var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=22841;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("22841","0","רבי יהודה אומר משמו-רש"י מול ר' שטיינזלץ","09/09/12 11:36","כב אלול","תשע"ב","11:36","לינקוש","הגמרא במסכת ברכות מביאה ברייתא (דף לז עמוד א):

זה הכלל: כל שהוא משבעת המינים, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלש.
ומעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו, והביאו לפניהם כותבות ואכלו, ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך. קפץ וברך רבי עקיבא ברכה אחת מעין שלש. אמר ליה רבן גמליאל: עקיבא, עד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת! אמר לו: רבינו, אף על פי שאתה אומר כן וחבריך אומרים כן, למדתנו רבינו: יחיד ורבים הלכה כרבים.
רבי יהודה אומר משמו:
כל שהוא משבעת המינים ולא מין דגן הוא, או מין דגן ולא עשאו פת, רבן גמליאל אומר: שלש ברכות, וחכמים אומרים: ברכה אחת; כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן, כגון פת אורז ודוחן - רבן גמליאל אומר: ברכה אחת מעין שלש, וחכמים אומרים: ולא כלום.

השאלה הנשאלת היא מה פירוש המשפט "רבי יהודה אומר משמו" - משמו של מי?

רש"י כותב: "משמו - של רבן גמליאל".

הרב עדין שטיינזלץ-אבן ישראל כותב בביאורו למסכת ברכות "משמו - של רבי עקיבא".

יש בדברי הרב שטיינזלץ הרבה הגיון.
מבחינה היסטורית רבי עקיבא היה צעיר מרבן גמליאל - כך רואים גם בסיפור המובא בברייתא זו שרבן גמליאל מכנה אותו "עקיבא", ורבי עקיבא עונה לו בלשון "רבינו". רבי עקיבא היה ממובילי מרד בר-כוכבא, ואילו רבי יהודה היה בן דורו של תלמידי רבי עקיבא כרבי שמעון בר יוחאי - הדור שאחרי המרד. הנשיא בזמנו של רבי יהודה היה רבן שמעון בן גמליאל. כך שמסתבר יותר שרבי יהודה דווקא מצטט את רבי עקיבא ולא את רבן גמליאל.

בנוסף, גם מבחינה תוכנית יש הגיון דווקא בדברי הרב שטיינזלץ. רבי יהודה מצטט מחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים. יותר סביר שרבי עקיבא לימד אותו שיש מחלוקת בדבר, ולא שרבן גמליאל לימד אותו שהוא סבור כך וחכמים (=הרבים) חולקים עליו.

אשמח ליישובים על בדברי רש"י, או להפנייה למקורות הדנים בנושא.

המקור: בלוג של "רב צעיר"
ושם מופיעים הרבה תגובות.
","58","","4250","True","True","False","","1977","77.127.59.192","0","0","ברכות|לז ע"א",""),new Message("22842","22841","אני חושב שלרש"י אין ברירה, כי מסורת בידו","09/09/12 12:25","כב אלול","תשע"ב","12:25","Almuaddib","ראו צילום מכתב יד פאריס, בו נכתב במפורש כי זה בשם רבן גמליאל.

כתב יד זה לא הוא שעליו פירש רש"י - כי אז לא היה צריך לכתוב בשם מי, אולם נלע"ד שהנכתב בכתב יד זה מייצג מסורת שרבי יהודה אמר זאת בשם רבן גמליאל - ולכן לרש"י אין אפשרות אחרת.

כי עם כל הכבוד לסברות ולהגיון, אם מרבותיו כך למד - אז כך הוא הדבר, גם אם זה נראה פחות סביר.","107","","4250","True","True","False","","266","87.68.72.192","0","22841","ברכות|לז ע"א",""),new Message("22843","22841","ייטב אלוקים את ש'ם שלמה משמ'ך","09/09/12 13:08","כב אלול","תשע"ב","13:08","כדי","הנה כאשר אומר ר' פלוני "משם" או "משמו" או "משמיה" דר' פלוני, מצאנו בזה שתי שיטות עיקריות בראשונים: דרש"י בחולין (קיג: וכ"ה שם יג: ולא ציינוהו המציינים) פירש שבא לציין שלא שמע ממנו ממש באופן ישיר, בעיקר בגלל הפרש הדורות. והרשב"ם בב"ב (קיד:) כתב שבביטוי זה משתמשים היכא שלא היה רבו מובהק. וכבר כתבנו בעבר דכלל זה נשמט לאחד גדול בדורו. ויש להאריך, ולא עט האסף בזה.

והשתא צדקו דברי רש"י ובדקדוק כתב כן, דהקושיא שהקשית היא היא הנותנת שפירושו הוא הנכון, דלשיטת רש"י כיוון שהיה ר"ע רבו וראה אותו, אי הוה אמרה משמיה דר"ע, מסתמא שמע ממנו שמועה זאת ישירות, ולא יצדק על זה לשון "משמיה" וכנ"ל. וגם לפירוש הרשב"ם א"ש על דרך זו, דכיוון שר"ע היה רבו מובהק, שוב אינו נכון לומר עליו "משמו". לכן הוכרח רש"י לפרש דלא קאי על ר"ע אלא אר"ג, למר כדאית ליה - משום שלא היה בן דורו, ולמר כדאית ליה - משום שלא היה רבו מובהק.

ועי' לעיל (ל.) דקאמר ר"י משמו ופירש"י דהיינו ראב"ע, וכן לעיל (טו.) אמר משום ראב"ע, ומפורש שם דקרי ליה רביה, ולכאורה ק' לרשב"ם. ומיהו י"ל שלא היה מובהק. ודי בזה.","249","","4250","True","True","False","","259","79.176.205.151","0","22841","ברכות|לז ע"א",""),new Message("23037","22841","לרבי עקיבא אין שיטה","15/09/12 22:57","כח אלול","תשע"ב","22:57","דוד שפירא","קשה לומר שר' יהודה אומר משמו זה על רבי עקיבא כי רבי עקיבא לא אמר מה סדר הברכות הוא רק ציין שיחיד ורבים הלכה כרבים. כך נראה לי.","180","","4244","True","True","False","","627","212.76.96.55","0","22841","ברכות|לז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);