var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26758;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","56"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","50")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26750","0","הי קדים?","07/02/13 11:00","כז שבט","תשע&quot;ג","11:00","מתפעל","אדם אכל מזונות והתחייב כעת בברכת על המחיה.<br />לפני שבירך הלך לבית הכבוד ומתחייב כעת בברכת אשר יצר.<br />איזה מהם יברך קודם?","148","","4101","True","True","False","","285","213.8.188.152","0","0","כללי|",""),new Message("26752","26750","תשובה (א)","07/02/13 11:18","כז שבט","תשע&quot;ג","11:18","כדי","אעתיק לך שתי תשובות משו&quot;ת תורה לשמה בעניין זה.<br /><br />הראשונה בסימן סו:<br /><br /><b>שאלה: מי שעשה צרכיו ונטל ידיו ושכח לברך אשר יצר והתחיל תיכף לאכול תמרים ואכל שיעור וכאשר בא לברך ברכה אחרונה נזכר שלא בירך עדיין אשר יצר איזה ברכה יברך קודם. יורינו המורה לצדקה ושכמ&quot;ה. <br />תשובה: לכאורה נראה לברך ברכת על העץ קודם יען כי כמה רבוותא ס&quot;ל ברכה מעין שלוש היא מן התורה והם הרמב&quot;ם והרא&quot;ש והרשב&quot;א ורבינו יונה ז&quot;ל וכן דעת בה&quot;ג הביאו הטור ז&quot;ל אך הסמ&quot;ג ז&quot;ל ס&quot;ל דהוי מדרבנן מיהו אחר הישוב נראה דזה אינו אלא צריך לברך אשר יצר קודם ואף על גב דהוי דרבנן משום שהוא נתחייב בה בתחילה ואין מעבירין על המצות וראיה לזה ממ&quot;ש בגמרא דפסחים דף ק&quot;ג ע&quot;א אבל רבי יהודה אמר לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחילה ופרש&quot;י ז&quot;ל כיון דגמר סעודתו בההוא אתחייב ברישא ואין מעבירים על המצוות עכ&quot;ל ע&quot;ש נמצא לפ&quot;ז אם נר ובשמים אתחייב ברישא הוו קדמי מטעמא דאין מעבירים על המצוות ואף על גב דברכת המזון דאורייתא ונר ובשמים דרבנן. גם עוד עיין בגמרא דמ&quot;ק דף ח' ובדברי רש&quot;י ז&quot;ל שם דאין מעבירים על המצוות אפילו על קלה מפני חמורה ע&quot;ש גם מוכח מן התוספות ז&quot;ל ביומא דף ל&quot;ג בד&quot;ה אין מעבירים וכו' דהא דאין מעבירים דוחה את התדיר דהרי שם הקשו למה לי קרא וכו' דהא יסוד דרומי הוא תדיר ועכ&quot;ז הקשו למה לי קרא וכו' תיפוק לי דאין מעבירים על המצוות ע&quot;ש ולכן יש להורות בנידון השאלה דיברך אשר יצר ברישא ומה גם עוד דאיכא טעמא אחרינא והוא דאיכא דס&quot;ל אשר יצר הוי תדיר. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. ע&quot;כ.<br /></b><br /><br />והשנייה בסימן רח:<br /><br /><b>שאלה: שוחט ששחט עוף וקודם שכיסה הוצרך לנקביו ונמצא עתה לפניו ב' ברכות ברכת הכסוי וברכת אשר יצר איזה יברך קודם. יורינו המורה לצדקה ושכמ&quot;ה. <br /><br />תשובה: יברך ברכת הכסוי קודם אף על גב דברכת אשר יצר הוי תדיר יותר יען שזאת היא ברכה על מצוה של תורה ויש לה מעלה יותר והראיה דבשכר ברכה פטור על מצוה דרבנן וכנז' ברש&quot;ל ז&quot;ל שהביאו הש&quot;ך ז&quot;ל בח&quot;מ סי' שפ&quot;ב ע&quot;ש ועוד יש טעם אחר להקדים ברכת הכסוי מפני שבזה מקיים מ&quot;ע =מצות עשה= של הכסוי במהרה וקי&quot;ל זריזין מקדימין למצות דהיינו טעמא דמלתא דקי&quot;ל אין מעבירין על המצות כנודע ולכן מכח ב' טעמים הנז' יש להורות דיברך על כסוי הדם קודם. <br />והשתא לפ&quot;ז יש לדון נמי בשוחט ששחט שהיה אוכל ענבים והביאו לו עוף וגמר שיעור אכילתו קודם שכיסה ועתה לפניו ב' ברכות ברכת כיסוי וברכת על העץ דיקדים ברכת הכסוי אף על גב דאיכא מאן דסבר דברכה אחרונה של ז' המינים היא מן התורה והיא סברת הרמב&quot;ם ז&quot;ל וכתב מרן ז&quot;ל שכ&quot;כ הרשב&quot;א ז&quot;ל וכ&quot;כ הרא&quot;ש ז&quot;ל וכן דעת בה&quot;ג ז&quot;ל וכנז' בטור וב&quot;י א&quot;ח סי' ר&quot;ט ע&quot;ש עכ&quot;ז הנה בברכה זו של הכסוי קעביד מ&quot;ע של הכסוי במהרה ואקדומי מ&quot;ע עדיף ומה גם לסברת הפוסקים והם הסמ&quot;ג ז&quot;ל ודעמיה דס&quot;ל דברכה מעין ג' ג&quot;כ הוי מדרבנן. ועוד איכא טעמא רבא מלבד הטעמים הנז&quot;ל כיון ששחט קודם בהאי מצוה אתחייב בתחילה ולכן צריך לאקדומי משום דאין מעבירין על המצות והכי איתא בפסחים דף ק&quot;ג לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה על המזון שהוא בתחילה ופי' רש&quot;י ז&quot;ל וז&quot;ל כיון דגמר סעודתו בההוא אתחייב ברישא ואין מעבירין על המצות ע&quot;ש. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. ע&quot;כ. <br /></b><br /><br />ועיין בהודעה הסמוכה.","249","","4101","True","True","False","","253","109.66.102.16","0","26750","כללי|",""),new Message("26753","26750","תשובה (ב)","07/02/13 11:19","כז שבט","תשע&quot;ג","11:19","כדי","נמצא אם כן שלדבריו הסברא שבאותה מצווה בה התחייבת תחילה היא הקודמת, היא סברא מכרעת אע&quot;פ שלנגדה עומדת מצווה מדאורייתא. ואם כן פשוט שכאן יברך על המחיה ברישא כיוון שבא התחייב תחילה, ומה גם שהיא מדאורייתא למ&quot;ד לעומת ברכת אשר יצר שהיא לכו&quot;ע מדרבנן.<br />ומיהו, עי' בחידושי רעק&quot;א על השו&quot;ע בסי' ז שהביא בשם במג&quot;א משמיה דהרש&quot;ל בתשובה שיש להקדים ברכת אשר יצר. ע&quot;ש. והמחה&quot;ש כתב ב' טעמי תריצי לדינו: א. משום שהיא תדירה, שא&quot;א שיעברו כמה ימים ולא יתחייב בה. ב. משום שאין לה שיעור על ברכתה ולכן היא חשובה יותר.<br /><br />והנה במ&quot;ש דהוי תדירה יותר, יש להאריך הרבה מאוד, ונצא ידי חובתינו אם נזכיר את תשובת השאג&quot;א (סי' כא וכב) ושו&quot;ת רעק&quot;א (סי' ז) ובמ&quot;ש בחידושיו לשו&quot;ע (יו&quot;ד סי' רצא) וכו'. <br /><br />ומכבר העירותי ע&quot;ד רש&quot;י הנ&quot;ל בפסחים מדברי הגמ' בזבחים (יב.) ומי איכא מידי וכו' ע&quot;ש. ואכמ&quot;ל בזה.","249","","4101","True","True","False","","219","109.66.102.16","0","26750","כללי|",""),new Message("26758","26750","10 חידות מעניינות","07/02/13 15:43","כז שבט","תשע&quot;ג","15:43","מתפעל","ראיתי בחוברת ישנה מלפני כמאה שנה, העורך היה הגרש&quot;י זווין זצ&quot;ל וחלק מהחידות שלו, דא עקא שלא מצאתי את התשובות שם: אולי יש למישהו רעיון,<br /><br />א: היכן מצינו שאם עשה מצוה ע&quot;י שליח מרוויח יותר מאם עשה המצוה בעצמו.<br />ב: היכן מצינו שאם רצה להזיק לחברו פטור ואם לא רצה להזיק, חייב.<br />ג: איך יתכן מציאה ששווה מעט צריך להשיב ואם היא שווה הרבה לא צריך להחזיר?<br />ד: היכן מצינו שמשביעים אדם שבועה על אף שכלל לא מאמינים לו על שבועתו?<br />ה: איך יתכן שחפץ של אדם נמצא ביד איש אחר, ואסור לו לתת את זה לבעל החפץ ואם בעל החפץ מכר את זה, או נתן במתנה, אף שהמכר או המתנה חלו, אסור לאותו אדם שמחזיק בחפץ לתת לקונה או למקבל. <br />ו: איזו פעולה אשה שאינה חשובה אסורה לעשות ואשה חשובה מותרת? <br />ז: איפה מצינו שעין הרע מזיק גם בדומם?<br />ח: היכי משכחת לה חיטים האסורים באכילה אבל אם טחנם חזרו להיות מותרים?<br />ט: היכן מצינו ששה ימים רצופים שאסור לשתות בהם יין ולילותיהן מותרים?<br />י: קיי&quot;ל דמסייע אין בו ממש. היכן מצינו מסייע שחייב מיתה (לדעת הרמב&quot;ם).","148","","4101","True","True","False","","1053","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26754","26753","וואו - אתה משהו","07/02/13 11:31","כז שבט","תשע&quot;ג","11:31","מתפעל","השאגת אריה מקשה על הרש&quot;ל שכתב כי אשר יצר תדירה יותר?<br />מהי קושייתו? ומה אומר הגרעק&quot;א?<br /><br />המ&quot;ב מביא את הרש&quot;ל הזה בסימן ז' ס&quot;ק ב'.<br /><br />לכאורה ניתן להקשות שאמנם אומרים אשר יצר כמה פעמים ביום (בדרך כלל) אבל גם מעין שלוש מצוי ביותר וכן בורא נפשות. ועוד יש להעיר מה לגבי ברהמ&quot;ז באותו אופן שזה לכולי עלמא דאורייתא אם גם הרש&quot;ל יודה בזה.<br /><br />עוד סברא אולי יש לומר, שברכת אשר יצר משלימה את הנקיות הנצרכת בכדי להזכיר שם השם ואמנם עיקר הטהרה היא נטילת הידיים ולא הברכה אבל ברכת אשר יצר משלימה את ענין הטהרה ולכן אולי תהיה סברא להקדים אשר יצר.","148","","4101","True","True","False","","263","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26755","26754","לא","07/02/13 11:40","כז שבט","תשע&quot;ג","11:40","כדי","השאג&quot;א ורעק&quot;א בשו&quot;ת שלו ובחידושיו ליו&quot;ד שציינתי, לא התייחסו ישירות לברכת אשר יצר, וציינתי אליהם כדי לרמוז על הדיון הרחב והמסועף באחרונים לגבי גדר תדיר ומצוי, וממנו יש ללמוד גם למקרה דנן לגבי ברכת אשר יצר האם גידרה כתדירה או מצוייה. וכאמור, זה נושא רחב שאינו יכול להסתכם בהודעה.<br /><br />לגבי בהמ&quot;ז - באמת רעק&quot;א בחידושיו לסי' ז' הנ&quot;ל, הסתפק בזה, וצידד דהוי כמו תדיר ומקודש דהוי בעיא דלא איפשיטא בזבחים, וכידוע פסק הרמב&quot;ם שאיזה שירצה יקידם וכו'. ועכ&quot;פ נשאר בצ&quot;ע לדינא.","249","","4101","True","True","False","","209","109.66.102.16","0","26750","כללי|",""),new Message("26757","26755","שכוייח, תזכה לשנים רבות","07/02/13 15:41","כז שבט","תשע&quot;ג","15:41","מתפעל","טובות ונעימות","148","","4101","True","True","False","","218","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26759","26758","משלוח מנות","07/02/13 15:53","כז שבט","תשע&quot;ג","15:53","המכריע","לא. כתב הבנין ציון מובא במ&quot;ב שעדף לקיים משלוח מנות על ידי שליח לקיים לשון משלוח. אמנם כנראה הגרש,י לא לזה נתכוון.<br /><br />לשאלה ו' אולי כוונתו להסיבה. אבל לישנא כמו שהועתק לא נראה כך.","199","","4101","True","True","False","","158","95.86.64.130","0","26750","כללי|",""),new Message("26761","26758","לבינתיים - א,ו,ז,ח,ט,י.","07/02/13 16:27","כז שבט","תשע&quot;ג","16:27","כדי","א. מילה לפי מה שכתב הגאון חת&quot;ס בחאו&quot;ח סי' קנט (דף ס ע&quot;ג מדפי הספר). ואם שכירות פועלים זו מצווה ע&quot;פ ב&quot;מ (קיא.) דע&quot;י שליח אינו עובר בבל תלין.<br /><br />ו. לצאת בעיר של זהב בשבת לדעת ר' אליעזר (שבת נט:).<br /><br />ז. בב&quot;מ (ל.) לגבי טלית נאה.<br /><br />ח. חיטים מתולעות.<br /><br />ט. אנשי משמר כדאיתא בתענית (יז.).<br /><br />י. לוי שסייע בעבודת כהנים (פ&quot;ג מכה&quot;מ הי&quot;א).","249","","4101","True","True","False","","228","109.66.132.35","0","26750","כללי|",""),new Message("26762","26758","הצעה ל ב","07/02/13 18:09","כז שבט","תשע&quot;ג","18:09","עציוני","זר שאכל תרומה חייב חומש אבל אם נתכוון רק להזיק את הכהן פטור","159","","4101","True","True","False","","549","93.172.134.165","0","26750","כללי|",""),new Message("26763","26758","ג,ד,ה,ח","07/02/13 18:59","כז שבט","תשע&quot;ג","18:59","דוד כוכב","ג: באבידה שנגזלה, הגזלן ישנו פה והנגזל אינו.<br />ד: חנוני על פנקסו, זה נשבע ונוטל וזה נשבע ונוטל, למרות שבודאי איכא רמאי.<br />ה: משכון.<br />ח: כשלא נתבטלו מדין בריה, ונטחנו בשוגג.","125","","4101","True","True","False","","148","95.86.120.124","0","26750","כללי|",""),new Message("26786","26758","ל-ד.","08/02/13 11:46","כח שבט","תשע&quot;ג","11:46","כדי","יתכן שהיא השבעת הכה&quot;ג שלא ישנה, כדאיתא ביומא (יח:), וכקושיית הפר&quot;ח בספר מים חיים (פ&quot;א מעיה&quot;כ ה&quot;ד) מאי אהני השבועה אחר שהצדוקים חושבים שמצווה לעשות כדעתם והו&quot;ל נשבע לבטל את המצווה דאינו חל. ותירץ בתירוץ הראשון דאהני אולי לאחד שיפרוש מכהונה שמא ישביעוהו. וע&quot;ע בעניין זה בחידושי רעק&quot;א ובחידושי הרש&quot;ש ביומא שם ובשו&quot;ת חת&quot;ס (חאו&quot;ח סי' קעו) ובאבן האזל (פ&quot;א מעיוה&quot;כ ה&quot;ז).","249","","4100","True","True","False","","178","79.182.163.200","0","26750","כללי|",""),new Message("26801","26758","לגבי חידה ה'","10/02/13 08:36","ל שבט","תשע&quot;ג","08:36","מתפעל","ה: איך יתכן שחפץ של אדם נמצא ביד איש אחר, ואסור לו לתת את זה לבעל החפץ ואם בעל החפץ מכר את זה, או נתן במתנה, אף שהמכר או המתנה חלו, אסור לאותו אדם שמחזיק בחפץ לתת לקונה או למקבל. <br /><br /><br />אמר לי מישהו רעיון שיש דין כי מי שמוצא שטר חוב, אסור לו לתת לא למלווה ולא ללוה.<br /><br />מי הוא באמת בעל השטר בזמן שהלווה עדיין לא שילם? המלווה? <br />האם המלווה יכול למכור שטר חוב כשזה לא ברשותו ואבד ממנו?","148","","4098","True","True","False","","229","212.29.198.117","0","26750","כללי|",""),new Message("26760","26759","אכתוב את לשונו המדוייקת","07/02/13 16:26","כז שבט","תשע&quot;ג","16:26","מתפעל","&quot;היכן מצינו במצוה דאשה שאינה חשובה פטורה בה ואשה חשובה חייבת בה, ובעבירה, דאשה שאינה חשובה אסורה לעשות ואשה חשובה מותרת&quot;. (חנוך הענדיל פרידלאנד חופ&quot;ק פאריטש).<br /><br />ובכן, הרישא הבנתי שמדבר על הסיבה. <br />ולכן שאלתי רק על הסיפא.","148","","4101","True","True","False","","212","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26764","26761","ב-י : אף לוי ללוי שוער וכו'","07/02/13 20:33","כז שבט","תשע&quot;ג","20:33","יהודי_קדום","","233","","4101","False","True","False","","134","109.65.126.57","0","26750","כללי|",""),new Message("26765","26761","יישר כח החכם כדי ושאלות","07/02/13 20:44","כז שבט","תשע&quot;ג","20:44","מתפעל","החת&quot;ס טוען שעדיף לעשות מצות מילה ע&quot;י שליח? מדוע?<br />לגבי בל תלין, לא כ&quot;כ נראה שהרי זה לאו ולא מצות עשה. <br /><br />לגבי חיטים מתולעות, מדוע זה ניתר אם טחנם? <br /><br />לגבי היתר אבדוק רת מראי המקומות, <br />תודה רבה","148","","4101","True","True","False","","231","95.86.121.231","0","26750","כללי|",""),new Message("26773","26761","כמה שיעור הבינתיים?","07/02/13 23:31","כז שבט","תשע&quot;ג","23:31","מתפעל","","148","","4101","False","True","False","","155","95.86.121.231","0","26750","כללי|",""),new Message("26799","26761","לגבי החתם סופר","10/02/13 08:31","ל שבט","תשע&quot;ג","08:31","מתפעל","עברתי על דבריו מקופיא, <br />האם כוונתך שהוא מבאר שם כי הסנדק חשוב יותר מהמוהל שמקבל עשירות?<br /><br />אבל שם הסנדק לא שולח את המוהל אלא אבי הבן. <br /><br />אולי תבאר יותר דבריך?","148","","4098","True","True","False","","204","212.29.198.117","0","26750","כללי|",""),new Message("26766","26762","נתת כיוון טוב עציוני","07/02/13 20:47","כז שבט","תשע&quot;ג","20:47","מתפעל","בעצם לא צריך להגיע לכך שאכל והתכוון להזיק אלא כל דין חומש הוא רק באוכל בשוגג ולא באוכל במזיד.","148","","4101","True","True","False","","195","95.86.121.231","0","26750","כללי|",""),new Message("26767","26763","כמה הערות על דבריך","07/02/13 20:52","כז שבט","תשע&quot;ג","20:52","מתפעל","ג: לא ברור הציור שלך ומה הדין בזה ולמה זה משנה אם האבידה שווה הרבה או קצת.<br />ד: במקרה שלך אין ידיעה ברורה ששבועתו לא נכונה אלא ספק על כל אחד.<br />ח: דין בריה? בחיטים? אתה מדבר כמו כדי שיש שם תולעים?","148","","4101","True","True","False","","203","95.86.121.231","0","26750","כללי|",""),new Message("26768","26763","לגבי משכון,","07/02/13 20:54","כז שבט","תשע&quot;ג","20:54","מתפעל","הלווה יכול למכור את המשכון שנמצא ביד המלווה והמכירה חלה?","148","","4101","True","True","False","","188","95.86.121.231","0","26750","כללי|",""),new Message("26824","26763","מה פירוש אבידה שנגזלה?","11/02/13 10:15","א אדר","תשע&quot;ג","10:15","מתפעל","אני מנסה להבין את הציור שלך. אדם מצא אבידה שאין בה שווה פרוטה. הוא חייב להחזירה? ואז במקום להחזיר לבעלים הוא גזל אותה וזה נאבד ממנו? <br />אז המוצא חייב להחזיר את זה לגזלן?<br /><br />זה מה שאתה אומר?<br /><br />ולמה לא צריך להחזיר לבעלים הראשון?","148","","4097","True","True","False","","263","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26769","26764","לא. מסייע קאמר.","07/02/13 21:09","כז שבט","תשע&quot;ג","21:09","כדי","","249","","4101","False","True","False","","140","109.66.132.35","0","26750","כללי|",""),new Message("26775","26767","כלומר","07/02/13 23:55","כז שבט","תשע&quot;ג","23:55","דוד כוכב","ג: אם האבידה פחות משוה פרוטה אין בה דין השבת הגזילה והיא של הגזלן, וכיון שאבד ממנו מצוה להשיב לו. ביותר מש&quot;פ זה עדין של הנגזל.<br />ד: נכון. ומניין שזו לא כוונת השואל?<br />ח: לא. לירושלמי חטה אחת שלימה היא ברייה. וכגון שהיא של ע&quot;ז וכד'.","125","","4101","True","True","False","","93","95.86.120.124","0","26750","כללי|",""),new Message("26776","26768","למה לא","08/02/13 00:01","כח שבט","תשע&quot;ג","00:01","דוד כוכב","אין זה נחשב ל&quot;אינה ברשותו&quot; שכן יכול הוא להשיבו לעצמו בפרעון החוב.<br /><br />מצאתי בשו&quot;ת דברי ריבות סימן קסא שלפי החוק היווני מלפני 500 שנה אין הלוה יכול למכור את המשכון.","125","","4100","True","True","False","","106","95.86.120.124","0","26750","כללי|",""),new Message("26770","26769","כן. גם לוי המסייע ללוי שלא מעבודתו","07/02/13 21:31","כז שבט","תשע&quot;ג","21:31","יהודי_קדום","לפחות לפי ערכין יא: &quot;דתניא מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים ...&quot; <br /><br />וע&quot;ז מביא האורח חיים הקדוש ב-במדבר פרק יח: <br /><br /><br /><br /> &quot;...וכבר בקש רבי יהושע בן חנניא לסייע את רבי יוחנן בן גדגדא בהגפת דלתות אמר לו חזור לאחוריך שכבר אתה מתחייב בנפשך שאני מן השוערים ואתה מן המשוררים  עד כאן, הרי שבן לוי חייב על עבודת בן לוי אחר, ואנו שומעין גם כן שאפילו אינו אלא מסייע חייב מיתה ...&quot;<br /><br />וממשיך האו&quot;ח באריכות שם.","233","","4101","True","True","False","","238","109.65.126.57","0","26750","כללי|",""),new Message("26771","26770","אתה צודק. הדרנא בי.","07/02/13 21:43","כז שבט","תשע&quot;ג","21:43","כדי","רק לא היה לך לתלות הדבר בגמ' בערכין אלא דווקא בדברי הרמב&quot;ם, משום שבגמ' שם מפורש להיפך, שאינו אלא איסור דרבנן. וכבר עמדו בזה נו&quot;כ הרמב&quot;ם.","249","","4101","True","True","False","","205","109.66.132.35","0","26750","כללי|",""),new Message("26772","26771","הרב צודק ראיתי וידעתי זאת והאו&quot;ח","07/02/13 21:47","כז שבט","תשע&quot;ג","21:47","יהודי_קדום","שקראתי היום מביא עושר דברים בנד&quot;ד והדברים כמו שכתב כבודו.","233","","4101","True","True","False","","146","109.65.126.57","0","26750","כללי|",""),new Message("26798","26776","כי בעל חוב קונה משכון","10/02/13 08:24","ל שבט","תשע&quot;ג","08:24","מתפעל","","148","","4098","False","True","False","","220","212.29.198.117","0","26750","כללי|",""),new Message("26800","26786","אבל לא ידעינן בבירור","10/02/13 08:32","ל שבט","תשע&quot;ג","08:32","מתפעל","שאותו כהן גדול הוא צדוקי.<br />זה רק מחמת הספק שמא.<br />ואם כן לא ניתן לומר שמשביעים אותו באופן שלא מאמינים לו כלל.","148","","4098","True","True","False","","204","212.29.198.117","0","26750","כללי|",""),new Message("26803","26798","הוא קונה במשכון זכות מסויימת, לא את הכל","10/02/13 14:41","ל שבט","תשע&quot;ג","14:41","דוד כוכב","","125","","4098","False","True","False","","84","95.86.103.248","0","26750","כללי|",""),new Message("26806","26801","מצא שטר חוב","10/02/13 15:12","ל שבט","תשע&quot;ג","15:12","המכריע","זו משנה בב&quot;מ יב: וסוגיא ערוכה וארוכה שם.","199","","4098","True","True","False","","142","212.76.111.39","0","26750","כללי|",""),new Message("26849","26801","אנסה לבאר בענין מצא שטר חוב","13/02/13 08:21","ג אדר","תשע&quot;ג","08:21","מתפעל","כוונת התשובה היא האם מצא שטר חוב שיש בו אחריות או שאין בו אחריות.<br /><br />כלומר, אם השטר הוא עם אחריות, אז לא מחזירים ואם אין בו אחריות מחזירים. <br /><br />ולכן ניתן לומר ששטר בלי אחריות לא שווה הרבה כי שווה רק לצור על פי צלוחיתו ושטר עם אחריות שווה הרבה כי ניתן לגבות עמו.<br /><br />האם יש הבדל בדין זה אם כבר הגיע זמן הפירעון או לא?<br />לכאורה אם כתוב בשטר שזמן הפירעון רק בעוד חודש, ויש חזקה שאין אדם פורע תוך זמנו, <br />אם כן למה שלא לתת את זה למלווה?<br /><br />ועדיין לא היה סיפק בידי לעיין בסוגיא שם בבבא מציעא.","148","","4095","True","True","False","","241","212.29.198.117","0","26750","כללי|",""),new Message("26807","26803","יש לך מראה מקום מפורש?","10/02/13 15:20","ל שבט","תשע&quot;ג","15:20","מתפעל","שאם הלווה מכר את המשכון שביד המלווה, המכר קיים?<br /><br />מלבד, אם המלווה מוכן לוותר על המשכון, בודאי שיכול לתת לקונה את המשכון. בכתב החידה נאמר <b>שאסור לו לתת</b>.","148","","4098","True","True","False","","175","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26808","26806","אבל זה יכול להיות הפיתרון?","10/02/13 15:21","ל שבט","תשע&quot;ג","15:21","מתפעל","","148","","4098","False","True","False","","143","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26821","26807","קרוב לזה","11/02/13 09:18","א אדר","תשע&quot;ג","09:18","דוד כוכב","בחידושי הרשב&quot;א מסכת קידושין דף ח ע&quot;ב:<br />&quot;ואף על גב דגופו <span class='bordeaux'><b>אינו קנוי לו ממש</b></span> ואי אקדיש מלוה וזבין מלוה לא עבד כלום מ&quot;מ לענין קדושין כיון שיש לו בו מקצת קנין מעכשיו לענין שביעית ולענין שאינו נעשה מטלטלין אצל בניו הו&quot;ל כדידיה לענין קדושין ומתקדשת בו&quot;.<br />כלומר שמה שאמרו בגמרא שבעל חוב קונה משכון אין הכוונה שקונה לגמרי, ועדיין עיקר הבעלות היא של הלוה.<br />ומבואר קצת בביאור הגר&quot;א אבן העזר סימן כט סעיף ו:<br />&quot;דנהי <span class='bordeaux'><b>דקנה לה למשכון לההוא שעבודא</b></span>&quot;.<br />כלומר שהמלוה קנה במשכון רק את השעבוד, כלומר את הזכות לגבות ממנו. ודומה לקונה דקל לפירותיו.<br />אמנם יש לבעל דין לטעון שהאמור לעיל הוא בשיטת הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, ויש בזה שיטות אחרות.<br /><br /><br />לענין מה שכתבת בסוף שבכתב החידה נאמר שאסור לו לתת, אני הבנתי שלאדם השלישי המחזיק בחפץ אסור לתת, אבל הלוה שהוא בעל החפץ בודאי שרשאי לתת.","125","","4097","True","True","False","","90","95.86.103.248","0","26750","כללי|",""),new Message("26825","26821","קודם כל","11/02/13 10:21","א אדר","תשע&quot;ג","10:21","מתפעל","ברשב&quot;א לא כתוב שהלווה יכול למכור. רק כתוב שהמלווה לא יכול למכור.<br /><br />לגבי אסור לתת, לפי הציור שלך המחזיק בחפץ הוא המלווה. המלווה מחזיק בזה בכדי שיוכל לממש את השעבוד אם הלווה לא יחזיר את ההלוואה. אבל למה אסור לו לתת ללוה? הוא לא חייב לתת אבל אסור לו? הו יכול פשוט לוותר על החוב. זכותו.","148","","4097","True","True","False","","179","213.8.188.152","0","26750","כללי|",""),new Message("26834","26824","כך המקרה","11/02/13 18:20","א אדר","תשע&quot;ג","18:20","דוד כוכב","שמעון גזל מראובן ואיבד, ולוי מצא. שמעון נמצא פה, ראובן נעלם.<br />אם זה שוה פרוטה, לוי צריך לשמור על החפץ עד שיבוא אליהו, או ראובן.<br />אם פחות מש&quot;פ, שמעון לא נתחייב להשיב את הגזילה והיא נעשתה שלו, ועכשיו לוי יחזיר לשמעון.","125","","4097","True","True","False","","100","95.86.103.248","0","26750","כללי|",""),new Message("26833","26825","נכון, אבל","11/02/13 18:17","א אדר","תשע&quot;ג","18:17","דוד כוכב","ברשב&quot;א מבואר שללוה יש בעלות (ולו חלקית) על המשכון, לכן אין סיבה שהוא לא יוכל למכור את חלקו בבעלות.<br /><br />כוונתי היתה שאותו משכון נמצא עכשיו בידי אדם שלישי (קצת דומיא לתשובה שכתבתי לשאלה ג). אסור למחזיק לתת את המשכון לבעלים כי הוא משועבד למלוה.","125","","4097","True","True","False","","102","95.86.103.248","0","26750","כללי|",""),new Message("26837","26834","יישר כח - מקרה מעניין מאד","11/02/13 19:58","א אדר","תשע&quot;ג","19:58","מתפעל","יש לך ראש קרימינלי...<br /><br />אבל לדינא, האם באמת מי שמצא אבידה ששווה פחות משווה פרוטה, חייב להשיבה לבעלים?<br />כך הדין?<br /><br />מדוע זה שונה מגזל?","148","","4097","True","True","False","","195","37.60.47.155","0","26750","כללי|",""),new Message("26841","26837","אתה צודק","11/02/13 22:59","א אדר","תשע&quot;ג","22:59","דוד כוכב","בפחות משוה פרוטה גם אין חובת השבת אבידה, ומשמע שאפילו אם החפץ בעין. אין זה פיתרון.<br /><br />אז פיתרון אחר, חפצא של קדושה כגון שקית של תפילין, ובמקום שהרוב גויים. אם יש לזה שווי משמעותי הבעלים מתייאשים כי גוי ימצא וימכור. ואם זה לא שוה, את הגוי זה לא מענין ורק יהודים יגביהו את המציאה וישיבו, ואין הבעלים מתייאשים.<br /><br />בינינו, זו לא כוונת השואל, כי זה פיתרון טכני, לא חידוש הלכתי.","125","","4097","True","True","False","","112","95.86.103.248","0","26750","כללי|",""),new Message("26851","26849","הערה","13/02/13 09:37","ג אדר","תשע&quot;ג","09:37","דוד כוכב","יש חוסר דיוק בתשובה זו. גם כאשר אותו שט&quot;ח 'שוה הרבה' - הוא עצמו &quot;אין גופו ממון&quot;, אלא החוב - הוא השוה הרבה. האריך בזה הרשב&quot;א.<br />אמנם נוהגים כרא&quot;ש שהשטר עצמו נחשב לשוה ממון. נ&quot;מ שניתן לגבות אותו בחוב.","125","","4095","True","True","False","","110","95.86.103.248","0","26750","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);