var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18918;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18918","0","האם בתקופת המשנה היו סימונים לטעמי המקרא","03/05/12 17:07","יא אייר","תשע&quot;ב","17:07","יהודי_קדום","על דברי המשנה בסוטה מט.<i>&quot;...משמת בן זומא בטלו הדרשנים...&quot; </i><br /><br />אומר רש&quot;י הקדוש: &quot; <b>הדרשנים</b>. שהיה בקי <u>בטעמי המקראות</u> כדאמר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא (ברכות דף יב:)&quot;<br /><br />שאלתי: האם בתקופת המשנה היו <span class='bordeaux'><b>סימונים </b></span>לטעמי המקרא (של התורה לפחות) או שרק היתה מסורת ניגון המקרא שעברה מדור לדור?","233","","4379","True","True","False","","2002","79.177.161.73","0","0","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18920","18918","טעמי המקראות כאן זה לא מה שאתה קורא כיום","03/05/12 17:42","יא אייר","תשע&quot;ב","17:42","Almuaddib","טעמי המקראות ברש&quot;י זה הסיבות לפסוקים, הטעם העומד בבסיס דברי הכתוב - אין אלו הטעמים לפיהם אנו קוראים בנגינה.","107","","4379","True","True","False","","171","192.114.91.245","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18930","18920","אכן","03/05/12 21:37","יא אייר","תשע&quot;ב","21:37","דוד כוכב","ולעצם השאלה, ככל הידוע, בזמן המשנה טרם נקבעו סימונים גרפיים לטעמי המקרא.","125","","4379","True","True","False","","131","95.86.111.64","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18933","18920","אם כי האמת היא כמ&quot;ש Almuaddib","03/05/12 22:21","יא אייר","תשע&quot;ב","22:21","כדי","[ועי' פסחים (קיט.) טעמי תורה ע&quot;ש בח&quot;א]<br /><br />מ&quot;מ צריך אני לשלם חובתי:<br />עי' בברכות (סב.) בטעם שאסור לקנח בימין מפני שמראה בה טעמי תורה, ופירש&quot;י: נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים בין בניקוד שבספר בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך מוליך ידו לפי טעם הנגינה. ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל. עכ&quot;ל. וקצת קשה להכריע מלשונו זאת האם היה ציור לטעמים, דיתכן לפרש מ&quot;ש &quot;בין בניקוד שבספר&quot; דזהו ניקוד ממש היינו ניקוד האותיות. ומיהו בנדרים (לז:) קצת משמע דלא כן.<br />ועי' ביומא (נב.) גבי חמש מקראות אין להם הכרע, ובמ&quot;ש הריטב&quot;א בחידושיו לשם.<br />ועי' בשו&quot;ת הריב&quot;ש (סי' רפד) לגבי הגמ' בע&quot;ז (כט:) דלא ידע היאך לקרוא, דכתב שאין להוכיח מכאן שלא היו ספריהם נקודים. ועי' היטב בלשון השאלה והתשובה בשו&quot;ת הרדב&quot;ז ח&quot;ג (סי' תרמג).<br />ובשו&quot;ת אבקת רוכל למרן ז&quot;ל (סי' ד) כתב:<br />ומה שתמהת על ההיא דפ&quot;ק דחגיגה ועל ההיא דחמש פסוקים שאין להם הכרע למה לא הכריעו הדברים מפיסוק הטעמים שכתב עזרא, אין זו קושיא ד<b>בפיסוק טעמי דעזרא איכא כמה מילי דאית בהו פלוגתא בין מערבאי למדנחאי ובין בן אשר לבן נפתלי</b> ובהכי ניחא הא דתנן בפ&quot;ב דע&quot;ז א&quot;ל ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין כו' ובהדייא אמרו בפ&quot;ק דקידושין אנן לא בקיאינן בחסירות ויתירות, ובפסוקי נמי קאמר התם דלא בקיאינן. עכ&quot;ל. <br />ועי' בספר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42394&st=&pgnum=355'>מאור עיניים</a> (וידוע שיצאו עליו עוררין) פרק נט שדן באורך בקדמות הניקוד והטעמים.<br />ועי' בכף החיים (סופר) סימן קמב ס&quot;ק א.<br /><br />ומיהו מדברי הזוה&quot;ק בכמה מקומות משמע דלא רק שעצם הטעמים קדומים, אלא שהיו בשמותם ובצורתם אז כהיום. והזוהר דורש בשמות ובצורת הטעמים הרבה סודות נשגבים. ואוכל לציין לזוהר בפרשת בראשית (דף כד ע&quot;א וע&quot;ב), ובפרשת פנחס (דף רמו סע&quot;ב) ובתיקוני זוהר (תיקון כא) ועוד.","249","","4379","True","True","False","","261","93.172.187.140","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18931","18930","אכן כוונתי לשאול מתי התחילו להשתמש","03/05/12 21:49","יא אייר","תשע&quot;ב","21:49","יהודי_קדום","בסימונים גרפיים לטעמי המקרא.<br /><br />אודה לכל מידע מוסמך (לא ויקיפדיה).","233","","4379","True","True","False","","165","79.177.161.73","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18932","18931","לפני יותר מאלף שנה","03/05/12 22:14","יא אייר","תשע&quot;ב","22:14","דוד כוכב","כתבי בעלי המסורה המוטעמים כמו כתר ארם צובא, כת&quot;י לנינגראד, וחבריהם, הם מלפני כאלף שנה.<br /><br />גם סימני הניקוד הקדומים ביותר שנמצאו (ניקוד ארץ ישראל קדום) הם מהתקופה שאחר התלמוד.<br />סימני טעמים שנמצאו הם מתקופה מאוחרת עוד יותר.<br /><br />גם אין איזכורים קדומים לסימני טעמים או לשמותיהם. רק לעצם הקריאה בטעמים.<br /><br />בויקיפדיה תוכל למצא קישורים לסיפרות נוספת.","125","","4379","True","True","False","","147","95.86.111.64","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א",""),new Message("18937","18933","תודה רבה רבה על  התשובה המקיפה והרחבה","04/05/12 00:00","יב אייר","תשע&quot;ב","00:00","יהודי_קדום","יישר כוח גדול.<br /><br />מהשוואת מובאותיו לעומת תשובותיו של הרב כוכב אני למד זאת:<br /> בתקופת המשנה או אפילו עד לפני כ 1000  לא היו הסימנים הגרפיים של טעמי המקרא.<br /><br />ודברי רש&quot;י הקדוש שהביא שאומר שם: &quot;...<b>ראיתי </b>בקוראים הבאים מארץ ישראל&quot; משמע דבריו <b>נסמכים על תקופתו </b>ואינו מזכיר אסמכתא קודמת כלשהי <u>שודאי היה מביאה אם היתה לו</u> - וזה מתאים למה שהביא הרב כוכב בתשובותיו כאן.<br /><br />לגבי הדברים שהביא על הזוהר בעניין: <br />1.  ברור שאינם עולים בקנה אחד עם תשובותיו של הרב כוכב - תשובות העולות<br />     גם מכמה בדיקות שעשיתי לפני שפניתי בשאלתי כאן. <br /><br />2.  נראה לי שלשאלתי המקורית יש השלכות לגבי השאלה הנצחית על קדמות ספר הזוהר: שאם הוא קדמון וכתבו ר' שמעון בר יוחאי הרי ברור שהסימנים הגרפיים היו כבר בתקופת המשנה - ואם כן היאך לא זכרוהו כלל וכלל? .  <br /><br />ברור שלטוענים על אי קדמותו אין שאלה כלל וההיפך הוא הנכון: אולי יש חיזוק לטענתם ויוסיפו אותה לשאלות כמו היאך זה מוזכר בזוהר ארבעת היסודות ומושגים אחרים שלא היו בתקופתו. אבל כאן אנו נכנסים לתחום אחר.<br /><br />אעבור עתה לקישור שהביא בספר מאור עיניים.","233","","4378","True","True","False","","194","79.177.161.73","0","18918","סוטה|מט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);