var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=21822;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("21822","0","האם מספיק לשמוע שיעור דרך המחשב?","21/08/12 10:07","ג אלול","תשע"ב","10:07","Aharon","","285","","4269","False","True","False","","4709","31.44.140.114","0","0","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21829","21822","כן, זהו תלמוד תורה","21/08/12 17:25","ג אלול","תשע"ב","17:25","דוד כוכב","אבל יש יתרונות ללימוד בשיעור חי.","125","","4269","True","True","False","","528","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21855","21822","לא אכנס לשקלא וטריא בין שני הסלעים","21/08/12 20:22","ג אלול","תשע"ב","20:22","יהודי_קדום","הענקיים שמעלי.
לפני שאשיב אקדים עניין השייך: נדמה לי שלא היה יום שלא שמעתי לפחות שיעור אחד במחשב, ולא השארתי רב מגיד שיעור באינטרנט שלא שמעתי בכשמונה שנים האחרונות. עתה אשיב:
אם רצונך לצאת ידי חובת לימוד הדף היומי - התשובה היא במילה אחת - כן.
כל שאר אפשרויות התשובות לשאלה הן ספק נשאלו עד לא נשאלו בכלל. ובכ"ז:
אם רצונך להבין את עיקרי הדף - הרי כל שיעור במחשב נותן זאת.
אם רצונך להעמיק הרי יש לבחור את השיעור ויש רבים וטובים והכול בבחינת עשה לך רב שיתאים לך.
בכל מקרה - לעולם אל תישן לפני שקראת (קראת-ולאו דוקא למדת) את הדף היומי!!!
חילך לאורייתא!","233","","4269","True","True","False","","279","79.180.164.173","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21913","21822","חשבתי שלא יאה שאמליץ על שיעור, בכ״ז","22/08/12 12:13","ד אלול","תשע"ב","12:13","יהודי_קדום","אמליץ על שיעורו של הרב מתניה ידיד למי שזמנו קצר. השיעור קולח וברור.
השיעור ניתן בשמע הניתן להורדה וכן בווידאו.","233","","4268","True","True","False","","228","79.180.164.173","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21974","21822","צריך? מספיק?","23/08/12 08:35","ה אלול","תשע"ב","08:35","זקן ומסכן","שאלת שאלה דומה בעבר (האם צריך להגיד בפה).
ודאי שיש ערך לשמיעה בלא אמירה, ודאי שיש ערך מוסף לאמירה,
מה צריך? יהיו שיאמרו שיצאת במצוות תלמוד תורה באמירת הפסוקים שיש בתפילה, ולא "צריך" דבר נוסף. תמצא גם דעה שצריך ללמוד ללא הפסקה בכל היממה אא"כ יש לך הכרח גמור. לא תמצא תשובה מוחלטת בשום מקום.","320","","4267","True","True","False","","155","95.86.126.229","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22126","21822","שאלה מעין זו נשאלה לפני כ 500 שנה","26/08/12 23:12","ח אלול","תשע"ב","23:12","קותי","כאשר המציאו את מכונת הדפוס
כיצד יתכן ללמוד בספרים שאין בהם קדושה שהרי בספרים כתיבת יד
היתה קדושה שעברה ע"י כתיבת הסופר
יש בודאי בפורום מי שיודע על שו"תים כאלו
היהודים עם נבון וחכם ולא יוותרו על הפצת התורה גם במחיר קדושה
שנמצאת בפסיכולוגיה של האנשים שהרי אין זו קדושה הלכתית של ספר תורה
בעצם לא קרה כלום וכי אין אנו מתייחסים לספרים המודפסים כקדושים?","217","","4264","True","True","False","","311","85.250.143.132","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("106085","21822","חשיבות","20/09/23 09:34","ה תשרי","תשפ"ד","09:34","מבריק","לענד
לשמוע דרך המחשב זה כדאי אם נמצאים בג'ונגל אפריקאי או במחוזות נידחים בעולם
כי לא כבוד להשפיל את הקדושה והערך של הדף היומי ושל תורתנו הקדושה וללמוד אותה במחשב
אל נא לשכוח שהמחשב לא יבלבל אותנו לגמרי
זה לא בית מדרש זה לא סטנדר זה לא אוניברסיטה שמראש הכל נלקח בקלות דעת
תורה זה תורה ויש לה את הקדושה שלה
לשבת לפני ספר לפתוח אותו לדבר עם האותיות הקדושות להתנועע בלימוד לשמוח בלימוד
ככה נראה לי","1100","","222","True","True","False","","31","172.69.128.134","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21831","21829","שמעתי פעם מרב אחד","21/08/12 17:38","ג אלול","תשע"ב","17:38","כדי","שבמצוות ת"ת יש שני עניינים: א. פעולת הלימוד. ב. ידיעת התורה. ובשמיעת שיעור שלא בחי, אמנם יוצא יד"ח מצוות ידיעת התורה, אבל לא יוצא יד"ח לימוד תורה (למ"ד שאינו יוצא בהרהור) כמ"ש כאן.
ואגב, תרתי למה לך?","249","","4269","True","True","False","","705","79.177.211.216","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21833","21831","השאלה: "תרתי למה לך" מופנית לפותח האשכול","21/08/12 17:44","ג אלול","תשע"ב","17:44","דוד כוכב","כלפי דברי אותו רב אחד זועקים דברי הגר"א המובאים באשכול הנ"ל,
בביאור הגר"א אורח חיים סימן מז סעיף ד:
"אבל כל זה צריך עיון, דכאן מברך על המצוה. וכי ליכא מצוה בהרהור?! והלא נאמר והגית בו כו', רצונו לומר בלב, כמו שכתוב: והגיון - לבי".","125","","4269","True","True","False","","377","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21835","21833","כן. ו...","21/08/12 17:54","ג אלול","תשע"ב","17:54","כדי","וכי ס"ד דנעלמו ממנו דברי הגר"א הידועים לבר בי רב דחד יומא. ידעם גם ידעם. וכמו שלא נעלמו ממנו אלו, כך לא נעלמו ממנו דברי הנשמת אדם והערוך השלחן ו והעמודי אש והדבר אברהם ועוד רבים וטובים (ובראשם - מרן עצמו) שחולקים.","249","","4269","True","True","False","","327","79.177.211.216","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21837","21835","הם חולקים לענין ברכת התורה","21/08/12 18:11","ג אלול","תשע"ב","18:11","דוד כוכב","אני לא מאמין שמישהו יחלוק על כך שהמהרהר בדברי תורה מקיים מצוה, ועל נקודה זו נאמרו דברי התמיהה של הגר"א.
וגם קי"ל להלכה שהרהור בד"ת הוו ד"ת,
כדברי התוספות מסכת ברכות דף יא ע"ב ד"ה שכבר:
"וא"ת מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה. וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק".
וייתר על כן, בשו"ע או"ח מז סעיף י:
"וה"ה... ובית הכסא, דלא הוי הפסק".
והוא ע"פ דברי הבית יוסף אורח חיים סימן מז (יא):
"הר"ם {מרוטנבורג} כתב שלא היה רגיל לחזור ולברך אלא אחר הפסק של שינת קבע לפי שאינו מסיח דעתו מללמוד אפילו בהפסק מרחץ ובית הכסא עכ"ל. והאגור (סי' א) כתב טעם אחר לפי שאף כשהוא נפנה צריך ליזהר בדינים כמו בגילוי טפח וכיצד יקנח".
לכי תידוק תשכח שאף שכתב הב"י שדברי האגור הם טעם אחר, התוספות והר"ם גם הם מוכרחים להשען על סברתו, דאם לא כן מאי שנא משינת קבע.","125","","4269","True","True","False","","280","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21838","21837","הם חלוקים גם בעיקר מצוות ת"ת","21/08/12 18:20","ג אלול","תשע"ב","18:20","כדי","וכרגע אין זמני בידי להעתיקם, ובעז"ה כשאפנה אשנה בל"נ.
וכל מה שהביא בהמשך דבריו במח"כ אין בהם סרך קושיא או הערה, שכל זה אינו עניין כלל לנידוננו, שכל כוונתם לומר שאדם לא מסיח דעתו מהלימוד ולכן עדיין נשאר תוקף הברכה.
הא למה זה דומה? למי שברך ברכת המצוות, נניח על תפילין, ואשתהויי אשתהי מאיזו סיבה והתעכב בהנחתן, שאם לא הסיח דעתו מהמצווה ועדיין הייתה דעתו תקועה במצוות תפילין, נורה לו שאינו צריך לברך שנית. הכי יעלה על הדעת משום כך לומר שהנה לנו הוכחה שמקיים מצוות תפילין במחשבה??! אתמהה!!","249","","4269","True","True","False","","277","79.177.211.216","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21840","21838","ראה שוב בהודעה לעיל את דברי האגור","21/08/12 18:28","ג אלול","תשע"ב","18:28","דוד כוכב","וראה מה שהוספתי עתה (לפני שהגבת) שם אחר דבריו.","125","","4269","True","True","False","","175","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21841","21840","לא הבנתי מה רצונו","21/08/12 18:32","ג אלול","תשע"ב","18:32","כדי","כוונת האדור היא כמו שכתבתי - שלכן לא מסיח דעתו לגמרי מהלימוד, ולא שנחשב כלימוד תורה (וע"כ לומר כן, שמי התיר לו להרהר במבואות המטונפות, וזה אף למ"ד דהרהור בד"ת לאו כדיבור דמי וכ"ש להגר"א. וי"ל בזה). וזה פשוט.","249","","4269","True","True","False","","241","79.177.211.216","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21843","21841","כוונתו שעדיין מהרהר הוא","21/08/12 18:38","ג אלול","תשע"ב","18:38","דוד כוכב","בדברים המותרים להרהר בהם. וכן מהרהר בכל שעה. מה שאין כן בשנת קבע.
וכי ההולך לישון אינו מתייאש מלהמשיך ללמוד מיד כשיקום? מאי שנא מהנכנס לבית המרחץ שגם הוא ימשיך בתלמודו רק אחר דקות ארוכות לכשיצא?","125","","4269","True","True","False","","159","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21844","21843","שוב - לא שנחשב כלימוד תורה, אלא","21/08/12 19:04","ג אלול","תשע"ב","19:04","כדי","שלכן לא מסיח דעתו ממנה. וחושבני שהדברים ברורים לכל קורא (וא"צ לעיין) בדבריו.","249","","4269","True","True","False","","207","79.177.211.216","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21846","21844","ראיות","21/08/12 19:45","ג אלול","תשע"ב","19:45","דוד כוכב","במסכת אבות פרק ג משנה ד:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר, הַנֵּעוֹר בַּלַּיִלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
מכלל לאו אתה למד הן, שמצות ת"ת עליו להרהר בלבו היות שהוא במקום שאינו יכול להוציא בשפתיו.
ולשון פירוש רבינו יונה:
"רבי חנניה בן חכינאי אומר עד הרי זה מתחייב בנפשו - מפני שהם שעות רצויות אין לו לחשב בהן כי אם דברים רצויים לפני המקום ב"ה אלו הן דברי תורה שאותן שעות כמה הם חשובות וראויות למחשבת התורה כי אין לו מלאכת לעשות ואיננו שומע קולות בני אדם. ואם יפנה לבו לבטלה מתחייב בנפשו שמפסיד זמן כי תוכל להיות לו מחשבה ברורה ונכונה ומסירה אותו מהרהור דברי תורה".
ובמסכת עירובין סוף דף נג:
"ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב (שמואל ב' כ"ג) ערוכה בכל ושמרה, אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך - משתמרת, ואם לאו - אינה משתמרת. תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלש שנים שכח תלמודו".
ולמה לי טעמא שאינה משתמרת, תיפוק ליה שמפסיד את עיקר מצוות ת"ת?
ובבית הבחירה למאירי: "לעולם יהא אדם מוציא גרסתו בפה ושלא יגרוס בלחש".
כלומר ש'בלחש' פירושו שאינו מוציא בפה.
וכן שם במסכת עירובין דף נד ע"א:
"אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי. שנאמר (משלי ד') כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא, אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה".
ולמה ליה משום דרשת 'חיים הם... למוציאיהם בפה', תיפוק ליה שמפסיד את עיקר מצוות ת"ת אם אינו מוציא בפה?","125","","4269","True","True","False","","192","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21847","21844","ליטעמיך","21/08/12 19:49","ג אלול","תשע"ב","19:49","דוד כוכב","לשון הב"י:
"והאגור (סי' א) כתב טעם אחר לפי שאף כשהוא נפנה צריך ליזהר בדינים כמו בגילוי טפח וכיצד יקנח".
מאי שייטא של דיני גילוי טפח וכיצד יקנח, הרי הוא רק חושב על כך שלכשיצא ישוב ללימודו.
ברור הוא שר"ל שמהרהר בד"ת בדברים אלו המותרים.","125","","4269","True","True","False","","164","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21870","21847","עיינתי באגור, וציין שמקורו במהר"ח","22/08/12 01:52","ד אלול","תשע"ב","01:52","דוד כוכב","וזה לשון דרשות מהר"ח אור זרוע סימן כג
וברכת התורה אומר מה"ר אליעזר בשם הרב ר' חזקיה שהיה נוהג כך שלא היה מברך ברכת התורה אלא כשהיה הולך לחצר לגדולי' ואמר דאז צריך להסיח דעתו מן התורה דאסור לו אפי' להרהר ע"כ היה מברך.
והיה נראה למהר"ח שגם שם שייך דין הירהור קצת כגון לא יקנח בימין אלא בשמאל ולא יקניחנו מעומד אלא מיושב, אז צריך להרהר אחר זה. ובכל מקומו' צריך אדם לילך ומהרהר קצת בהליכתו דאין לו לברך ברכת התורה.
וכן הוא בראב"ד - תשובות ופסקים - הערות סימן קצד:
"אין תשובה לרבינו אלא לחמיו הראב"י אב"ד. שכן מצאתי לו בכ"י עתיק הכתוב על קלף של הספריה הלאומית בירושלם בהערה לתשובה של ר' יהודה בן פלאט וז"ל: כתב הראב"ד בפרק הרואה וז"ל וברכת התורה אינה אלא שחרית ואף על פי שהוא מפסיק בה באכילה ובשתייה ובבית (הכנסת) [הכסא] אינו דומה להנחת תפלין לפי שאין בתורה הפסק שנ' והגית בו יומם ולילה, וההגיון צריך כל שעה ואי אפשר זולתו".","125","","4268","True","True","False","","182","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21880","21870","ר' דוד אנא","22/08/12 07:15","ד אלול","תשע"ב","07:15","כדי","כבר אמרתי לו דעתי במקורות הנ"ל ושאין מהם ראיה כלל, לבד ממה שהבאת באחרונה מן החדש מתשובות הראב"ד שדבריו מטין כדבריך אך אין בהם הכרע.
אז למען הסדר הטוב, וכדי להיות תכליתיים, נא ינסח בצורה חדה ברורה ומתומצתת איך מוכיח מאלו שמקיים לימוד ת"ת גם בהרהור, וידחה גם את טענותיי. רק אז אוכל להשיב אם יהיה לי מה לומר.","249","","4268","True","True","False","","215","79.182.198.37","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21883","21880","לא הבנתי","22/08/12 07:36","ד אלול","תשע"ב","07:36","דוד כוכב","הכיצד אין ראיה, והלא אמרו מפורשות שאינו מתחייב שוב בברכת התורה משום שבכל עת עסק בתלמוד תורה דהיינו בהרהור, והיה מוכן לעסוק בתלמוד תורה הנ"ל. ובמה יש להסתפק עוד?
וגם הראיות בד"ה 'ראיות'.
ומ"ש 'וידחה גם את טענותיי' - לא הבנתי אלו טענות?","125","","4268","True","True","False","","147","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21884","21883","טענתי פשוטה","22/08/12 07:44","ד אלול","תשע"ב","07:44","כדי","מדבריהם אין ראייה כלל שמקיים מצוות ת"ת בהרהור, ולא עסקי בהכי כלל. כל מה שכתבו שכיוון שבפועל אדם מהרהר בד"ת, הרי זה נחשב כלא הסיח דעתו ולכן עדיין תקפה הברכה שברך בראשונה. ועי' לעיל מה שכתבתי לך דוגמא לזה מברכת תפילין.","249","","4268","True","True","False","","228","79.182.198.37","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21895","21884","מה ההגיון בזה","22/08/12 09:10","ד אלול","תשע"ב","09:10","דוד כוכב","הראשונים באו לתרץ מאי שנא ברכת התורה משאר ברכות המצוות. ואם אין בהרהור שום מצוה, עדין קשה, מאי שנא מציצית ותפילין שמברך אחר שיוצא מבית הכסא. מנין לראשונים לומר שאין די בכך שמתכוין לצאת ולהמשיך בתלמודו או במצוותיו, אבל כן צריך שיהא דבר שמותר להרהר בו, הרי אין בהרהור זה מצות ת"ת כלל ומה לו ולברכה או ללימוד?
ולשון המגן אברהם סימן מז ס"ק י (על השו"ע: וה"ה לשינה ומרחץ ובית הכסא, דלא הוי הפסק) "ומרחץ - דהא צריך ללמוד דיני ב"ה ומרחץ".
הרי שלא זכר כלל ענין הסחת דעת, רק שעדין לומד הוא שם.
וכן לשון הפרי מגדים:
"ומרחץ. עיין מ"א. אף דעראי לא הוה הפסק, מכל מקום י"ל מרחץ טפי הוה הפסק אי לאו דלומד וזהיר בדיני מרחץ ובית הכסא בגילוי טפח וטפחיים".
והנה בנשמת אדם חלק א כלל ט סעיף ב נתעורר לזה שלכאורה דין זה הוא כדעת הגר"א, ותירץ קרוב לדעתך, אך עדין רחוק, וכתב כך:
"וכונת האגור דאף דאסור לשאול הלכות מרחץ במרחץ, עכ"פ מידי הרהור לא נפיק, וא"כ עכ"פ לא הוי היסח הדעת, ואף על גב דלכתחלה א"צ לברך על הרהור, מ"מ מועיל לענין זה דאינו עושה היסח הדעת".
ולשונו קשה: "ואף על גב דלכתחלה א"צ לברך על הרהור", אין צריך?! פשיטא שאין בזה ברכה, שהרי אין בזה שום מצוה! אלא שדעתו שיש בזה מצוה, אך לא נתקן על זה ברכה, לדעת החולקים על הגר"א.
ומה שהביא ראיה מתפילין, מה נפשך, אי איירי לפני ההנחה הראשונה, אין זה ענין לכאן אלא להפסק של תכף לברכה. ואי אחר שכבר הניח, אה"נ צריך לברך שוב.","125","","4268","True","True","False","","156","212.76.106.182","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("21953","21895","סליחה ומחילה. איני רואה בדבריו חידוש.","23/08/12 02:46","ה אלול","תשע"ב","02:46","כדי","דומני שאנו מסתובבים סחור סחור.","249","","4267","True","True","False","","179","79.177.247.7","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22128","22126","וכי אין זו קדושה הלכתית?!","27/08/12 02:01","ט אלול","תשע"ב","02:01","דוד כוכב","בספר שולחן מלכים שכתב מחבר ספר קיצור שולחן ערוך יש דיונים ארוכים אודות ספרים שנדפסו בבית הדפוס, האם יש בהם קדושה - לפני שלמדו בהם, אחר שלמדו בהם.
יש בזה נפקא מינה רבה:
אם מותר להשליך לאשפה את קצוות הגליון שנחתכים,
אם יש עודף ספרים ורוצים להחזיר חלק למיחזור,
אם מותר להניח על הארץ את חבילות הספרים המודפסים.","125","","4263","True","True","False","","216","212.76.113.73","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22134","22128","יוסיף כבודו עוד "אם מותר אחד..."","27/08/12 07:54","ט אלול","תשע"ב","07:54","יהודי_קדום","האייפד שלי מכיל מאות ספרי קודש ומאמרים קדושים השייכים ללימוד התורה בלבד.
האם מותר להניחו על ספר קודש?
שאלתי רצינית!","233","","4263","True","True","False","","155","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22160","22128","ההבדל המהותי בין ספר תורה","27/08/12 23:45","ט אלול","תשע"ב","23:45","קותי","לספרים אחרים זאת מצוות כתיבתו מדאורייתא
מה שלא מצאנו לספרים של תורה שבע"פ שכתיבתם היתה בכלל אסורה
כמובן משהותרה הכתיבה אי אפשר היה להתעלם מהיחס הנפשי בין הלומד לספרו
והוגדרו כללים הלכתיים בהתאם","217","","4263","True","True","False","","226","85.250.143.132","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22137","22134","קדושה בספר אלקטרוני?","27/08/12 13:04","ט אלול","תשע"ב","13:04","המכריע","שאלה עתיקה לגבי קלטות וסלילים למיניהם, כתב שבמחשב וכו' וכו'. ובכל אופן, למיטב ידיעתי, אין מי שיאמר שיש בהן קדושה עד כדי להתיר להניחו על ספר קדש "אמיתי".","199","","4263","True","True","False","","181","212.179.87.186","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22159","22134","כמובן שלא! נפסקה סוללתו נפסק קיומו","27/08/12 23:40","ט אלול","תשע"ב","23:40","קותי","איו לו קיום עצמי.
האם ספר שכתבו נמחק באופן טבעי אחרי מספר שעות שמו ספר?
ספר נפסק קיומו רק אם בא כוח אחר
אם למעמיד אין קדושה מניין תהיה קדושה לעומד","217","","4263","True","True","False","","206","85.250.143.132","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22138","22137","ראיתי לעצמי לחשוב שיש הבדל בכ"ז","27/08/12 13:13","ט אלול","תשע"ב","13:13","יהודי_קדום","בין קלטות וכו' לאייפד: אני לומד מתוך האייפד בעיקר לצורך עיון בספרים וכו' מה שאיני יכול לעשות בקלטת שימושו דומה וקרוב לספר ואינו דומה בהרבה צדדים לקלטת.
ואולי דודים דברים אלה למה שהביא ר' קותי על הדפוס לפני 500 שנים?
עכ"פ ודאי עתה, אחר תשובתו, אקפיד יותר בנ"ד שלא להניח על ספר קודש.","233","","4263","True","True","False","","211","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22140","22138","עוד בזה","27/08/12 13:44","ט אלול","תשע"ב","13:44","המכריע","הדפוס בתוצאתו הוא כתב לכל דבר, רק היה נידון היות שזה לא נעשה ממש בכתיבה רגילה אלא בחותמת (הדפוסים המקוריים), האם יש דין שיהא מעשה כתיבה כדי לקדש או סגי דהתוצאה היא כתב, וכן נטו הרבה פוסקים דזה גם נחשב מעשה כתיבה (לפי המציאות דאז). יש רק נידון במג"א היות שאותיות השם נכתבות בבת אחת ולא זו אחר זו, ועוד דברים דומים.
בינתיים נשתנה גם מעשה הדפוס ובכל מיני צילומים למיניהן בודאי אין מעשה כתיבה. היה בבני ברק בית דפוס במכונות דפוס ישנות (של הרב שבתי פרנקל) וזוכרני שני גדולי עולם שהקפידו להדפיס ספריהם דוקא אצלו משום המכונות שיש בהן דין כתיבה, הלה המה האגרות משה ולהבחל"ח השבט הלוי.
במחשב על כל ענפיו, גם מבחינת התוצאה הסופית, אין כתב במובן הרגיל של הענין. יש כל מיני כוחות מגנטיים ואלקטרוניים למיניהן, והכתב הוא בעצם אשליה של כתב שאינו מתקיים, וכמו שהאריכו בזה רבני זמנינו בספריהם ובדרכים שונות. ולכן דומני שזה מוסכם שאין לזה כל קדושה ומותר להכניסו לבית הכסא וכדומה ללא חשש, ופשוט שאסור להניחו על גבי ספרי קדש הנדפסים. (אבל אם אני טועה עוד יתקנוני חברי בית המדרש הוירטואלי שלנו, ונחכים).","199","","4263","True","True","False","","201","212.179.87.186","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22163","22138","חידה ופתרונה:","27/08/12 23:56","ט אלול","תשע"ב","23:56","יהודי_קדום","מה פירוש המילה דודים בה השתמשתי בתגובתי באשכול זה "ראיתי לעצמי .."?
תשובה:
לכבוד חודש אלול (אני לדודי ודודי לי) השתמשתי בכוונה בלשון הירושלמי ' דודים ' שמשמעה 'דומים'.
אין חשש לפליטת קליד.","233","","4263","True","True","False","","148","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22141","22140","יישר כוח על ההרחבה.","27/08/12 13:51","ט אלול","תשע"ב","13:51","יהודי_קדום","","233","","4263","False","True","False","","109","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22142","22140","למען הנקדנות","27/08/12 14:49","ט אלול","תשע"ב","14:49","כדי","כמדומני שהראשון שדן בסדר כתיבת אותיות השם הוא הרב גינת ורדים בקונטרס גן המלך שבסוף השו"ת, ואחריו באו האחרונים והביאו ראיות לכאן ולכאן.
וידועה ראייתו הנפלאה של הרש"ש בזה, אם כי גם אותה דחה הגאון מטשעבין בשו"ת דובב מישרים (כמדומה מבלי להזכיר הראיה בשמו).
עכ"פ, איני זוכר נידון זה במג"א, ואולי יאיר עיננו.","249","","4263","True","True","False","","205","79.182.227.97","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22173","22141","כל שאין בו צורת אותיות אין בו קדושה","28/08/12 00:43","י אלול","תשע"ב","00:43","דוד כוכב","כך שמעתי מהרב נויברט לפני למעלה מ-ל"ו שנים לענין קלטת טייפ. ואמר שהראייה מציציות, שמותר להכנס בהן למקומות המטונפים, ויש קושרים חוליות כמניין הויה.","125","","4262","True","True","False","","128","212.76.113.73","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22172","22142","כסדרן","28/08/12 00:38","י אלול","תשע"ב","00:38","דוד כוכב","הוא במגן אברהם סימן לב ס"ק נז:
"ומ"ע {מנחם עזריה} כתב בתשו' סי' צ"ג דבס"ת תפילין ומזוזות אפי' חק יריכות פסול ומשמע מדבריו דהמדפיס בדיו כשר דזה מקרי כתיבה אלא שלא רצה לאומרו למעשה ע"ש ול"נ דבתפילין ומזוזות פסול משום דא"א לצמצם ופעמים שנדפס האות השני קודם לראשון וה"ל שלא כסדרן".
ראיית הרש"ש ועוד אחרונים מבן קמצר ביומא לח. וגם מאותיות השם בקשר תפילין.
ואין צריך לכל זה לדעת הר"ן בתשובה שלא כסדרן כשר. ראיה לדבריו בירושלמי מסכת מגילה פרק א ה"ט: "תפילין ומזוזות שכתבן כספרים תולין בהן".
וכן מהרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב, י: "הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן", ואיך יבדוק שלא כסדרן.
ור"ת נצרך לפסול שלא כסדרן לישב את המכילתא דרבי ישמעאל מס' דפסחא בא פרשה יח: "ואלו הן קדש לי והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע כותבן כסדרן, ואם לא כותבן כסדרן הרי אלו יגנזו", שלדבריו לא איירי בסדר הפרשיות.","125","","4262","True","True","False","","151","212.76.113.73","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22174","22142","דייקנות של כת"ר אינה נקדנות","28/08/12 00:44","י אלול","תשע"ב","00:44","המכריע","אני באמת לא בטוח שזה מג"א אני רק זוכר שבישיבות כשעוסקים בזה בגיטין בסוגיא דשרטוט ועוד מקומות זה נפתח עם מג"א סי רפד (גבי ספרא דאפטרתא) וסי שלד (גבי מצילין כתבי הק') אבל כנראה הפרט הזה משל אחרים. אבל בל"נ לעת הפנאי אבדוק.","199","","4262","True","True","False","","224","212.179.87.186","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22161","22159","יפה ביותר... על זה לא חשבתי! וכבודו","27/08/12 23:45","ט אלול","תשע"ב","23:45","יהודי_קדום","יודע עלי 'קצת' יותר מהמכובדים כאן כדי שתשובתי תתמיהה ביותר. נפלתי....","233","","4263","True","True","False","","133","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22162","22160","גם זו אמת אך אינה מבטלת ב'נוק-אאוט' את","27/08/12 23:48","ט אלול","תשע"ב","23:48","יהודי_קדום","שאלתי כפי שעשתה התשובה הקודמת.","233","","4263","True","True","False","","137","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22169","22161","דרכה של תורתנו הקדושה","28/08/12 00:25","י אלול","תשע"ב","00:25","קותי","שהמשיב נשכר מן השואל
והשואל נשכר מן המשיב
כדברי הפסוק בקהלת פרק ד
(ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם:
(י) כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ:
כך שיצאה נפילתך בקימתך.
ובא שלום על ישראל","217","","4262","True","True","False","","220","85.250.143.132","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22164","22163","ויכל לבנות דרוש גם ע"פ ע"ז כט: לה.","28/08/12 00:01","י אלול","תשע"ב","00:01","כדי","","249","","4262","False","True","False","","168","79.183.210.25","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22166","22164","עבודה זרה בחודש אלול??? 
","28/08/12 00:02","י אלול","תשע"ב","00:02","יהודי_קדום","ומה גם ששם אין משמעות 'דומים'.","233","","4262","True","True","False","","134","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22167","22166","ומהיכן למדנו תשובה אם לא משם","28/08/12 00:11","י אלול","תשע"ב","00:11","כדי",""לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה: לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב "ולבי חלל בקרבי", ולא ישראל ראוין לאותו מעשה (חטא ע"ז כמובן) דכתיב "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים". אלא למה עשו? לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו: כלך אצל יחיד. ואם חטאו צבור אומרים לו: כלך אצל צבור".
וידעתי גם ידעתי שהיחיד מזכיר את האשכול ההוא שהיה בבחינת "אשכלות מרורות למו". אך אדרבה, דיברנו על תשובה וזאת ההזדמנות שלי.
לגבי הדודים - אכן, אך עם קצת יצירתיות אולי יהיה אפשר.","249","","4262","True","True","False","","203","79.183.210.25","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22168","22167","יישר כוח","28/08/12 00:16","י אלול","תשע"ב","00:16","יהודי_קדום","","233","","4262","False","True","False","","104","109.64.148.147","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22179","22172","מריה דאברהם!","28/08/12 01:34","י אלול","תשע"ב","01:34","כדי","אנו מדברים על כסידרן באותיות השם ואינו נוגע לכסדרן בתפילין ומזוזות.","249","","4262","True","True","False","","209","79.183.210.25","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22186","22179","הראיה השניה כוללת גם את זה","28/08/12 02:22","י אלול","תשע"ב","02:22","דוד כוכב","","125","","4262","False","True","False","","100","212.76.113.73","0","21822","ברכות|כ ע"א",""),new Message("22188","22186","איני מבין. עכ"פ זה לא מהמג"א.","28/08/12 02:26","י אלול","תשע"ב","02:26","כדי","","249","","4262","False","True","False","","153","79.183.210.25","0","21822","ברכות|כ ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);