var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1938;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר"א ב"מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","48"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","46")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1928","0",""לא היה ולא עתיד להיות" - "אני ראיתיו" ?","24/04/10 22:30","י אייר","תש"ע","22:30","שיננא","בברייתא בגמרא:
אמר רבי שמעון ... לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר
אמר ר' יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו

כיצד ר' שמעון יתמודד עם דברי ר' יונתן?? והרי ר' יונתן מעיד שאכן היה בן סורר ומורה! ואם חזר בו ר' שמעון על דבריו בעקבות העדות המפורשת של ר' יונתן - אז מדוע בכלל נכתבו דבריו בברייתא, הרי אם חזר בו לחלוטין מדבריו וסובר כעת דטעות הם אז מדוע לכתוב אותם בברייתא?","146","","5126","True","True","False","","1516","77.127.104.95","0","0","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1930","1928","אולי ניתן לתרץ כך:","25/04/10 00:07","יא אייר","תש"ע","00:07","הראל","(1) ניתן לומר שר' שמעון לא מקבל את העדות של ר' יונתן, כי אולי זה היה מקרה עם נתונים קצת שונים, או משום מיגדר מילתא, או מסיבה אחרת, אך לא התקיימו התנאים הרגילים של בן סורר ומורה. [וכך ברבינו בחיי (דברים כא, כא) שכתב שיתכן שאותו קבר שישב עליו רבי יונתן לא היה בן סורר ומורה גמור, אלא היה כענין אבשלום שאע"ג שלא נידון ממש בדין סורר ומורה, מכל מקום היה סורר ומורה בדרכיו].

(2) לולי דמסתפינא - ייתכן שר' יונתן לא התכוון להעיד עדות שכך היה מעשה, אלא שדעתו לחלוק על ר' שמעון, וכדי לחזק את דבריו וכדו' אמר בניסוח תקיף והחלטי, אך גם הוא וגם ר' שמעון הבינו שהוא לא מתכוון שאכן בפועל הוא ראה וישב על קברו. אלא רצונו לומר שבוודאות היה ועתיד להיות, וכביכול אך ראיתיו.
[וחיזוק קל לכך שאין לקבל את דברי ר' יונתן כפשטם - שהרי היה כהן (ב"מ צ ע"ב) ואיך יכול היה להיטמאות, וכן יש דעה (ברמ"א יו"ד שסד/א) שיש אוסרים לישב על האבן שנותנים על הקבר למציבה (וראה במרגליות הים אות יג שהביא קושיות אלו ותירץ)].","46","","5125","True","True","False","","371","77.127.104.95","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1931","1928","קישורים (לינקים) לתשובות","25/04/10 00:23","יא אייר","תש"ע","00:23","לינקוש","תשובה של הרב רטיג

תשובה של הרב שרלו

עוד תשובה של הרב י' שרלו","58","","5125","True","True","False","","236","77.127.104.95","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1937","1928","תשובה נוספת","26/04/10 00:36","יב אייר","תש"ע","00:36","דוד כוכב","נראה שרבי שמעון לא יחזור בו מפני עדותו של רבי יונתן.

וכי לא מפליא הדבר ש'לא נמצא לו חבר' לרבי יונתן שיעיד עמו? הכיצד שני דברים נדירים שלא נשמע קיומם, דוקא אדם אחד זכה לראות את שניהם?

אלא שדברי רבי יונתן כאן הם כדרכו, שהיה ממארי דאגדתא, כדברי הירושלמי במסכת פסחים פרק ה הלכה ג
"רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן, אמר ליה: אלפן אגדה! אמר ליה: מסורת בידי מאבותי, שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה. ואת נהרדעאי ודר בדרום!".
והש"ס מלא באגדות רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן. והיה מגיד דבריו בלשון קשה, כגון במסכת שבת דף נה:-נו:
"כל האומר ראובן/בני עלי/בני שמואל/דוד/שלמה/יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
ואף על פי כן מצאנו בכמה מקומות אמוראים שחלקו על דבריו אלו.
וכן נפסק למעשה ברמב"ם הלכות סוטה ג, ב
"ומגידין לה מעשה יהודה ותמר כלתו, ומעשה ראובן בפילגש אביו על פשטו, ומעשה אמנון ואחותו, כדי להקל עליה עד שתודה".","125","","5124","True","True","False","","148","95.86.72.175","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1932","1931","למה רק כאן הגמ' שואלת אם היה או לא","25/04/10 01:29","יא אייר","תש"ע","01:29","משיב מאורות דף היומי","עדיין לא מובן למה רק בבן סורר בית המנוגע ועיר הנידחת הגמ' שואלת אם היה או לא.

למה לשאלה יש חשיבות ומשמעות דתית?","142","","5125","True","True","False","","257","85.130.130.141","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1940","1932","ג' דברים אלו","26/04/10 00:51","יב אייר","תש"ע","00:51","דוד כוכב","כליון בית המנוגע, כליון בן סורר, וכליון עיר ואם בישראל.

על כלל ישראל נאמר (ויקרא כו, מד)
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם.
יכולין להגיע עד למ"ט שערי טומאה, אך לא לשער הנ' ח"ו.

והשאלה היא,
האם גם על הפרט אמרינן כן, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח? (שמואל ב יד, יד).","125","","5124","True","True","False","","225","95.86.72.175","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1938","1937","המשך","26/04/10 00:37","יב אייר","תש"ע","00:37","דוד כוכב","האם מותר לשנות בדבריו בדברי תורה?

מצאנו שקיימו אמוראים את שצוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי במסכת פסחים דף קיב.
"אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול".
ופירש רש"י:
"אם בקשת ליחנק - לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך. היתלה באילן גדול - אמור בשם אדם גדול".

במסכת שבת דף קטו.
"דבי רב יהודה מקנבי כרבא, דבי רבה גרדי קארי. כיון דחזא דהוו קא מחרפי, אמר להו: אתא איגרתא ממערבא משמיה דרבי יוחנן דאסיר".

במסכת עירובין דף נא.
"רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא... אמר ליה: סמוך עלי. דתניא, רבי יוסי אומר... ולא היא, לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה, משום דרבי יוסי נימוקו עמו".
ופירש רש"י: "ולא היא - הא דאמר ליה משמיה דר' יוסי ליתא, דלא תניא ליה בשם ר' יוסי אלא סתמא תניא ליה לעיל, ומשום הכי אמרה בשם ר' יוסי כי היכי דליקבלה מיניה".

במסכת בבא מציעא דף קז.
"תבואה לא יזרענה קטנית [וכו']. מתני ליה רב יהודה לרבין (רש"י: במתניתין): תבואה יזרענה קטנית. אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! - אמר ליה: לא קשיא; הא - לן והא - להו".
הרי ששינה את הגירסה במשנה כדי שיתאים לדין הנכון במקומו.

מסכת ברכות דף מג: (לגירסת רש"י)
"רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא, אייתו לקמייהו שמן והדס, שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן. אמר ליה: לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע? - אמר ליה, הכי אמר רבא: הלכה כבית הלל. ולא היא, לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד".
פירש רש"י: "ולא היא - לא אמר רבא הלכתא כבית הלל, אלא רב פפא אכסיף לפי שטעה, והשמיט עצמו בכך".

מסכת בבא בתרא דף נה.
"אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: שאילתינהו לספרי דרבא, ואמרו לי: הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ולא היא, התם לאוקומי מילתיה הוא דאמר".

מסכת גיטין דף כ.
"תניא, רבי אומר: כתבו על איסורי הנאה - כשר. נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה, משמיה דרבים וקלסוה. אלמא הלכתא כותיה".
פירש רש"י: "ולא קלסוה - משום דאמר לה משמא דיחידאה. דרשה - זימנא אחריתי משמיה דרבים כי היכי דליקבלוה מיניה. אלמא - מדטרח כולי האי דליקבלוה אלמא הלכתא כוותיה".

מסכת עירובין דף יד:
"רב רחומי מתני הכי, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין. אמר ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה. ומאי טעמא קא הדר ביה - משום דרבי יוסי נימוקו עמו".

שו"ת מהרלב"ח סימן קכא
"והכי נמי פריך בדוכתי אחריתי משמע דדרך האמורא לומר מימרא בשם רבו שלא אמרה מעולם רבו ולהכי לא מהימן גבן במאי דקאמר כשהוא בשעת מעשה".","125","","5124","True","True","False","","772","95.86.72.175","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("52979","1938","לומר דברים בשם אומרם גם כשלא אמרם ?","10/10/17 03:21","כ תשרי","תשע"ח","03:21","הודו_כי_טוב","","207","","2400","False","True","False","","196","109.64.98.36","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1942","1940","רק לשם הדיוק + נסיון תשובה","26/04/10 10:09","יב אייר","תש"ע","10:09","בבא רגל","הגמרא לא שואלת אם היה או לא היה,
אלא ר' שמעון הוא זה שמציין זאת בדבריו:

אמר רבי שמעון ... לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב דרוש וקבל שכר

אך מכל המקום - השאלה בעינה עומדת - מדוע ר' שמעון מציין עובדה זו?

ואולי ניתן לענות שר' שמעון בא להדגיש שזה לא היה, ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר!
היינו: יש כאן נפק"מ גדולה, והיא: דרוש !! - עלינו להפיק לקח ומוסר מפרשייה זו, כי היא לא נכתבה עבור הוראה הלכתית נטו אלא עבור מוסר ודרך ארץ וכדומה.","51","","5124","True","True","False","","213","192.118.11.112","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("1943","1942","העתקה מפורום רוטר אברכים","26/04/10 11:10","יב אייר","תש"ע","11:10","דוד כוכב","שאלה שעלתה לי בעקבות לימוד הדף היומי

ב"ה

דין סורר ומורה ועיר הנידחת לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתבה - דרוש וקבל שכר - סנהדרין דף ע.

תהליך של בן סורר ומורה הוא תהליך מסובך ואי אפשר לדלג על אף שלב
קשה להניח שאכן יתבצעו במציאות כל הפרטים הדרושים לדיון במשפט

אומנם ר' יונתן אומר - "אני ראיתי וישבתי על קברו" - וזאת משום שר' יונתן איננו מוכן לקבל - שהתורה כתבה עניין בצורת חוק והוא לא ניתן ליישום - אבל כנראה שדעתו היא דעת יחיד ואפילו אם אכן כך היה הרי ברור שהוא נדיר וחד פעמי

לעומתו ר' יהודה ור' שמעון שואלים ועונים למה נכתב?- כדי לדרוש ולקבל שכר - וזה בניגוד למה שכתוב במדרש (ויקרא רבה ל"ה ל"ז) הלומד שלא על מנת לעשות - נוח שלא נברא

וכאן באה השאלה איך התורה מביאה פרשה שכביכול נכתבה לריק מעבר לתשובתם של ר' יהודה ורבי שמעון שאנו רואים שהיא לא פשוטה

אשמח לשמוע את תגובותיכם

גולני


תגובתי:

הלומד על מנת לעשות

לדרוש ולקבל שכר בפרשות אלו, אין הכוונה רק ללימוד תיאורתי. אילו היה כך היתה זו חכמה שקיימת גם בגויים, ולא תורה = הוראה למעשה - הקיימת רק בישראל.
פרשות אלו מלמדות על היכן יכולה להגיע חומרת ההסתה נגד עבודת ה', וחומרת המרידה בהורים.
ודוקא בזכות דרישת הפרשה, נלמד למעשה, כיצד להיות מודעים לבעיה כבר בתחילתה, וכיצר למונעה. כדי שלא יתדרדר המצב עד לקיצוניות התיאורתית.","125","","5124","True","True","False","","189","95.86.72.175","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("52989","52979","כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מלחמה","11/10/17 16:49","כא תשרי","תשע"ח","16:49","דוד כוכב","(משלי פרק כד, ו).","125","","2399","True","True","False","","177","95.86.70.88","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("52991","52989","כבוד הרב בטוח שהפסוק קשור לנושא?","12/10/17 20:33","כב תשרי","תשע"ח","20:33","הודו_כי_טוב","תאר לך כבוד הרב שהודו_כי_טוב יורה הלכה ברבים בשם הרב כוכב ?","207","","2398","True","True","False","","218","79.180.203.77","0","1928","סנהדרין|עא ע"א",""),new Message("52993","52991","לפעמים קיים צורך מיוחד","12/10/17 23:22","כב תשרי","תשע"ח","23:22","דוד כוכב","מדובר למשל באמורא שאמר הלכה נכונה, אלא שהוא ידע שבני ביתו אינם מכבדים אותו ונשמעים לו מספיק, לכן אמר שהגיעה איגרת עם הפסַק מארץ ישראל.","125","","2398","True","True","False","","145","95.86.70.88","0","1928","סנהדרין|עא ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);