var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20493;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20489","0","הערות לנדה דף נח","20/07/12 11:55","א אב","תשע&quot;ב","11:55","המכריע","א. כל דבר שאינו מק&quot;ט אינו מקבל כתמים. וכ' תוס' דמשתיתא דלהלן מ&quot;מ מקבל טומאה בנגעים. כוונתם דחוטין שאינם בגד אינם מקבלים את רוב הטומאות שבהם צריך להיות כלי ראוי לשימוש כדי להיטמא, אבל בנגעים נתפרש בתורה או בשתי או בערב, דין יוצא מהכלל דהחוט כמו שהוא קודם אריגה גם מקבל טומאת נגעים. ומה שהקילו דאם אינו מק&quot;ט אינו מקבל כתמים, היינו רק אם אינו מקבל שום טומאה בעולם.<br /><br />ובענין זה ראיתי שמביאים משו&quot;ת חת&quot;ס שכ' בהאי עניינא דתחילת הגזירה היתה כשנהגו טומאה, ורק אגב טומאה גזרו גם לבעלה, שלא יהא חוכא ואיטלולא, וסיבת הגזירה בטלה בזמנינו, אלא דדבר שבמנין צריך מנין להתירו ואין בידינו, ומ&quot;מ כיון דאין לנו אלא מה שגזרו אז, ואז היה כתם כגריס מותר על כן גם לנו מותר ואע&quot;פ שאין מצוי בזמנינו מאכולות גדולות כאלו. ויש ביסוד חשוב זה לבאר כמה קשיים בהלכות כתמים ואכמ&quot;ל.<br /><br />ב. אפילו קרקע דמבדק שפיר ואיכא למימר מגופא אתיא. רצה לומר וראוי כך לומר שכך מסתבר. ואינו דומה ל&quot;איכא למימר&quot; הנאמר בשורה הקודמת לגבי בגד דאיכא למימר מעלמא, ששם מתפרש שייתכן לומר. ודוק.<br /><br />ג. עד מקום חבק. ראה ברש&quot;י, ובתוס' עוד שני פירושים מהערוך. כדאי לציין שבהלכה זה מובא מהרמב&quot;ם עם פירוש אחר דהיינו המקום בו הרגליים נצמדות לגמרי כשמקרבים אותן זו לזו. הרמב&quot;ם והטור לא התייחסו לבעיא של מקום עצמו, רק הב&quot;י פירש לפי שיטתם שהכוונה למקום הגבולי שלפעמים נצמד ולפעמים לא. וראה בס' תורת השלמים שתמה על הב&quot;י שהוא עצמו תמה על הטור מדוע לא העתיק את הדין של מקום עצמו, ובשו&quot;ע גם הוא העתיק כהטור ולא הוסיף. (אולי י&quot;ל משום שלא היה ברור להב&quot;י אם פירושו בזה אמת, על כן לא ידע איך להביא האי דינא, והערתו היתה על הטור שמסתמא קיבל מרבותיו את הפירוש המדויק מהו מקום חבק, מדוע לא העתיקו בבירור). <br /><br />ד. ולענין דינא. ברש&quot;י כיבוס הכתם מן החלוק. זה נלמד בדף היומי בערב ראש חדש אב (תשע&quot;ב), יום בו רבות מנשות ישראל עוסקות הרבה בכיבוס הבגדים טרם ייכנס חדש אב שנמנעים בו מכיבוס.<br /><br />ה. (נח:) תולה אפילו בתחתון. לא עיינתי במפרשים איך ייתכן שינתז מבחוץ וילכלך רק הפנימי. וראה בהערות לומד בסמוך שעמדו על זה התוס' לעיל נז:.<br /><br />ו. דם ולא כתם. יש כאן מקום עיון, דבשלמא לל&quot;ק אליבא דשמואל לעיל דבלא הרגשה אין טמאה מדאורייתא, יש לבאר בזה טעם ר&quot;ע, אבל לל&quot;ב דמעולם לא אמר שמואל דבר כזה, מה הכוונה כאן, ומה הוא כתם בשונה מדם אם לא חסרון ההרגשה. ובאמת גם לל&quot;ק לא מייתינן ראיה מכאן וגם דרשינן ליה מדרשא אחריתי, ויל&quot;ע.<br /><br />ז. משוך טמא. עיקר החידוש בדברי ראבר&quot;צ הוא דבעד אפי' פחות מכגריס טמא, והטעם מבואר לעיל משום הרגשת עד. ומסקינן להלן דרבנן מקילין בעד כמו בכתם אלא דקי&quot;ל כראבר&quot;צ. אלא דחומרא זו היא רק במשוך ולא בעגול. ויל&quot;ע אי עגול כגריס ועוד כן מטמא.<br /><br />ח. שאין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם, עי' תורא&quot;ש דר&quot;ל ולא מסתברא דכולם ממאכולות ובודאי חלקן דם נדה, והיינו דאם נטמא לפחות את היותר מגריס לא יהא הדבר חוכא ואיטלולא.","199","","4302","True","True","False","","996","85.130.221.217","0","0","נידה|נח ע&quot;א",""),new Message("20491","20489","האם הבנתי נכון שמפקידה לפקידה היא","20/07/12 12:13","א אב","תשע&quot;ב","12:13","קותי","מופרשת מבעלה אחרת היה ליבו נוקפו שהיא טמאה לטהרות ואולי בא על הנידה <br /><br />יתכן ואין מקום לשאלה שהרי אם בא עליה יתכן ונטמאה בש&quot;ז ומימילא אינה עוסקת בטהרות.","217","","4302","True","True","False","","178","89.139.181.20","0","20489","נידה|נח ע&quot;א",""),new Message("20493","20489","הלויית הרב אלישיב זצללה&quot;ה","20/07/12 12:21","א אב","תשע&quot;ב","12:21","המכריע","כדי שחלילה לא יהא בית מדרשינו זה בכלל עובר על איסור ת&quot;ח שלא נספד כהלכה, ראיתי  לנכון להעתיק כאן מה שרשמתי אצלי על הדף הזה בזה&quot;ל.<br /><br /><b>א&quot;ה; דף זה לא נלמד ביומו, ליל ה' מטו&quot;מ כט תמוז תשע&quot;ב, לרגל ביטול בית המדרש בשעת הלויית מרן הגרי&quot;ש אלישיב זצללה&quot;ה. והושלם למחרת. יצויין שזו הפעם הראשונה (ובס&quot;ד גם האחרונה) שלא התקיים שיעור מאז הקמתו לפני כט&quot;ו שנים, בהוראת המרא דאתרא מורינו הגר&quot;נ קרליץ שליט&quot;א.</b><br /><br />ארשום כאן רק בשני מילים ממש, שמלבד גדלותו האישית בכל חלקי התורה והיראה, אולי עוד חזון למועד להרחיב מעט בל&quot;נ בהזדמנות, לפחות במספר עובדות לא ידועות, שגם זו אבידה לעם ישראל שבודאי ניזון הרבה בזכותו של אילן כזה, עוד זאת יש לשער שנישאר מעתה עם שאלות שלא יהיה להם פותר כפשוטו ממש. <br /><br />שכידוע הרב אלישיב זצ&quot;ל בירר לעצמו את כל התורה ממש להלכה ולמעשה, גם בדיני קדשים וטהרות, גם בכל ענייני פיקוח נפש, ובדיני פסולי ייחוס, ושאר כל מיני דברים המתחדשים, ודומני שבעשרות השנים האחרונות (לפחות מאז פטירת הגר&quot;מ פיינשטיין זצ&quot;ל) ישנן שאלות שכשאר הן &quot;נתקעות&quot; בחלונות הכי גבוהים של הדיינים ומורי ההוראה, היתה להם כתובת אחת. ממש בבחינת רב רבנן, ראש לכל שרי האלף.<br />בכל יום היינו שומעים, שאלה זו יש להפנות להרב אלישיב. <br /><br />התחושה בקרב הציבור הענק ההולך בדרך התורה וההלכה כאילו נסגרה עתה לשכת הגזית, כי ייפלא ממנו דבר למשפט, אשר עד הנה קמנו ועלינו ציון, כי משם תצא תורה, כעת מי יתן לנו תמורתו. להצמיח פוסק בסדר גודל שכזה צריך קרקע מיוחדת של הסתפקות במועט, ושרשים של קדושה וטהרה, אשר ייתכן עד מאד שבדורינו זה הדבר כבר בלתי אפשרי. <br /><br />בימים אלו אשר בלאו הכי הוקדשו לציפיה לגאולה ולתפלה לבנין בית המקדש והשבת עטרת תפארת ישראל ליושנה, יהיה מצבינו זה העגום ואבלינו הכבד סיבות לחזקנו להתפלל ביתר שאת וביתר עוז שיחיש לנו הקב&quot;ה מהרה את גאולתינו ואת פדות נפשינו במהרה בימינו.","199","","4302","True","True","False","","982","85.130.221.217","0","20489","נידה|נח ע&quot;א",""),new Message("20495","20489","קצת הערות מפאת קוצר הזמן","20/07/12 12:41","א אב","תשע&quot;ב","12:41","לומד","ה. תוס' נז: ד&quot;ה על עמדו על שאלה זו, ותירצו שבחלוק פעמים שהחלוק העליון מתרומם ונגלה התחתון משא&quot;כ בלבשה חלוק אחד לא מתרומם החלוק שנזהרת מגילוי בשרה<br /><br />ו. יש מחלוקת בפוסקים באופן הלימודים וידועים דברי הסדרי טהרה שהכל לימוד אחד כעין ממזר ודאי ולא ספק, כך גם לומדים דם ודאי ולא ספק, ומה שאמרו עד שתרגיש בבשרה הוא דרגת הבירור כדי להכריע את הספק, שכל עוד לא הרגישה עדיין בגדר ספק הוא, ויש הרבה אריכות בזה<br />ז. למה שעגול יותר מכגריס יהיה טהור כשאין במה לתלותו, ואדרבה כל המושג של עד תחת הכר, הוא לאפוקי מעד בקופסא ששם אין בכלל תליה במאכולת ולכן טמא אפילו עגול במשהו, משא&quot;כ תחת הכר שיש תליה במאכולת עד כגריס","193","","4302","True","True","False","","164","31.210.191.94","0","20489","נידה|נח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);