var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20874;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","52")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20874","0","למה השימוש במונח &quot;ורמינהו&quot; בסוגיה זו?","03/08/12 11:06","טו אב","תשע&quot;ב","11:06","שיננא","<i>אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן <br />ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. <br />סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. <br />לא <span class='darkYellow'><b>עני וכהן חד שיעורא הוא</b></span>. <br /><span class='bordeaux'><b>ורמינהו </b></span>מאימתי מתחילין לקרות ק''ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר''מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים... <span class='darkYellow'><b>קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא חכמים היינו רבי מאיר </b></span>אלא שמע מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד <br />לא עני וכהן חד שעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. </i><br /><br />במונח &quot;ורמינהו&quot; משתמשים כאשר מקשים ממקור תנאי על מקור תנאי,<br />לכן קושיית ורמינהו בסוגיה זו לא מובנת לי:<br />הרי קושיית הגמרא (&quot;קא סלקא דעתך...&quot;) היא על תירוץ הגמרא (&quot;עני וכהן חד שיעורא הוא&quot;) ולא על הברייתא שהובאה לפני כן.","146","","4290","True","True","False","","1630","84.229.240.83","0","0","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("21030","20874","[ללא נושא]","06/08/12 09:13","יח אב","תשע&quot;ב","09:13","יוסף שמשי","שני הסברים:<br /><br />1.<br />יד מלאכי כללי התלמוד כלל רנ:<br /><br />ורמינהי, מצינו מחודש <span class='bordeaux'><b>דאף כשמקשה לאמורא מברייתא אומר ורמינהי</b></span>, וכזה ראה וחדש בפרק במה מדליקין [דף] כ&quot;א ב' דמקשה על רב וכבתה אין זקוק לה ורמינהי מצותה וכו' ...<br />ולפי זה לא ידענא אמאי מוהריק&quot;א בכלליו כתב דכשמקשה לאמורא מברייתא או משנה אינו אומר ורמינהו מפני שהאמורא הוא המוקשה דאין סברא לומר דשאני רב דתנא הוא ופליג וכמו שתירץ לזה מוהר&quot;י חאגיז בספר תחלת חכמה בשער ג' פ&quot;א כלל ג' דהא אשכחן בספ&quot;ק דיומא [דף] כ&quot;א ב'דנקט לישנא דורמינהי על מימרת רב יצחק בר אבדימי...<br />ואחרי מופלג הגיעו לידי חדושי הריטב&quot;א על בתרא כ&quot;י וראיתי בפרק חזקת הבתים דעל מאי דאיתא שם בגמרא [דף] מ&quot;ב א' למימרא דלוקח אית ליה קלא ורמינהו וכו' כתב לחד טעמא דהך פירכא לא שייכא אדרב משום דלשון ורמינהי לעולם אינו נאמר אלא על רומיא דקראי אהדדי או דמתנייתי אהדדי והוא פלא דהא בכולהו דוכתי דאייתינא מוכח דגם באמוראי שייך לשון זה:<br /><br />כלומר, יש מחלוקת פרשנים. <br />לפי ה&quot;יד מלאכי&quot; אפשר להקשות על אמורא מתוך ברייתא גם בלשון &quot;ורמינהו&quot;, אולם אז מתעוררת שאלה גדולה: מתי משתמשים בלשון &quot;מיתיבי&quot; ומתי בלשון &quot;ורמינהו&quot; ? <br />ונראה לי: כשדברי האמורא [או &quot;סתמא דגמרא&quot;בסוגייתנו] היו מפורסמים וידועים [והתקבלו במסורת] נחשבים כמקור תנאי.<br /><br />2.<br />ולשיטה ש&quot;רמינהו&quot; מתאים רק בסתירה בין מקורות מאותה רמה, בין ברייתא לברייתא, למשל, הרי שבסוגייתנו גם נחשב כמקור תנאי למרות שמדובר על דיוק – או: הנחת אוקימתא - של הגמרא באותו מקור &quot;עני וכהן חד שיעורא&quot;. וזה פשוט.","195","","4287","True","True","False","","127","84.228.87.55","0","20874","ברכות|ב ע&quot;א",""),new Message("21043","21030","והיד מלאכי הביא שם כמה מקומות כה&quot;ג","06/08/12 10:53","יח אב","תשע&quot;ב","10:53","כדי","ויש להוסיף עוד: מנחות (מו.).","249","","4287","True","True","False","","373","109.65.217.15","0","20874","ברכות|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);