var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1994;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1973","0","מה הדין הלכה למעשה בהחזרת אבידה לכותי?","29/04/10 12:14","טו אייר","תש"ע","12:14","שיננא","האם הדין שבגמרא נפסק להלכה?
"והמחזיר אבידה לכותי עליו הכתוב אומר {דברים כט-יח} למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו"","146","","5112","True","True","False","","852","192.118.11.112","0","0","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1975","1973","איסור חמור שנפסק להלכה","29/04/10 12:47","טו אייר","תש"ע","12:47","חננאל","רא"ש סנהדרין פ"ט סי' ב.ראב"ן סנהדרין. בה"ג סימן מג. סמ"ק רנב.
רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק יא הלכה ג
אבידת הגוי מותרת שנ' +דברים כ"ב ג'+ אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רסו סעיף א
{א} אבדת העובד כוכבים מותרת, שנא' אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, {ב} מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. א] {ג} ובמקום שיש א) חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה. ובכל מקום ב) {ד} מכניסים כליהם ככלי ישראל, מפני דרכי שלום.","81","","5112","True","True","False","","195","87.70.192.145","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1982","1973","בגוי שאינו עובד ע"ז תלוי במחלוקת ראשונים","29/04/10 20:23","טו אייר","תש"ע","20:23","הראל","בבאר הגולה (חו"מ סי' רסו סק"ב) כתב שבגוי שאינו עובד ע"ז תלוי הדבר במחלוקת הראשונים בטעם האיסור:
רש"י בסוגייתנו (ד"ה והמחזיר) כתב: "השווה וחבר כותי לישראל ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו".
ואילו הרמב"ם (גזלה ואבדה יא,ג) כתב: "והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם".
ומשמע אם כן מהרמב"ם (בניגוד למשמע מרש"י) שהאיסור לא חל בגוי שאינו עובד ע"ז.
[והמאירי (בשטמ"ק בב"ק קיג ע"ב) - טוען כידוע - שכל שהוא מעממים הגדורים בדרכי הדת וכו' אינם בכלל זה אלא הרי הם כישראל גמור לדברים אלו אף באבידה וכו']","46","","5112","True","True","False","","215","77.126.231.223","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1977","1975","תודה. אבל -","29/04/10 14:01","טו אייר","תש"ע","14:01","שיננא","נראה ששני הסייגים המובאים בפוסקים שציטטת - פותחים פתח גדול מאוד להתיר ולחייב להחזיר את אבידת הגוי, ו"נפל פיתא בבירא".","146","","5112","True","True","False","","242","77.126.231.223","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1981","1977","כן נוהג למעשה","29/04/10 15:07","טו אייר","תש"ע","15:07","משיב מאורות דף היומי","א. ברוב המקרים קיים רק הסיג הראשון, כלומר שאין חילול ד' אם לא יחזיר, ונשאר רק הסיג של "אם החזיר כדי לקדש את השם",
ב. הכוונה רק במתכוון לקדש את השם, אבל אם מתכוון לכל תועלת אחרת, אפ' שבפועל יש קידוש ד' נראה לי שאסור, כי סוף סוף הוא מחזיק ידי עוברי עבירה, ורק הכוונה לקדש שם שמיים, מצדיקה מעשה החזקה עוברי עבירה, אבל בלי הכוונה עובר על איסור.","142","","5112","True","True","False","","221","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2025","1977","[ללא נושא]","02/05/10 14:49","יח אייר","תש"ע","14:49","חננאל","יש"ש ב"ק פ"י סי' כ: "ורחמנא לבא בעי אם כוונתו לכך, אבל אם דעתו בעבור שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו, אסור".","81","","5109","True","True","False","","181","77.127.123.139","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1984","1982","מה רצית להביא מהרמב"ם","29/04/10 21:01","טו אייר","תש"ע","21:01","משיב מאורות דף היומי","אליבא דהרמב"ם כל אדם הכופר במציאות ד', נכלל בגדר רשעי עולם.","142","","5112","True","True","False","","223","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1991","1982","דעת באר הגולה","30/04/10 07:07","טז אייר","תש"ע","07:07","משיב מאורות דף היומי","להראל בוקר טוב,
בבאר הגולה שהבאת כותב מפורשות אליבא דהרמב"ם דדווקא בגוי המודה במציאות הבורא ובנימוסי' (לא ברור לגמרי כוונתו) אבל גוי שאינו מודה במציאות ד' אין מחזרין לו.
גם במאירי שהבאת משמע שדווקא בגלל שיש להם דת כלומר שמודים במציאות ד', אבל לכא' לא מדובר באתאיסטים של העולם המערבי.","142","","5111","True","True","False","","196","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2026","1982","לרמב"ם אין חילוק בין עע"ז לשאינו עע"ז","02/05/10 14:51","יח אייר","תש"ע","14:51","חננאל","כמעט בשום מקום.
יש מקום אחד שנאמר לגבי מגע גוי ביין.
בשאר המקומות כל גוי בחזקת עע"ז, ביחוד פה שהדברים נוגעים באיסור לא תחנם השייך לגבי כל גוי.","81","","5109","True","True","False","","352","77.127.123.139","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1985","1984","ראיות לכך מהרמב"ם","29/04/10 22:24","טו אייר","תש"ע","22:24","משיב מאורות דף היומי","רמב"ם הלכות תשובה פרק ג
ד ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים והאפיקורוסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג
חמשה הן הנקראים ה מינים: האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר, והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה, וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל, וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים כל אחד מחמשה אלו הוא מין.
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג
שלשה הן הנקראים ו אפיקורסין: האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם, והמכחיש נבואתו של משה רבינו, והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים, שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס, והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה' כגון ההגרים כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.
שבת שלום.","142","","5112","True","True","False","","213","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1992","1991","בנוגע ל-3 הערותיך דלעיל","30/04/10 07:30","טז אייר","תש"ע","07:30","הראל","שלום ובוקר טוב
בהחלט - לא נכנסתי לדיון בהבנת דעת הרמב"ם.
כל מה שרציתי להציג זה שיש כנראה נפק"מ בין שיטת רש"י (דממנו משתמע שלכל גוי אסור להחזיר) לבין שיטת הרמב"ם (שממנו משתמע שיש גוי שמותר להחזיר לו).
וכפי שכתבת - לא כל כך ברור לאיזה גויים התכוון הרמב"ם, אך לא נכנסתי כלל לדיון זה.
[ולגבי המאירי - בטח אתה יודע - שיש טענה מרכזית הסוברת שלא התכוון באמת למה שכתב בסוגיה זו אלא כתב בגלל לחץ חיצוני וכדו' - ראה כאן]","46","","5111","True","True","False","","540","84.228.45.220","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1994","1992","המאירי ודאי נתכוין לכך","30/04/10 12:15","טז אייר","תש"ע","12:15","דוד כוכב","כמו שניכר מלשונו.
ועוד, שאם לא כן לא היה חוזר על כך בכל כך הרבה מקומות:
המאירי מסכת עבודה זרה דף ב.
אלא שבזמנים אלו אין שום אדם נזהר בדברים אדו כלל אף ביום אידם לא גאון ולא רב ולא חכם ולא תלמיד ולא חסיד ולא מתחסד וקצת מפרשים כתבו בה הטעם מפני שעכשו אין מקריבים לפני ע"ז ואין כאן מכשול ואף המכירות והקנינים מצויים בכל שעה ואין בדום חשיב הודאה ויש באים בהתרה משום איבה וכדאמרינן בגמ' לא אשקליה הויא ליה איבה וכן בפרק שני כ"ו א' דרב יוסף שרא לאולודי בשכר משום איבה ואף בתלמוד המערב אמרו הנכנס למדינה ומצאם שמחים שמח עמהם שאינו אלא כמחניף וכן במה שאמרו כ' א' לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם אמרו בתוספתא במה דברים אמורים בגוי שאין מכירו או שהוא עובר ממקום למקום אבן היה אוהבו או שכנו מותר שאינו אלא כמוכרו לו ולטעם ראשון מיהא שמתירין מפני שעכשו אין להם הקרבה ואף הודאה בדברים אלו אין להם על הדרך שכתבנו.
המאירי מסכת עבודה זרה דף כו.
הרבה ראינו שמתפלאים על שבזמנים אלו אין אדם נזהר מדברים אלו כלל ואנו כבר ביארנו עיקר כונת הספר על איזו אומה היא סובבת כמו שיעידו ימי אידיהן שהזכרנו שהם כלם לאמות הקדומות שלא היו גדורות בדרכי הדהות והן אדוקות ומתמידות בעבודת האלילים והכוכבים והטליזמאש שכל אלו וכיוצא בהן הם עיקרי ע"ז כמו שהתבאר.
המאירי מסכת בבא מציעא דף ב.
ואעפ"כ נאמר שם לכל אבדת אחיך ואין אחוה לעובדי האלילים שאינם תחת גדר הדתות עם האומות הגדורות בדרכי הדת כמו שבארנו בפרק הגוזל.
המאירי מסכת עבודה זרה דף כ.
ומ"מ פי' בתוספתא דוקא לגוי שאין מכירו או שהיה עובר ממקום למקום אבל אם היה שכנו או חברו מותר שהוא כמוכרן לו הא כל שהוא מן האומות הגדורות בדרכי הדתות ושמודות באלהות אין ספק שאף בשאין מכירו מותר וראוי וכבר אמרו שולח אדם ירך לנכרי:
המאירי מסכת עבודה זרה דף כב.
וכבר התבאר שדברים הללו נאמרו לאותם הזמנים שהיו אותם האומות מעובדי האלילים והיו מזוהמים במעשיהם ומכוערים במדותיהם כענין האמור בקצת כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען וגו' אבל שאר אמות שהם גדורים בדרכי הדתות ושהם נקיים מכעורים שבמדות הללו ואדרבה שמענישים עליהם אין ספק שאין לדברים הללו מקום להם כלל כמו שבארנו וכבר נכפל זה הרבה בדברינו כדי שלא תצטרך לכמה דחקים שאתה מוצא בחדושין ובתוספות ללא צורך:
המאירי מסכת ביצה דף כא:
שהרי סתם גוים האמור בתלמוד פירושו בבעלי האמונות הקדומות בעבודת האלילים.
המאירי מסכת סנהדרין דף מד.
עובדי האלילים וזובחי לשעירים ולשדים וכיוצא באלו מאותם האמונות הקדומות ראוי לנו שלא להתחבר עמהם כל כך בדברי חיבה ואהבים וכל שאנו צריכים ליתן להם שלום אין ראוי להזכיר להם אחד משמותיו של הקב"ה והאיך נזכירהו יתברך למי שכופר מציאותו או מכחיש יכלתו ומסלק השגחתו:
המאירי מסכת סנהדרין דף עו:
עובדי האלילים וכיוצא בהם מבעלי האמונות הקדומות אף על פי שהוזהרנו בגזילתם ובגניבתם ובכל מיני רמאות הבאים מצדנו אין אנו מצווים בחזרת אבדתם כלל במקום שאין שם חלול השם וכבר בארנו דבר זה בב"ק:
המאירי מסכת עבודה זרה דף ו:
למטה יתבאר שלא נאמרו דברים אלו אלא בארץ שהיו הגוים באותו הזמן אדוקים באלילים ובאובות וידעונים ושאר מיני העבודות הקדומות.
בית הבחירה למאירי מסכת חגיגה דף יג.
ואין מוסרין סתרי תורה לגוי והוא מי שעובד לאלילים ולצבא השמים שמאחר שהוא כופר בעיקר היאך אנו מלמדין אותו תורה.","125","","5111","True","True","False","","1326","95.86.121.203","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("1997","1994","מסכים עם דוד, אבל","30/04/10 15:49","טז אייר","תש"ע","15:49","משיב מאורות דף היומי","האם המאירי התכוון לעולם המערבי-אתאיסטי של היום?
נדמה לי שלא, כי לא רק שעולם זה אינו דתי, אבל גם אין לו ערכים מוסריים, חוץ מהערך המדומה של החופש שאינו ערך אלא רק הרצון של כל אחד לעשות מה שבא לו ללא הגבלות.
[נראה לי שיש לדון נפרד על התרבות האמריקאית שבמובן מסויים יש בה ערכים של אמונה !in G-od we trust ומוסר].
שבת שלום.","142","","5111","True","True","False","","183","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2024","1994","אין ספק שרבינו המאירי לא התכוון לכך!","02/05/10 14:45","יח אייר","תש"ע","14:45","חננאל","דיוק כזה ברבינו המאירי, הוא בדיוק כמו כל עמי הארצות שדייקו ממה שכתבו הצנזורים בתלמוד 'עכו"ם' שמדובר באותם המקומות בעובדי אלילים בדווקא.
ובנקודה זו, ממה נפשך:
אם רבינו המאירי התכוון לדבריו, שרא ליה מריה שחולק על כל דברי חז"ל, אמוראים, גאונים, וראשונים.
ואם לא התכוון לדבריו, אין לדייק מהם.
וצריך לשים לב לדברים מוזרים שכותב רבינו המאירי: הנוצרים שכתובים בגמ' הם מלשון נבוכד נצר!?!?
ועוד: "אבל עכשיו פסקה עבודת האלילים מרוב המקומות"?!?!
- רק עם הארץ לא יבין שרבינו המאירי כותב דברים כאלו מפאת הסכנה! וכפי שכתבו חכמים בהקדמות לספרים רבים.","81","","5109","True","True","False","","196","77.127.123.139","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2027","1997","על איזה מוסר אתם מדברים?????????","02/05/10 14:53","יח אייר","תש"ע","14:53","חננאל","בגויים מעולם לא היה מוסר!
אלו ששחטו אותנו בשואה, וכל אלו שעמו מנגד - יש בהם מוסר?? וכי הנאצים ימ"ש, לא היו "גדורים בנימוסים נאים"??","81","","5109","True","True","False","","218","77.127.123.139","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2041","2024","לא מדובר רק ב'דיוק' מתוך דבריו","02/05/10 21:30","יח אייר","תש"ע","21:30","דוד כוכב","קרא את דבריו שהובאו לעיל, ותראה שהדברים מפורשים מאוד. הוא לא כתב מתוך סכנה או אימת צנזור וכדומה, אלא לתרץ למה לא נהגו 'לא גאון ולא רב ולא חכם ולא תלמיד ולא חסיד ולא מתחסד' באיסורים אלו.
ועיין היטב בכתובות דף כז: ובבבא מציעא דף לט:
תרתי לא עבדה. תרתי לא עבדי.
וכן לענינינו,
המגיהים מפני הצנזור, שינו מילה, השמיטו קטע, אך לא כתבו מהלך שלם לאימות הסברה.","125","","5109","True","True","False","","133","213.151.46.131","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2043","2025","ישר כח","02/05/10 23:20","יח אייר","תש"ע","23:20","משיב מאורות דף היומי","מבואר בדבריו שרק אם מתכוון לקדש את ד' מותר, והטעם כי מצד המעשה יש כאן החזקת עוברי עבירה, וכל מה שיכול להתיר מעשה אובייקטיבי של החזקת עוברי עבירה הוא רק כוונה סובייקטיבית לקדש את ד'.
ולא אומרים שתמיד מותר להחזיר בגלל שיש כאן קידוש ד' אובייקטיבי גם בלי כוונת המחזיר.
והטעם דקידוש ד' הוא מצב ומדריגה פנימית של האדם הדואג לקידוש ד' כלומר הדואג ששם ד' יהיה מובדל לשבח בעיני בני אדם, אבל אינו מטרה אבוייקטיבית במציאות, שהשם יתקדש, אלא שיהודי יקדש את השם, משא"כ להחזיק עוברי עבירה הוא מציאות שלעוברי עבירה יהיה יותר כסף, ומציאות זו מכריעה את המציאות של קידוש ד', ורק כוונת המחזיר לקדש את ד' מצדיקה החזקת ידיד עוברי עבירה.","142","","5109","True","True","False","","226","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54012","2026","איסור: "לא תחנם" לא נאמר על..","26/12/17 14:15","ח טבת","תשע"ח","14:15","אליעזר מ ש","גויים ששומרים מצוות בני נח . הבנתי שכך זה לפי כל הדעות . אמנם לגבי המוסלמים יש מחלוקת. כיון שאמנם אינם עובדי עבודה זרה, אבל אינם שומרים כל 7 מצוות בני נח. וזהו הנימוק שה"בית יהודה" - הרב יהודה עייש, כתב, שיש גם עליהם, איסור: "לא תחנם" . וב"חזון אי"ש" כתב הטעם כיון שיש להם דעות כוזבות . אבל גוי ששומר כראוי כל 7 מצוות בני נח (וגם אין לו :"דעות כוזבות", -למה הכוונה? כנראה , לאמר, לאסלם יהודים, או משהו כזה)והוא נקרא:"חסיד אומות העולם", פשוט, שאין איסור לתת לו מתנת חינם. כך משמע מהמקורות . (אם כי גם בגויים כאלה ייתכן כמה דרגות. ועוד, שלפי הר"ן, בן נח חייב גם לתת צדקה, ואז האם נשאל אם הגוי הזה נותן צדקה? ועוד.. ואיך הוא נותן .או ש.. יש צד.. לחנך אותו ..לתת צדקה...)ידוע שיש בימינו גויים שמגדירים עצמם :"בני נח" , ושומרים ז' מצוותיהם, וכנראה שאין איסור לתת להם מתנת חינם. פגשתי הרבה גויים, שאומרים שהם מאמינים באל אחד, ואם כך, מניין לנו לומר שגם בימינו כל גוי הוא בחזקת עובד עבודה זרה. ונראה שרק בזמן המשנה והתלמוד ,או גם אחר כך, זה היה כך. אבל בימינו ,אפשר כנראה לבדוק מיהו הגוי הזה.(וגם בזמן התנאים, הרי ידוע, שהיו גויים שהיו נוטים לאמונת ישראל, ונקראו :"יראי ה' ", והם היו, חסידי אומות העולם או משהו קרוב לזה , ואם ככה, גם בימיהם זה לא לגמרי מדויק, ש"כל" גוי היה בחזקת עובד עבודה זרה .) (ידוע שגם חלק מגדולי רומי הם ונשיהם נטו לאמונת ישראל. וכן ,הסנטור הבכיר קלמנס ע"ה שבנו היה מיועד להיות הקיסר הבא...ושהוצא להורג בפקודת הקיסר הרשע והרע מאד דומיציאנוס ימשו"ז, ויש מפרשים שזהו קטיעא בר שלום שמוזכר בגמרא... גם יוסף בן מתתיהו כתב שפופיאה סבינה אשתו של נירון קיסר...הייתה יראת אלקים. ופעלה לשחרור כהנים שנעצרו על ידי הנציב הרומי בארץ ישראל...)","610","","2314","True","True","False","","222","212.199.144.80","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2035","2027","מחוץ לענין","02/05/10 17:37","יח אייר","תש"ע","17:37","משיב מאורות דף היומי","א. לא כ"כ פשוט להאשים בקלות עם שיודע על רצח של עם אחר ואינו עושה דבר למנוע ולהציל, בהעדר מוסריות.
והראיה, שניתן להפוך טענה זו בקלות גם כלפי העם היהודי, כי אף אחד מאיתנו לא עושה כלום מול הרצח של העם הקורדי, ע"י טורקיה ועיראק. וכן אף אחד לא עשה כלום מול רצח המוני שנעשה היום בכמה מדינות באפריקה.
ב. נחזור לעניינינו, עם שאין לו ערכים, הוא רק עם שמבצע בעצמו פשעים נגד האנושות, ולא רק שאינו מוחה על פצעי אחרים.
ג. אבל כאמור, דברי המאירי אינן אמורים כלפי העולם המערבי-אתאיסטי של היום, כך שהדיון אינו כ"כ רלוונטי.
נ.ב. אם הודעה זו יצאה מגדר לימוד, ונכנסה לתחום הפוליטיקה, אשמח על הורדתה.","142","","5109","True","True","False","","204","82.166.18.134","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2038","2035","אגיב רק על ההערה הראשונה והשניה:","02/05/10 17:56","יח אייר","תש"ע","17:56","חננאל","דברים פרק כג: "(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְקֹוָק גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'עַד עוֹלָם: (ה) עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ".
רמב"ם הלכות מלכים פרק ט הלכה יד: וכיצד מצווין הן על הדינין, חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו, ולהזהיר את העם, ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף, ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו.
משני מקורות אלו, מוכח שמי שעומד מנגד - הוא חסר מוסר.
ולהשכלתך: מדינת ישראל עזרה לכורדים בנשק ואימונים. וגם לחלק ממדינות אפריקה (אלו שאינן רואות בנו אויב).","81","","5109","True","True","False","","219","84.229.173.140","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2044","2041","לא נראה לך מוזר שמי שחי תחת איומי הנצרות","02/05/10 23:24","יח אייר","תש"ע","23:24","חננאל","יגדיר את הנוצרים כ"גדורים בנימוסים נאים"?
אתה מוזמן לקרוא את הקדמת המדפיסים לעין יעקב, להבין איזה נימוסים היו לנוצרים הנחמדים...
מענין האם מסעי הצלב, הפרעות בעקבות המגפה השחורה, האינקויזיציות, הגירושים ושריפות התלמוד מוגדרים אצלך כנימוסים נאים.
ואם כבר, לפי דבריך, אם נמצא חכמים שלא נהגו כרבינו המאירי, הרי זה מכחיש את עדותו!
ואכן נמצאו חכמים כאלו : רמב"ם הלכות ע"ז פ"ט ה"ד, כפתור ופרח פ"י. שו"ת הרי"ד סימן מה. ספר הישר (התשובות) סימן מה.
ואף החכמים האחרים לא התירו זאת אלא מטעם פיקוח נפש, ומטעם דלא אזיל ומודה משום שאינם אדוקים בע"ז, ולא מהטעם שהזכיר רבינו המאירי.","81","","5109","True","True","False","","220","84.229.17.14","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2085","2043","לעניות דעתי הביאור שונה במעט","06/05/10 00:28","כב אייר","תש"ע","00:28","ברוך","יש להקשות, היכן מצינו שקידוש השם מתיר עבירות. והלא אם נאסרה השבת אבידה לכותי, אין סיבה שקידוש השם יתיר אותה.
אלא שהביאור לכך פשוט. עצם ההשבה לכותי אינה אסורה. האיסור נובע מהמחשבה המלווה את ההשבה, כמו שמבאר רש"י כאן:
"והמחזיר אבידה לנכרי - השווה וחבר נכרי לישראל, ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו, שאף לנכרי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם."
אמנם אם משיב על מנת שיתקדש שם שמיים, אין בכך איסור כלל, שעצם המעשה, כאמור, לא נאסר.
אמנם, אם אין כוונתו לשם שמים, הרי שאף אם יהיה קידוש שם שמיים בפועל, הרי הוא עובר עבירה במחשבתו, ואין קידוש השם מתיר עבירה זו.
(הערה: בעת דיבור על חילול השם או קידוש השם, כדאי להקפיד על כתיבת תיבת 'השם', ולא ה' או ד'. זאת כיוון שאין אנו יכולים לחלל או לקדש אותו כביכול, אלא רק את שמו. )","86","","5105","True","True","False","","258","77.127.70.116","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2047","2044","אין להסיק מסקנות מתוך הכללות","03/05/10 01:17","יט אייר","תש"ע","01:17","דוד כוכב","ציטוט: "...מוגדרים אצלך כנימוסים נאים".
אם כוונתך אלי, היכן אני כתבתי על נימוסים נאים של נוצרים?
אין ללמוד מעדות מדפיסי עין יעקב על כל הזמנים וכל המקומות.
אתה מאלץ אותי לומר דברים טובים על חלק מהנוצרים, למרות שהדבר אסור (מסכת עבודה זרה דף כ.) ואין לי שום רצון ללמד עליהם זכות. ואינו מותר אלא לצורך הלימוד והבהרת דברי המאירי, וגם בזה אתאפק. עיין ערך חסידי אומות העולם שהצילו יהודים בשואה תוך סיכון עצמי, ועוד. למרות שגם היום המצב המוסרי בעולם אינו יכול להיות מוגדר כ'טוב', הוא השתפר במשך הדורות לאין שיעור. נכון היו גם ירידות גדולות זמניות, כמו בשואה. לדברי הרמב"ם הדתות לקחו יסודות חשובים מהתורה והפיצום בעולם.
האם ביררת אם בפרובנס בזמן המאירי חיו 'תחת איומי הנצרות'?
בהלכות עגונה כתבו פוסקים שהנהרגים בידי גויים הם מיעוט שולי, לעומת המתים כדרכם. מסעי הצלב והפרעות למרות שהם אלו שנותרו חקוקים בזכרון, לא היו המציאות הרגילה ברוב הזמן, ברוב הדורות, וגם לא ברוב הארצות.
המאירי דיבר כמובן על חכמי זמנו ומקומו. לכן אי אפשר להכחישו מנוהג מקום אחר או זמן אחר.
ציטוט: "לפי דבריך, אם נמצא חכמים שלא נהגו כרבינו המאירי, הרי זה מכחיש את עדותו".
שוב "לפי דבריך", אני לא אמרתי דבר, רק הבאתי את דברי המאירי. ואי אפשר לומר שהוא בדה באריכות זו את כל התיאור על מנהג חכמי זמנו, כי כנ"ל "תרתי לא עבדי", וזה נאמר אף על קלי קלים.","125","","5108","True","True","False","","112","213.151.46.131","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2048","2047","נימוסים ונצרות","03/05/10 03:43","יט אייר","תש"ע","03:43","חננאל","אכן, אתה לא כתבת על נימוסים, אני מביא ציטוט אחר של רבינו המאירי (ב"ק לז, ב): "ולפי מה שנאמר בגמ' דווקא בעממים שאינם גדורים בדרכי דתות ונימוסים".עיי"ש.
לגבי היחס של הנצרות ליהודים, אין לי צורך בעדות מדפיסי עין יעקב. אלא בעדותם של חכמי ישראל לדורותיהם. די לי אפילו בהבהרה שנאלצו כל מדפיסי הספרים לכתוב על מנת לא לסכן את ראשם, שכל מקום שמדובר בגויים לא מדובר בגוים שבצלם אנו חוסים. חבל לי להאריך בענין זה אם אין לך מידע על מה שעבר על עמנו. השקט בארצות הנוצריות והמוסלמיות, היה יוצא דופן. לא ההיפך.
לגבי איומי הנצרות: ראה בספר העבר הישראלי כרך ד עמ' קלו.
לענין מ"ש בהלכות עגונה - מהו ענין לענין שלנו? גם בגרמניה של שנות ה-30 הנהרגים היו מיעוט שולי. זה לא אומר שהיה טוב לעם ישראל שם!ואם הדברים לא היו מציאות רגילה, מדוע תקנו לומר בשבת "אב הרחמים"?
רבינו המאירי לא דבר רק על חכמי זמנו ומקומו. אם הוא מתייחס ל"גאון" מדובר על חכמים שקדמו לו ב-200 שנה ומעלה, וב-3000 ק"מ ממקומו. בזמנו, התואר גאון לא מחולק בראש חוצות, אלא שמור לראשי ישיבת גאון יעקב בבבל בתקופת הגאונים.
לא אמרתי שהוא בדה זאת. ואם הוא אומר משהו שאינו עולה בקנה אחד עם עדויות של חכמים בני זמנו ומקומו, הדבר אומר דורשני.","81","","5108","True","True","False","","260","84.228.141.202","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54011","2048","יש מקור הסטורי ש..","26/12/17 13:43","ח טבת","תשע"ח","13:43","אליעזר מ ש","הגויים בדרום צרפת בזמנו של המאירי התייחסו -יחסית-נוח ליהודים -כנראה, בניגוד לגויים - באותו הזמן, שהיו בגרמניה ובאנגליה .(ראה בויקיפדיה ערך :"מסע הצלב האלביגנזי" הנקודה היהודית)","610","","2314","True","True","False","","183","212.199.144.80","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("2095","2085","לפי הרמב"ם אינו רק מחשבה אלא מחזיק רשעים","06/05/10 08:02","כב אייר","תש"ע","08:02","משיב מאורות דף היומי","ולכן נראה לי שתשובתך אינה מתרצת את דעת הרמב"ם, למה קידוש ד' מתיר החזרת עבירה לכותי.","142","","5105","True","True","False","","185","85.130.130.141","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54029","54011","שקר מוחלט מה שמופיע שם","27/12/17 12:04","ט טבת","תשע"ח","12:04","חננאל","קצת לפני לידתו של רבינו המאירי, הוקמה האינקויזיציה שם. על כל המשתמע מכך. הראיה היא שאחרי רבינו המאירי אין כמעט תורה בפרובנס.
עיין בספרו של הרב בנדיקט "מרכז התורה בפרובנס".","81","","2313","True","True","False","","118","213.151.37.143","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54044","54012","לנוצרים אין שום הווא אמינא","27/12/17 17:36","ט טבת","תשע"ח","17:36","הודו_כי_טוב","לשיטתם הם אמורים להחזיר לכולם
גם כסף מזומן שלשיטת היהודים נהפך להפקר גם אם ידוע מי בעליו
למה הנוצרים צריכים להיראות יותר חסידים מהיהודים
החסידה עושה חסד רק עם חברותיה ולכן היא עוף טמא
זהו סוג של תחרות שיווקית רוחנית מי משדר לעולם שהוא טוב יותר
לעשות יותר ממה שהשם ציווה זה חסידות ולא חוצפה כמו שמישהו כתב כאן","207","","2313","True","True","False","","237","109.67.142.112","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54032","54029","אולי אתה צודק אינני יודע .אך..","27/12/17 12:17","ט טבת","תשע"ח","12:17","אליעזר מ ש","מכל מקום סברא פשוטה לחלק בין עובדי עבודה זרה גמורים שפורעי מוסר לבין אלו שאינם עובדי עבודה זרה גמורים וגדורים באנושיות . וסביר שיהיה "מעמד ביניים" בין עובדי עבודה זרה גמורים ושאינם גדורים במוסר לבין חסידי אומות העולם.
(כמו כן ,האינקויזציה שהוקמה שם אז הייתה נגד הקתרים האלביגנזים שכפרו בתנ"ך והאמינו בשתי רשויות)","610","","2313","True","True","False","","206","212.199.144.80","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54034","54032","סברא פשוטה לחלק גם:","27/12/17 12:29","ט טבת","תשע"ח","12:29","חננאל","1. בין בישולי גויים של עע"ז גמורים פורעי מוסר, לבין אלו שלא, ובין חסידי או"ע.
2. בין מי שטוחן חיטה בשבת, לבין מי שטוחן במעבד מזון.
3. בין "והיה מחניך קדוש" לענין ק"ש. לבין ברכות ק"ש.
4. בין ס"ת שנמצאה בו טעות שמשנה את המשמעות, לבין טעות שאינה משנה את המשמעות.
חבל שכל זה המצאה, ואין לה קשר להלכה.
לא ממציאים הלכה מסברות. "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה".","81","","2313","True","True","False","","102","213.151.37.143","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54036","54034","ל4. כ"כ המנחת חינוך ואם לא כן פסלתם כולם","27/12/17 14:46","ט טבת","תשע"ח","14:46","דוד כוכב","","125","","2313","False","True","False","","118","95.86.117.173","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54037","54036","כל הפלפול שהוא בנה שם הוא לשם הלימוד","27/12/17 15:11","ט טבת","תשע"ח","15:11","חננאל","ולא להלכה. וגם מה שכתב הוא בחו"י בלבד ולא בכל טעות שאינה משנה את המשמעות.","81","","2313","True","True","False","","98","87.69.124.31","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54038","54037","רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז, ב","27/12/17 15:55","ט טבת","תשע"ח","15:55","דוד כוכב",""והמלך מצוה עליו לכתוב ספר תורה אחד לעצמו לשם המלך יתר על ספר שהיה לו כשהוא הדיוט שנאמר והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו וגו', ומגיהין אותו מספר העזרה ע"פ בית דין הגדול".
והוא מהירושלמי מסכת סנהדרין פרק ב הלכה ו: "וכותב ספר תורה לשמו. שלא יהא ניאות לא בשל אביו ולא בשל רבו. ומגיהין אותו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד".
למה רק את ספרו זה מגיהין מספר העזרה, אם כל שינוי פוסל כל ספר?","125","","2313","True","True","False","","204","95.86.117.173","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54039","54038","????","27/12/17 16:09","ט טבת","תשע"ח","16:09","חננאל","א. כפשוטו: ס"ת פשוט מגיהים על פי כל ס"ת בדוק. אולם ס"ת של המלך שהוא ספר בעל מעמד של כלל ישראל צריך הגהה ע"פ ספר העזרה. וע"פ בי"ד.
ב. אם כדבריך מה הקשר לבי"ד?
ג. היכן ראית משהו שקשור לשינוי משמעות ברמב"ם?
ד. אם כבר רמב"ם אז:
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יב
"אין הקורא בתורה רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור, קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקראנה בדקדוק", - ואם בקריאה מדקדקים ק"ו שבכתיבה. ל"ש משנה את המשמעות ול"ש לא משנה המשמעות.
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק א
"וכן ספר תורה שחיסר אפילו אות אחת פסול". האם הוא חילק בין חו"י?
רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ז
וכתב כל האותיות כתיקונן או שקרב את השיטין או הרחיקן או האריכן או קצרן הואיל ולא הדביקן אות באות ולא חיסר ולא הותיר ולא הפסיד צורת אות אחת ולא שינה בפתוחות וסתומות הרי זה ספר כשר.","81","","2313","True","True","False","","204","87.69.124.31","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54040","54038","רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק","27/12/17 16:10","ט טבת","תשע"ח","16:10","חננאל","וכל הדברים האלו למצוה מן המובחר ואם שינה לא פסל, אבל אם כתב המלא חסר או החסר מלא, או שכתב מלה שהיא קרי וכתב כקריאתה כגון שכתב ישכבנה במקום ישגלנה ובטחורים במקום ובעפולים וכיוצא בהן, או שכתב פרשה פתוחה סתומה או סתומה פתוחה, או שכתב השירה כשאר הכתב, או שכתב פרשה אחת כשירה הרי זה פסול ואין בו קדושת ספר תורה כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בה התינוקות.","81","","2313","True","True","False","","143","87.69.124.31","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54042","54039","תשובות","27/12/17 16:26","ט טבת","תשע"ח","16:26","דוד כוכב","א. למה לא די בהגהה מג' ספרים שהוגהו מספרים שהוגהו מספר העזרה, הרי היינו הך?
ב. שאם לא כן ימנה המלך דיינים שאינם מהימנים ויזייפו את תורתו ככותיים.
ג. (מסכת קידושין דף ל ע"א) "אנן לא בקיאינן", כך היו רוב ספרים, וכדברי הרמ"ה על ספרי דוקני שעד ימיו.
ד. מה המקור להכללת הרמב"ם "אפילו אות" וכו'? הרמב"ם החמיר שהרי כך ודאי הדין לכתחילה. ובירושלמי דמלך הנ"ל משמע שעיקר כמנחת חינוך.","125","","2313","True","True","False","","158","95.86.117.173","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54053","54040","לא ניתנה תורה למלאכי השרת","27/12/17 18:17","ט טבת","תשע"ח","18:17","דוד כוכב","משה היה קרוב למלאך, ככתוב (תהלים ח, ו) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים (ראש השנה דף כא ע"ב; נדרים דף לח ע"א). וגם בזה ממשה עד משה לא קם כמשה.
כתב הרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח, ד: "ואלו הן התיבות שבראש כל שיטה ושיטה: האזינו, יערף, כשעירם... גם". ולא דק לפרט אם גם בחור או גם בתולה, אף דקי"ל כרבי יוסי דאמר: לא מחית איניש נפשיה לספיקא (קידושין דף נא ע"ב). התימנים (ואחרים) נהגו גם בחור, וסברתם דודאי כוונתו לגם הראשון שתמצא, ואח"כ חפש את הבא. אלא דבספרא דבן אשר דבידן מוכח דאישתבשו וצ"ל גם בתולה. כמו כן כתב שם: (נוסח כת"י) "וזאת תורת זבח, וידבר דדבר אל בני ישראל" ולא נחית לברר הספיקא ולפרט אם הראשונה או השניה. והתימנים לשיטתם הנ"ל פותחים את הראשונה בויקרא ז, כב. אלא שהעידו שבכתר שתיהן פתוחות, כדברי ההגמ"יי שם. דילוג הדומות.
לא ניתנה תורה למלאכי השרת. ואין ריח ניחוח לפניו כמנחת עני, כמנחת חינוך.","125","","2313","True","True","False","","166","95.86.117.173","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54043","54042","טענתי בחיטים והודית בשעורים","27/12/17 16:45","ט טבת","תשע"ח","16:45","חננאל","א, ב. דין תורה / חכמים ואינו ענין לנדון שלנו.
ג, ד. אנן לא בקיאינן אין לו נפק"מ הלכתית לדעת הרמב"ם.","81","","2313","True","True","False","","108","87.69.124.31","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב",""),new Message("54046","54043","פָּרֵט","27/12/17 17:42","ט טבת","תשע"ח","17:42","דוד כוכב","לדעת הרמב"ם כשם ד"אינהו בקיאי בחסירות ויתרות" (שם מסכת קידושין דף ל ע"א) כך אנן בקיאינן דספרא דבן אשר בידן.","125","","2313","True","True","False","","143","95.86.117.173","0","1973","סנהדרין|עו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);