ת אור לציון חלק ב פרק ל - דיני בישול בשבת המביא:
"א. שאלה. המבשל בשבת במזיד לאחרים, כגון במסעדות וכדומה, האם האוכל מותר באכילה לאחרים לאחר השבת.
תשובה. האוכל אסור לאכילה אף לאחרים, ואף לאחר שבת."
לפי זה פשוט שאם החביתה בושלה בשבת היא אסורה על שני החברים שבחידה ושלא כדברי אהובי הרב כוכב.
אם כן מה מתיר לחבר השני לאכול החביתה?
תשובה: שלא בושלה בשבת.
אם כך מה יאסור על החבר השני לאוכלה?
תשובה: ראה בפירוט דברי הרב כדי שנימק האיסור "בשאסור לבטל איסור דרבנן לכתחילה ואם ביטל במזיד נאסר לו." .
אביא, ברשות הרב כדי, בעניין זה את ילקוט יוסף קצוש"ע יורה דעה סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים המנמק האיסור משום קנס:
"א. המבשל במזיד בקדרה שאינה בת יומא, יש להחמיר ולאסור עליו התבשיל, אף על פי שקיבל טעם לפגם, משום קנס. [שו"ת יביע אומר חלק ח' חלק יורה דעה סי' יד. שכן מבואר בדברי הרשב"א והרא"ה והמאירי והריטב"א..."","233","","3994","True","True","False","","311","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28321","28309","שוב מחילה","23/05/13 01:53","יד סיון","תשע"ג","01:53","דוד כוכב","שלא עברתי בעיון על כל הדברים. ולפום ריהטא נראה שמותר, לפחות בזמננו, שהרי המבשל אינו מתכוין לבטל את האיסור ולהנות ממנו, וכדברי השו"ע ביו"ד פד, יג, ופירשו הט"ז והש"ך דאין זה מבטל איסור כיון דאין כוונתו לכך.","125","","3993","True","True","False","","106","95.86.82.177","0","28190","כללי|",""),new Message("28312","28310","איך זוכים לקבל החוברת?","22/05/13 15:52","יג סיון","תשע"ג","15:52","יהודי_קדום","","233","","3994","False","True","False","","108","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28313","28310","גם יום ראשון לא כ"כ חלק","22/05/13 15:58","יג סיון","תשע"ג","15:58","כדי","משום שאז יהיה תלוי אימתי בישל בשבת עצמה והאם עברו כ"ד שעות מאז או לא. מוצ"ש - הכי חלק.","249","","3994","True","True","False","","222","79.177.216.211","0","28190","כללי|",""),new Message("28332","28320","הוא לא שטף את המחבת כדי לא לעבור על","23/05/13 10:27","יד סיון","תשע"ג","10:27","יהודי_קדום","איסור מתקן בשבת...
לעניינינו, האם משמע מדבריו שלא צדק הרב המתפעל כשלא נתן יישר כוח לרב כדי (שהוא בלבד התייחס לקדירה) ?","233","","3993","True","True","False","","167","79.180.147.7","0","28190","כללי|",""),new Message("28341","28332","הוא גם לא שטף אותה במוצ"ש","23/05/13 21:17","יד סיון","תשע"ג","21:17","דוד כוכב","אין משמעות בדברי יותר ממה שכתבתי, לא דיקדקתי לקרא את סוגיות היישר כח.
אם בחידה לא בישלו בשבת את החביתה אלא דבר אחר הרי שהאיסור בחביתה יכול להיות רק השיריים של מה שנתבשל. ואם האיסור נראה וממשי הוא אסור גם לאחר 24 שעות.","125","","3993","True","True","False","","118","95.86.82.177","0","28190","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);